מאז ביטול פסיקת עילת הסבירות גוברות הקריאות להיפרדות לשתי ישויות: ישראל ויהודה. קבוצה המתקראת "תנועת ההיפרדות" אף פרסמה מפה להיפרדות וטוענת להצטרפות אלפים לדף הפייסבוק שלה.

באופן לא מפתיע המפה מחלקת את המדינה למרכז-צפון עשיר (ישראל) ולדרום-מזרח עני (יהודה) – החלום הציוני גרסת 2023 הוא וילה בג'ונגל על סטרואידים עטופה באצטלה של מאבק לדמוקרטיה ולשוויון.

יהודית אופנהיימר היא תושבת ירושלים ומכהנת כמנכ"לית עמותת עיר עמים. את עבודת הדוקטורט כתבה על כיכר ציון.

לקראת סיום תפקידו, התארח שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת והתקבל בכבוד ובחום השמורים לידידיו הקרובים של הימין הישראלי. באותו מפגש אמר פרידמן כי רבים הזהירו את הממשל האמריקאי שההכרה האמריקאית בירושלים כבירת ישראל תגרום "לפיצוץ" והוסיף:

"והם צדקו. זה היה פיצוץ של שלום – לא פיצוץ של אלימות" (הארץ, 11.1.21).

יהודית אופנהיימר היא תושבת ירושלים ומכהנת כמנכ"לית עמותת עיר עמים. את עבודת הדוקטורט כתבה על כיכר ציון.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

השיחה השערורייתית שהודלפה לתקשורת בין השר לביטחון פנים, אוחנה, לבין מפקד מחוז ירושלים של המשטרה, דורון ידיד, לא היתה אפשרית ללא ההנחה המשותפת לשניהם כי מטרת המשטרה היא להיאבק בציבור ולא  להגן עליו. לתושבי ירושלים זו לא היתה הפתעה גדולה. בעקבות האירועים בבלפור נחשפו אזרחי ישראל למציאות שהיא נחלת אוכלוסיות גדולות בירושלים מאז התמנה ידיד למפקד המחוז לפני כשנה וחצי.

השיחה השערורייתית שהודלפה בין שר הבט"פ אוחנה, לבין מפקד מחוז ירושלים של המשטרה, דורון ידיד, לא היתה אפשרית ללא ההנחה המשותפת לשניהם כי מטרת המשטרה היא להיאבק בציבור ולא  להגן עליו

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

ידיד נכנס לתפקידו בעידן שללא מפכ"ל, ומהרגע הראשון התנהג כשריף שאין מעליו לא דין ולא דיין. חודשים ספורים לאחר מינויו החל ידיד להתעמר בשכונת עיסאוויה שבמזרח ירושלים. כבר למעלה משנה הוא שולח את שוטרי המחוז ומשמר הגבול מדי ערב לעיסאוויה ללא כל סיבה מנומקת.

השוטרים נכנסים בכוח רב לשכונה, מקימים מחסומים מאולתרים, מבצעים פעולות אכיפה מיותרות ולא מידתיות, מתגרים באוכלוסייה ומגיבים בכוח רב על כל ניסיון מחאה של התושבים. ילדים בשכונה הולכים לישון עם קולות הפיצוצים והצעקות ומתעוררים באמצע הלילה לשמע חיפושים ליליים בביתם או בבית שכניהם. גם ההליכה בשכונה בשעות היום נעשתה מסוכנת, צעיר אחד נהרג, ילד איבד את עינו מכדור ספוג, וילדים נוספים נפצעו מפגיעות המשטרה בעת שחזרו לביתם מבית הספר. לו היתה מטרה ליחס הזה, המשטרה היתה אמורה להצביע  על  הישג כלשהו לאחר תקופה כה ארוכה. אך דבר מזה לא קרה, וגם מספר המעצרים שהסתיימו בכתבי אישום מזערי.

גם בקרב החרדים בירושלים רבים מציינים את תקופתו של ידיד כתקופה של החמרה ניכרת באלימות המשטרתית נגדם. עם כניסתו לתפקיד החליט ידיד לשלוח כוחות משטרה גדולים לכל הפגנה, גם כאלה שלא חסמו צירי תנועה ולא התפתחו להפגנות סוערות.

גרירת מפגינים, זרנוקי מים מותזים בעוצמה פוגעת וקשה, דהירה על סוסים לתוך קבוצות מפגינים הפכו למחזות שכיחים ולרוב גם קשים בהרבה מאלה שנראו בבלפור. בחודשים האחרונים נראו שוטרים מטיחים עובר אורח חרדי לכביש ומטילים רימון הלם אל עבר ילדה במאה שערים. היו מפקדים שעוד ניסו מדי פעם להגיע להדברות והבנות לפני שימוש בכוח, בבית ספרו של ידיד יש רק שיטה אחת: כוח ועוד כוח.

ילדי עיסאוויה הולכים לישון עם קולות הפיצוצים והצעקות ומתעוררים באמצע הלילה לחיפושים בבית. גם בשעות היום מסוכן. צעיר נהרג, ילד איבד עין מכדור ספוג, ואחרים נפצעו מפגיעות המשטרה כשחזרו מביה"ס

המתרחש היום בבלפור ואולי גם בתל אביב ובמקומות אחרים בארץ אינו מנותק מן הקמפיין לבחירתו של המפכ"ל הבא. היה קשה שלא להבחין בכך גם מבין השורות של השיחה המדוברת בין אוחנה לידיד. למעשה ידיד מנהל כבר קמפיין של שנה וחצי בירושלים, ומי יודע כמה זמן עוד ימשך הקמפיין, שכן אין לדעת מתי יחליטו אוחנה ונתניהו על מינוי מפכ"ל חדש.

אולי בכלל הם מעדיפים את המצב הנוכחי של  מפכ"ל בפוטנציה המצוי במאמץ תמידי להבעיר את השטח ולרצות את הבוסים? אך לא יתכן שירושלים והאוכלוסיות הכי פגיעות שלה ישלמו את המחיר.

מה שטעמו מפגיני בלפור הוא מעט ממה שעברו וממשיכים לעבור תושבי עיסאוויה או החרדים בירושלים. העובדה שמדובר הפעם בקבוצה חזקה יחסית שזוכה לסיקור תקשורתי רחב והתמלילים שהודלפו מכוונים את הזרקור אל השיטה. עכשיו נוכח גם הציבור הרחב כי צריך לשלוח את דורון ידיד הביתה. יותר מכל, ירושלים, העיר הגדולה והמורכבת בארץ, זקוקה למפקד מחוז אחר.

יהודית אופנהיימר היא תושבת ירושלים ומכהנת כמנכ"לית עמותת עיר עמים. את עבודת הדוקטורט כתבה על כיכר ציון.

כבר למעלה משלושים שנה שהיא איתנו, שיטת הפריימריז. מצב הדמוקרטיה לאורך השנים האלה בירידה מואצת. הפריימריז אינם משרתים את הדמוקרטיה בישראל, כי אם להיפך: הם מעצימים את החולשות והמורכבויות בחברה הישראלית. נניח לרגע לצורך הדיון לעצם מהות השיטה ולרלוונטיות שלה למציאות הגאופוליטית והאוניברסלית, ונתמקד בישראל.

בבסיסה, שיטת הפריימריז מושתתת כולה על מעורבותו האזרחית של הציבור. אזרחים בוחרים בעצמם את נציגיהם מתוך רשימת מועמדים. רף האחריות האזרחית-ציבורית שלהם נדרש, לכאורה, להיות גבוה יותר: האזרח כבר נדרש להכיר יותר לעומק לא רק את המועמד ועמדותיו, אלא גם איפה הוא בהשוואה למועמדים אחרים.

חיים שדמי עושה סרטים, כותב ספרים והרבה שנים שהוא עיתונאי (לרוב בפרינט או בכתובה, אבל גם בטלוויזיה). הוא פיראט ממייסדי חבורת הקריים-מיניסטר גאנג ובסוף יפליג בנחת אל האופק, אבל עד אז – יש לו כמה עניינים לסדר

בשעה שהשיח הציבורי בישראל מתמקד בביטחון, בשוויון בנטל, במשילות ובמאבקי זהות, כמעט לא מתקיים דיון בשאלה שתעצב את החיים של כולנו בעשורים הקרובים. איך נזדקן כאן.

דווקא בתקופה שבה הוויכוח הציבורי עוסק שוב ושוב בשאלות של חלוקת משאבים, אחריות משותפת וחוסן לאומי, כדאי לזכור שהזדקנות האוכלוסייה אינה סוגיה של מגזר אחד אלא של החברה כולה.

דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.