שלושה בתי ספר ציבוריים בווייט פליינס, ניו יורק, אירחו באביב האחרון תערוכות העוסקות בשואה, והביאו 2,500 תלמידים לעמוד פנים אל פנים מול עדויות על רצח העם, לצד סיפורים מקומיים על חוסן.

מיצבי "אנחנו וייט פליינס" נוצרו על ידי עמותת "Common Circles", "כדי לעזור לתלמידים להיכנס לנעליהם של אנשים שונים וללמוד את הסיפורים שלהם", אומרת המייסדת והמנהלת מרלה פֵלטון, עורכת דין לשעבר.

"כמה תלמידים שהביעו ספק בכך שהשואה באמת התרחשה, או בממדים של השואה, אמרו לנו שהם שינו את דעתם ואפילו מלמדים אחרים על הסכנות שבמידע כוזב", אומרת פלטון לזמן ישראל באתר התערוכה בחטיבת הביניים בווייט פליינס.

"כמה תלמידים שהביעו ספק בכך שהשואה באמת התרחשה, או בממדים של השואה, אמרו לנו שהם שינו את דעתם ואפילו מלמדים אחרים על הסכנות שבמידע כוזב"

לאחר שסיימה את הפעילות בווייט פליינס, העמותה הקדישה את הקיץ האחרון לעבודה על מיצבים חדשים עבור בתי ספר בסטורס, קונטיקט. לאור העלות של הבאת תלמידים למוזאוני שואה, העמותה אוצרת חוויות כמו-מוזאוניות שמוצעות בבתי ספר במשך חודשים, אומרת פלטון.

גולת הכותרת של המיצבים, לדברי פלטון, היא כשהתלמידים "מראיינים" עדים באמצעות פרויקט "ממדים בעדות" של קרן השואה של אוניברסיטת דרום קליפורניה, המבוסס על בינה מלאכותית.

"כשאתה בשיעור היסטוריה, אתה רק קורא את ספר הלימוד ותוהה, איך האנשים האלה הרגישו באמת? עכשיו שיש לנו בינה מלאכותית זה הרבה יותר אינטראקטיבי, ואתה יכול לקבל הרבה יותר תשובות", אומרת ליזאני פדילה גוארנוס, תלמידה בבית הספר בווייט פליינס.

"כשאתה בשיעור היסטוריה, אתה רק קורא את ספר הלימוד ותוהה, איך האנשים האלה הרגישו באמת? עכשיו שיש לנו AI זה הרבה יותר אינטראקטיבי, ואתה יכול לקבל הרבה יותר תשובות"

ביום הראשון של יוני, בחדר קטן סמוך לספרייה של חטיבת הביניים בווייט פליינס, תלמידים שאלו את משחרר המחנות היהודי-אמריקאי אלן מסקין – בצורת ה"ביוגרפיה האינטראקטיבית" שלו, כפי שהיא מכונה – עשרות שאלות על מה שראה כאשר שחרר מחנות ריכוז גרמניים.

"אני מכירה כל כך הרבה ילדים שיש להם ערכים אנטישמיים, או שלא מאמינים שהשואה קרתה", אומרת קסנדרה אקוּנה הופֶּה, תלמידת בית הספר בווייט פליינס. "לראות באמת מה האנשים האלה עברו דרך סיפור ממקור ראשון זה מאוד עוצמתי וכל כך חשוב".

תלמידים ב"אנחנו וייט פליינס", תערוכה חינוכית על השואה שעיצבה עמותת "Common Circles", ניו יורק, אביב 2023 (צילום: באדיבות "Common Circles")

"להאניש ולייצר קשר"

בבתי הספר השותפים לפרויקט בווייט פליינס, המיצב נפתח בהצעה לתלמידים לבחון מה זה אומר להשתייך לקבוצה. שאלות מנחות עוזרות להם לחשוב על מרכיבים של חברה אזרחית שבה מכבדים "הבדלים".

לאחר מכן התלמידים צופים בתחנת "אומנות וזהות", שמתמקדת באופן שבו דעות קדומות סמויות משפיעות על דרך החשיבה של אנשים. מוצג בה רעיון ה"האחרה" ("othering"; מלשון אחֵר), שהוביל למסגור השואה כתוצאה של דעות קדומות ו"האחרה" קיצוניות.

"אנחנו מאמינים שפתיחת החוויה בהתמקדות בזהויות הרב-שכבתיות שלנו מאפשרת לתלמידים להיות פתוחים יותר לעיסוק בנושא השואה, ומאפשרת להם להאניש את הניצולים ולייצר קשר איתם", אומרת מנהלת הקריאייטיב של "Common Circles" סו שפיגל.

"אנחנו מאמינים שפתיחת החוויה בהתמקדות בזהויות הרב-שכבתיות שלנו מאפשרת לתלמידים להיות פתוחים יותר לעיסוק בנושא השואה, ומאפשרת להם להאניש את הניצולים ולייצר קשר איתם"

במהלך הסמסטר שבו הוצג המיצב בשלושה בתי ספר בווייט פליינס, היו מורים שחזרו אליו כמה פעמים עם תלמידיהם כהשלמה לחומר שנלמד בכיתה. כיתות אחרות ביקרו במיצב כמה פעמים כדי "לראיין" כל אחד מעדי "ממדים בעדות" במשך 45 דקות, אומרת שפיגל.

מנהלת הקריאייטיב של "Common Circles" סו שפיגל מלמדת תלמידים בתערוכה "אנחנו וייט פליינס" בניו יורק, אביב 2023 (צילום: באדיבות "Common Circles")

"התלמידים שלי למדו היום בארבעים דקות יותר ממה שיכלו ללמוד בשישה שבועות בכיתה שלי", אומרת סוזן אנסטסיו, מורה בחטיבת הביניים איסטוְויוּ במחוז.

"מיסוד של שנאה"

כאשר נכנסו לתערוכת השואה בספריות של בתי הספר שלהם, תלמידי וייט פליינס נחשפו תחילה לסדרת התצלומים של האמן באייטה רוס סמית, "אנשים מסוגנו" ("Our Kind of People"), שמציגה חברים בקהילה במגוון סגנונות לבוש המזוהים עם זהויות שונות.

מפקח המחוז ג'וזף ל' ריקה היה בין 44 האישיויות המקומיות שהצטלמו למיצג. לצד החליפה הרגילה והמוכרת שלו, המפקח הוצג בחליפת ג'ו ג'יטסו ובבגדי ספורט.

מפקח המחוז ג'וזף ל' ריקה היה בין 44 האישיויות המקומיות שהצטלמו למיצג. לצד החליפה הרגילה והמוכרת שלו, המפקח הוצג בחליפת ג'ו ג'יטסו ובבגדי ספורט

"אנחנו עוזרים לילדים לזהות ולהבין שאנחנו רב-ממדיים", אומר ריקה לזמן ישראל.

תלמידים ב"אנחנו וייט פליינס", תערוכה חינוכית על השואה שעיצבה עמותת "Common Circles", ניו יורק, אביב 2023 (צילום: באדיבות "Common Circles")

פתיחת התערוכה עם תמונות של אנשים שהתלמידים מכירים עזרה לתלמידים ליישם מושגים כמו שייכות ובניית גשרים בחיי היומיום שלהם, אומר ריקה.

"יש בי עוד דברים. יש עוד דברים בראש העיר, יש עוד דברים בקצין המשאבים של בית הספר", אומר ריקה, מורה להיסטוריה בעברו.

כראש מחוז בתי הספר הראשון שמארח את "Common Circles", ריקה אומר שהשותפות הזאת לא תסולא בפז.

"'Common Circles' הייתה נקודת פתיחה שסיפקה רמה מיוחדת של מעורבות מצד התלמידים", אומר ריקה. "השיטה שלהם הופכת את השיח הזה לאמיתי עבור התלמידים, כדי לקשר את מה שנלמד בכיתה עם החוויה המעמיקה הזאת", הוא אומר.

"'Common Circles' הייתה נקודת פתיחה שסיפקה רמה מיוחדת של מעורבות מצד התלמידים. השיטה שלהם הופכת את השיח הזה לאמיתי עבור התלמידים, כדי לקשר את מה שנלמד בכיתה עם החוויה הזאת"

בשנים האחרונות, אומר ריקה, היו "מיסוד של שנאה, קבלה של שנאה וחיפוש של ה'אחר' שהוא הגורם לבעיות שלי", הוא אומר.

חבר הקונגרס האמריקאי ג'מאל באומן נואם בתערוכה "אנחנו וייט פליינס" בניו יורק, אביב 2023 (צילום: ונדי מוגר ברוס)

המפקח השווה את ה"האחרה" הזאת למה שהתרחש בגרמניה הנאצית, כאשר יהודים שימשו כשעיר לעזאזל ונודו מהחברה.

"אנחנו צריכים להכיר בכך שכשאנחנו מדברים על השואה, זה קרה אתמול. לפני שני אנשים, מבחינה דורית", אומר ריקה.

"מוטמעת בבית הספר עצמו"

נתונים שנאספו מביקורי התלמידים מראים כי הפרויקט "שינה את המסלול של צורת החשיבה של תלמידים בווייט פליינס על הזהות שלהם ושל אחרים, וכיצד פעולות של אדם אחד יכולות לחולל שינוי", אומר אלן מרקוס, מרצה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת קונטיקט.

מרקוס, מומחה לתוכניות לימודים והוראה, שנשכר על ידי "Common Circles" להעריך את הגישה של העמותה, אומר כי תגובות התלמידים היו "חיוביות באופן גורף".

מרקוס, מומחה לתוכניות לימודים והוראה, שנשכר על ידי "Common Circles" להעריך את הגישה של העמותה, אומר כי תגובות התלמידים היו "חיוביות באופן גורף"

תלמידות כותבות משוב על התערוכה "אנחנו וייט פליינס" של "Common Circles" בווייט פליינס, ניו יורק, אביב 2023

מנקודת המבט של "Common Circles", הצלחת המיצב קשורה ליכולת של הקהילה לבוא באינטראקציה איתו במשך כמה חודשים.

"מכיוון שהתערוכה מוטמעת בתוך בית הספר עצמו, התלמידים יכולים להיות באינטראקציה איתה על בסיס יומיומי, מה שמאפשר להם ללמוד ולצמוח בצורה יותר אורגנית ואותנטית", אומרת שפיגל.

"מכיוון שהתערוכה מוטמעת בתוך בית הספר עצמו, התלמידים יכולים להיות באינטראקציה איתה על בסיס יומיומי, מה שמאפשר להם ללמוד ולצמוח בצורה יותר אורגנית ואותנטית"