מדי שבוע שוטח העיתונאי קלמן ליבסקינד את עמדותיו על שורה ארוכה של נושאים. שופטים, פוליטיקאים ובעיקר עיתונאים (מהשמאל) נצלבים על ידו ללא רחם. כתיבתו ארכנית, עמדותיו נחרצות, הנמקותיו בנויות לתלפיות – לשיטתו.
ואז, למחרת בבוקר, אותו בעל דעה ליבסקינד – שטורו השבועי ב"מעריב" הוא עמוד האש לפני מחנה שלם וגם לחמניות חמות לפוליטיקאים בציונות הדתית (אחרי הכל, אין הרבה כותבי ימין שאינם ביביסטים כיום, ומבין אלה שאינם, אין הרבה שמאחוריהם רזומה מרשים של תחקירי שחיתות מוכחים כמו ליבסקינד) – הולך להגיש בשידור הציבורי את תוכניות האקטואליה הכי מרכזיות – בבוקר ואחר הצהריים.
ליבסקינד, וגם מנהליו ככל הנראה, מאמין שהוא יכול לעשות הפרדה. לפעמים הוא בעל טור, לפעמים הוא מראיין נטול פניות. מותר לו, לגישתו, להתלונן שלא נותנים לאנשי ימין פתחון פה בזמן שהוא פותח את פיו ולא סוגר אותו בכל פלטפורמות אפשרית. מותר לו להיות מגיש בעל דעה ודעתן בהגשה.
ליבסקינד, וגם מנהליו ככל הנראה, מאמין שהוא יכול לעשות הפרדה. מותר לו, לגישתו, להתלונן שלא נותנים לאנשי ימין פתחון פה בזמן שהוא פותח את פיו ולא סוגר אותו בכל פלטפורמות אפשרית
לא מדובר בפיצול אישיות, חלילה, אלא בפוזיציות שונות של אותו אדם שלקח על עצמו כמה תפקידים במסגרת תפקידו כעיתונאי. מקצוע העיתונות היום הוא משלח-יד תזזיתי. בבוקר פודקאסט, בצהריים תחקיר, בערב תוכנית טלוויזיה ובלילה בלוג. ובין לבין דעות נחרצות ברשתות החברתיות. אפשר לתהות מדוע זה כך, אבל את הרכבת הזאת כבר אי אפשר לעצור.
עצם העניין – תוכנית ראיונות חדשה עם קלמן ליבסקינד
מה צריך בשביל תוכנית ראיונות טובה? שולחן, מצלמה – וקלמן ליבסקינד. #עצם_העניין, כל ערב ב-18:00 בכאן 11. מתחילים בראשון
Posted by כאן חדשות on Thursday, December 10, 2020
ליבסקינד אינו אובייקטיבי, כיוון שאין עיתונאי אובייקטיבי. גם בימי מסמך נקדי, כשכתבי רשות השידור ז"ל ניסו בדיווחיהם לאזן בין הנוגש לקורבנו – הם לא היו באמת אובייקטיבים. אדם הוא תבנית נוף מולדתו, חינוכו, בית גידולו ואמונותיו. אני לנצח אתחלחל למשמע צלילה של המילה "שחיתות", ותמיד אהיה נגדה גם אם יתנו לה את ההנמקות הטובות בעולם. שום "פלטפורמה" לא תשנה זאת אצלי.
לכן עיתונאים מקצועיים שומעים כיום "רפורמה" וקובעים בדיווחיהם "מהפכה". כי הם עדיין לא תוצר של ChatGPT. והם עושים זאת בגלל חרדתם מהפגיעה המאסיבית המתרחשת בימים אלה במרקם הדמוקרטי של מדינת ישראל.
ליבסקינד יודע זאת היטב, והוא אמור להיות הראשון להגן על העקרון הזה. אחרי הכל, פרנסתו תלויה ביכולת להפריד בין עבודתו ב"מעריב" לעבודתו בתאגיד; בין עמדותיו הקיצוניות לבין יכולתו לראיין גם אנשים שאינו מסכים עימם; ובין העובדה שחלק מטוריו משרתים פוליטיקאים במישרין (פעם אחר פעם איתמר בן גביר מצייץ מחדש את טוריו ומתגאה בהם) לבין יכולתו לכתוב אותם באופן חסר פניות וללא אינטרס זר.
קלמן הצנזור דורס את קלמן העיתונאי
ליבסקינד חושב שהזכות להיות עיתונאי הוגה, דעתן ובעל אג'נדה ועדיין להגיש תוכנית בתאגיד שמורה רק לו. למי שיש אג'נדה שונה משלו, אסור. לפיכך ליבסקינד "קורא למנהליו" בתאגיד לצנזר סרט של העיתונאי גיא רולניק שישודר בקרוב ועוסק, על פי הפרסומים, בחשיפת הרקורד העסקי של פורום קהלת והמחאה שהתנהלה נגדו בארצות הברית.
ליבסקינד חושב שהזכות להיות עיתונאי הוגה, דעתן ובעל אג'נדה ועדיין להגיש תוכנית בתאגיד שמורה רק לו. למי שיש אג'נדה שונה משלו, נגיד גיא רולניק, זה אסור
אני פונה למנהליי בתאגיד: אל תשדרו את הסרט של גיא רולניק על "קהלת".
רולניק לא יכול להפגין נגד הפורום, לנאום נגדו בהפגנות, לעודד את מי שפועל לסגירתו, להשתתף במפגשים של מי שמנסים לפגוע בו, ואז לקבל תקציב מהשידור הציבורי כדי להפיק סרט אודותיו. https://t.co/R2oVrPe6La— קלמן ליבסקינד (@KalmanLiebskind) August 11, 2023
ליבסקינד דורש לפסול את סרטו של רולניק – פרי עבודה עיתונאית מאומצת ומתמשכת – לא מפני שהוא שקרי או מסולף, או כי המידע בו הושג במעשים לא כשרים, או כי הסרט בלתי ניתן לצפייה, משעמם, דידקטי, מטופש, מיותר, מגוחך או מניפולטיבי.
למעשה, ליבסקינד מודה שלא ראה מעולם את הסרט, כי הסרט עדיין לא שודר. הוא מבקש לפסול את רולניק כי לרולניק יש דעה. בכך הופך עצמו ליבסקינד מעיתונאי לצנזור. וכך כתב ליבסקינד בטורו האחרון:
"לפני כמה חודשים עמד רולניק על במת הנואמים בהפגנה בקפלן ונשא נאום שטנה של ממש נגד הפורום (פורום קהלת, א"ה): 'מעולם לא פחדתי כמו בשבועות ובימים לאחר שלוין, רוטמן ושות' לקחו לידיים את התוכנית המשיחית והאופורטוניסטית של החבורה מפורום קהלת לחיסול הדמוקרטיה הישראלית', קרא כשהקהל שלו מגיב בבוז וב'בושה, בושה, בושה'".
עיתונאי נשא נאום בהפגנה! הוא אמר שהוא פוחד מאנשים שמרסקים את הדמוקרטיה! הוא מודאג מתהליכים שמחסלים את החברה הישראלית! הוא יצא נגד משיחיות! הוא מחה נגד אופורטוניזם! עצרו את מכונות הדפוס ואת מכשירי ההקרנה לפני שיהיה מאוחר מדי.
אני מניח שליבסקינד יודע שסרטו של רולניק לא ייפסל. אני מניח שמטרתו היא שונה: להחדיר בלבבות את המחשבה, ולו הקלושה, שרולניק כבר לא עיתונאי.
איך אני יודע? כי ליבסקינד לא מסתיר:
"רולניק היה פעם עיתונאי, אפילו עיתונאי חשוב. ככזה, הוא ייסד את 'דה מרקר'. בתקופה האחרונה, ואולי אף לפניה, הוא החליט שהעבודה העיתונאית לא מספיקה לו כדי להשפיע על החברה הישראלית, כפי שהיה רוצה. זכותו. מאז הוא מפגין, נואם, משלהב, נושא דברים על במות, ומשתתף במפגשים של מארגני המחאות. הכל חוץ מלהיות עיתונאי".
אפשר בקלות לשכתב את הפסקה הזו, ששוללת במחי הבלים את מפעל חייו העיתונאי רב ההישגים של רולניק, כך שתתאים לגבי ליבסקינד עצמו. להגיד שפעם ליבסקינד היה עיתונאי שחשף שחיתות (כגון מפעלות אדמותיו הגנובות של שר הבטחון יואב גלנט) והיום הוא סתם פמפלט של שלטון הימין.
אבל לא משנה כמה פליק-פלאקים יעשה ליבסקינד, נאום בהפגנה למען הדמוקרטיה אינו שולל מאדם את תואר העיתונאי. אולי רק במדינות שעברו "רפורמה" משפטית.
לא משנה כמה פליק-פלאקים יעשה ליבסקינד, נאום בהפגנה למען הדמוקרטיה אינו שולל מאדם את תואר העיתונאי. אולי רק במדינות שעברו "רפורמה" משפטית
צביעות ממאירה וקיתונות של פייק ניוז
עזות המצח של ליבסקינד אינה יודעת גבולות. הוא לא רק דורש לצנזר סרט בלי לראות אותו, בגלל עמדותיו של יוצרו; הוא לא רק שולל את זכותו של אותו אדם לשאת בתואר "עיתונאי" בגלל שהוא העז להשתתף בהפגנות. הוא גם לוקה בצביעות ממאירה ומפזר פייק ניוז.
הנה כמה דוגמאות מהמאמר:
- רולניק לא "נלחם בפורום קהלת במשרה מלאה", כפי שליבסקינד טוען. הוא לא נושא בשום "משרה" או תפקיד במחאה ולא מקבל כמובן שכר על מחאתו;
- רולניק אינו "פעיל פוליטי" יותר מליבסקינד. ההבדל ביניהם הוא שרולניק מוחה נגד ההפיכה המשטרית וליבסקינד תומך בה;
- רולניק אינו "עובד בלסגור את קהלת". הוא קורא לסגירתו כי הוא מודאג מהתורה המסוכנת שארגון זה מפיץ, בפגיעה שהוא משית על המוסדות הדמוקרטיים ומהאידיאולוגיה האנטי-דמוקרטית שעומדת בבסיסו. זאת עמדתו, בדיוק כפי שעמדתו של ליבסקינד היא (למרבה האבסורד) שבן גביר המורשע בטרור לגיטימי כמו יאיר לפיד, למשל;
- רולניק גם אינו "עובד בשידור הציבורי" – הוא מספק לאותו שידור מוצר תיעודי. ובמוצר תיעודי המעורבות הרעיונית של היוצר אינה רק לגיטימית, פעמים רבות היא הכרחית. בלעדיה, מקבלים מוצר דל וחסר הקשר;
- ליבסקינד משווה בין הסרט של רולניק נגד פורום קהלת למצב שבו "יו"ר מועצת יש"ע יקבל תוכנית תחקירים בתאגיד, כדי להפיק סרט על שלום עכשיו". הבטן כואבת מההשוואה הזאת – בעיקר מצחוק. רולניק אינו יו"ר ארגון פוליטי, הוא לא עומד בראש מועצה, הוא אינו מנהל כספי מדינה כמו יו"ר מועצת ישע, אין לו אינטרס אישי במלחמה נגד קהלת והיא לא משפיעה במישרין על כיסו, על הנדל"ן שלו או על הכבישים שעליהם מכוניתו נוסעת.
רולניק אינו יו"ר ארגון פוליטי, הוא לא עומד בראש מועצה, הוא אינו מנהל כספי מדינה כמו יו"ר מועצת ישע, אין לו אינטרס אישי במלחמה נגד קהלת והיא לא משפיעה במישרין על כיסו
יש עוד דוגמאות לשטויות הבלתי מבוססות שליבסקינד כותב, אבל בשורה התחתונה, מומלץ לו לשוב למידותיו המקוריות: כותב טורים נגד עיתונות השמאל ובכיין סידרתי על השתקת הימין. שם, לפחות, הוא מגלה עקביות כלשהי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם