ירד מהפסים

בנימין ושרה נתניהו במשקפיים ורודים. (צילום: צילום מסך מטיקטוק)
צילום מסך מטיקטוק
בנימין ושרה נתניהו במשקפיים ורודים.

בלילה חלמתי שאני מורה בכיתה של נכדי בן ה-9 ורוצים לפטר אותי אחרי שדיברתי עם הילדים על דמוקרטיה. התקשרתי לספר לו. הילד הפסיק אותי לפני שאמרתי "שלום".

אגב, גם על שלום צריך להתעקש לפני שייצא מהלקסיקון לטובה "נתניהו אבי האומה" של גלית דיסטל אטבריאן או "נתניהו קטר מדינת ישראל" של מירי רגב, שתי אלה עוד ימרטו שיער זו לזו כדי לתפוס מקום ליד בנימין נתניהו על הטיטניק. כלומר הרכבת, אם טלי גוטליב לא תדרוס אותן עם הקטר. יש בי הרהורי כפירה בנוגע לפמיניזם. אם אלה פמיניסטיות תנו לי דלי וסמרטוט.

האישה המקסימה ש' שמנקה את חדר המדרגות בבניין שלי עשרות שנים ומפרנסת לבד משפחה – פמיניסטית פי אלף משתי הזמבורות האלה וממני גם יחד.

טוב, הייתי ב"שלום" לנכד שלי שחלמתי עליו בלילה.
לפני שהספקתי להגיד "יואב קיש", הקדים הילד ואמר בהתלהבות: "חלמתי עליך בלילה, היית בכיתה שלי ולימדת על דמוקרטיה"..
סטגדיש.
"ורצו לפטר אותך בגלל זה אז החזקתי אותך חזק ולא נתתי להם להתקרב".

לפני שהספקתי להגיד לנכד שלי שחלמתי עליו, הקדים הילד ואמר בהתלהבות: "חלמתי עליך בלילה, היית בכיתה שלי ולימדת על דמוקרטיה. ורצו לפטר אותך בגלל זה אז החזקתי אותך חזק ולא נתתי להם להתקרב"

כפרה עליו, הוא גם שחקן כדורגל בליגת ילדים, אם יורשה לי להשוויץ, קשר אחורי או משהו, אל תתפסו אותי במילה. אצלנו במשפחה זה חשוב כי הבנו שבית ספר לא מלמד מה שחשוב. כלומר אני הבנתי, הוריו עוד מאמינים בשיטה ואני לא קובעת. אפילו קצת מפריעה. איפה הייתי כשהם היו קטנים ויכולתי לקבוע?

לזכותי אומר שהייתי צעירה והייתי צריכה כסף. המורים יכלו לחרוט לילדים מגן דוד על הלחי בסכין יפנית ואני הייתי מקבלת את ההסבר שזה מבעיטה בפרצוף. לכו לרחוץ ידיים ושבו לאכול. אמא בישלה נעל.
רק המשפט האחרון נכון.

אולי אם הדור שלי לא היה מזניח ככה את המדינה שהורינו הקימו, לא היינו מידרדרים לרודן שיש לו מדינה, וצה"ל לא היה חממה לתהליכים שיאיר גולן דיבר עליהם אבל אסור להשוות מגן דוד על לחי של עצור פלסטיני לנעל שדפקו לו בפרצוף ועשתה סימנים של מגן דוד. כולה בעיטה או דריכה על הראש. אולי הוא לא הבין משהו? למה לקפוץ למסקנות ואיפה גאוות יחידה?

לאן נוליך את החרפה? אנחנו גידלנו את הילדים האלה שחרטו בבשרו או בעטו לו בראש, אלוהים, זה באמת משנה? תנו לנו להאמין לאפשרות ההומנית שמישהו דרך לאומלל על הפרצוף. ותתביישו.

לאן נוליך את החרפה? אנחנו גידלנו את הילדים האלה שחרטו בבשרו או בעטו לו בראש. אלוהים, זה באמת משנה? תנו לנו להאמין לאפשרות ההומנית שמישהו דרך לאומלל על הפרצוף. ותתביישו

למה שזה ייראה מופרך בשבוע בו הכל, אבל הכל זועק לגאולה? המפכ"ל קובי שבתאי רומז בחיל ורעדה שהמשטרה תציית לפסיקת בג"ץ. יצא חתרני, ככה לציית לחוק?

זה הבעיר את חמתו של איתמר בן-גביר, שראה בחייו שוטר או שלושים מהצד של תאי מעצר וספסל נאשמים, כזה צדיק, והכריז שרק הנבחר, אפילו הורשע בתמיכה בטרור, קובע מדיניות.

כלומר, כל ששת המנדטים שבחרו בפירומן הזה שבנימין נתניהו הרים מהרצפה, ניקה ממנו את הרפש, נשק לסמל הרכב של יצחק רבין, מת מת, מה לעשות, הדביק ברוק לבצלאל סמוטריץ' ושם בידיו את המשרד לביטחון פנים לאומני, ומאז, דוקטור, המדינה חולה.

זה היה שבוע בו למדנו שראש הממשלה יוצא מבלפור סטרילי כמו אזמל ומחטאים בשבילו את החלל. נדבקה לו מדינה לרגל. סוגרים כבישים, מטילים מצור על שכונות ומרוקנים רחובות מעוברים ושבים. אלה טואטאו הצידה או נכלאו מאחורי גדרות שפלוגות מג"ב הוצבו עליהן ומנעו מהם להגיע הביתה או לאסוף ילד. טוב בנימין נתניהו מאח בגן.

כך עברה רכבת הססעמק, חוצה שכונה שוממת ורחובות ריקים מאדם. ציפור לא צייצה ועכברי העיר הסתתרו בחוריהם כמו חברי הקואליציה והאופוזיציה הנרפית גם יחד. עופו לנו מהעיניים כולכם וקחו אתכם את העיתוזנות, תעטפו בה את הדג הזה שמסריח כולו מהראש, ובאמת סליחה, הולכת לי מדינה ומי יודע מתי שוב נינעל בבית כשקטר קיטור ישן דורס את הדמוקרטיה.

זה היה שבוע בו למדנו ראש הממשלה יוצא מבלפור סטרילי כמו אזמל ומחטאים בשבילו את החלל. נדבקה לו מדינה לרגל. סוגרים כבישים, מטילים מצור על שכונות ומרוקנים רחובות מעוברים ושבים

אזרחים נכלאו בסופרמרקטים כשאיתרע מזלם לעמוד בדרכה של טו טו טו טו הרקבת, שטסה בין הרים ובין סריסים על המסלול בו עברו הוד מעלתם בגולדן רינג מהגיהינום. מולם שרת התחבורה מירי רגב, ממטרת חנופה בלתי נלאית, שפצחה בנאום נוטף דבק 3 שניות והשוותה את אחשוורוש מדושן העונג לקטר של המדינה. טו טו טו, אל תגידו לא ידעתי.

ואז הגיע המופע המרכזי. נתניהו, שמזמן התנתק מחללית האם ושכח מה זה לחיות סתם כמו נתיניו, נשא נאום היסטרי בנפנופי כנפיים כציפור מבוהלה ממרד אזרחים שאולי יבוא וייקח ממנו את כל הכבוד ויקר הזה. ולא, הפעם לא שכח כובע ומימיה, מי שהתייבש זה אזרחי המדינה.

זה הזכיר לי את שיר הקטר של אריק לביא: "קטר קיטור תשוש, קטר קיטור ישן, עמד בתחנה והעלה עשן…".

מדיניות היד החזקה מדי ניכרת ברחובות המחאה, בשוטרים שלא רואים בעיניים, בפרשים על סוסים, במכתזיות עוקרות עין ומעיפות אזרחים, בשקרים שמופצים ברשתות.

ובתקשורת מפוחדת שמתייצבת ברובה בצד שההיסטוריה עוד תשפוט. או שלא.
מלחמת אזרחים זה לא חלום רע, זו מציאות. שטוף את העפר מהעיניים, בנימין זאב, ותגיד לי, ככה חזית? ככה רצית?

אזרחים נכלאו בסופרמרקטים כשאיתרע מזלם לעמוד בדרכה של הרקבת, הטסה בין הרים ובין סריסים על המסלול בו עברו הוד מעלתם בגולדן רינג מהגיהינום. מולם שרת התחבורה רגב, ממטרת חנופה בלתי נלאית

מזה חודשים ארוכים יוצא ציבור עצום ואמיץ להפגין בתחושת אסון מתקרב. המחאה בכל מקום, כל יום ובכל הזירות, לא רק ברחובות. מאסנו בו, מאסנו בהם, נואשנו מעיתוזנות שהוא מכשכש בה. משתיקת הכבשים.
עד מתי 1996?

בראשית כהונתו, כשעוד חשבנו בטעות שיעשה קדנציה וישחרר, צולם פעם יושב על החול בים עם בנו הקטן וסביבם מאבטחים. כבר אז זה היה כה עלוב ומופרך. הרי מי כבר עלול להתנקש בחייו, שמעון ארטיק?

מאז התאהב בזה. עברו 27 שנה, אלוהים, האם שומע, והיום הוא רב עם שר הביטחון ומטנף על ראשי הצבא ותוך כדי ירידה מדחי אל דחי הוא מתבזה בדואט משקפיים עם אשתו בטיקטוק או מצטלם בצל חומה כמו מטייל שמחכה לחילוץ.

@bnetanyahu

‎כיף פה ברמות. צאו לטייל בארצנו ביפה! ????

♬ original sound – Benjamin Netanyahu – נתניהו

הפמיליה יצאה לחופש וזה נראה כמו פלוגה בקו, סליחה מאיר. מאז שהלכת הכל פה השתנה. טור כלי רכב משוריינים באב-אל-וואד, ניידות טסות, צ'קלקות ווי אווו, שוטרים לאורך המסלול שמא צלפים אורבים בהר או העם ימרוד במלך. חסר רק נגמ"ש דנדש, מטוס של קרב ממריא וצוללת. בלו בלו בלו.

מה יש להם? מי ניפח ככה את השיירה המפלצתית הזאת, מי האיש הזה ולמה מגינים על משענת קנה רצוץ – מאיתנו, כולה שמאלנים זקנים דרדלה כמוהו רק עם חיים. לך כבר הביתה, כי אנחנו עייפים מאוד, הבו לנו צעיר אחראי ובלי קוצב, שיריב לוין והחצוצרה ההיא טלי גוטליב יישארו איתו ועם הקרקס הנודד שנראה כמו מסע הלוויה של מדינת ישראל.

ככה נראית החופשה של האיש שירד מהפסים. כמו עונש, זוג עגום לכוד במעגלי שמירה מתרחבים, מלוא כל הארץ כבודו ועל כל פשעיו תכסה אבטחה של ראש ארגון פשע, המטביע מגן דוד על לחי אזרחיו, ואם זה לא עצוב תגידו לי מה כן.

ככה נראית החופשה של האיש שירד מהפסים. כמו עונש, זוג עגום לכוד במעגלי שמירה מתרחבים, מלוא כל הארץ כבודו ועל כל פשעיו תכסה אבטחה של ראש ארגון פשע, המטביע מגן דוד על לחי אזרחיו

וכמו שגילינו בנסיעת רכבת-הססעמק ברחובות רפאים, "כשטסים מהר המרחקים קצרים". עיניים ללוח, ילדים, העתיקו למחברות את השורה והשלימו במשפט: "ממדינה לרפובליקת בננות".
והצלצול הוא בשבילכם.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,121 מילים
סגירה