מגפיים צבאיות נטושות במסגרת המחאה נגד ההפיכה המשטרית בתל אביב, 19 ביולי 2023 (צילום: Chaim Goldberg/Flash90)
Chaim Goldberg/Flash90

הקרע בצה"ל הוא הדאגה האמיתית של ראשי מערכת הביטחון

כבר כמה שבועות שהרמטכ"ל מציג בפני הדרג המדיני את הערכת המצב של צה"ל, המורכבת משלושה ממדים – האיומים המיידים, הכשירות המבצעית והלכידות ● המצב היום מזכיר מאוד את פוסט ההתנתקות ● לצה"ל לקח כמה שנים ומלחמה קשה אחת כדי להתאושש וללכד את השורות מחדש ● פרשנות

מפקד חיל האוויר לשעבר איתן בן אליהו סיפק אתמול (שבת) בערוץ 12 את התיאור המדויק ביותר לירידה בכשירות. יש שיקראו לזה מדרון חלקלק, יש שיגידו שהירידה איטית וניתנת לעצירה בכל שלב.

בן אליהו דמע בזמן שהסביר שכשחיל האוויר מקבל פקודת תקיפה ביעד שתוכנן מראש הוא ניגש לתוכנית מבצעית המוכנה כבר במגירה. בתוכנית יש פירוט של הכול: מודיעין, מיקום, מספר המטוסים, סוג החימוש והמעטפת הלוגיסטית הנדרשת. כשמפקד הטייסת משבץ את הטייסים למשימות הוא יודע בדיוק את רמת הכשירות שלהם – ורק אז תתקבל התמונה האמיתית של הירידה בכשירות.

אי־אפשר להגיד שצה"ל לא נערך לזה מראש. עם התקדמות החקיקה ונסיגת המשא ומתן בין הקואליציה לאופוזיציה, בקריה בתל אביב גיבשו תוכנית – שרטוט מדויק ככל הניתן של מפת הכשירות. הדיון בשבוע שעבר אצל שר הביטחון – ויממה אחר כך אצל ראש הממשלה – הציג בדיוק את זה.

הרמטכ"ל הרצי הלוי מתמרן כאן במרחב בעייתי מאוד. הוא יודע שכל אמירה שלו תקבל מייד גוון פוליטי, לכן הוא נצמד לעובדות, "כל אי הגעה לשירות מילואים פוגע בכשירות המבצעית של צה"ל", הוא הכריז בשבוע שעבר בוועדת החוץ והביטחון.

שר הביטחון יואב גלנט בהערכת מצב עם הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי, ראש השב"כ רונן בר ובכירים נוספים. 4 ביולי 2023 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
שר הביטחון יואב גלנט בהערכת מצב עם הרמטכ"ל הרצי הלוי, ראש שב"כ רונן בר ובכירים נוספים. 4 ביולי 2023 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

הלוי, במקרה הזה, מגלה כושר עמידה מעורר השראה. הוא מבין היטב את הנזק שיכול להיגרם לצה"ל בטווח הארוך. את חובתו המקצועית הוא ממלא בחדרי חדרים בציור התמונה האמיתית של כשירות הצבא

זה תפקידו של מפקד הצבא, לדבר על מוכנות וכשירות – לא על חקיקה, אף שיש מי שמנסה לגרור אותו לשם. הלוי, במקרה הזה, מגלה כושר עמידה מעורר השראה. הוא מבין היטב את הנזק שיכול להיגרם לצה"ל בטווח הארוך. את חובתו המקצועית, הוא ממלא בחדרי חדרים בציור התמונה האמיתית של כשירות הצבא.

כבר כמה שבועות שהערכת המצב של צה"ל מורכבת משלושה ממדים: ראשית, תמונת המצב הביטחונית ומה הם האיומים המיידים. כאלה לא חסרים, כל שכן כשהמודיעין מצביע כי חזבאללה נוטה לפרש את השבר בחברה הישראלית כהזדמנות.

"הוא יכול לטעות שוב" אומר גורם צבאי, המילה "שוב" מתייחסת לפיגוע המטען במגידו. ישראל לא הגיבה בתקיפה נרחבת, אבל ראש הממשלה רמז אחר כך כי חזבאללה קיבל מסר, מבלי לפרט מהו.

הממד השני בהערכת המצב הוא הכשירות. מייד אחרי פרסום מכתב הטייסים ביום שישי, בחיל האוויר החלו לשרטט את מפת הכשירות לפי כל טייסת. בשורה התחתונה אפשר להרגיע בטווח הקצר, הכשירות לא נעלמת בתוך חודש. היא בהחלט תישחק אבל בל נשכח שניתן לחזור אליה במהירות – אם וכאשר המשבר יחלוף.

טייסים בחיל האוויר, 1 בינואר 2009; תצלום ארכיון – למצולמים אין קשר לדיווח (צילום: Shaul Shwartz/Flash90)
ארכיון: טייסים בחיל האוויר, 1 בינואר 2009; למצולמים אין קשר לדיווח (צילום: Shaul Shwartz/Flash90)

אחרי פרסום מכתב הטייסים, בחיל האוויר החלו לשרטט את מפת הכשירות לפי כל טייסת. בשורה התחתונה, אפשר להרגיע בטווח הקצר, הכשירות לא נעלמת בתוך חודש

בצה"ל מתכוננים גם לזה במידת הצורך, באימונים מתוגברים ובהגדלת ימי המילואים שיוקצו לכל מערך. בכל מקרה הפוליטקאים לא בהכרח יחשפו למדד היומי של הירידה בכשירות. סביר להניח שזה יישאר בין ראש הממשלה לשר הביטחון ואולי גם בין חלק מחברי הקבינט.

עם כל הצרות של נתניהו, הוא לא צריך שטירונים יהפכו מידע כל כך רגיש לסחר פוליטי זול. עדיף שהמידע הרגיש הזה יהיה בידי הגביר ולא הבן.

הממד השלישי הוא עניין הלכידות, וזה כנראה מה שבאמת מדאיג את הרמטכ"ל וצמרת צה"ל. כשירות אפשר להשיג באימונים אינטנסיביים, זה רק עניין של זמן וכסף, לכידות לא. עד כמה הפגיעה בהיבט הזה חמורה יעיד הסיפור הבא ששמעתי אתמול מלוחם ותיק במילואים.

הוא סיפר על קבוצת ואטסאפ של אחת מיחידות העילית. הקבוצה קיימת כבר יותר מעשור. חברים בה בוגרים שלחמו יחד בכמה מבצעים בלבנון ובעזה. עד לאחרונה היא עסקה בדחקות של שועלי קרבות ובברכות הדדיות. לאחרונה היא החלה לגעוש בין ימין לשמאל, חילוניים לדתיים. מראה של מה שקורה כיום בחברה, וחמור מכך – בצבא.

.חיילי מילואים חותמים על ההחלטה להפסיק להתנדב אם ההפיכה המשפטית תמשיך כמתכונן, 19 ביולי 2023 (צילום: Chaim Goldberg/Flash90)
חיילי מילואים חותמים על ההחלטה להפסיק להתנדב אם ההפיכה המשפטית תמשיך כמתכונן, 19 ביולי 2023 (צילום: Chaim Goldberg/Flash90)

הלכידות היא כנראה מה שבאמת מדאיג את הרמטכ"ל וצמרת צה"ל. כשירות אפשר להשיג באימונים אינטנסיביים, זה רק עניין של זמן וכסף, לכידות לא

זה החשש הגדול ביותר של הלוי, משום שהוא לא ניתן למדידה או כימות. הוא שם כמו מחלה מסתורית שאין לגוף מושג מה עוצמתה והיכן תפרוץ. המצב הזה מזכיר מאוד את פוסט ההתנתקות. לצה"ל לקח כמה שנים ומלחמה קשה אחת כדי להתאושש וללכד את השורות מחדש. בפצע הזה אגב יש מי שמחטט כל העת.

אתמול נוספו לדאגות של ראשי מערכת הביטחון גם יחידות השדה. במסיבת עיתונאים הכריזו ראשי "אחים לנשק" כי קרוב ל־10 אלף אנשי מילואים החליטו להפסיק בהתנדבות.

להכרזה הזו יש להתייחס בזהירות. אם אכן מדובר בהתנדבות – יש כאן פגיעה משמעותית, ויהיה צורך בהרחבת מפת הירידה בכשירות גם למערכי השדה השונים. אם מדובר באנשי מילואים המוזמנים לשירות בהתראה ארוכה, כאן נכנסים כבר להגדרה ברורה של סרבנות. צה"ל עדיין לא שם, אבל אם המשבר יימשך – הדילמה הזו תגיע.

עוד 687 מילים
סגירה