בכוח הזרוע, זרוע המשילות, שיכולה להיות מיטיבה אך יכולה להיות משחיתה, החלה המהפכה המשפטית. לפתע רק היא נמצאת בסדר היום של הממשלה. היכן יוקר המחייה? היכן הדאגה לצעירים שאינם יכולים להתחיל את חייהם. בשם רעיון המשילות הנחוץ לכל מדינה הם מרשים לעצמם להשתלח, להעליב ולהמעיט בערכם של הפקידים והפקידות הבכירים, שעל תפקודם התקין נשענת מדינת ישראל מבחינה כלכלית-חברתית-תרבותית. וההשתלחות אינה רק מילולית.

*  *  *

כאשר אחד מנושאי המשרות הבכירות אינו ממלא את רצון השר הממונה על המשרד באופן מיידי, השר לועג לו, מסרב לנהל איתו או איתה יחסי עבודה תקינים, פוגע ברצף העבודה התקין, קורא לו בשמות גנאי, מלעיג ומקטין אותו.

חלק מחברי וחברות הממשלה דואגים לומר מעל כל במה אפשרית כי מי שלא יפעל על פי דרכם יפוטר.

השר דודי אמסלם במליאה: "כבר שלושה חודשים לא נותנים לי למנות מנכ"ל. למה? כי לגיל לימור וגברת מיארה לא בא להם עלי. אני מצפה מהממשלה שלנו קודם כל לפטר אותה" pic.twitter.com/6foN2WO5AA

— אבי רבינא Avi Ravina (@AviRabina) June 19, 2023

צעקות, נזיפות ולעג הם מנת חלקם של נושאי משרות מהבכירות בארץ. א.נשים שאמונים על חוסנה הביטחוני, הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל.

חלק מחברי הממשלה דואגים לומר מעל כל במה אפשרית כי מי שלא יפעל כדרכם יפוטר. צעקות, נזיפות ולעג הם מנת חלקם של נושאי משרות מהבכירות בארץ, האמונים על חוסנה הביטחוני, הכלכלי והחברתי של ישראל

מדוע כל זה מתרחש?

בין הסיבות הרבות, שיכולות וכנראה משפיעות על התנהלות זו של הדרג הנבחר, קיימת אחת שתלויה בגורמים כלליים ורחבים יותר, גדולים כגודל הקיום האנושי, ביחסים המתמשכים בין התנהלות גברית לזו הנשית, בין הפרדה לבין אינטגרציה ובין אגרסיה לבין הכלה וכבוד.

במשך אלפי שנים ניהלו גברים את החברות האנושיות. מלחמות על קרקעות נוהלו על ידי גברים, ומאוחר יותר פרצו מלחמות על כבוד גברי. לעתים היו אלה מלחמות "קטנות" בין עם לעם ולעתים מלחמות שסחפו את כל אירופה למסעות הרג ורצח של מיליונים. לעתים מלחמות קצרות (מלחמת ששת הימים) ולעתים ארוכות (מלחמת ההתשה בישראל ומלחמת 100 השנים בין אנגליה לצרפת). עמים נכבשו ונרצחו בכל העולם כחלק ממסעות הרג והשתלטות אימפריאליסטיים שיצאו מאירופה.

השואה הייתה נדבך נוסף של גבריות אלימה, והיא זעזעה את האנושות כיוון שנוספה לכך של תפיסת עולם מזעזעת: כל מי שאינו כמוני – דינו מוות, שאורגן ונוהל בידי מכונת הרג מדויקת ומשומנת היטב.

אין בכוונתי לומר שנשים אינן יכולות להיות רעות, מסיתות, נקמניות ואכזריות. אלא שבמשך אלפי שנים קולן לא נשמע וחברות אנושיות נוהלו על ידי גברים.

אלפי שנים ניהלו גברים את החברות האנושיות. מלחמות על קרקעות נוהלו ע"י גברים, ומאוחר יותר פרצו מלחמות על כבוד גברי. לעתים מלחמות "קטנות" בין עם לעם ולעתים מלחמות שסחפו את כל אירופה

דרך ההתנהגות הגברית משלה גם בתחומי המדע. החתירה למטרה, הרציונליות, החשיבה הלוגית והחיתוך של כל מה שאינו רלוונטי להתקדמות מאפיין, על פי יונג, חשיבה גברית.

חשיבה זו תרמה ותורמת תרומה אדירה לאנושות. הרפואה השתפרה לאין ערוך, הטכנולוגיה מצילה חיי אדם ומאפשרת איכות חיים משופרת, התקשורת, היכולת לנוע ממקום למקום, זמינות המזון ואיכותו – כל אלה הושגו בעזרת שימוש בגישה גברית.

למען הבהר את דבריי: גישה גברית בחשיבה ובעשייה קיימת גם אצל גברים וגם אצל נשים, בדיוק כפי שגישה נשית לחיים קיימת גם אצל נשים וגם אצל גברים.

גישה נשית מתנהלת על פי עקרונות של חיבור ואינטגרציה, של השגת המטרה בדרך ספירלית תוך הכנסת כמה שיותר מהמרכיבים אל תוך התהליך והתחשבות בכולם. היא אינטואיטיבית ורגשית וזהו כוחה הגדול.

אלא שבמשך שנות התרבות האנושית נדחקה גישה זו אל מתחת לרדאר. היא נחשבה לנחותה וחסרת יעילות. בהתאמה היה זלזול גברי ביכולות המנטליות והשכליות של נשים, בכוחן ובחוסנן. אל האינטואיציה של נשים התייחסו לעתים כאל מאגיה שחורה, פחדו ממנה ונשים נשרפו בעודן בחיים כדי להצמית את הגישה הנשית לחיים.

במשך שנות התרבות האנושית נדחקה הגישה הנשית אל מתחת לרדאר. היא נחשבה לנחותה וחסרת יעילות. בהתאמה היה זלזול גברי ביכולות המנטליות והשכליות של נשים, בכוחן ובחוסנן

מסוף המאה ה-20 חל שינוי בעמדה הגברית כלפי נשים, ובין הסיבות לכך: מלחמת העולם השנייה שבמהלכה היה צורך לגייס נשים לשורות התעשייה, תהליך שהחל וקשה היה לעצור אותו. גם הגלולה למניעה הריון שינתה את מקומן של הנשים בתרבות. המצאת הגלולה אפשרה קיום יחסי מין ללא ההשלכות של לידת ילדים, מה שאיפשר לנשים ולגברים להחליט האם ומתי להביא ילדים לעולם.

כיוון שטיפול בילדים צעירים היה עדיין מנת חלקן של נשים בלבד, לידת תינוק.ת משמעותה עבורן הייתה הפסקת ההתפתחות הלימודית והמקצועית. כעת הן היו יכולות להמשיך להתפתח ולהשתלב בכול ענפי התעשייה, התרבות, הכלכלה והפוליטיקה.

זה לקח כמובן זמן. צריך היה לשנות את העמדות של גברים ושל נשים כלפי השתלבות נשים בתרבות וקבלת המאפיינים המיוחדים שלהן כתרומה להתפתחות. תנועת me too תרמה במידה ניכרת לתהליך וכן נשים שהחלו להתקומם נגד העובדה שאין להן זכות בחירה (בשוויץ ניתנה לראשונה זכות בחירה לנשים רק בשנת 1971), שאין להן דריסת רגל בתחומי עשיה כלכליים, פוליטיים ואפילו צבאיים. יתרה מכך, נשים הפסיקו להסכים לשימוש בהן כאובייקט מיני לשם התקדמות במקום העבודה, בעיקר בעולם הקולנוע והטלוויזיה.

במשך אלפי שנים ראתה עצמה התרבות המערבית כנאורה, כעומדת בחוסן על רגלי הגישה הגברית, הרציונלית והמעשית שתפתור כל בעיה – עד שבאה הקורונה, מגפת טבע שהפכה את כל העולם למוכה צונמי אדיר. החוסן הגברי לא עמד בפני המגפה ובפני הטבע.

במשך שנים חשבנו שניצחנו את הטבע. הרי אנו חוצים ימים, מעופפים בשמיים ויכולים להגיע בקלות לכל מקום בעולם. אנו מנצלים את אוצרות הטבע לשימוש אנושי ומאריכים את חיינו בעזרת שיפור הבריאות ואיכות החיים. כאילו איננו תלויים בהתנהלות הטבע, ואפילו לא דואגים עוד לטבע כדי לקבל אספקת מים שוטפת ומתפילים את מי הים.

אז הגיע וירוס קטן והשבית את התרבות המפוארת והחזקה, טרף את הקלפים ונגס באנושות במלוא העוצמה. לא הסכמנו להאמין: הייתכן שהטבע ינצח אותנו? היהירות שטפה אותנו. נלחמנו ככול שיכולנו בתרופות, במסכות ובחיסונים – אך לא יכולנו לו.

הטבע גבר על כל המדע והידע. במשך שלוש שנים חלו מעל מיליארד בני אדם ומתו כשבעה מיליון. כלכלות נהרסו, יוקר המחייה עלה בצורה דרסטית ומצוקה כלכלית ונפשית הייתה מנת חלקנו. היו כאלה שהתאבדו עקב חוסר האונים והקושי לקיים את משפחותיהם. אימת מוות פשטה בעולם ואיתה תחושת חוסר אונים נוראית.

הווירוס נעלם כלעומת שבא. כל אותה אימה, כל אותו חוסר אונים וכל תחושת הכישלון בשלו לכלל זעם. זעם שהזין את החלקים הגבריים, הלוחמניים, הפועלים והכוחניים. הם לא יכלו לו, לווירוס, ועתה יראו את כוחם.

הווירוס נעלם כלעומת שבא. כל אותה אימה, כל אותו חוסר אונים וכל תחושת הכישלון בשלו לכלל זעם. זעם שהזין את החלקים הגבריים, הלוחמניים, הפועלים והכוחניים. הם לא יכלו לו, לווירוס, ועתה יראו את כוחם

תוקפנות הציפה את העולם. מי שהתלהם יותר, שתקף יותר ופגע יותר – עלה לגדולה, תפס את השלטון ופעל בכוח רב להוריד את המתנגדים לו. כך בארצות הברית וכך גם בישראל.

ממשלה חדשה הוקמה בישראל, ממשלה שחלקים ממנה קטפו את השלטון בכוח הכעס והלוחמנות. החל קיטוב מסוכן בתוך העם, שבמהלכו "האחר" הפך ל"רע", ל"מושחת" ול"בוגד".

בכוח הזרוע, זרוע המשילות, שיכולה להיות מיטיבה אך יכולה להיות משחיתה, החלה המהפכה המשפטית. לפתע רק היא נמצאת בסדר היום של הממשלה. היכן יוקר המחייה? היכן הדאגה לצעירים שאינם יכולים להתחיל את חייהם כעצמאיים? היכן הדאגה למשפחות חסרות יכולת להאכיל את הילדים? היכן החשיבה על העולם ועל יחסו אלינו?

לא נעים לומר זאת בקול, אבל במציאות הנוכחית של העולם הגלובלי אנו תלויים במדינות אחרות לקיום כלכלי וגם ביטחוני – אבל לא עבור היושבים בשלטון שחושבים שניתן להתעלם מהעולם וגם לעלוב בראשי מדינות, שבטוחים כי יש להשתיק את כל מי שאינו חושב כמונו, ויפה שעה אחת קודם.

האלימות וההתלהמות במילים וביחס מחלחלת כלפי מטה, וכך אנו עלולים לעמוד בפני אסון פעם נוספת. הפעם לא ניתן יהיה להאשים את ארצות ערב, ולכן נאשים את אחינו, את בני בריתנו, חלקים מהעם שלנו. זו הדרך לנפילת בית שלישי. גם בעבר היה חורבן הבית עקב שנאת חינם ומאבק בתוך העם, וגם בימים אלו אנו עומדים בפני מצב דומה.

בכוח הזרוע, זרוע המשילות, שיכולה להיות מיטיבה אך גם משחיתה, החלה המהפכה המשפטית. לפתע רק היא נמצאת בסדר היום של הממשלה. היכן יוקר המחייה? היכן הדאגה לצעירים שאינם יכולים להתחיל את חייהם?

חוסר האונים גדל כאשר אנו מבינים שמי שיכול להציל את העם ממצב זה – ממשלת ישראל – אינה מעוניינת בפשרה, בהסכמה. היא אימצה את דבר הכוחניות, ההשתלטות והדורסנות, ובכך היא עלולה לחרוץ את גזר הדין של הבית השלישי של מדינת ישראל.

נטע ענבר סבן היא פסיכולוגית קלינית ומטפלת משפחתית וזוגית, ששיטות הטיפול שלה נסמכות על תיאוריות פסיכואנליטיות ובראשן התיאוריות של פרויד ושל יונג, על תיאוריות משפחתיות וחברתיות, כמו גם על טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות. מחברת הספרים "מחול התודעה והנפש - מבט פסיכולוגי על תהליכי התפתחות אישית וחברתית" (גלילי הוצאה לאור) ו"פסיפס אנושי - מבט פסיכולוגי על הגוונים המרכיבים את עם ישראל" (צמרת הוצאה לאור). צילום: מלי ארואסטי