בבוקר לאחר ביטול עילת הסבירות כתב עמית סגל בטלגרם את המילים הבאות: "הדולר מזנק ל-3.72 והבורסה מאבדת עוד 2.5% אחרי החקיקה אתמול בכנסת".

הדולר לא "מזנק", אם הוא לא מזנק מול מטבעות אחרים. בבוקר לאחר ביטול חובת הסבירות – הדולר לא זינק מול האירו או מול הלירה סטרלינג. החקיקה השבוע בכנסת, באופן לא מפתיע, לא השפיעה כלל על הדולר. היא השפיעה על השקל. השקל נחלש.

הדולר לא "מזנק", אם הוא לא מזנק מול מטבעות אחרים. בבוקר לאחר ביטול עילת הסבירות – הדולר לא זינק מול האירו או הלירה סטרלינג. החקיקה, באופן לא מפתיע, לא השפיעה על הדולר אלא על השקל שנחלש

לטעון שהדולר "מזנק" אחרי החקיקה בכנסת זה כמו לטעון שהרצפה מזנקת אחרי שבקבוק שמפניה ורודה נזרק עליה.

זרקו כדור על הרצפה ותראו איך הרצפה מזנקת אליו pic.twitter.com/BeF4wBe8sB

— Nitzan Waisberg (@NitzanWaisberg) July 25, 2023

ערך מטבע הוא ביטוי לאמון בכלכלה של המדינה. לא צריך להיות פרשן פוליטי מוביל (מספיק להיות בינוני) כדי לעזור לציבור להבין שיום אחרי החקיקה בכנסת, האמון בכלכלה של מדינת ישראל נפגע. שלא מדובר רק בתנודה רגעית של שער חליפין אחד, אלא במגמה חד משמעית שהחלה עם ההפיכה, השתפרה בכל פעם שהיו הודעות על פשרה, והגיעה לשפל ביום לאחר החקיקה.

לא צריך להיות פרשן פוליטי מוביל כדי לעזור לציבור להבין שהיחלשות השקל מול הדולר, האירו, הלירה סטרלינג, הין, הדולר הקנדי, הדולר האוסטרלי, הקרונה השוודית, הפרנק השוויצרי ועוד – תיתרגם לעליה ביוקר המחיה של כולנו.

לא צריך להיות פרשן פוליטי מוביל כדי לעזור לציבור להבין שאם לפני ההפיכה שילמנו לדוגמה על חבילת אורז שעולה דולר 3.50 ש"ח עכשיו נשלם בדיוק על אותה חבילה 3.72 ש"ח. ואם שילמנו לדוגמה על חבית דלק שעולה 100 דולר 350 ש"ח עכשיו נשלם על בדיוק אותה חבית 372 ש"ח.

נשאלת השאלה מדוע בכלל צריך פרשן פוליטי שמוביל את הציבור למחוזות הסוראליזם, מחוזות הדולרים המזנקים, במקום להסביר לציבור בפשטות מה המשמעות של החקיקה ואיך היא משפיעה על החיים עצמם.

לטעון שהדולר "מזנק" אחרי החקיקה בכנסת זה כמו לטעון שהרצפה מזנקת אחרי שבקבוק שמפניה ורודה נזרק עליה. ערך מטבע הוא ביטוי לאמון בכלכלה של המדינה

לפני שתומכי ההפיכה הספיקו לטעון שהיחלשות השקל קשורה בכלל למשק כנפיים של פרפר בברזיל ולא לאבדן אמון בכלכלה הישראלית בעקבות החקיקה, באו חברות דירוג האשראי עם הודעות חריגות.

מורגן סטנלי הודיע כי ישראל אינה מומלצת להשקעה מבחינת דירוג אשראי; סיטי בנק תיארה את המצב כ"מורכב ומסוכן". מודיס יצאה במסמך חריג וחריף שכותרתו "ממשלת ישראל: החקיקה של השלב הראשון בהפיכה משפטית מצביעה על המשך מתיחויות פוליטיות וחברתיות". נכתב שם כי "הרשות המבצעת והמחוקקת הפכו לפחות צפויות ובעלות נכונות גבוהה יותר לייצר סיכונים משמעותיים ליציבות כלכלית וחברתית".

היה אפשר לצפות שפרשן פוליטי מוביל יסביר לציבור כמה זה חמור שראש הממשלה ונשיא המדינה (!) שיקרו לכאורה לחברות דירוג האשראי כשהבטיחו שיחוקקו רק בהסכמה רחבה. ואז הלכו וחוקקו ועשו סלפי שלא רק לועג לחצי מדינה אלא גם למנהלי חברות דירוג האשראי.

פרשן פוליטי מוביל היה מפרש לציבור מה קורה כשמורידים את דירוג האשראי של מדינה: המדינה נחשבת ללווה מסוכנת יותר ולכן צריכה לשלם על הלוואה ריבית יותר גבוהה.

ומאיפה יש למדינה כסף לשלם ריבית גבוהה? בינגו. פרשן פוליטי מוביל היה מסביר לציבור שכשממשלה מסכנת את דירוג האשראי של המדינה, היא תהיה חייבת או לקצץ בתקציבים או להעלות מיסים (או גם וגם) כדי לשלם את הריבית הגבוהה.

לפני שתומכי ההפיכה הספיקו לטעון שהיחלשות השקל קשורה בכלל למשק כנפיים של פרפר בברזיל ולא לאבדן אמון בכלכלה הישראלית בעקבות החקיקה, באו חברות דירוג האשראי עם הודעות חריגות

פרשן פוליטי מוביל היה עוזר לציבור להבין שמעולם לא הייתה רפורמה כל כך יקרה, ושלא יהיה אדם אחד בישראל שלא ירגיש בכיס את המחיר שלה.

במקום כל זה, עמית סגל כתב שהדולר מזנק, כאילו מדובר בצפרדע.

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם.