נשים מבלות בגן השלושה (הסחנה), אוקטובר 2017 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הדס פרוש/פלאש90

המחלוקת על הרחצה בהפרדה מגיעה לשולחן היועמ"שית

פיילוט הרחצה בהפרדה במעיינות היה אמור להתחיל אתמול, אבל משרד המשפטים בלם אותו ברגע האחרון ● כעת ממתינים כולם להכרעת היועמ"שית ● הוויכוח סביב היוזמה הוא תמצית השסע הישראלי: מה שנראה מחד כצעד הוגן שיאפשר לחלק מהציבור לממש את אורחות חייו, נתפס מאידך ככרסום ביסודות הדמוקרטיה הליברלית ● ובינתיים, הצפיפות בחופי הים המופרדים הופכת למסוכנת

נכון לשעה שבה הדברים נכתבים, ועל אף ההודעות החגיגיות שפורסמו בימים האחרונים כאילו היא אוטוטו יוצאת לדרך, עדיין אין רחצה בהפרדה במעיינות של רשות הטבע והגנים.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן בישרה על הרצתו של הפיילוט במהלך חודש אוגוסט, אבל השבוע הראשון של אוגוסט כבר חלף ושום פיילוט לא הושק.

"היינו אמורים להתחיל היום", אמרה סילמן אתמול (ראשון) לזמן ישראל, "אבל משרד המשפטים שם לנו ברקס.

"כולם ידעו שאנחנו מכינים פיילוט ואף אחד לא אמר שום דבר, ואז ברגע האחרון משרד המשפטים הבהיר לרשות הטבע והגנים שחוות הדעת של דינה זילבר (המשנה ליועמ"ש לשעבר שאסרה על קיום הרחצה בהפרדה ב-2020, א"ל) עודה עומדת ושאי אפשר להתקדם בלי דיון מעמיק".

"כולם ידעו שאנחנו מכינים פיילוט ואף אחד לא אמר שום דבר, ואז ברגע האחרון משרד המשפטים הבהיר לרשות הטבע והגנים שחוות הדעת של דינה זילבר עודה עומדת ושאי אפשר להתקדם בלי דיון מעמיק"

הדיון המעמיק נערך אתמול בזום, כשסילמן ואנשי רט"ג הציגו את מתווה הפיילוט המתוכנן למשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי. "הסקנו את כל המסקנות ממה שהיה אז", טוענת סילמן. "זה אירוע אחר, פיילוט אחר.

עידית סילמן בטקס החלפת השרות במשרד להגנת הסביבה, 2 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
עידית סילמן בטקס החלפת השרות במשרד להגנת הסביבה, 2 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"בזמנו התוכנית הייתה לעשות את זה במהלך שעות הפעילות של האתרים, לקחת את הבריכה בעינות צוקים (עין פשחה) ולחלק אותה לשלוש – שליש לנשים, שליש לגברים, שליש מעורב. איך מפרידים בין הבריכות? מי ישגיח? זה חתיכת טרלול וזה בא על חשבון הציבור הכללי.

"בזמנו התוכנית הייתה לעשות את זה במהלך שעות הפעילות של האתרים, לקחת את הבריכה בעינות צוקים ולחלק אותה לשלוש. איך מפרידים בין הבריכות? מי ישגיח? זה חתיכת טרלול וזה בא על חשבון הציבור הכללי"

"יש חוות דעת של המשנה ליועמ"שית גיל לימון שמגדירה מה סביר ומה הגיוני, אז עבדנו לפיה".

עו"ד סומפולינסקי השתכנעה?
"היא אמרה שהיא צריכה להעביר את הדברים הלאה. אני מניחה שהיא תלך עם זה ליועמ"שית".

הבעיה היא שבינתיים החופש הגדול ועונת הרחצה חומקים לכם מבין האצבעות.
"נכון. היא אמרה שהיא מודעת ללוחות הזמנים. אנחנו מחכים לשמוע מהם".

הרעיון לייצר רחצה בהפרדה בשמורות טבע וגנים לאומיים מסתובב, כאמור, כבר מספר שנים. בפעם הקודמת היוזמה באה מלמטה, מהרשות, או יותר נכון מהמנכ"ל דאז שאול גולדשטיין, שנמנה עם המחנה הדתי-לאומי.

מנכ"ל רשות הטבע והגנים שאול גולדשטיין בדצמבר 2021 (צילום: רשות הטבע והגנים)
מנכ"ל רשות הטבע והגנים שאול גולדשטיין בדצמבר 2021 (צילום: רשות הטבע והגנים)

גולדשטיין ביקש להקצות כמה משבצות בלו"ז השבועי לרחצה בהפרדה בשני אתרים פופולריים – שמורת עינות צוקים (עין פשחה) שבצפון ים המלח; והסחנה (גן השלושה).

"מבחינתי זה היה עניין של צדק חלוקתי וממד של שוויון שמגיע לשתי קבוצות באוכלוסייה – נשים חרדיות ונשים מוסלמיות", אומר גולדשטיין היום, "נשים שמקפידות על צניעות פשוט לא יכולות לטבול במעיינות שלנו בשעות הפעילות וזה לא הוגן".

יש נתונים שמוכיחים שהציבורים האלה לא מגיעים לשמורות ולגנים הלאומיים?
"תבדיל בין לא מגיעים לאתר לבין לא נכנסים למים. אפשר לראות שהן לא נכנסות למים, ובמקרים שכן – עושות את זה עם בגדים מלאים וזה מאוד לא נוח וגם יכול להיות מסוכן, במים הבגדים האלה הופכים להיות מאוד כבדים. יש מקומות שבהם החרדים קופצים מעל הגדר בשמונה בערב כדי להיות לבד.

"אפשר לראות שהן לא נכנסות למים, ובמקרים שכן – עושות את זה עם בגדים מלאים וזה מאוד לא נוח וגם יכול להיות מסוכן, במים הבגדים האלה הופכים להיות מאוד כבדים"

"לקחתי את שני הימים הפחות פופולריים, ראשון ורביעי, ואת השעות עם כמות המבקרים הכי נמוכה – עשר בבוקר עד 12 בצהריים, ותכננתי להקצות אותם לרחצה בהפרדה. אבל תמר זנדברג שהייתה השרה ודינה זילבר לא הסכימו לשמוע.

"היו לנו הרבה ויכוחים, ניסיתי לשכנע שאם זה לא ייעשה בהסכמה זה בסוף יבוא על הראש שלהן בצורה של חקיקה דתית. בדיוק כמו הסיפור של החמץ בבתי החולים. הרי בסוף החרדים יושבים כמעט בכל הממשלות, ימין או שמאל".

ואכן, לפני מספר חודשים הגיש ח"כ משה גפני מיהדות התורה הצעת חוק לפיה 15% משעות הפעילות של אתרי רשות הטבע והגנים יוקצו לרחצה בהפרדה, ומיד התעוררה סערה ציבורית מהסוג הישראלי המוכר.

"כשהוא העלה את ההצעה, שכנעתי אותו שאין בזה צורך, שעדיף לעשות מהלך כזה בהסכמה", אומרת סילמן. "הליכוד גם לא היה מקדם את זה".

מעיין חניה בהרי ירושלים, יולי 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
מעיין חניה בהרי ירושלים, יולי 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

המתווה שסילמן הניחה על השולחן, אמור לכאורה להיות נוח יותר לעיכול מנקודת מבט חילונית-ליברלית: זמני ההפרדה לא יהיו על חשבון השעות של כלל הציבור, אלא יתבצעו לפני ואחרי שעות הפעילות הנוכחיות של שמורות הטבע והגנים הלאומיים.

מי שירצה לרחוץ בהפרדה בעינות צוקים יוכל להגיע בין 6.30 ל-8 בבוקר, ובעין חניה – מעיין יפה בהרי ירושלים – הרחצה בהפרדה תתקיים אחרי סגירת האתר, בין 17:30 ל-20:00. בבחינת "זה נהנה וזה לא חסר".

רק שקשה לומר שהרעיון התקבל בצד השני בהתלהבות. "שנים באים אלינו בטענות ששמורות הטבע נסגרות מוקדם מדי, בעיקר בקיץ", אומר גורם במשרד להגנת הסביבה, "אז פתאום מתברר שיש תקציב וכוח אדם לפתוח את השמורות לעוד כמה שעות ביום? אם אפשר לפתוח אותן בשביל רחצה בהפרדה, אז למה לא לפתוח לכולם?"

"שנים באים אלינו בטענות שהשמורות נסגרות מוקדם מדי, בעיקר בקיץ, אז פתאום מתברר שיש תקציב וכוח אדם לפתוח לעוד כמה שעות ביום? אם אפשר לפתוח בשביל רחצה בהפרדה, אז למה לא לפתוח לכולם?"

ההיבט השני, שמדאיג אנשי מקצוע בתחום האקולוגיה ושמירת הטבע, היא ההשפעה על בעלי החיים: השמורות נסגרות מוקדם לא רק משיקולים תקציביים ולוגיסטיים, אלא גם כדי לתת לבעלי החיים את השקט והמרחב שהם זקוקים לו ואת החופש להגיע למקורות המים בשעות החשיכה בלי להיתקל בהמוני משכשכים.

"ברשות הטבע והגנים לפעמים שוכחים שהם ארגון שמירת טבע ולא ארגון תיירות", אומר גורם בתחום.

עין פשחה, שבו יערך הפיילוט של הפרדה מגדרית בשעות הרחצה, ב-2012 (צילום: אורן נחשון/פלאש90)
עין פשחה, שבו יערך הפיילוט של הפרדה מגדרית בשעות הרחצה, ב-2012 (צילום: אורן נחשון/פלאש90)

מבחינת סילמן, המתווה שנמצא בסופו של דבר – שבו הרחצה בשמורת עינות צוקים תתקיים בשעות הבוקר המוקדמות (עין חניה אינה שמורת טבע) – נותן מענה לחששות האלה.

אולם שאול גולדשטיין סבור שהתוכנית של סילמן שוב מקפחת את המקופחות: "למה הנשים שרוצות להתרחץ בהפרדה צריכות להגיע כל כך מוקדם בבוקר או בערב? שוב אנחנו יוצרים אזרחים סוג ב'. זה לא הוגן".

שאול גולדשטיין סבור שהתוכנית של סילמן שוב מקפחת את המקופחות: "למה הנשים שרוצות להתרחץ בהפרדה צריכות להגיע כל כך מוקדם בבוקר או בערב? שוב אנחנו יוצרים אזרחים סוג ב'. זה לא הוגן"

כך או כך, לפי שעה אין לפיילוט כל אזכור באתר של רשות הטבע והגנים או בפרסומים אחרים שלה. הסיבה: במשרד המשפטים אסרו על אנשי רט"ג לפרסם את הפעילות כל עוד היא לא מקבלת אישור משפטי.

ברט"ג נמצאים בעמדת המתנה לתשובת משרד המשפטים, אם כי לא ברור אם מייחלים לאותה תשובה שסילמן מייחלת לה.

כשרעיה שורקי, מנכ"לית רשות הטבע והגנים שמונתה על ידי תמר זנדברג, נשאלה לפני מספר חודשים על עמדתה בסוגייה, היא אמרה: "אם זה היה תלוי בי, לא הייתה הפרדה". "אף אחד אצלנו לא אוהב את זה", אומר גורם ברט"ג, "אבל בין כל הצרות שלנו, זו אולי הקטנה ביותר".

נשים מוסלמיות נמנעות מלטבול במעין בשמורת עין מודע, אילוסטרציה (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)
נשים מוסלמיות נמנעות מלטבול במעין בשמורת עין מודע, אילוסטרציה (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)

מי שעוד נמצא בכוננות לקראת הכרעת היועמ"שית הוא מנכ"ל תנועת "ישראל חופשית" אורי קידר. "כרגע המצב הוא שהם לא יכולים לעשות שום דבר", הוא אומר, "אלא אם משרד המשפטים מפרסם חוות דעת שהופכת את העמדה של דינה זילבר.

"לעשות הפרדה מגדרית במרחב הציבורי זה לא חוקי, ולכן צריך חוות דעת מיוחדת שמאפשרת את זה. כשזילבר כתבה 'אין לכם הסמכה בחוק', המשמעות הפשוטה היא שזה לא חוקי. זה כמו שמישהו יחליט שבימים מסוימים לא בא לו להכניס ערבים. הרושם שלי הוא שברט"ג מקווים שמשרד המשפטים יוציא בשבילם את הערמונים מהאש".

"לעשות הפרדה מגדרית במרחב הציבורי זה לא חוקי, ולכן צריך חוות דעת מיוחדת שמאפשרת את זה. זה כמו שמישהו יחליט שבימים מסוימים לא בא לו להכניס ערבים"

ואם בכל זאת יקבלו אור ירוק וילכו על זה?
"בשנייה שזה יקרה, נעתור לבג"ץ".

המחלוקת על הרחצה בהפרדה היא כמוסה שמכילה את תמצית השסעים שמגדירים את החברה הישראלית ב-2023.

מה שלצד אחד נראה כמו צעד מתבקש שנועד לאפשר לאוכלוסיות מסוימות לממש את אמונתן ואורחות חייהן, נתפס אצל הצד השני כעוד כרסום ביסודות המדינה הדמוקרטית-ליברלית, עוד הדתה, עוד פיחות במעמדן של הנשים. ומעל הכול – חוסר האמון שולט בכיפה (תרתי משמע).

נערים חרדים שוחים במעיין סטף בהרי ירושלים, 1 באוגוסט 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
נערים חרדים שוחים במעיין סטף בהרי ירושלים, 1 באוגוסט 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אורי קידר משוכנע שהפיילוט הזה הוא רק ההתחלה: "זה לעולם לא נעצר בזה. מאחר שזה מוגדר כפיילוט, מאוד מעניין אותי לדעת – מה הקריטריונים להצלחה? מה בדיוק בודקים?

"אם בודקים את הביקוש – אז אני אגיד לך מה יהיה השלב הבא: אם יהיה ביקוש גדול, יגידו 'יש המון אנשים שרוצים רחצה בהפרדה, אז בואו נעשה את זה גם לאורך כל שעות היום'. למה מחוץ לשעות הפעילות? אם יש לי זכות להפריד מגדרית, למה שאעשה את זה רק בשש בבוקר? הרי ברור שזו תהיה הטענה הבאה".

"אני מבין את הפחד של קידר ואנשים כמותו ממדרון חלקלק", אומר גולדשטיין, "ובדיוק בגלל זה אני חושב שמהלכים כאלה צריכים להיעשות בשיחה ובהסכמה. אפשר לתחום מראש לאן הפיילוט יכול להתרחב, אפשר לגדר מבחינתם את הסיכון. בפועל, הפחד גורם לפסול אוטומטית כל דבר".

סילמן סבורה שלקידר אין ממה לחשוש: "זה מתקיים בתוך המון אילוצים. זה לא רלוונטי בחורף, רק בקיץ ובחופשים. ואי אפשר לעשות את זה בשמורת טבע בגלל בעלי החיים. זה מאוד מצמצם את האופציות אז אין הרבה לאן להתרחב גם אם היינו רוצים.

"לרט"ג יש מאות שמורות טבע ופארקים, אז מה האסון שבשני מקומות אחרי שעות הפעילות חרדיות וערביות יוכלו להתרחץ בלי שבחורים צעירים בתחתוני בוקסר ייכנסו לידם למים?"

"לרט"ג יש מאות שמורות טבע, אז מה האסון שבשני מקומות אחרי שעות הפעילות חרדיות וערביות יוכלו להתרחץ בלי שבחורים צעירים בתחתוני בוקסר ייכנסו לידם למים?"

צפיפות מסוכנת בחוף ההפרדה באשדוד, 2 באוגוסט 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
צפיפות מסוכנת בחוף ההפרדה באשדוד, 2 באוגוסט 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

מה אתם בעצם רוצים לבחון בפיילוט?
"להרגיש את השטח, לבחון אם זה בכלל רלוונטי ואם יש מספיק אוכלוסייה שזה מדבר אליה. אולי נגלה שהם בכלל לא מוכנים לקום מוקדם בבוקר בשביל לטבול במעיין?"

בעוד ההפרדה במעיינות מושכת את תשומת הלב, התפרסמו השבוע תמונות מטרידות ממקור מים אחר שבו ההפרדה נהוגה כבר שנים – הים.

הצילומים מימי "בין הזמנים" בחוף המופרד באשדוד חשפו צפיפות בלתי נסבלת, אלפי רוחצים שלא השאירו פיסת חול פנוי. מעבר לעובדה שקשה ליהנות ככה מהשהייה בים, צפיפות כזו בחוף – שרבים מהמתרחצים בו אינם יודעים לשחות – מסוכנת ומקשה מאוד על המציל לבצע את עבודתו.

מעבר לעובדה שקשה ליהנות ככה מהשהייה בים, צפיפות כזו בחוף – שרבים מהמתרחצים בו אינם יודעים לשחות – מסוכנת ומקשה מאוד על המציל לבצע את עבודתו

יו"ר ועדת הפנים והסביבה של הכנסת, ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה, לא אהב את מה שראה והודיע שיכנס בהקדם דיון בועדה על מנת לבדוק אפשרויות להרחיב את השטח המוקצה לחופים המופרדים.

אם אשר יגיע למסקנה המתבקשת שיש צורך דחוף להרחיב את כלל החופים המוכרזים ברשויות המקומיות ויצליח לתעל לכך משאבים – זו תהיה ברכה לכל הישראלים; אם התוצאה תהיה הרחבת החופים המופרדים על חשבון החופים האחרים, זו תהיה עוד מנה של דלק למדורת האיבה בין החילונים לדתיים.

צפיפות מסוכנת בחוף ההפרדה באשדוד, 2 באוגוסט 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
צפיפות מסוכנת בחוף ההפרדה באשדוד, 2 באוגוסט 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

"חופים הם מקרה שונה לגמרי ממעיינות", אומר אורי קידר, כשאני שואל אותו למה הוא חי בשלום עם הפרדה בחופים בעוד הפרדה במעיינות נתפסת בעיניו כאסון.

"כשאני מגיע לים אני יכול לצעוד 200 מטר ימינה או שמאלה וליהנות, אני לא צריך לבדוק באיזה שעות אני יכול ללכת עם הבת שלי לחוף. מעיינות ואתרי טבע זה סיפור אחר.

"כשאני מגיע לים אני יכול לצעוד 200 מטר ימינה או שמאלה וליהנות, אני לא צריך לבדוק באיזה שעות אני יכול ללכת עם הבת שלי לחוף. מעיינות ואתרי טבע זה סיפור אחר"

"הנחת העבודה שלנו היא שהפרדה מגדרית היא פסולה אלא אם כן נקבע אחרת לגבי דברים מאוד ספציפיים. אנחנו לא יכולים לאפשר לנרמל את ההפרדה במרחב הציבורי. בכל מקום שנותנים לזה פתח, זה גדל וצומח ומתפשט".

עוד 1,696 מילים ו-1 תגובות
סגירה