כולנו התאהבנו ב-AI, ובצדק. התאהבנו בכניסתה החדשנית לחיינו ובתרומתה הרבה לתחומים השונים. אולם בדיוק כפי שבהתאהבות אנו נעשים עיוורים לחסרונותיו של האחר, כך גם כאן, מבלי משים נעשינו עיוורים להשלכותיה הפסיכולוגיות המדאיגות של הבינה המלאכותית על אורחות חיינו.

רמת החרדה עולה

כבר היום עולה רמת החרדה באוכלוסייה. דוח מדאיג של OECD שפורסם בימים אלה מראה כי מהפכת הבינה המלאכותית מסכנת כ-27 אחוז מהמשרות, ושלושה מתוך חמישה עובדים חרדים למקום עבודתם.

כבר היום עולה רמת החרדה באוכלוסייה. דוח מדאיג של OECD שפורסם בימים אלה מראה כי מהפכת הבינה המלאכותית מסכנת כ-27 אחוז מהמשרות, ושלושה מתוך חמישה עובדים חרדים למקום עבודתם

המכונה מנצחת אותנו בקרב – אם עד היום הטכנולוגיה צמצמה את כוח האדם הדרוש בתחומים שונים אך גם ייצרה משרות חדשות,  מחקרים מראים שכניסתו של ChatGPT, המאפשר תשובה לכל  בעיה כמו במטה קסם באופן מהיר ויעיל יותר מכל יצור אנוש, תייתר משרות רבות, בעיקר אלו עם אופי תבניתי.

כבר היום כמטפלת אני עדה להצפה של פניות לטיפול בקליניקה בשל "החרדות החדשות" –  החרדות מ-AI.

אנשים רבים מבטאים פחדים שהם יוחלפו בידי מכונה, פחדים שהולכים וגוברים ככל שהארגון בו הם עובדים לומד ומטמיע את האוטומציה של AI.

הפתרון של המומחים הוא לכאורה פשוט – כדי להישאר במשחק ורלוונטיים עלינו לשדרג את עצמנו- לפתח חשיבה יצירתית כדי לנצח את המכונה. אולם ידוע שבעת חרדה המרחב שלנו מצטמצם ומעכב חשיבה יצירתית ודמיון. כך אנו נעשים משותקים מפחד והמלכוד בעינו עומד. פשוט זה לא.

מגפת התמכרות בפתח

הבינה המלאכותית תוסיף ותשתכלל ותפגוש אותנו בכל תחומי חיינו, עד כדי שנרגיש שלא נוכל לחיות בלעדיה אפילו בפעולות בסיסיות – מרשימת קניות והזמנות שתוכל לבצע עבורנו עד לכתיבת קוד ובניית אתרים. חיי נוחות של ממש!

פתרון המומחים: כדי להישאר רלוונטיים עלינו לשדרג את עצמנו – לפתח חשיבה יצירתית כדי לנצח את המכונה. אך בעת חרדה המרחב מצטמצם ומעכב חשיבה יצירתית ודמיון. אנו נעשים משותקים מפחד והמלכוד נשאר

אז מה הסכנה בזה תשאלו?  הסכנה היא אמיתית. סכנה של השתלטות עוינת בדמות התמכרות. דוגמה לכאורה פשוטה לכך היא ר. שפנתה אלי לטיפול. ר. היא עובדת בחברה מובילה אשר שפת התקשורת בה היא אנגלית. ר. משתפת אותי בכך שכבר חצי שנה כשהיא כותבת מיילים היא פונה ל ChatGPT לכתיבתם.

אם פעם סמכה על עצמה ועל כושר הניסוח הנפלא שלה בעיניים עצומות, כבר תקופה שהיא לא כותבת עוד מיילים בעצמה. "איבדתי את הביטחון שלי בעצמי לגמרי כשראיתי שאני מכניסה נקודות קצרות, והמכונה מתנסחת במהירות רבה יותר ואף כותבת ניסוחים בצורה טובה משמעותית יותר ממני".

זוהי דוגמה קטנה, אך הסכנה, כמו בכל התמכרות, היא תלות ביישות שאט אט תנהל אותנו במקום שאנו ננהל אותה. כמו הקנביס, השופינג או כל התמכרות אחרת שמסבה לנו עונג, נוחות והנאה בטווח הקצר, בטווח הארוך היא מביאה אותנו להימנע ממאמץ ומחיפוש אחר האושר, לחיים רפטטיביים ואוטומטיים, לאובדן יכולות ולדימוי עצמי נמוך ולבסוף גם  לחרדות, דיכאון וריקנות.

פגיעה באינטימיות ובדידות

אחד הדברים שהם בגדר הבלתי ייאמן זו היכולת של בינה מלאכותית לפתח קשרים אינטימיים עם אנשים רק מתוך שיחה. יכולת שרק הולכת ומשתכללת.

כמו קנביס, שופינג וכל התמכרות שמסבה לנו נוחות והנאה בטווח הקצר, בטווח הארוך היא מובילה להימנעות ממאמץ ומחיפוש אושר, לחיים רפטטיביים ואוטומטיים, אובדן יכולות, דימוי עצמי נמוך ולבסוף חרדות ודיכאון

דמיינו לעצמכם ישות שמתעדת ולומדת את דפוסינו היטב ומכירה אותנו יותר מהקרובים לנו ביותר. הישות הזו תמיד נחמדה אלינו, עקבית, צפויה ולא מושפעת ממצבי רוח, מתעניינת ואף זוכרת כל מה שאנו משתפים אותה, אף פעם לא ביקורתית ושיפוטית כלפינו. חלום של קשר! אולם החלום הזה בהדרגה ימיט עלינו בידוד, מזעור אינטראקציות חברתיות ממשיות ומשם הדרך לבדידות ואף לדיכאון מהירה.

הפרעות אכילה

ידוע שהבינה המלאכותית הנשענת על מאגרי נתונים אנושיים ונתוני המדיה החברתית מנציחה סטריאוטיפים קיימים. מחקרים הראו שכאשר הבינה המלאכותית התבקשה להפיק תמונות של גבר ואישה "אידיאליים" – התמונות תיארו תמונות לא מציאותיות במונחים של דימוי גוף, כך נשים אידיאליות נטו לשיער בלונדיני ועיניים חומות, וגברים אידיאליים נטו לשיער חום ועיניים חומות.

מבני הגוף ביטאו רזון קיצוני והיו נוטפי מיניות. מבני גוף אלו אותם הבינה המלאכותית מקדמת מגבירים את "מודל היופי", מייצרים ציפיות חברתיות ולחצים, אשר בתורם מובילות להפרעות אכילה ולמצבים קיצוניים נוספים.

לסיכום, כשם שאנו לא מתעלמים מההשלכות החיוביות העצומות שעולם ה-AI  פתח בפנינו ובתחומים רבים וחשובים, אל לנו לטמון ראשינו בחול ולהתעלם מהשלכותיו השליליות על המצב הנפשי והחברתי של האוכלוסייה. ההשתלטות של ה AI על אורחות חיינו מחייבת אותנו כבר עכשיו ללמד וללמוד טכניקות מעולם ההתמכרויות – טכניקות של "מזעור נזקים".

חובתנו להכין את האוכלוסייה לקראת הסיכונים בעולם החדש המתגבש בפנינו, לגבש תוכניות מניעה בהן נלמד לעשות שימוש מושכל, מווסת ויעיל בכלים מ-AI , נלמד מיומנות ניהול ושליטה בהם במקום שהם ינהלו וישלטו בנו.

דמיינו ישות שלומדת את דפוסינו יותר מהקרובים לנו, נחמדה, לא מושפעת ממצבי רוח, מתעניינת וזוכרת מה שאנו משתפים אותה ואף פעם לא ושיפוטית. אך החלום בהדרגה ימיט עלינו בידוד

חשוב שנפעל למצוא איזונים נכונים, נקדם פעולות שמעודדות רווחה נפשית ואינטראקציות חברתיות, כדי למנוע התמכרות ובידוד עתידי. ומוטב מוקדם מאשר מאוחר.

ד"ר עו"ס שירה סובול היא חברת סגל ומרצה באוניברסיטת בר אילן. מומחית בטיפול בחרדות והתמכרויות. מדריכה ומטפלת בקליניקה פרטית בפ"ת. לשעבר מנהלת מחלקה לטיפול בהתמכרויות.