שחקני "מכבי ברלין" מצטלמים לפני המשחק נגד וולפסבורג, 13 באוגוסט 2023 (צילום: AP Photo/Ciaran Fahey)
AP Photo/Ciaran Fahey

מכבי ברלין קמה לתחייה

משחק הגביע ההיסטורי לפני שבועיים בין מכבי ברלין לוולפסבורג – הקבוצה האדירה של מפעלי פולקסווגן, בעלת הרקע ההיטלראי – עורר עניין רב בגרמניה ● למרות התבוסה הכואבת, הרוח היהודית מאחורי הקבוצה שפורקה עם עליית הנאצים לשלטון הצליחה לרגש מדינה שלמה ● שאול אדר נכח במשחק ושוחח עם חברי המועדון: "אנשים לא מודעים להיסטוריה של הספורט היהודי בגרמניה"

אצטדיון הכדורגל מומזן בברלין מארח בדרך כלל משחקים שלא מושכים קהל רב. אולם, המשחק באוגוסט במסגרת הסיבוב הראשון של הגביע הגרמני עורר עניין בינלאומי – והביא כ־5,000 צופים. לפני המשחק נוגנו שירים של עומר אדם וטום ג'ונס, ובתור לדוכן הנקניקיות עמדו אוהדים בחולצות כחולות עם תליוני מגן דוד.

זה נראה כמו היום החגיגי בתולדות הקהילה היהודית. ביציע האוהדים התנשקו זה עם זה – ולא הסתירו את ההתרגשות. מכבי ברלין מול וולפסבורג במשחק המכיל סימבוליזם המספיק לעונה שלמה. המועדון היהודי של ברלין מול הקבוצה של מפעלי פולקסווגן בעלי הרקע ההיטלראי – וזו רק ההתחלה.

יו"ר ההתאחדות לכדורגל בגרמניה ישב בתא הכבוד יחד עם ראשי הקהילה היהודית. להרבה אנשים היה מצפון למרק. "אני מרגישה שכבר ניצחנו. זו חוויה של פעם בחיים", אמרה לי רבקה, אחת ממארגנות האירוע. "לכי תדעי, אולי תנצחו ואז תהיה חוויה של פעמיים בחיים". אמרתי "אולי. אני מאמינה גדולה במה שבן גוריון אמר – שכל יהודי שאינו מאמין בנסים אינו ריאליסטי".

שכונת קרויצברג הברלינאית היא מהשכונות התוססות בבירה. בסוף שבוע הקיצי, בתי הקפה והמסעדות היו מלאים, השוק המקורה – המלא במסעדות שונות – משך תיירים ומקומיים החולקים את מקומות הישיבה המעטים.

שחקני "מכבי ברלין" באימון לפני המשחק נגד וולפסבורג
שחקני "מכבי ברלין" באימון לפני המשחק נגד וולפסבורג (צילום: יוטיוב)

"זו חוויה של פעם בחיים", אמרה לי רבקה, אחת ממארגנות האירוע. "אולי תנצחו ואז תהיה חוויה של פעמיים בחיים". אמרתי. "אולי. אני מאמינה גדולה במה שבן גוריון אמר – שכל יהודי שאינו מאמין בנסים אינו ריאליסטי"

"למדתי כאן באוניברסיטה כשהעיר הייתה מחולקת", מספרת שכנתי לשולחן, "זה היה אי שמשך טיפוסים מיוחדים. זו הייתה עיר זולה מאוד ומיוחדת. עכשיו זה שונה. זו עיר גדולה, בינלאומית ויקרה יותר. מאוד קוסמופוליטית לשמחתי".

החיים חזרו למסלולם אחרי הקורונה וגם הכדורגל. תקופת הקורונה היא רק עוד טראומה אחת שהעיר צריכה להדחיק ולהתעלם ממנה. על הבתים בשכונה יש ציורי ענק של תפוח נגוס – או הדפס של רקדנית סקסית עם ראש של ארנבת – אבל מבט לכיוון המדרכות מגלה את העבר הפרה־טרנדי של השכונה.

"כאן גר מנפרד יואל, נולד ב־1910, גורש בטרנספורט למזרח", נכתב על לוחית קטנה הטבועה במדרכה. יואל היה שרברב תושב השכונה ושחקן כדורגל במכבי ברלין בגלגולה המקורי. כשהחלו רדיפות היהודים הוא ירד למחבוא עם בני משפחתו, עד שאלו נחשפו בעקבות הלשנה של שכן – ונשלחו לאושוויץ ב־1944.

אבן נגף אחרת מתארת את סיפורו של רלף בנדהיים הצעיר. הוא נולד ב־1925, היה תלמיד מבריק, נגן כינור מוכשר – וגם התאמן באגרוף במועדון היהודי. הוא נשלח למזרח ב־1943 וככל הידוע נרצח באושוויץ.

"אבני נגף" – פרויקט ההנצחה שיצר האומן גונטר דמינג כדי להזכיר לעוברים ושבים את קורבנות הנאצים (צילום: AP Photo/Markus Schreiber, File)
אבני נגף בברלין – פרויקט הנצחה לזכר קורבנות הנאצים (צילום: AP Photo/Markus Schreiber, File)

מועדוני הספורט היהודיים היו מוסדות חברתיים חשובים עבור הקהילה היהודית עד לסגירתם על־ידי השלטון הנאצי. ב־13 באוגוסט, חזרה מכבי ברלין לכותרות

מועדוני הספורט היהודיים היו מוסדות חברתיים חשובים עבור הקהילה היהודית עד לסגירתם על־ידי השלטון הנאצי. לפני שבועיים, ב-13 באוגוסט, חזרה מכבי ברלין לכותרות. מכבי ברלין, מועדון חצי מקצועני שיחקה בסיבוב הראשון של הגביע הגרמני מול וולפסבורג מהליגה הבכירה.

המועדון נוסד ב־1898 תחת השם בר כוכבא בדומה למועדוני ספורט יהודיים אחרים ברחבי אירופה. "יהדות השרירים" שאפה למחוק את הדימוי של היהודי החלוש, בחרה בשמות מלאי הדר כ"הכוח", "מכבי", "גדעון" – ובכל רחבי אירופה הוקמו מועדונים יהודיים שהצמיחו אלופים אולימפיים.

קבוצת "הכוח וינה" הייתה אחד ממועדוני הכדורגל המובילים בעולם – ובין וינה לבודפשט צמחה תרבות כדורגל יהודית שהשפיעה על המשחק בכל רחבי העולם. מאמנים כמו בלה גוטמן, ארנו ארבשטיין, דורי קירשנר והוגו מייזל הפיצו את בשורת המשחק מסאן פאולו ועד לתל אביב, שם התארחו קבוצות "הכוח וינה" ו"הכוח ברלין" למשחקים רבי השראה מול קבוצות היישוב היהודי.

בשיא כוחו, היה למועדון בברלין כ־40 אלף חברים – עדות לגודל הקהילה היהודית לפני המלחמה ומאוחר יותר גם לרדיפות הגוברות שמנעו מהם להצטרף למועדונים לא יהודיים. עם עליית הנאצים לשלטון ב־1933, ההגבלות על חיי היהודים הלכו וגברו, והחיים הפכו לגטו של קיום נפרד.

אנדרטה לזכר השואה בברלין (צילום: AP Photo/Markus Schreiber)
אנדרטה לזכר השואה בברלין (צילום: AP Photo/Markus Schreiber)

בשיא כוחו, היה למועדון בברלין כ־40 אלף חברים – עדות לגודל הקהילה היהודית לפני המלחמה ומאוחר יותר גם לרדיפות הגוברות שמנעו מהם להצטרף למועדונים לא יהודיים

המשחק האחרון של המועדון נערך ב־1933 בזמן שכוחות "החולצות החומות" הביטו מהמתרחש ביציע. המועדון היהודי ניצח 1:4 אבל לכולם היה ברור לאן הרוח נושבת. ב־1938, אחרי ליל הבדולח, נאסרה פעילות המועדון ו־40 שנה של פעילות ספורטיבית וחיי קהילה הסתיימו, מעט לפני החורבן הפיזי הגדול.

מכבי משקפת את החיים בברלין. תחילה כעיר בירה בעלת ריכוז יהודי גדול, אחר כך כעיר הנשלטת על־ידי הטירוף הנאצי – מה שהביא להשמדת המועדון – ועתה כעיר רב־לאומית ומשגשגת, שהביאה לתחיית המועדון.

המשחק נגד וולפסבורג הוא רגע גדול עבור מריאן וייסלפיץ' בן ה־85. וייסלפיץ' הילד חי בגטו בפולין וביום שבו נשלחו תושבי הגטו להשמדה – הוא ברח עם אימו להתחבא במרתף, שם חיו במשך כשנתיים. בנו מספר כי אביו כמעט שלא דיבר על השנתיים במרתף החשוך. אולם, מאז הגרלת משחקי הגביע הוא שוחח על הימים ההם עם שחקני הקבוצה ונכדיו.

וייסלפיץ' הוא אחד ממייסדי מכבי ברלין החדשה, אי שם ב־1971. המועדון הוקם על־ידי כמה שורדי שואה משום ש"רצינו להראות שחזרנו – שלא נעלמנו", הוא אמר לדר שפיגל. הוא היה האחראי על קבוצת הכדורגל של המועדון, שהפסידה במשחקה הראשון 15:1. 52 שנים מאוחר יותר הוא זוכה לראות את הקבוצה מתמודדת מול קבוצת בונדסליגה.

שחקן ב"מכבי ברלין" (צילום: יוטיוב)
שחקן ב"מכבי ברלין" (צילום: יוטיוב)

וייסלפיץ' הוא אחד ממייסדי מכבי ברלין החדשה, אי שם ב־1971. המועדון הוקם על־ידי כמה שורדי שואה משום ש"רצינו להראות שחזרנו – שלא נעלמנו", הוא אמר לדר שפיגל

וייסלפיץ' מתנועע עם בלון חמצן בגלל מחלת ריאות אבל הוא לא מחמיץ את משחקי הקבוצה, את העלייה בפירמידת הליגות עד לליגה החמישית ואת הישג השיא – הזכייה בגביע ברלין. כמו בשאר המחוזות הפדרליים של גרמניה, גם בברלין נערך טורניר גביע מקומי שהזוכה בו – מכבי ברלין, אחרי ניצחון דרמטי בהארכה – מקבלת בונוס אדיר בדמות השתתפות בגביע הגרמני.

באמצע הקיץ נערכה ההגרלה במוזיאון הכדורגל הלאומי בדורטמונד. היו שם לא מעט קבוצות קטנות נוספות מרחבי גרמניה, אבל אף אחת מהן לא גררה התעניינות כזו של התקשורת הגרמנית, הישראלית או הבינלאומית.

יש קבוצות יהודיות ברחבי העולם. למשל, וינגייט ופינצ'לי הלונדוניות. אם הן יזכו לשחק מול קבוצה בכירה באנגליה, זו תהיה אנקדוטה חביבה שתגרור עניין תקשורתי קצר. מכבי ברלין היא לא אנקדוטה אלא תסביכים לאומיים בנעלי כדורגל הנפגשים ל־90 דקות.

התקווה הייתה לקבל את באיירן מינכן הענקית, אבל לפחות נחסך מאיתנו עוד פסטיבל "שואה־ווש", שאנשי באיירן התמחו בו בשנים האחרונות. וולפסבורג סיפקה גם היא את רצון אנשי מכבי. מיכאל קובלנץ הוא נשיא הקבוצה והרוח החיה בה. "להבנתנו, זהו ההישג הגדול ביותר של קבוצה יהודית בתפוצות מאז המלחמה ולכן ההתעניינות הגדולה", הוא מספר.

מכבי ברלין חוגגת את הזכייה בגביע ברלין (צילום: פייסבוק)
מכבי ברלין חוגגת את הזכייה בגביע ברלין (צילום: פייסבוק)

"יש לנו שני שחקנים יהודים בקבוצה הבכירה אבל הרבה יותר בקבוצות הילדים. חלקם שומרי שבת ולכן אנחנו מעדיפים לשחק בימי ראשון. ביום כיפור ברור שהמועדון לא משחק"

למשחק הגיעו עיתונאים מישראל ומגרמניה. נרשמה התעניינות גם בקרב העיתונות האירופאית – וגם בקרב ערוצי הטלוויזיה המשדרים את המשחק. "היום יש לנו 550 חברים במספר ענפים, שהמצליח בהם הוא השחמט. קבוצת הכדורגל פתוחה לכל", הוא אומר.

"יש לנו שני שחקנים יהודים בקבוצה הבכירה אבל הרבה יותר בקבוצות הילדים. חלקם שומרי שבת ולכן אנחנו מעדיפים לשחק בימי ראשון. ביום כיפור ברור שהמועדון לא משחק. יש לנו בני 15 לאומים שונים המשחקים בקבוצה הראשונה ואנחנו פתוחים לכל אחד שרוצה לשחק עם מגן דוד על החולצה", הוא אומר.

מה הופך אתכם למועדון יהודי?
"זו שאלה מעניינת וקשה, שאנחנו עוסקים בה הרבה. יש את ההיבט ההיסטורי. קבוצות הנוער שלנו, יש בהן ילדים יהודים רבים ו־20% לא ישחקו בשבת. אנחנו מרגישים כמועדון רגיל עם היסטוריה יהודית מיוחדת – אנחנו לא דתיים אבל עבור שחקנים יהודים יש לזה משמעות מיוחדת לשחק במועדון יהודי".

במחשבה שנייה התשובה קלה יותר. מועדון יהודי הוא מועדון המזדהה ככזה, שיש לו מגן דוד על החולצה ובאופן טבעי אוהדיו יהודים ברובם. זה הקסם המופרך של הכדורגל – והבסיס לכול: השם והסמל המחוברים למקום ולקהילה או לרעיון.

שחקני מכבי ברלין (צילום: פייסבוק)
שחקני מכבי ברלין (צילום: פייסבוק)

כיום משחקים במכבי ברלין שחקנים ממדגסקר, סנגל, איראן, טורקיה, גאנה וברזיל, אבל הם עושים זאת תחת הסמל המוכר. במכבי ברלין מכוונים להגיע לליגה השלישית

מה שהחל כ־11 איש מהשכונה, או המפעל או העיר – מאבד עם הזמן את הקשר הזה. גם אם השחקנים מגיעים מכל רחבי העולם, עדיין הקבוצה נושאת את השם של המקום. האוהדים מתעלמים מאובדן הקשר של השחקנים למיקום הגיאוגרפי במסגרת ההסכם הרגשי שכרתו עם המועדון.

כיום משחקים במכבי ברלין שחקנים ממדגסקר, סנגל, איראן, טורקיה, גאנה וברזיל, אבל הם עושים זאת תחת הסמל המוכר. במכבי ברלין מכוונים להגיע לליגה השלישית – ובמצב כזה אולי ולא יהיו שחקנים יהודים בקבוצה, אבל עדיין זו תהיה מכבי של ברלין, עם כל המשתמע מכך.

יש עוד היבט – מועדון יהודי הוא מועדון שאחרים מתייחסים אליו ככזה, כזה שקוראים לשחקניו "יהודים מלוכלכים", ששולחים אותם לאושוויץ ושתוקפים שחקנים שלו באבנים ובקבוקים, גם אם הם מוסלמים, כי יש להם מגן דוד על החולצה. מועדון שברשתות החברתיות זוכה לקללות ואיומים ובמגרשים שחקני הנוער שלו מותקפים.

קובלנץ: "יש אנטישמיות, על בסיס קבוע – לא כל שבוע, אבל כל כמה חודשים. לעיתים שולית ולפעמים תקרית גדולה. בנובמבר היה משחק נגד קבוצה של מהגרים טורקים, ניצחנו ואז רדפו אחריהם שחקנים באופן אלים על המגרש – ואחד מהם היה הבן של נשיא המועדון. הם נענשו והנשיא אמר באופן פומבי שבנו תמיד ישנא יהודים".

מכבי ברלין נגד וולפסבורג, 13 באוגוסט 2023 (צילום: פייסבוק)
מכבי ברלין נגד וולפסבורג, 13 באוגוסט 2023 (צילום: פייסבוק)

מועדון יהודי הוא מועדון שאחרים מתייחסים אליו ככזה, כזה שקוראים לשחקניו "יהודים מלוכלכים", ששולחים אותם לאושוויץ ושתוקפים שחקנים שלו באבנים ובקבוקים, גם אם הם מוסלמים

זה קורה למועדונים יהודים אחרים בעולם ולקבוצות מיעוטים דומות, אבל זה שונה בגרמניה ובברלין. כשזה קורה בארץ אחרת זה דוחה – אבל בגרמניה יש לזה הד מאיים. "לא הספיקה לכם פעם אחת?" בגרמנית שונה מכל קללה אנטישמית בשפה אחרת.

זה תמיד שם ברקע. בלב ברלין נמצאת האנדרטה ליהודי אירופה שנרצחו, פיסה אפורה של מוות בלב ברלין החדשה. אוסף קוביות אפורות חסרות חיים המזכירות שהמוות תמיד נמצא בלב ההיסטוריה הגרמנית. העיר מלאה בתזכורות, אנדרטאות ואתרים. היא גם מלאה בחללים של מה שהיה – ונעלם.

בכיכר בבל הציבו את פסל הספרייה הריקה של האומן הישראלי מיכה אולמן. מדובר במדפים ריקים השקועים בלב הכיכר, שמייצגים את הספרים שנשרפו שם במאי 1933 על־ידי הנאצים. העיר מלאה באינספור מוסדות אחרים של יהודים, שהעשירו את העיר ונותרו ריקים.

קפטן הקבוצה הוא דורון ברוק, גרמני־ישראלי בן 28. סבתו מרגוט ברחה מברסלאו (ורוצלב) אחרי ליל הבדולח והגיעה לפלשתינה. בנה גדל בישראל אבל היגר לגרמניה – ובנו חי בין שתי המדינות. "אני תמיד אומר שאני מברלין ולא מגרמניה כי כולם אוהבים את ברלין", הוא אמר לזמן ישראל.

German Cup Jewish Team (צילום: AP Photo/Ciaran Fahey)
קפטן מכבי ברלין דורון ברוק (צילום: AP Photo/Ciaran Fahey)

"בליבי אני מרגיש יותר קשור לישראל ואני מתרגש יותר כשאני שר את התקווה – בטח יותר מההמנון הגרמני – אבל בסופו של דבר ברלין היא הבית שלי"

"בליבי אני מרגיש יותר קשור לישראל ואני מתרגש יותר כשאני שר את התקווה – בטח יותר מההמנון הגרמני – אבל בסופו של דבר ברלין היא הבית שלי. אני מבין גישות ביקורתיות הקושרות את גרמניה לשואה, אבל אני מכיר נקודות מבט נוספות ויודע כמה החברה בגרמניה עזרה לישראל ולקהילה היהודית.

"אני מבין את מי שקשה לו בגרמניה ואם אני רואה את אחוזי ההצבעה לימין הקיצוני אני חש פחות מחובר למדינה, אבל, כאמור, זה גם הבית שלי".

איך השחקנים הלא יהודים קיבלו את העניין הגדול במשחק?
"אני חושב שרובם לא מבינים את המשמעות והחשיבות של האירוע. רובם רק רוצים לשחק כדורגל. רובם לא רוצים להתראיין והם גם לא יודעים מה להגיד. אני מבין שקשה להם להבין את הרגישות וההיסטוריה. יש שחקנים צעירים בני 20 שלא מכירים את ההיסטוריה ולא היה להם קל עם ההתעניינות התקשורתית.

"היו כאלו שביקשו לא להתראיין, יש שחקנים מוסלמים בקבוצה והם חששו מבעיות בארצות המוצא שלהם. הם לא תמיד רוצים שבני המשפחה ידעו שהם משחקים במועדון יהודי. הם נמצאים במצב עדין.

"זה קצת אירוני אם קוראים למוסלמי יהודי מלוכלך. מקללים אותם ושואלים בכעס למה הם משחקים במועדון יהודי – וקוראים להם בוגדים. השחקנים שלנו נפגעים מזה. איש לא רוצה לעבור דבר כזה"

"זה קצת אירוני אם קוראים למוסלמי 'יהודי מלוכלך'. מקללים אותם ושואלים בכעס למה הם משחקים במועדון יהודי – וקוראים להם בוגדים. השחקנים שלנו נפגעים מזה. איש לא רוצה לעבור דבר כזה. הם מתעמתים וגם מנסים לחנך אותם".

החשיפה של מכבי ברלין הביאה את ההיסטוריה של המועדון היהודי לתודעה הגרמנית. מתקן האימונים של הקבוצה קרוי על שמו של יוליוס הירש, היהודי הראשון ששיחק בנבחרת גרמניה, ואילו במומזן משחקת קבוצת הנוער של טניס בורוסיה. האצטדיון קרוי על שם ניצול שואה.

המשחק נוצל לקמפיין נגד אנטישמיות ובעד קירוב קהילות. על תוכניית המשחק התנוסס צילום של אחד משחקני הקבוצה שעל רגליו מקועקעות המילים "שלום" בעברית ו"סלאם" בערבית.

זה חיובי ואפקטיבי אבל זה תמיד שם ברקע. "זה לא קל ויש לזה מחיר, גם אם החיים פה נהדרים", שמעתי מכמה ישראלים צעירים שהתאקלמו היטב בגרמניה והעידו על עצמם ועל חבריהם. המשחק, האירוע הגדול, היה הזדמנות של הקהילה היהודית להרגיש כחלק מהחברה הגרמנית. להיות גאים בבחירה שלהם לחיות בגרמניה.

דגל מכבי ברלין במשחק נגד נגד וולפסבורג, 13 באוגוסט 2023 (צילום: פייסבוק)
דגל מכבי ברלין במשחק נגד וולפסבורג, 13 באוגוסט 2023 (צילום: פייסבוק)

"זה דוד נגד גוליית", אמר לי יונתן, אוהד צעיר וברלינאי גאה. "זו העיר הכי טובה בגרמניה ואנחנו גאים לארח קבוצת בונדסליגה. מדובר בכדורגל – לפעמים דוד מנצח"

האצטדיון נמצא במערב ברלין, בפרברים עשירים וירוקים. על מדשאות הבתים משגשגות פטריות רעילות, האדמה הפוריה היא כר גידול נוח. זה נראה כמו כנס קיץ גדול של כל ראשי הקהילה על האהבה הלא מותנית לישראל. "בישראל, אם אתה נופל, 10 אנשים ייגשו אליך – כאן, אף אחד", אמרה לי רבקה.

רוב האוהדים היו בחולצות כחולות או לבנות של מכבי גרמניה או מכבי ברלין. פה ושם חולצה של קבוצה ישראלית, אחד עם חולצה אגרסיבית בצבע זית של צה"ל ולהבדיל אוהד עם חולצה של "People Front Of Judea", כולל אגרוף מאיים וקריאה "רומאים לכו הביתה", הלקוחה מהסרט "בריאן כוכב עליון".

"זה הומור יהודי", אמר בעל החולצה ודייק, גם אם היא נכתבה על־ידי מונטי פייתון הלא יהודים. "זה דוד נגד גוליית", אמר לי יונתן, אוהד צעיר וברלינאי גאה. "זו העיר הכי טובה בגרמניה ואנחנו גאים לארח קבוצת בונדסליגה. מדובר בכדורגל – לפעמים דוד מנצח".

האווירה הייתה של משחק כדורגל אמיתי. אוהדי וולפסבורג הדליקו אבוקות ירוקת ולבנות ביציע שלהם ואילו אנשי מכבי ברלין – רובם צופים במשחק הראשון בחייהם – עודדו בחום ובהתלהבות. השופטת ד"ר ריאם חוסייני – ילידת גרמניה ובת להורים פלסטינים – שרקה לפתיחת המשחק ולא מעט דמעות נראו ביציע המרכזי.

מכבי ברלין במשחק נגד נגד וולפסבורג, 13 באוגוסט 2023 (צילום: פייסבוק)
מכבי ברלין במשחק נגד נגד וולפסבורג, 13 באוגוסט 2023 (צילום: פייסבוק)

אחרי הלם קצר התעשתו שחקני ואוהדי מכבי. וולפסבורג הרפתה ואילו מכבי הראתה שלא במקרה היא זכתה בגביע הברלינאי. הקבוצה הניעה כדור בסבלנות, לעיתים ביומרנות, והחלה לאיים על שער היריבה

בריאן פטנגה, הקיצוני השמאלי של מכבי פרץ באגף ועבר שורה של שחקנים עד שהוכשל – וביציעים פרצה התלהבות מוגזמת. נשמעו קריאות "מכבי מכבי" – והתחושה הייתה שזה אפשרי. ההתלהבות דעכה כשלוקאס נמצ'ה כבש את השער הראשון לזכות הזאבים בדקה השמינית. דקה מאוחר יותר טעות גסה של שוער מכבי הביאה לשער שני מרגלי יונאס וינד.

אחרי הלם קצר התעשתו שחקני ואוהדי מכבי. וולפסבורג הרפתה ואילו מכבי הראתה שלא במקרה היא זכתה בגביע הברלינאי. הקבוצה הניעה כדור בסבלנות, לעיתים ביומרנות, והחלה לאיים על שער היריבה. היסודות של המאמן וולפגנג זנדהאו ניכרו.

המאמן הוותיק הוא טיפוס צבעוני שחשב לכהן ככומר קתולי עד שפגש את חברתו הראשונה. הוא נותר אדם מאמין וחסר פחד, שאנשי המועדון רואים בו כאחראי להצלחות הגדולות. למרות הפער העצום באיכות השחקנים, מכבי ניסתה לשחק כדורגל איכותי ולא רק להחזיק את הכדור – ופתאום הגיעה למצב ליד שער.

בדקה ה־28 זה קרה, קנטו פיטיאבנה ואוריניאנה כבש מקרוב לזכות מכבי ברלין והאוהדים חגגו בשירת נעימה חסידית מוכרת וחיבוקים. למרבה הצער הקוון הרים את הדגל – וחוסייני פסלה את השער. "זה היה שער חוקי ב־100%", אמר ברוק. "הקוון הודה בפניי אחרי המשחק שהוא טעה אבל אין מה לעשות, זה כדורגל".

מאמין מכבי ברלין וולפגנג זנדהאו, 26 ביולי 2023 (צילום: AP Photo/Ciaran Fahey)
מאמן מכבי ברלין וולפגנג זנדהאו, 26 ביולי 2023 (צילום: AP Photo/Ciaran Fahey)

בדקה ה־28 זה קרה, קנטו פיטיאבנה ואוריניאנה כבש מקרוב לזכות מכבי ברלין והאוהדים חגגו בשירת נעימה חסידית מוכרת וחיבוקים. למרבה הצער הקוון הרים את הדגל – וחוסייני פסלה את השער

המחצית הסתיימה בפיגור של שני שערים ותחושת גאווה. מכבי התמודדה לפרקים כשווה מול קבוצה מהליגה הבכירה – ואפילו נותר שביב סיכוי. זנדהאו דרש משחקניו להמשיך ולתקוף וטען שאפשר לעשות את זה. גם ניקו קובאץ', מאמנה של וולפסבורג, לא היה מרוצה.

השניים נפגשו בעבר. זנדהאו היה מהראשונים שגילה את הכישרון של הצעיר הברלינאי הקרואטי ועזר לו לפלס את דרכו לקריירה מרשימה ביחד עם אחיו רוברט. השניים התחבקו ארוכות בסיום המשחק אבל המחצית השנייה הייתה פחות ידידותית.

כבר אחרי דקה היה ניתן להבחין בהבדל בין השחקנים הבינלאומיים ובין חבורת החובבנים המוכשרים, שמתאמנים כמה פעמים בשבוע בין העבודה במשטרה, שירותי הבריאות, בנק ההשקעות והאוניברסיטה; בין כושר גופני של אתלטי לכושר לא רע; בין הבנה טקטית של קבוצת בונדסליגה לשחקני ליגה חמישית.

שחקני וולפסבורג הקימו חומה במרכז המגרש, צמצמו רווחים ולא אפשרו לשחקני מכבי לנהל את המשחק שלהם. שני שערים בדקות ה־53 וה־57 הכריעו את המשחק סופית – ואז החלו העקבים, המסירות המבריקות והרצון להרשים במשחק הראשון של פתיחת העונה.

שחקני "מכבי ברלין" באימון לפני המשחק נגד וולפסבורג (צילום: יוטיוב)
שחקני "מכבי ברלין" באימון לפני המשחק נגד וולפסבורג (צילום: יוטיוב)

"היהודים לא התעניינו כל כך במועדון עד היום אבל עם ההצלחה והפרסום קיבלתי המון הודעות ואנשים מבינים שספורט יכול לחבר אנשים – ולחשוף חיים יהודיים לא רק בטקסי השואה אלא גם בחיים"

פטריק וימר וטיאגו תומאש לא ריחמו על שחקני מכבי. תומאש כבש את שני השערים האחרונים במשחק – החמישי מנבדל ברור – וקבע את תוצאת המשחק: 0:6 לאורחים. איש לא עזב את האצטדיון מוקדם וכולם נשארו כדי להודות לשחקני שתי הקבוצות שהצטלמו לצילום משותף.

"היה נחמד אם היינו מבקיעים שער", אומר ברוק, "אני חושב שהיינו ראויים לו, אבל ככה זה כדורגל. היה אירוע מרגש וחשוב. היהודים לא התעניינו כל כך במועדון עד היום אבל עם ההצלחה והפרסום קיבלתי המון הודעות ואנשים מבינים שספורט יכול לחבר אנשים – ולחשוף חיים יהודיים לא רק בטקסי השואה אלא גם בחיים.

"אנשים לא היו מודעים, כולל אני, להיסטוריה של הספורט היהודי בגרמניה וברלין – ולמדנו כולנו".

"קיווינו כמובן לתוצאה טובה יותר" אומר קובלנץ, "אבל הקבוצה שיחקה היטב וזכתה להכרה מול יריב עדיף. האירוע עצמו היה הצלחה גדולה, מזג האוויר היה נהדר, האווירה בתוך ומסביב לאצטדיון הייתה נפלאה. אנחנו שמחים שהאירוע עבר בהצלחה וייזכר על־ידי כולם – ספורטאים , מנהלים, אוהדים –  עוד שנים".

דגל מכבי ברלין (צילום: יוטיוב)
דגל מכבי ברלין (צילום: יוטיוב)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
שלום, שמי נירה. הייתי במערכת יחסים עם אנדרסון במשך שנים, אבל הוא נפרד ממני. ניסיתי כל מה שיכולתי להחזיר אותו, אבל הכל היה לשווא. מאוד רציתי אותו בחזרה בגלל האהבה שיש לי אליו. התחננתי בפ... המשך קריאה

שלום, שמי נירה. הייתי במערכת יחסים עם אנדרסון במשך שנים, אבל הוא נפרד ממני. ניסיתי כל מה שיכולתי להחזיר אותו, אבל הכל היה לשווא. מאוד רציתי אותו בחזרה בגלל האהבה שיש לי אליו. התחננתי בפניו בכל דבר, הבטחתי, אבל הוא סירב. הסברתי את הבעיה שלי לחברה שלי, והיא הציעה לי ליצור קשר עם מטיל כישוף שיכול לעזור לי להטיל כישוף כדי להחזיר אותו. למרות שמעולם לא האמנתי בלחש, לא הייתה לי ברירה אלא לנסות את זה. אז שלחתי מייל למטיל הכישוף, והוא הבטיח לי שהכל יהיה בסדר בעוד שלושה ימים, והאקס שלי יחזור אליי. באופן מפתיע, זה קרה ביום השני בסביבות השעה 16:00. האקס שלי התקשר אליי, התנצל על הכל ואמר שהוא רוצה אותי בחזרה כי הוא כל כך אוהב אותי. כל כך שמחתי וחזרתי אליו. שוב התחלנו לחיות יחד באושר. הבטחתי לכל מי שאני מכיר שיש לו בעיה בזוגיות שאפנה אותו למטיל הכישוף האמיתי והחזק שעזר לי בבעיה שלי. אם אתה צריך את עזרתו, אתה יכול לשלוח לו דוא"ל לכתובת babawalewiseman01@gmail.com. הוא מציע סוגים שונים של לחשים, לרבות לחשי אהבה, לחשי אהבה אבודה, לחשי גירושין, לחשי נישואין, לחשי קשירה, שבירת לחשים, גירוש אדם אהוב מהעבר, לחשי קידום, לחשי סיפוק ותרופה לכל מחלה שאתה סובל ממנה. פנה אליו לקבלת פתרון מתמשך לכל בעיה שתהיה לך.
דרך babawalewiseman01@gmail.com WhatsApp +2348136951551

עוד 2,712 מילים ו-1 תגובות
סגירה