במבט ממטוס ממריא ישראל נראית מדינה פצועה. בלהט הניאו-ליברליזם – הטרקטורים, המנופים ומשאיות הבטון עובדים כאילו היינו בתקופת חומה ומגדל. פה ושם וגם יותר מכך יש גם ריאות ירוקות, אך הן מכוסות באבק.

בואו ננחת לרגע, נפתח את הסלולרי, ואופס קופצת הודעה בטוויטר בזו הלשון:

‏"בלתי נתפס: ברגעים אלו ממש פרוסים סביב הישוב יצהר מאות שוטרים וחיילים בניסיון למנוע מיהודים לבצע פעולות תגמול בכפר המרצחים חווארה שחוגג בצהלות את הפיגוע.

לא חסימת צירי תנועה לאויב, לא מעצרים המוניים ולא כתר על כפרי מרצחים – זה מה שמערכת הביטחון מוצאת לנכון לעשות אחרי פיגוע רצחני".

בלתי נתפס: ברגעים אלו ממש פרוסים סביב הישוב יצהר מאות שוטרים וחיילים בניסיון למנוע מיהודים לבצע פעולות תגמול בכפר המרצחים חווארה שחוגג בצהלות את הפיגוע.

לא חסימת צירי תנועה לאויב, לא מעצרים המוניים ולא כתר על כפרי מרצחים – זה מה שמערכת הביטחון מוצאת לנכון לעשות אחרי פיגוע רצחני…

— אלישע ירד (@ElishaYered) August 19, 2023

הכותב הוא אלישע ירד ואת היתר מיותר, מיותר להוסיף. אלישע לא פועל לבד, הוא חלק מצבא לא קטן של סיירת הגבעות, שהפיקוד הגבוה שלה מקבל גיבוי בעצימת עין מראש הממשלה ובפה מלא של בכירים במפלגות הימין הקיצוני. ואין מדובר רק בחרצובות לשון אלא באמירות שמקבלות כיסוי מעשי.

אלישע ירד לא פועל לבד, הוא חלק מצבא לא קטן של סיירת הגבעות, שהפיקוד הגבוה שלה מקבל גיבוי בעצימת עין מראש הממשלה ובפה מלא של בכירים במפלגות הימין הקיצוני, ואין מדובר רק בחרצובות לשון

מעלים רפורמה במשפט והיא מטרללת מדינה שלמה חצי שנה. מניחים עשרות חוקים שאף אחד לא יודע מה משמעותם. שרים עולים לשידור בערוץ 14 וברשתות החברתיות, כאחרוני הפוליטיקאים שזקוקים לתשומת לב.

לרגע אחד לא אומר שקודמיהם היו סבירים יותר, התשובה היא לא. אבל החבורה השלטת כעת איבדה כל רסן. אין שם השפעת טוב אלא רק נקמה, כמו בקטטות בין כנופיות פשע.

קשה לדעת מה הפתרון המוצע. האם הפתרון הוא ממשלת אחדות? האם הפתרון הוא בחירות? או להמשיך ולהתקוטט בלי סוף?

החבורה השלטת ועוזריהם עסוקים במשילות. בניסיון להחליש את בית המשפט ולחזק את הממשלה והעומד בראשה. זו הדרך היחידה לשחרר את החרדים משרות בצבא, זו הדרך היחידה לתת לבעלי הון לבנות מה שהם רוצים כדי להרוויח עוד ועוד, זו הדרך היחידה למלא את מחסני התחמושת של התעמולה ולהעמיק את הקרעים.

דומה שישראל 2023 מאבדת כיוון. החברה משוסעת, פוליטיקאים מנסים למצוא חן ומציפים אותנו בתרעלת תגובות וציוצים. איך עוצרים את הכל? שאלה נפלאה.

יש שיאמרו – וישחקו הנערים לפנינו ונשלוט. אבל לאזרחים ואזרחיות באשר הם אין מה להרוויח מהבלגן. לפיכך כדאי שנתארגן ונתלכד סביב טוב משותף. נגדיר מחדש את האמנה החברתית הישראלית והיא תשמש לפיד מחייב למקבלי ההחלטות בכנסת ובממשלה.

בשלב ראשון חייבים להרגיע. ציוצים כמו זה שהדגמתי בפתח דבריי חייבים להתאדות. מי שרוצה להאמין בתיאוריות קיצוניות שיאמין, אך מחובתנו לחסום את דרכו למסעות נקמה בפלסטינים, בישראלים ובכלל.

ציוצים כמו זה שהדגמתי בפתח דבריי חייבים להתאדות. מי שרוצה להאמין בתיאוריות קיצוניות שיאמין, אך מחובתנו לחסום את דרכו למסעות נקמה בפלסטינים, בישראלים ובכלל

תמיד יש אפשרות לצעוק כמו אוהדי כדורגל מתלהמים "יאללה שורפים את המועדון", ויש כאלה לצערנו. אני מציע להתחיל בשיח של הקשבה ולחפש ביחד את המשותף ביננו בלי איומים כאלה ואחרים. פשוט לנהל דיאלוג בלי מגבלת זמן.

זה לא משחק כדורגל עם הארכות, זה שיח על החיים המשותפים שלנו כאן במדינה מורכבת. מדינה שבה מקדשים בניינים, כבישים וסמלי דת במקום לקדש את החיים.

אז מה, שנעלה שוב למטוס, נמריא ונביט על המדינה מלמעלה?

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.