לדברי מומחים בתחום הבינה המלאכותית, אם הממשלה לא תעצור את ההפיכה המשפטית המתוכננת ותתרכז ביצירת אסטרטגיה עבור הטכנולוגיה שמטלטלת את העולם – ישראל עלולה להחמיץ את הגל.

"הולכות להיות מדינות המובילות בתחום הבינה מלאכותית – ומדינות שלא. אז השאלה האמיתית היא מה אנחנו כמדינה עושים כדי להיות מובילים?" אומר מייקל אייזנברג, שותף כללי ומייסד שותף של קרן ההון סיכון התל אביבית "אלף" בריאיון לזמן ישראל.

"והתשובה היא – לא מספיק. הממשלה צריכה להפסיק להיות מוסחת ולהתרכז במה שחשוב", אומר אייזנברג. ממשלת הימין הקיצוני בראשות בנימין נתניהו מקדמת הפיכה שכלכלנים, משפטנים ופעילי זכויות אדם טוענים שהיא מובילה את המדינה – הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון – אל סף דיקטטורה.

התהפוכות הפוליטיות הוציאו מאות אלפי מפגינים לרחובות, השקל נחלש וההשקעות בהייטק והאקזיטים – צנחו. נוסף על כך, רוב מובילי ויזמי הטכנולוגיה החלו לרשום את חברות ההזנק החדשות שלהם בארה"ב, דבר שיש לו השלכות ארוכות טווח על אקוסיסטמת הסטארטאפים ששגשגה עד לאחרונה.

עובדים מהמגזר הטכנולוגי מוחים נגד המהפכה המשפטית בתל אביב, 9 במרץ 2023 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

"אנחנו צריכים להחזיר הרבה אקדמאים ומנהיגים ישראלים יהודים הנמצאים במרחב הזה וחיים בחו"ל – בארה"ב, באנגליה, בצרפת ובמקומות אחרים – כדי שנוכל ליצור מסה קריטית של כישרונות כאן בישראל"

לדברי המומחים, לישראל יש פוטנציאל לרכוב על גל הבינה המלאכותית – אבל נחוצה אסטרטגיה ארוכת טווח להקצאת סכומי כסף ומשאבים משמעותיים לחיזוק החינוך והמחקר האקדמי, לעידוד חברות הזנק ולסיפוק התשתיות וכוח המחשוב הזול הנחוצים להפעלת מודלים של בינה מלאכותית.

"אנחנו צריכים להפוך את המחשוב לנגיש ולבר השגה כמו חשמל", אומר אייזנברג, כשכוונתו ליכולת לתת למחשבים מספיק כוח לביצוע חישובים מורכבים. "אנחנו צריכים להחזיר הרבה אקדמאים ומנהיגים ישראלים יהודים הנמצאים במרחב הזה וחיים בחו"ל – בארה"ב, באנגליה, בצרפת ובמקומות אחרים – כדי שנוכל ליצור מסה קריטית של כישרונות כאן בישראל.

"אנחנו צריכים שתהיה לנו מדיניות לאומית המנוהלת על־ידי אדם אחד שמתמקד בזה… אנחנו צריכים מדיניות ופעולות קוהרנטיות". אולם, מובילי הטכנולוגיה והפוליטיקאים הישראלים משקיעים את מאמציהם במקומות אחרים.

הפוליטיקאים מתרכזים בקידום ההפיכה ומתנערים מההשלכות המזיקות לכלכלה ולסביבת הטכנולוגיה הישראלית. זאת בשעה שמובילי הטכנולוגיה – שרבים מהם יוצאים לרחובות כדי להגן על מערכת האיזונים והבלמים – עסוקים בכיבוי השרפות של הירידה העולמית בענף הטכנולוגיה, ומנסים להציל את מה שיש להם במקום להסתכל קדימה אל מה שמשתנה מתחת לרגליהם.

מייקל אייזנברג, שותף כללי ומייסד שותף של קרן ההון סיכון הישראלית "אלף" (צילום: באדיבות קרן "אלף")

גיוס הכספים של חברות ההזנק הישראליות צנח לשפל הגדול ביותר מאז 2018 בששת החודשים הראשונים של השנה, כשאי־הוודאות הפוליטית המקומית העצימה את השפעותיה של מגמת הירידה העולמית

"החברים שלי בתעשיית ההייטק לא עושים כמעט שום דבר אחר חוץ מלהתעסק במחאה. יש לזה השלכות", אמר שלמה דוברת, איש טכנולוגיה ותיק ומייסד שותף של קרן ההון סיכון "ויולה ונצ'רס", בעלת נכסים מנוהלים בשווי של 4.5 מיליארד דולר. "אם לא נחזיר את הרכבת [לפסים], אנחנו נחזור כעשור לאחור".

דוברת אמר את הדברים בכנס של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן ביוני. גיוס הכספים של חברות ההזנק הישראליות צנח לשפל הגדול ביותר מאז 2018 בששת החודשים הראשונים של השנה, כשאי־הוודאות הפוליטית המקומית העצימה את השפעותיה של מגמת הירידה העולמית בתעשיית הטכנולוגיה, כפי שמראה דוח שפרסם מכון המדיניות סטארטאפ ניישן ב־2 ביולי.

ההשקעות בחברות הטכנולוגיה צנחו ב־68% במחצית הראשונה של השנה ל־3.7 מיליארד דולר, בהשוואה לאותה תקופה ב־2022. חברות ההזנק הישראליות גייסו שני מיליארד דולר ברבעון הראשון של השנה, מספר שצנח ל־1.7 מיליארד ברבעון השני של 2023 – הסכום הרבעוני הנמוך ביותר מאז הרבעון השני של 2018.

אם הקצב הזה יימשך, ההשקעה הכוללת בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית ב־2023 צפויה לרדת ב־55% לעומת 2022, על פי הערכת סטארטאפ ניישן. חברות הטכנולוגיה הישראליות גייסו הון של קרוב ל־15 מיליארד דולר בשנה שעברה, וב־2021 – שנת השיא של גיוס הכספים – קטפו 25.6 מיליארד דולר בהשקעות פרטיות בסך הכול.

אורי גבאי, מנכ"ל מכון המחקר והמדניות SNPI (צילום: מיכה לובטון)

אם הקצב הזה יימשך, ההשקעה הכוללת בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית ב־2023 צפויה לרדת ב־55% לעומת 2022, על פי הערכת סטארטאפ ניישן

"אנחנו ללא ספק בנקודה הפגיעה ביותר שתעשיית הטכנולוגיה הישראלית הייתה בה ב־15 השנים האחרונות", אומר מנכ"ל מכון המחקר והמדניות SNPI אורי גבאי. זאת בשל שילוב מסוכן של הירידה העולמית בענף ובין ה"כאוס" הפוליטי בישראל סביב המהפכה המשפטית, הוא אומר. "חוסר היציבות כאן הוא לא סימן טוב לסטארטאפים, הוא לא סימן טוב ליזמים".

החשש העיקרי הוא שיזמים ישראלים רבים שיש להם "רעיון קטלני" לסטארטאפ בינה מלאכותית יקימו את החברה החדשה שלהם מחוץ לישראל כדי להימנע מהמהומה הנוכחית שגורמת לירידה בהשקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות.

"חברות סטארטאפ הנמצאות בשלב הגרעין פורשות את כנפיהן היכן שהן מוצאות מקום לצמוח", אומר גבאי. "התרחיש הכי מפחיד הוא שהסטארטאפ הבא שיצמח ממהפכת הבינה המלאכותית הזאת יתבסס על מייסדים ישראלים – אבל לא יהיה ישראלי.

"כדי להפיק את המרב ממהפכת הבינה המלאכותית, אנחנו חייבים להחזיר את הביטחון והיציבות לישראל", אומר גבאי. "העולם לא מחכה לנו". לתעשיית הטכנולוגיה של ישראל, שהוקמה לפני יותר מ־40 שנה, יש יסודות חזקים. "אבל אם אתה ממשיך לחבוט ביסודות שוב ושוב ושוב, בשלב מסוים הבניין יתמוטט.

עובדי הייטק מפגינים נגד המהפכה המשפטית בתל אביב, 4 ביולי 2023 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

"התרחיש הכי מפחיד הוא שהסטארטאפ הבא שיצמח ממהפכת הבינה המלאכותית הזאת יתבסס על מייסדים ישראלים – אבל לא יהיה ישראלי. אנחנו חייבים להחזיר את הביטחון והיציבות לישראל"

"אני חושש מאוד שבעוד עשר שנים נסתכל על הגרף ונגיד, 2023 הייתה השנה שסיימה את הריצה חסרת התקדים של תעשיית ההייטק הישראלית מאז שנות ה־90, בעיקרו של דבר… אני מאוד חושש ש־2023 תסמן את השינוי".

בינה מלאכותית, הדבר הגדול הבא

בינה מלאכותית – הטכנולוגיה המעניקה למחשבים את היכולת ללמוד – קיימת מאז שנות ה־50. אבל במהלך העשור האחרון התחום נהנה מפריחה מחודשת שהתאפשרה בזכות כמות המידע העצומה הזמינה אונליין – וכוח המחשוב הרב של השבבים.

ההתקדמות בתחום בעשור האחרון אפשרה למחשבים לנתח בסיסי נתונים ולמצוא דפוסים מועילים לפתרון בעיות, כאשר המכונה פעמים רבות מתעלה על המוח האנושי. ההשקעות הפרטיות בטכנולוגיות בינה מלאכותית עלו בעשור האחרון, והגיעו לסכום כולל של 91.9 מיליארד דולר ב־2022, פי 18 מאשר ב־2013, כך על פי דוח מדד הבינה המלאכותית של אוניברסיטת סטנפורד ל־2023.

ההייפ סביב בינה מלאכותית גנרטיבית (GenAI), שיכולה ליצור תוכן מורכב בדומה ליצירתיות אנושית, כמו צ'אט GPT של חברת OpenAI וצ'אטבוט בארד של גוגל, יוצר בעולם באזז של פוטנציאל וציפייה.

מייסדי OpenAI סם אלטמן (במרכז) ואיליה סוצקבר (מימין), בפאנל באוניברסיטת תל אביב, 5 ביוני 2023 (צילום: חן גלילי)

"זה באמת הזמן הכי טוב להקים סטארטאפ", אמר אלטמן באירוע בתל אביב. "יש גל טכנולוגי חדש ומדהים שמתקדם במהירות, ו[זה] הזמן שבו סטארטאפים מנצחים"

מנכ"ל OpenAI סם אלטמן אמר לאחרונה בשיחה באוניברסיטת תל אביב כי יזמים בכל העולם צריכים לנצל את השיבוש [הטכנולוגי] העצום הזה שנוצר על־ידי בינה מלאכותית כדי להקים חברות סטארטאפ שיכולות להפוך לדבר הגדול הבא בטכנולוגיה.

"זה באמת הזמן הכי טוב להקים סטארטאפ", אמר אלטמן באירוע בתל אביב. "יש גל טכנולוגי חדש ומדהים שמתקדם במהירות, ו[זה] הזמן שבו סטארטאפים מנצחים… כשהשולטים [בתעשייה] מפשלים ונדחקים הצידה.

"האדמה רועדת עכשיו, זה מה שאתה רוצה בתור סטארטאפ", הדגיש אלטמן. בישראל יש "דחיסות של כישרון", והיזמים שלה מתאפיינים ב"חוסר פשרות, דחף, אמביציה", שיכולים להביא למדינה "שגשוש מדהים הן מבחינת מחקר והן מבחינת יישומים של בינה מלאכותית", הוא ציין.

אכן, לישראל יש פוטנציאל לשחזר בתחום הבינה המלאכותית את ההצלחה של אבטחת הסייבר, אומר פרופסור יצחק בן־ישראל, שמילא תפקיד מרכזי בהתוויית המדיניות הלאומית להגנה על המרחב הקיברנטי.

פרופסור יצחק בן־ישראל במשרדו באוניברסיטת תל אביב, 28 בדצמבר 2021 (צילום: שושנה סלומון)

כמו באבטחת סייבר, כל מה שצריך כדי להצליח בבינה מלאכותית הוא רעיון מבריק ומחשב, אומר בן־ישראל. לא צריך פסי ייצור עצומים – ותחום הבינה המלאכותית מתאים באופן מושלם למדינה קטנה כמו ישראל

כמו באבטחת סייבר, כל מה שצריך כדי להצליח בבינה מלאכותית הוא רעיון מבריק ומחשב, אומר בן־ישראל. לא צריך פסי ייצור עצומים – ותחום הבינה המלאכותית מתאים באופן מושלם למדינה קטנה כמו ישראל, הידועה כמובילה בטכנולוגיות תוכנה. אולם, לדבריו, כדי להפוך למנצחת, ישראל צריכה קודם כול לעשות סדר בבית.

ישראל נחשבת לתחנת כוח של אבטחת סייבר – ייצוא המוצרים שלה עומד על היקף של כ־10 מיליארד דולר, שמהווים 10% מייצוא אבטחת הסייבר העולמי, וחברות הסטארטאפ שלה בתחום גורפות יותר מ־40% מסך ההשקעות הפרטיות בעולם.

נקודת התחלה טובה

על פי דוח של אוניברסיטת סטנפורד, ישראל מדורגת רביעית בעולם בקבלת השקעות פרטיות בתחום הבינה המלאכותית, וגרפה 3.24 מיליארד דולר ב־2022, לעומת 47.4 מיליארד דולר שהושקעו בארה"ב, המובילה את הדירוג.

סין מדורגת במקום השני ובריטניה במקום השלישי, עם 13.4 ו־4.4 מיליארד דולר בהתאמה. בתקופה שבין 2013 ו־2022 חברות ההזנק הישראליות גייסו סכום כולל של 10.83 מיליארד דולר, לעומת 248.9 מיליארד שגויסו בארה"ב.

אילוסטרציה: עובד הייטק צעיר (צילום: iStock)

בישראל קיימות כ־2,200 חברות המשתמשות בבינה מלאכותית לצורך טכנולוגיה עמוקה במגוון תעשיות, כך לפי נתונים שאספה רשות החדשנות, המופקדת על גיבוש מדיניות לחיזוק סביבת הטכנולוגיה הישראלית ולטיפוח חברות הזנק.

שלוש מבין אותן חברות הזנק נמנות עם 100 חברות ההזנק המבטיחות בתחום הבינה המלאכותית ל־2023, על פי חברת הנתונים הניו יורקית CB Insights: אקסודיגו, סטארטאפ למיפוי תשתיות פיזיות; ויז'יונרי אֵיי אַיי, בתחום עיבוד התמונות; ומעבדות AI21, סטארטאפ לעיבוד שפה טבעית שיצר מודלים של בינה מלאכותית יוצרת.

חוקרים כמו פרופסור אמנון שעשוע מהאוניברסיטה העברית, מייסד מובילאיי, יצרנית טכנולוגיות לנהיגה אוטונומית, ששווי השוק שלה בנאסד"ק עומד על 36 מיליארד דולר, ושמעון אולמן, פרופסור למדעי המחשב במכון ויצמן למדע, ידועים בעולם בשל תרומותיהם בתחומי הבינה המלאכותית והראייה הממוחשבת.

"ישראל ממוקמת היטב במרחב הזה", אומר זיו קציר, מנהל התוכנית הלאומית לתשתיות בינה מלאכותית ברשות החדשנות הישראלית. "אנחנו מדורגים באופן שיטתי גבוה מאוד בכל מדדי הבינה המלאכותית הבינלאומיים.

זיו קציר, מנהל התוכנית הלאומית לתשתיות בינה מלאכותית ברשות החדשנות הישראלית (צילום: באדיבות המצולם)

"יש לנו בסיס מאוד מוצק של מחקר אקדמי… ואולי את אחת המערכות הטובות ביותר ללקיחת ידע אקדמי והמרתו לחברות סטארטאפ", הוא מוסיף.

המרת הידע האקדמי הזה וסביבת הטכנולוגיה הנגישה של ישראל – שמאפשרת לאנשים מתחומים שונים לעבוד "סביב שולחן אחד" ולפתור בעיות ביחד – הופכות אותה למקום אידיאלי לטיפוח טכנולוגיות בינה מלאכותית, אומר קציר.

ב־2021 הקצתה הממשלה כ־350 מיליון דולר על פני שבע שנים לחיזוק סביבת טכנולוגיית הבינה המלאכותית בישראל באמצעות הגדלת היקף המחקר באוניברסיטאות, קידום פרויקטים חדשניים ו"הצבתה של ישראל כמעצמה מובילה" בזירה הזאת, הוא אומר.

בקרוב ישראל גם תהיה ביתו של אחד ממחשבי העל החזקים ביותר בעולם ליצירת ענן בינה מלאכותית, שייבנה על־ידי חברת הטכנולוגיה האמריקאית אנבידיה לשימושו של מרכז המחקר והפיתוח הישראלי שלה.

אילוסטרציה: פלטפורמת מחשוב העל HGX של אנבידיה (צילום: באדיבות אנבידיה)

בקרוב ישראל גם תהיה ביתו של אחד ממחשבי העל החזקים ביותר בעולם ליצירת ענן בינה מלאכותית, שייבנה על־ידי חברת הטכנולוגיה האמריקאית אנבידיה

ב־2019 אנבידיה רכשה את יצרנית השבבים הישראלית מלאנוקס טכנולוגיות תמורת שבעה מיליארד דולר – מהלך שהעניק לחברה האמריקאית יתרון על המתחרות בשל יכולתה לספק את מערכות המחשוב החזקות הדרושות להפעלת מודלים של בינה מלאכותית.

מחשב העל, שנקרא Israel-1, יתבסס על טכנולוגיה שפיתח הצוות של מלאנוקס, כיום אנבידיה, בישראל, וצפוי להתחיל לפעול עד סוף 2023. "לאנבידיה יש מרכז מחקר ופיתוח גדול מאוד בישראל. טכנולוגיית רשת, שהיא רכיב מאוד חשוב במחשבי על, פותחה כאן בישראל", אומרת לירון פריינד סעדון, דירקטורית קשרי מפתחים באנבידיה ישראל.

"אז זה היה מאוד טבעי שמחשב העל צריך להיות ממוקם כאן". התשתית תשרת בעיקר את המהנדסים של אנבידיה, ותסייע להם בפיתוח טכנולוגיות חדשות, בהתאמת ארכיטקטורת השבבים ובעבודה על הדור הבא של מוצרים, היא אומרת.

לדבריה, ישראל נמצאת ב"עמדה מצוינת" לרכוב על גל הבינה המלאכותית, משום שיש סביבה מקומית פורייה של חברות סטארטאפ. לדבריה, התוכנית של אנבידיה לחיזוק חברות הזנק ישראליות בתחום הבינה המלאכותית כוללת יותר מ־800 חברות צעירות ממגוון תחומים, בכלל זאת רפואה ורובוטיקה, בינה מלאכותית יוצרת וקמעונאות.

לירון פריינד סעדון, דירקטורית קשרי מפתחים באנבידיה ישראל (צילום: באדיבות פריינד סעדון)

הפלטפורמה של Israel-1 מתוכננת לאפשר למרכזי נתונים מסביב לעולם לעבור לבינה מלאכותית ולמחשוב מואץ באמצעות סוג חדש של חיבור אתרנט שנבנה מהיסוד עבור בינה מלאכותית, אומרים באנבידיה.

העובדה שאנבידיה בונה מחשב־על כאן בישראל "תתרום בהחלט" לאקוסיסטמת הבינה המלאכותית, אומרת חמוטל מרידור, שותפה בחברת וינטג' השקעות מהרצליה. מי שבונים את המחשב ועובדים עם המחשב "זוכים להיות חלק מבניית פרויקטים מהשורה הראשונה עם צוותים מהשורה הראשונה. ואז הם מתנתקים ומקימים חברות משלהם… ככה נוצרת החברה הגדולה הבאה".

זניחת אסטרטגיית הבינה המלאכותית

ב־2019 פרופסור בן־ישראל ופרופסור אביתר מתניה, המייסד והמנהל לשעבר של מטה הסייבר הלאומי של ישראל, הציגו לראש הממשלה בנימין נתניהו על פי בקשתו דוח המפרט מפת דרכים לקידום הבינה המלאכותית בישראל, המבוסס על עבודה של מאות מומחים מכלל המשק, שעבדו על הפרויקט מאז 2018.

על פי הדוח, ישראל יכולה להפוך למובילה עולמית בתחום, והמטרה היא "להציב את ישראל בחמישייה המובילה בעולם בתחומי הליבה של הבינה המלאכותית".

כדי שישראל תוכל לתפוס את מקומה כמובילה בתחום הבינה המלאכותית ולנצל עד תום את מה שניתן להשיג בו, ממשיך הדוח, על הממשלה להגדיר אותו כ"תחום עיקרי וקריטי לעתיד המדינה", לקבוע כי הוא בעל "עדיפות לאומית" ולהקצות למגזר תקציב של 10 מיליארד שקלים על פני חמש שנים, בין 2021 ל־2025.

מתקפת סייבר. אילוסטרציה (צילום: iStock)

כמו כן, יש לגבש תוכנית לאומית לחיזוק החינוך, המחקר והתשתית הקריטית לכוח מחשוב חזק מספיק להפעלת מודלים של בינה מלאכותית. הדוח גם קורא להקמת מנהלת לאומית שתנהל את מיזם הבינה המלאכותית, לצד ועדה מייעצת חוץ־ממשלתית.

הרעיון היה לגבש תוכנית קוהרנטית לבינה מלאכותית, שניתן יהיה ליישם בצורה מקיפה, כפי שנעשה בתחום אבטחת הסייבר, אומר בן־ישראל בריאיון שנערך במשרדו בתל אביב ביולי.

אולם, התהפוכות הפוליטיות שהתחוללו בישראל מאז 2019 – בכלל זאת חמש מערכות בחירות בתוך שלוש שנים וכעת סערת המהפכה המשפטית – הותירו את תוכנית הבינה המלאכותית של בן־ישראל, שעודכנה ופורסמה ב־2020, בהמתנה ליישום.

"בגלל אי־היציבות הפוליטית, התוכנית לא תוקצבה מאז", הוא אומר. לדבריו, כמה חלקים מהתוכנית בכל זאת יושמו באופן עצמאי, למשל בתוך צה"ל, או בתוך רשות החדשנות, במסגרת תקציבים קיימים. ואילו תל"מ – הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח – החליט ליישם חלקים מסוימים מהדוח העוסקים בתשתיות באמצעות תקציבים משלו, אומר בן־ישראל.

תערוכת סייבר בתל אביב. ההייטק הוכיח עמידות למשבר הקורונה. ינואר 2020 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

המהפכה המשפטית הסבה נזק "איום" לא רק למגזר הבינה המלאכותית אלא לתעשיית הטכנולוגיה בישראל ככלל, אומר בן־ישראל. "כל הכסף, המנוע, לבינה מלאכותית ולאבטחת סייבר בא מבחוץ, וזה נעצר"

"אז עשינו קצת פה ושם לטובת הבינה המלאכותית", הוא אומר. "אבל כמו כל דבר בחיים, כשזה נעשה בצורה מקוטעת, זה לא מספיק".

"מכה קטלנית"

המהפכה המשפטית הסבה נזק "איום" לא רק למגזר הבינה המלאכותית אלא לתעשיית הטכנולוגיה בישראל ככלל, אומר בן־ישראל. "כל הכסף, המנוע, לבינה מלאכותית ולאבטחת סייבר בא מבחוץ, וזה נעצר. בישראל, ההשקעות… הן ברמה של 20% ממה שהיו קודם".

משקיעים זרים, הוא אומר, מחכים לראות מה יקרה ועוצרים את המימון שלהם. אבל היזמים הישראלים לא מחכים, הוא מוסיף. הם מקימים חברות ורושמים אותן בארה"ב או במקומות אחרים. "שני הדברים האלה, ביחד, הם מכה כמעט קטלנית למגזרי הטכנולוגיה המתקדמת", הוא אומר.

"אנחנו בסיכון מאוד גבוה להחמיץ את הרכבת [של הבינה המלאכותית]", הוא מזהיר. "זה עדיין לא קרה. אני מקווה שבסוף הרציונליות תנצח, אבל אני לא יכול להגיד שזה מה שיקרה". בינתיים, ההשקעות בבינה מלאכותית שלטו בהשקעות בטכנולוגיה במחצית הראשונה של השנה, וחברות בינה מלאכותית זוכות למימון בכל העולם.

אילוסטרציה: בינה מלאכותית (צילום: iStock / PhonlamaiPhoto)

היזמים הישראלים לא מחכים. הם מקימים חברות ורושמים אותן בארה"ב או במקומות אחרים. "שני הדברים האלה, ביחד, הם מכה כמעט קטלנית למגזרי הטכנולוגיה המתקדמת"

אחת העסקאות הגדולות ביותר הייתה של אינפלקשן AI, חברת הזנק מפאלו אלטו, קליפורניה, שהודיעה ביוני כי השלימה סבב גיוס כספים בהיקף של 1.3 מיליארד דולר, שאותו הובילו מייקרוסופט, ביל גייטס, אריק שמידט ואנבידיה, בין השאר.

אנתרופיק, חברה מסן פרנסיסקו, קליפורניה, שיצרה מודל של בינה מלאכותית גנרטיבית, גייסה על פי הדיווחים 450 מיליון דולר בסבב הגיוס השלישי שלה, ממשקיעים כמו גוגל וסיילספורס. אדפט AI גייסה לפי הדיווחים 350 מיליון דולר בסבב במרץ, ואי אפשר לשכוח את "השקעת המולטי־מיליארדים המולטי־שנתית" של מיקרוסופט בחברת OpenAI, בגובה של 10 מיליארד דולר, על פי דיווחים.

במחצית הראשונה של 2023, חברות בינה מלאכותית ישראליות השיגו כשני מיליארד דולר ב־143 עסקאות, לעומת 5 מיליארד דולר ב־305 עסקאות במחצית הראשונה של השנה שעברה ו־2.8 מיליארד דולר ב־227 עסקאות במחצית השנייה של אותה שנה, על פי נתונים של מרכז המחקר IVC, שעוקב אחרי תעשיית הטכנולוגיה המקומית.

מעבדות AI21, החברה הישראלית שעוסקת בעיבוד שפה טבעית, הודיעה ביולי כי גייסה 64 מיליון דולר בסבב השני שלה, מה שהעלה את סכום הגיוס הכולל שלה מאז הקמתה ב־2017 ל־118 מיליון דולר. החברה נמנתה כאחת מחברות הבינה המלאכותית היוצרת המובילות על־ידי Crunchbase.

מייסדי מעבדות AI21: אמנון שעשוע, יואב שוהם ואורי גרשון (צילום: רועי שור)

"זה שוק שמתקדם בקצב מהיר מאוד ועם שחקנים גדולים ואגרסיביים", אומר המייסד השותף והמנכ"ל של מעבדות AI21. "אנחנו מבינים שהמשחק כאן הוא מהירות, לתפוס עמדת הנהגה בשוק שעדיין מתעצב"

"זה שוק שמתקדם בקצב מהיר מאוד ועם שחקנים גדולים ואגרסיביים", אומר המייסד השותף והמנכ"ל של מעבדות AI21 אורי גושן. "אנחנו ממוקמים בעמדה טובה, ואנחנו רוצים להמשיך להיות כאלה. אנחנו מבינים שהמשחק כאן הוא מהירות, היכולת שלנו להיות מהירים ולתפוס עמדת הנהגה בשוק שעדיין מתעצב".

בכייה לדורות

ביוני נתניהו הודיע על תוכניות לגיבוש מדיניות לאומית לשימוש בבינה מלאכותית הן בתחום האזרחי והן בתחום הביטחוני, ואמר כי שוחח עם אילון מאסק על כך שממשלות צריכות להבין את ההזדמנויות ואת הסכנות שבבינה מלאכותית, ועל כך שישראל יכולה להפוך ל"גורם משמעותי בתחום הזה בעולם".

"אנחנו בפתחו של עידן חדש לאנושות, עידן הבינה המלאכותית", אמר נתניהו. "הדברים משתנים בקצב מסחרר, וישראל חייבת לגבש מדיניות לאומית בנושא הזה". מדוברות לשכת ראש הממשלה נמסר בהודעת דוא"ל ב־13 ביולי כי אין כל עדכונים בנושא.

"אני מקווה שראש הממשלה באמת מתכוון להתניע את העגלה הזאת", אומר בן־ישראל. "אם לא, זו תהיה בכיה לדורות".