מי שמשלים 12 שנות לימוד בלי להבין את התהליכים המדיניים והביטחוניים שעיצבו את הדור שלו, אינו מנווט את דרכו כאזרח מושכל – אלא כצופה מהצד. כשהסילבוס הרשמי נמנע מעיסוק בהיסטוריה קרובה מחשש ל"פוליטיזציה", בני הנוער נותרים חשופים לדיסאינפורמציה ולשיח מקוטב ברשתות.
* * *
לקראת ימי הזיכרון לשבעה באוקטובר, תלמידי ישראל פוגשים את האסון המכונן שעיצב את חייהם בעיקר דרך טקסים, סדנאות חוסן ומענה רגשי. אולם כשהם נערכים לבחינות הבגרות, המציאות המטלטלת הזו נעלמת לחלוטין מספרי ההיסטוריה – מתוך חשש מערכתי מעיסוק בנושאים הטעונים במחלוקת פוליטית.
אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.
















תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהמציאות של מדינת ישראל כיום שלא מלמדת את ההיסטוריה של הדור הנוכחי כמו שמתואר במאמר, לא מפתחת את יכולת בחינת המציאות של הנוער שלנו ואת היכולת שלו להטיל ספק על המציאות בה הוא חי. ואם ילמד את ההיסטוריה של ה30 שנה האחרונות בערך יוכל להרגיש רלוונטיות בשיעורים שלא כמו ללמוד היסטוריה של לפני כמה שנים רבות שלא נוגעות לחייו כיום.
מסכימה ומחזקת. בני הספר היום עוסקים בהיסטוריה הרחוקה ומתעלמים לגמרי מהאירועים ההיסטוריים העכשוויים.
בפרט אירועי השבעה באוקטובר שמצוינים לרוב רק בטקס ללא התייחסות אמיתית להשלכות של האירוע על המדינה ועליהם כאנשים שחוו את הלחימה בעורף.
אני לגמרי מסכימה, במקום שהבתי ספר יעזרו לתלמידים לעבד את כל האירועים שקרו וישמשו להם עוגן, הם בורחים מהאחריות.
עצוב שמי שמסיים היום 12 שנות לימוד יוצא מנותק מהמציאות האמיתית ונשאר בלי מושג איך לנתח את מה שקורה סביבו."
אני גם חושבת כמוך, שאנחנו צריכים ללמוד כמו המדינות ביפן ובארה"ב , להכניס לסילבוס את כל הדברים האקטואליים והרלוונטיים וגם אם זה וזה אומר לדבר פולטיקה, ללמד שיח מכובד ותוך כדי העלאת רלוונטיות לנושא.
אני גם חושב שספרי הלימוד שלנו אכן עסוקים יותר מידי באירועים ישנים ואפילו עתיקים, שהם חשובים מאוד, אבל לא רלוונטיים כמו האינתיפדה השנייה או ה-7 לאוקטובר, אירועים שעיצבו את עולמם היומיומי של התלמידים, יכול להוביל לדיסטאנס ואפטיות אצל התלמידים.
אני מסכים עם הנאמר במאמר, צריכם להתקיים שיעורים בנושאים שרךוונטים ופועמים בלב התלמידים, אך ההסתייגות שלי בנושא היא ה7 באוקטובר, בעיניי היכולת ללמוד וללמד בזמן זמן היא מועטת, יש עוד תהליכים ארוכים של חקירה והבנה שצריכים להתבצע כדי שיהיה אפשר ללמד על האירוע עם עובדות מוגמרות ומובססות