גלנט, הבעיה האמיתית היא האמון בכם

חברי הכנסת צבי סוכות ואלמוג כהן משוחחים עם השרים יואב גלנט ויריב לוין במליאה, 12 ביולי 2023 (צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)
נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת
חברי הכנסת צבי סוכות ואלמוג כהן משוחחים עם השרים יואב גלנט ויריב לוין במליאה, 12 ביולי 2023

שר הביטחון יואב גלנט הזהיר בישיבת ועדת חוץ וביטחון השבוע מפני תחושת כרסום בלכידות הפנימית בצה"ל. הסיסמאות המוכרות לפיהן צה"ל מצוי מעל לכל מחלוקת חברתית לא מחזיקות מים. הן חדרו לצבא ונוכחות ביחידותיו השונות, גם אם לא בכולם. האזהרה של גלנט במרץ מפני פגיעה בביטחון מקבלת אחיזה במציאות.

הפגיעה בכשירות צה"ל היא בראש ובראשונה תולדה של חוסר אמון קיצוני בין חלק ניכר מאנשי המילואים עליו הוא נסמך, לבין הדרג המדיני, כולל השר הממונה.

הפגיעה בכשירות צה"ל היא בראש ובראשונה תולדה של חוסר אמון קיצוני בין חלק ניכר מאנשי המילואים עליו הוא נסמך, לבין הדרג המדיני, כולל השר הממונה

גלנט אמנם מבקש למצב עצמו בתור המבוגר האחראי, זה שניסה לעשות הכל כדי למנוע את החקיקה שהובילה למה שנראה כמו קריסה בהתהוות של צבא העם, אבל האצבע שלו הצביעה "בעד" וזה העיקר.

צריך לומר ביושר, הסדקים באמון החלו עוד בטרם ההצבעה על ביטול עילת אי-הסבירות, והם לא נגרמו בגלל הביזיון שראש הממשלה סירב להיפגש עם הרמטכ"ל, וחברי הקבינט לא טורחים להיפגש עם אלופים בצה"ל שמבקשים להבהיר להם את ההשלכות. אי אפשר שלא לדמיין את תמונת שלושת הקופים הסבורים שאם לא ישמעו ולא יראו ולא ידברו, הפצצה תיפול בשטח פתוח.

הסדקים נפערו בגלל התנהלות הממשלה ושריה, ותהליך קבלת ההחלטות מאז שהתמנתה בסוף השנה שעברה. ראש הממשלה סירב לכנס את הקבינט לבקשת שר הביטחון במרץ, וגם לאחר מכן לא קיים דיון בטחוני על השלכות הרפורמה.

הוא התעלם מאזהרות הצבא על המשבר הצפוי, ואפילו סירב לפגוש את הרמטכ"ל לפני ההצבעה. אפילו כאשר צה"ל יצא למבצע בג'נין הקבינט הביטחוני-מדיני לא כונס.

שר הביטחון שהזהיר במרץ מפני סכנה בטחונית התקפל הפעם למען תועלת פוליטית והצביע בעד החוק. לא התקיים דיון על ההשלכות המשפטיות הצפויות והסיכון למעצר של קציני צה"ל בחו"ל, למרות אזהרות גופי המקצוע.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא קיים דיונים על המשמעות הכלכלית של הרפורמה, משרד האוצר לא התייחס לדו"חות והאזהרות של הגופים הכלכליים, והוא בחר לשקר ולהאשים את המחאה בנזקים הכלכליים. גם שר הבריאות לא קיים דיון על ההשלכות הצפויות למערכת הבריאות.

הסדקים באמון החלו עוד בטרם ההצבעה על ביטול עילת אי-הסבירות. הם לא נגרמו בגלל הביזיון שרה"מ סירב להיפגש עם הרמטכ"ל, ובגלל שחברי הקבינט לא טורחים להיפגש עם אלופים בצה"ל להבהרת ההשלכות

לבד מהבריחה מאחריות, שרי הממשלה התרכזו בתעמולה פוליטית שתכליתה להטיל את האשמה על מתנדבי המילואים: ראש הממשלה חוזר וקורא להם סרבנים, למרות שמרביתם מתנדבי מילואים.

עמוס הראל חשף שבפגישה עם פורום מטכ"ל, בנימין נתניהו אמר לאלופים: "אתם צבא שעולה למדינה 70 מיליארד שקל בשנה, ויצאתם לשביתה נגד הממשלה. זה לא ייתכן. אין דבר כזה שמילואימניקים עושים כרצונם". אז זהו, שאנשי מילואים האם אזרחים, והבעיה היא בינם לבין ראש הממשלה, ולא בינם לבין הרמטכ"ל.

שר הביטחון, שגם הוא חזר וקרא לאנשים סרבנים, נזכר אחרי העברת החוק לומר "שהוא צריך את כולם", ואז חזר לכנות אותם סרבנים. סמוטריץ' האשים את הצבא במרד על סף הפיכה צבאית. שרים אחרים קראו לשלוח את הסרבנים לעזאזל, ושרת התחבורה שגם היא חברת קבינט קראה להכניס את טייסי המילואים לכלא.

אפשר להרחיב את היריעה אך התמונה ברורה, ממשלת ישראל בחרה באסטרטגיה של דה-לגיטימציה לאנשי המילואים, מתוך מחשבה שהשיימינג ידכא את המחאה שלהם, והבושה תביא אותם להמשיך להתנדב. כאן טמון שורש הבעיה, הממשלה היא זו שאחראית לביטחון הלאומי והיא זאת שצריכה לקרוא לאזרחים מתנדבי מילואים לסכן את חייהם למען המדינה. אלה אותם אזרחים שבמקביל היא מכנה אותם בזויים, סרבנים, בוגדים, מחפשת דרכים לפגוע בהם ולהכניס אותם לכלא. הסתירה הזאת התפוצצה לממשלה ולמדינה בפנים.

הממשלה היא האחראית לביטחון הלאומי ולקריאה לאזרחים להתנדב ולסכן את חייהם. אלה אותם אזרחים שבמקביל היא מכנה בזויים, סרבנים, בוגדים, וקוראת לכליאתם. הסתירה הזאת התפוצצה לממשלה בפנים

יחזקאל דרור כתב ספר על מדינות מטורפות. ממשלת ישראל הנוכחית היא ממשלה מטורפת, חסרת אחריות, שמתעלמת מבעיות גדולות שמוטלות לפתחה, גדולות אפילו מאסון מירון. זאת ממשלה שהחליטה לדרוס את כל מה שעומד בדרכה.

הבעיה שיש בצה"ל אינה בעיית לכידות. הסדקים או הקרע בלכידות זה הסימפטום. הבעיה שיש למדינת ישראל שיש אבדן אמון עמוק של שכבת אזרחים רחבה, שחיונית לביטחון הלאומי ולכלכלה – בממשלת ישראל, שרי הממשלה, ותהליך קבלת ההחלטות שלה. את אתגר הלכידות לא ניתן יהיה לפתור בעזרת דבק, ניתן להתחיל לטפל בו רק אם מצליחים להגדיר נכון את הבעיה.

העברתי במשך חמש שנים קורס לקצינים שאחראים על משימות חיל האוויר. נושא הקורס היה – איך לעשות הערכת מצב. האתגר הגדול ביותר שעומד בפני מי שמקיים הערכת מצב הוא כפי שאיינשטיין אמר: "ניסוח הבעיה חיוני לפעמים יותר מפתרונה". כדי לנסח את האתגר צריך פניות, מחשבה ורצון כן להבין את המשמעויות. מציאת אשמים אינה עוזרת לפתרון הבעיה.

הבעיה האמיתית היא שהמשבר שפרץ בצה"ל, שכולם ידעו שיפרוץ, הוא משבר אמון חריף בין האזרחים לממשלת ישראל.

עמר דנק הוא סא"ל במיל', נווט בחיל האוויר, שירת בחטיבה האסטרטגית באג"ת. מהנדס מערכות מידע, תואר שני ביחסים בינ"ל בניהול מו"מ וקבלת החלטות ומרתוניסט. הבלוג של עמר, "שאלה אסטרטגית" עוסק בניתוח גיאו אסטרטגי, בטחון לאומי, קבלת החלטות ודמוקרטיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
"הלו, הי, 'כשהזין עומד השכל בתחתונים': גלנט היום לא קשור בשום צורה לגלנט של פעם - זה בנדם אחר - זר לו. ככה זה בחיים, אנשים משתנים, לעיתים טוטאלית מקצה לקצה. היום, גלנט, דיכטר, אדלשטיין ... המשך קריאה

"הלו, הי, 'כשהזין עומד השכל בתחתונים': גלנט היום לא קשור בשום צורה לגלנט של פעם – זה בנדם אחר – זר לו. ככה זה בחיים, אנשים משתנים, לעיתים טוטאלית מקצה לקצה. היום, גלנט, דיכטר, אדלשטיין וכו' זה תדר חולה ('כשהזין עומד'): תחרות, מעמד, כסף, שליטה, ממון עצום, נכסים, פוזה ולהיראות סופרמן בעיניי בני ביתם"

עוד 715 מילים ו-1 תגובות
סגירה