מאז ביטול פסיקת עילת הסבירות גוברות הקריאות להיפרדות לשתי ישויות: ישראל ויהודה. קבוצה המתקראת "תנועת ההיפרדות" אף פרסמה מפה להיפרדות וטוענת להצטרפות אלפים לדף הפייסבוק שלה.
באופן לא מפתיע המפה מחלקת את המדינה למרכז-צפון עשיר (ישראל) ולדרום-מזרח עני (יהודה) – החלום הציוני גרסת 2023 הוא וילה בג'ונגל על סטרואידים עטופה באצטלה של מאבק לדמוקרטיה ולשוויון.
באופן לא מפתיע המפה מחלקת את המדינה למרכז-צפון עשיר (ישראל) ולדרום-מזרח עני (יהודה) – החלום הציוני גרסת 2023 הוא וילה בג'ונגל על סטרואידים עטופה באצטלה של מאבק לדמוקרטיה ולשוויון
מבט נוסף על המפה מגלה שהיא משתרעת מן הים התיכון ועד נהר הירדן. הערים הישראליות, כולל ההתנחלות אריאל, מסומנות בה על פי חלוקה לישראל וליהודה. הערים הפלסטיניות היו כלא היו.
ישראל ויהודה – תהליך ההיפרדות בחמישה שלבים. כדי שכל אחד ואחת יוכלו לחיות על פי ערכיהם וצו מצפונם. תהנו ותצטרפו אלינו. pic.twitter.com/9W8j0tunHT
— תנועת ההיפרדות (@hahipardoot) August 4, 2023
בחסות רעיון ההיפרדות, המחנה הליברלי מקדים את המחנה הלאומני בתמיכה מוצהרת בסיפוח מלא-מלא. העניין הלא מדובר בשיח ההיפרדות, בין אם לשתי מדינות נפרדות או לשתי מסגרות ניהוליות, הוא שהפלסטינים יהיו הראשונים לשלם את מחיר המאבקים בין יהודים, ולא בפעם הראשונה.
יהודה היא לא רק שם קוד למדינת הלכה לאומנית, אלא גם חבלי ארץ כבושים שיסופחו אליה, הכוללים גם את השומרון ומזרח ירושלים. במילים אחרות: כדי שהיהודים יוכלו להיפרד זה מזה הם זקוקים ל"ארץ ישראל השלמה" – שתי מדינות לעם אחד על כל השטח.
אלה שבמקרה הטוב השקיפו כל השנים בשתיקה על דיכוי הפלסטינים עד שהגיע, כאמור, לפתחם – רוצים עתה להתנתק מן המתנחלים, החרדים וחלק ניכר מן המזרחים על חשבון הפלסטינים – ולהפטר מכולם ביחד במחיר היפרדות אחת.
קשה לדעת מה גרוע יותר, האטימות המוחלטת לגורל הפלסטינים שיופקרו על פי הגיון החלוקה בין יהודים לשרירות ליבם המוחלטת של המתנחלים? ההתעלמות מאחריות המחנה הליברלי, ממשלותיו, הסכמותיו וחיילי הסדיר והמילואים שיצאו ממנו, לכיבוש ולדיכוי הפלסטינים? או העובדה שפשוט לא סופרים אותם?
דבר אחד בטוח – ההתעלמות הגורפת מהפלסטינים לא התחילה עם ביטול פסיקת עילת הסבירות. להיפך, היא נמשכת גם עתה כאשר מתברר יותר ויותר שאת ההפיכה המשטרית מובילים אלה המעוניינים להנציח את הכיבוש, להשריש את הסיפוח ולשחרר כל רסן בדיכוי הפלסטינים. חווארה, תורמוס-עייא ובורקה הן הצהרת כוונות. העלמת העין מפשעי מפעל ההתנחלות, בין מאדישות ובין מפחד, היא שהביאה עלינו את ההפיכה המשטרית.
בחסות "ההיפרדות", המחנה הליברלי מקדים את הלאומני בתמיכה בסיפוח מלא-מלא. העניין הלא מדובר בשיח ההיפרדות הוא שהפלסטינים יהיו הראשונים לשלם את מחיר המאבקים בין יהודים
המחאה הרימה באומץ את דגלי השוויון, החרות, והמאבק בגזענות. הרעיון העומד ביסוד ההיפרדות הוא הפוך – התבדלות מעמדית כלפי חלקים נכבדים מהחברה הישראלית והסרת האחריות מדיכוי הפלסטינים שאושרר ותוחזק במשך עשרות שנים על ידי כל אזרחי ישראל.
זה לא מקרי שרעיונות ההפרדות יוצאים בעיקר מתל אביב והמרכז ופחות מירושלים, חיפה ובאר שבע. יש משהו בקיום השבע וההומוגני, שלא לומר לבן, שמאפשר לטפח את האשליה שניתן להקיף את עצמנו בדומים לנו ולייצא את הבעיות החוצה. יש לדבר הזה הרבה שמות, דמוקרטיה היא לא אחד מהם.
העתיד הנשקף אלינו ברגע זה מפחיד לאין שיעור, אבל לא ניתן להתמודד אתו ללא הכרה באחריות וללא מחויבות אמת לשלום, שוויון וזכויות אדם. כשעולה החשש ובצדק ממלחמת אזרחים, מתבקשת גם השאלה, מי הם האזרחים? לא נוכל להיאבק למען הדמוקרטיה ללא דבקות בערכים דמוקרטים החלים על כל האזרחים בפוטנציה מן הים עד הנהר.
לפני שדוהרים אל שיח ההיפרדות יש להביא בחשבון דבר נוסף. סבבי הבחירות האחרונים הבהירו היטב כי רוב דמוקרטי בישראל ייכון רק באמצעות שותפות מלאה, לא מגמגמת ולא מתנצלת, עם המפלגות הערביות ועם אזרחי המדינה הפלסטינים. החוקים הפוגעים באזרחים הפלסטינים היו הקדימונים להפיכה המשטרית גם אם לא הוציאו את המחנה הליברלי לרחובות.
המחאה יצרה הזדמנות פז לצאת ביחד לרחובות ולבנות שותפות כזו, אך עד כה היא הוחמצה. מנהיגי האופוזיציה הודרו מן המחאה המרכזית בשל מאבקי האגו שתרמו למפולת בבחירות, אך הם לא נדרשו לתת דין וחשבון על כישלונם לבנות בלוק מאסיבי של שותפות אמת עם המפלגות הערביות, בלעדיו לא יתכנו חילופי שלטון.
יש משהו בקיום השבע וההומוגני, שלא לומר לבן, שמאפשר לטפח את האשליה שניתן להקיף את עצמנו בדומים לנו ולייצא את הבעיות החוצה. יש לדבר הזה הרבה שמות, דמוקרטיה היא לא אחד מהם
המחאה היא מעבדה ענקית ותוססת לרעיונות פוליטיים ויכולה לשמש בסיס לבניית שותפות יהודית-ערבית. הרבה חששות היו מוסרים בדרך זו וקרוב לוודאי שהיו נמצאים פתרונות דמוקרטיים, אינקלוסיביים וצודקים יותר לעתיד המדינה והמרחב כולו. האלפים שיצאו השבוע להפגין בתל אביב בסולידריות עם המאבק בפשיעה בחברה הערבית מלמדים על הפוטנציאל הגדול הטמון כאן.
"איפה
הייתם
בחווארה"?צעדה כעת בתל אביב pic.twitter.com/cKsxKh8NNj
— ישראל פריי (@freyisrael1) March 4, 2023
יהודית אופנהיימר היא תושבת ירושלים ומכהנת כמנכ"לית עמותת עיר עמים. את עבודת הדוקטורט כתבה על כיכר ציון.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מדינת ישראל, זה לא רק ליברלים ומדינת יהודה, זה לא רק עוני וחוסר סולידריות. את סתם מקשקשת שטויות ויש לך הרבה מה ללמוד מחינוך הילדים במשפחות המתנחלים. את ודומיין, תמשיכו כל יום להשתחוות לבעל המודרני שזה אהרון הפיראט ואתי חיות ותמנו אותם לאלוהים שלכם , לא של יהודה. בטוח.