ניחוח הבחירות המקומיות עולה באוויר בחודש האחרון. ברחובות הערים בישראל נתלים שלטים עמוסי הבטחות וסיסמאות של המתמודדים.ות, מהדורות חדשות ועיתונות מקומית ואינטרנטית גדושות בסיקורים לקראת הבחירות, עמודי רשתות חברתיות ממומנים חולשים על הרשת, חוגי בית אליהם מתרוצצים המתמודדים.ות על הפרק, שיחות טלפון ו-SMS מגיעים לתושבים כל העת על מנת לברר במי יתמכו ומיהו.י המועמד.ת הטוב.ה ביותר להוביל את הרשות שלהם לעבר עתיד טוב יותר.

לצד פסטיבל ההכנות לבחירות, עכשיו ובהמשך נהיה עדים לפרשיות שחיתות  לכאורה שנולדות וצצות בעיקר טרם הבחירות. לפתע דברים מתגלעים ומתגלים בדיוק בתקופה ה"חמה" של ההתמודדות על ראשות עיר או מועצה.

לצד פסטיבל ההכנות לבחירות, נהיה עדים לפרשיות שחיתות לכאורה, שנולדות וצצות בעיקר טרם הבחירות. לפתע דברים מתגלעים ומתגלים בדיוק בתקופה "החמה" של ההתמודדות על ראשות עיר או מועצה

במחקר שקיימתי בחודשים האחרונים במסגרת סדרת מחקרי שחיתות שלטונית בשלטון המקומי דגמתי אוכלוסייה מגוונת בחברה הישראלית – מבחינה מגדרית (גברים, נשים ואחר), גילאית (מגיל 18 ומעלה), דתית (יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים ואחר), השכלתית (12 שנות לימוד ועד לתואר של דוקטור) ובפיזור גיאוגרפי רחב.

במחקר  נשאלו מעל ל-200 נחקרים מס' שאלות שעוסקות במערכת היחסים שבין שלטון מקומי ושחיתות שלטונית, ובעיקר בתפיסתם את השחיתות השלטונית המקומית. במאמר זה אתייחס לשלושה ממצאים מתוך המחקר, שמעידים על דעת הקהל כלפי תפיסת את השחיתות המקומית.

הנבדקים התבקשו להביע עמדתם כלפי אמירות שעוסקות בכל מה שבין שחיתות והשלטון המקומי, ולציין באיזה מידה האמירה מעידה על שחיתות שלטונית מקומית.

1

הממצא הראשון התייחס לאמירה:

"ראש עיר שמכהן מעל לשתי קדנציות יש סיכוי גבוה יותר שיהיה מעורב בשחיתות שלטונית".

68% מכלל הנבדקים טענו שראש עיר המכהן מעל לשתי קדנציות יהיה בעל סיכוי גבוה למעורבות במעשי שחיתות. הגבלת משך הכהונה של נבחרי ציבור בכלל וראשי ערים בפרט עומדת במחלוקת כאן ובכל העולם. הטענה הרווחת היא שככל שנבחרי ציבור מכהנים יותר זמן – כך עולה לכאורה הסבירות שיהיו מעורבים בעבירות של שחיתות שלטונית.

68% מהנבדקים טענו שראש עיר המכהן מעל 2 קדנציות יהיה בעל סיכוי גבוה למעורבות במעשי שחיתות. הטענה הרווחת היא שככל שנבחרי ציבור מכהנים יותר זמן – כך עולה הסבירות שיהיו מעורבים בעבירות כאלה

במחקרי השחיתות קיימת עמדת הסנגוריה והקטגוריה לעניין הגבלת משך הכהונה של ראש הרשות. מחד, ככל שראש עיר ישב יותר זמן על כיסא, יצבור כוח מקומי ויקים קואליציה מקיר לקיר – עשויה להתפתח יותר שחיתות. מאידך, אם נגביל את כהונת ראשי הערים נפגום בזכות הבסיסית של הבוחרים לבחור את שחפצה נפשם. מחקרים מראים שעבירות השחיתות מתקיימות לרוב בקדנציה הראשונה והשנייה של הנבחרים.

2

על פי ממצא מטריד נוסף שעלה מהמחקר – דעת הקהל הציבורית טוענת:

"כדי שראש עיר יצליח לקדם עניינים ברשות המקומית הוא חייב להיות קצת מושחת".

62.4% מהנבדקים השיבו בחיוב ובהסכמה לאמירה זאת. ממצא שדורש מחקר המשך מעמיק. מה זה אומר על הציבור שמוכן להקריב את כספו ואת המוסר שלו על המזבח? הציבור מסכים שראש העיר יהיה מושחת ובלבד שיקדם דברים ברשות המקומית ובעצם יחסוך או ימגר לאזרח את הבירוקרטיה שהיא מנת חלקנו במוסדות הציבוריים?

ממצא מטריד שעלה מהמחקר – דעת הקהל הציבורית טוענת ש"כדי שראש עיר יצליח לקדם עניינים ברשות המקומית הוא חייב להיות קצת מושחת". 62.4% מהנבדקים השיבו בחיוב ובהסכמה לאמירה זו

3

הממצא השלישי התייחס לאמירה:

"כאשר ראש העיר זמין בכל הרשתות החברתיות לתושבים באופן קבוע ומנהל איתם שיחות אישיות – דבר זה עשוי להתפתח לכדי שחיתות מקומית".

82.8% מכלל הנבדקים טענו שאינם תופסים אמירה זאת כנכונה או מקדמת שחיתות. מבחינת הציבור שהתייחס לאמירה זאת רצוי שראש העיר ינהג כך, יתעניין, יפתח את דלתו בפני התושבים שלו – הרי תפקידו לתת שירות לתושבים.

אם בעבר ראש העיר היה יושב בלשכתו רחוק מהעין של תושביו והם היו פוגשים אותו רק דרך כתבות עיתונאיות או לקראת הבחירות בלחיצות ידיים מעונבות, בשנים האחרונות אנו נחשפים לנורמות אחרות שהושרשו בקרב ראשי הרשויות המקומיות. היום הם נגישים, זמינים ברשתות החברתיות לסוגיהן ואף מפנים לוחות זמנים ביומנם על מנת לקבל את קהל התושבים בלשכתם. כל זאת כדי שישמעו את אשר על לב התושבים ויקשיבו לצרכים שלהם.

כך המרחק בין הציבורי לפרטי מתקצר לו והשיח הופך לאישי וקרוב יותר מתמיד באמצעות מדיניות הדלת הפתוחה.

השחיתות המקומית ניתנת לפרשנות רחבה מאוד, שמתבססת על ערכים שונים, תפיסת התרבות המקומית, ואזורים גיאוגרפים בישראל. מעשי שחיתות נמצאים לעיתים בתחום האפור, התחום שאותו החוק לא הגדיר עד תום.

חלק ממצאי המחקר כפי שהבאתי כאן מצביעים על כך שדעת הקהל המקומי כלפי שחיתות ותפיסתה סלחנית. בעיקר ביחס המכיל כלפי ראשי ערים שיכולים להיות קצת מושחתים על מנת לקדם עניינים בעיר.

חלק ממצאי המחקר מצביעים על כך שדעת הקהל המקומי כלפי שחיתות ותפיסתה – סלחנית. בעיקר ביחס המכיל כלפי ראשי ערים שיכולים להיות קצת מושחתים על מנת לקדם עניינים בעיר

ממצאים אלו מובילים לשאלות עקרוניות עמוקות על היחס שבין תפיסת השחיתות בקרב התושבים בשלטון המקומי לבין התפיסה החוקית בעניין השחיתות השלטונית לקראת הבחירות בישראל 2023.

אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית בבניית חוסן אישי וקהילתי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חברה בוערים.