הפוליטיקאי הפלסטיני חוסיין א־שייח' נכנס לחדר הישיבות המבוצר בבניין רב הקומות של משרד הביטחון בקריה בפברואר 2022. מעטים הפלסטינים הנכנסים אל קודש הקודשים של מערכת הביטחון. שם, כפי שמספר א־שייח', קיבלה את פניו צמרת צה"ל ושב"כ.

א־שייח' – איש גבוה וכריזמטי, ששערו המפוספס בשחור ולבן מוחלק לאחור בג'ל – משמש כאיש הקשר העיקרי של הרשות הפלסטינית עם ישראל בשטחי הגדה המערבית. הוא מדבר עברית שוטפת, לובש חליפות מחויטות, וקורא לשיתוף פעולה – ולא להתנגשות – עם ישראל.

מי שהיה בעברו פעיל אש"ף וישב בכלא הישראלי, מרבה היום להסתובב בעולם כשעל ידו שעון רולקס – ופועל מאחורי הקלעים כדי למנוע את קריסת הרשות הפלסטינית. בכירים בישראל תופסים אותו כשותף פרגמטי בעל יכולת מופלאה למצוא בסיס משותף. "הוא האיש שלנו ברמאללה", אומר גורם ביטחוני לשעבר, שביקש להישאר בעילום שם.

אולם, פלסטינים רבים טוענים כי הגישה שלו רק מחזקת את הסטטוס קוו בנושא הסכסוך – כיבוש צבאי ההולך ומעמיק בכל יום שחולף, ונמשך זה העשור השישי. בפגישות עם האלופים הישראלים, סיפר להם א־שייח' איך ביקר עם סבתו בהריסות כפר ילדותה, דיר טריף, שבמרכז ישראל. לדבריו, היא זיהתה קבוצת עצי תפוז שנטעה לפני שנעקרה מביתה ב־1948 – חיבקה אותם ובכתה.

היות שהמשא ומתן לסיום השלטון הישראלי על הפלסטינים גווע מזמן, א־שייח' אמר לבכירים הצבאיים שאפילו הוא מוצא את עצמו מסתכל במראה ותוהה אם הוא עושה טעות בהמשך שיתוף הפעולה עם ישראל

היות שהמשא ומתן לסיום השלטון הישראלי על הפלסטינים גווע מזמן, א־שייח' אמר לבכירים הצבאיים שאפילו הוא מוצא את עצמו מסתכל במראה ותוהה אם הוא עושה טעות בהמשך שיתוף הפעולה עם ישראל. "אם אין בצד הישראלי שותף המאמין בשלום ובשתי מדינות לשני עמים, האם אני בוגד בדמעותיה של סבתא שלי?" תהה בפניהם א־שייח'. "אתם יכולים לדמיין איך מרגיש פלסטיני מהשורה שחי במחנה פליטים?"

שלושה עשורים לאחר ששיחות השלום בין ישראל ובין פלסטינים הובילו להקמת הרשות הפלסטינית, פלסטינים רבים כבר לא מאמינים שהיא תהפוך למדינה עצמאית. ישראל, שהופכת לימנית יותר ויותר, לא מתכוונת לסיים את הכיבוש בעתיד הקרוב – והקהילה הבינלאומית יצאה מהתמונה.

הפלסטינים נותרו מפולגים בין מפלגת פת"ח החילונית של הנשיא מחמוד עבאס (אבו מאזן), ששולטת בגדה המערבית, לבין חמאס האסלאמיסטי השולט ברצועת עזה.

הפלסטינים בגדה המערבית ממתינים במחסומים במהלך היום ורואים את חיילי צה"ל פושטים על השכונות שלהם בלילה. הם אומרים יותר ויותר שהרשות הפלסטינית – שמנהלת את הערים הפלסטיניות ועוצרת פעילים שמתכננים פיגועים – קיימת רק כדי לעשות את העבודה המלוכלכת של הכיבוש הישראלי.

בעיני רבים, א־שייח' הוא האיש שעושה את העבודה המלוכלכת עבור ישראל. הוא הפָּנים של אליטת הרשות הפלסטינית, שחווה "כיבוש VIP", כפי שכינה זאת גורם פלסטיני לשעבר

בעיני רבים, א־שייח' הוא האיש שעושה את העבודה המלוכלכת הזאת. הוא הפָּנים של אליטת הרשות הפלסטינית, שחווה "כיבוש VIP", כפי שכינה זאת גורם פלסטיני לשעבר.

בכירים פלסטינים נעים בחופשיות דרך המחסומים הישראליים וגורפים משכורות כבדות. אלה מממנות וילות מוקפות דקלים ביריחו המדברית וחופשות ראוותניות באירופה. ובניגוד לאיסור השמור לרוב הפלסטינים, ילדיהם מבלים בחיפה וביפו.

"האליטה הפלסטינית היא המרוויחה האמיתית מתהליך השלום", אומר גאנדי א־רבעי, עורך דין מוכר ברמאללה. רבים מתמודדים על תואר היורש של עבאס בן ה־87, אך איש מהם אינו מועמד מנצח. אולם, לא־שייח' יש סיכוי להפוך למנהיג הבא של הרשות הפלסטינית למרות חוסר הפופולריות שלו, הודות לקשריו הקרובים עם ישראל ועם ארה"ב.

במשך תשעה חודשים ראיינו לכתבה הזו 75 פלסטינים, ישראלים, אמריקאים ואירופאים – בהם גורמים רשמיים, דיפלומטים, אנשי עסקים ופעילי זכויות אדם – שציירו את תמונת עלייתו של א־שייח' לדרגים הגבוהים ביותר בקרב מקבלי ההחלטות הפלסטינים.

לא־שייח' יש סיכוי להפוך למנהיג הבא של הרשות הפלסטינית למרות חוסר הפופולריות שלו, הודות לקשריו הקרובים עם ישראל ועם ארצות הברית

בריאיון נדיר בן שעתיים במשרדו ברמאללה, א־שייח' הודה בתהום הקיימת בין ההנהגה הפלסטינית ובין הציבור. "הרשות לא יכולה לספק אופק מדיני לאנשים. הרשות לא יכולה לפתור את הבעיות הפיננסיות והכלכליות הנגרמות מהכיבוש", אמר. "אבל מה האלטרנטיבה לרשות הפלסטינית? כאוס ואלימות".

"מייצג את כל מה שרע ברשות הפלסטינית"

גורמים אמריקאים מנגידים בין א־שייח', האהוד עליהם, למנהיגים פלסטינים אחרים, שאותם הם מתארים כמייגעים וכעקשנים. במהלך פגישתו האחרונה עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, עבאס דיבר ודיבר "עד לזרא במשך 25 דקות ורק אז נתן לביידן להוציא מילה", אומר גורם בכיר בממשל האמריקאי.

לדברי דיפלומטים אמריקאים ואירופאים, ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה מושיב פעמים רבות אורחים בכירים להרצאה בת 40 דקות על ההיסטוריה והחוק הבינלאומי.

לעומת זאת, על א־שייח' "אתה יכול לומר שהוא באמת ובתמים רוצה למצוא פתרונות", אומר בכיר הממשל. דיפלומט אירופאי באזור תיאר אותו כ"אדם המבקש לתקן, שרוצה לפתור בעיות, לא לפתח תיאוריות עליהן".

על א־שייח' "אתה יכול לומר שהוא באמת ובתמים רוצה למצוא פתרונות", אומר בכיר בממשל האמריקאי. דיפלומט אירופאי באזור תיאר אותו כ"אדם המבקש לתקן, שרוצה לפתור בעיות, לא לפתח תיאוריות עליהן"

אולם, "הוא פופולרי בקרב הפלסטינים בערך כמו שהיה השאה בינואר 1979", אומר הבכיר בממשל, שמתייחס לשליט הרודני והמושחת של איראן לפני שהמהפכה העלתה לשלטון את אייתוללה רוחאללה ח'ומייני.

הצעידה ארוכת השנים של התנועה הלאומית הפלסטינית לקראת המבוי הסתום הנוכחי שזורה בסיפור חייו של א־שייח'. הוא היה בן שבע כשישראל כבשה את הגדה המערבית ב־1967, נשלח למאסר בגיל 17 – ושוחרר כשהאינתיפאדה הראשונה שטפה את הגדה המערבית בסוף שנות ה־80.

אחרי הקמת הרשות הפלסטינית בשנות ה־90, א־שייח' התברג לאיטו במעלה שורותיה. הוא שירת בכוחות הביטחון הפלסטיניים החדשים לפני שנכנס לתפקידו הנוכחי – ראש המשרד לעניינים אזרחיים – ב־2007. המשרד מטפל בקשרים עם ישראל, לרבות בהיתרים המאפשרים לפלסטינים לעקוף את הגבלות התנועה.

הפער בין הפעיל במעיל העור שהיה בעברו ובין הבכיר שהפך להיות, דומה לפער ההולך ומתרחב בין הממשלה הפלסטינית לבני עמה – הם כבר לא מאמינים שמנהיגיהם ישחררו אותם מהכיבוש, וקל וחומר לא שיקימו להם מדינה דמוקרטית.

א־שייח' עובד בשיתוף פעולה הדוק עם ישראל כדי למנוע פיגועי טרור נגד ישראלים – ומנהל מגעים עם גורמים ישראלים על שדרוג תשתיות פלסטיניות מיושנות

א־שייח' עובד בשיתוף פעולה הדוק עם ישראל כדי למנוע פיגועי טרור נגד ישראלים – ומנהל מגעים עם גורמים ישראלים על שדרוג תשתיות פלסטיניות מיושנות. המנהיג בן ה־62 אומר כי כל זה נחוץ כדי לשמר אצל הפלסטינים את התקווה – ההולכת וגוססת – שיום אחד הם ישיגו את חירותם.

"אנחנו צריכים לצמצם את הפער הרחב בינינו", הסביר א־שייח', והשווה את הגישה שלו להעדפת ציפור אחת ביד משתיים על העץ. "אז קטן ככל שיהיה ההישג, יש לו חשיבות".

המבנה השברירי של הרשות הפלסטינית מונח על כתפיו של עבאס, שנבחר לראשונה ב־2005 לכהונה בת ארבע שנים – וכעת שולט מתוקף צווים נשיאותיים אוטוקרטיים. א־שייח' לא ממש מסתיר את רצונו לרשת אותו – ומעורר את זעמם של יריביו, שטוענים שהוא מתנהג כאילו שכבר הפך לנשיא.

הוא הגביר את נוכחותו ברשת והפך את עצמו לפנים הציבוריות של הרשות הפלסטינית, בעודו מסתובב ברחבי רמאללה במרצדס־בנץ, מלווה ברכבי אבטחה. יחד עם זאת, רק מעטים מאמינים שהוא יוכל להיתפס כמנהיג לגיטימי.

כמו אחרים במעגל הפנימי של עבאס, א־שייח' "התחיל כחלק מהעם, אבל נעשה מבודד לחלוטין. בעיני חלקים גדולים מהציבור הוא מייצג את כל מה שרע ברשות הפלסטינית"

כמו אחרים במעגל הפנימי של עבאס, א־שייח' "התחיל כחלק מהעם, אבל נעשה מבודד לחלוטין. בעיני חלקים גדולים מהציבור הוא מייצג את כל מה שרע ברשות הפלסטינית: ניתוק, שחיתות, והקשר עם ישראל", אומר תמיר היימן, ששימש כראש אמ"ן עד 2021.

"אי־אפשר לכפות 'כראזי' על הפלסטינים", אומר הדיפלומט הפלסטיני לשעבר מוחמד עודה, שמתכוון לנשיא אפגניסטן בשנים 2002–2014 חאמיד כראזי, שנבחר בתמיכת ארה"ב.

בפגישתו בפברואר 2022 עם צמרת מערכת הביטחון, א־שייח' אמר להם כי ההחלטה להתקדם לקראת עתיד טוב יותר נתונה בידיהם. זו הייתה הודאה בוטה בפער הכוחות העצום בין ישראל ובין הרשות הפלסטינית, מערכת יחסים שבה מנווט א־שייח' כבר שנים.

אבל זה גם היה סירוב מצדו להכיר באחריות המנהיגים הפלסטינים לעשיית שינוי אמיתי בהווה הכואב של עמם. הפגישה הזאת הביאה בסופו של דבר לפלסטינים כמה ויתורים קטנים –  אבל לא קירבה אותם ולו במעט לעצמאות.

"חרק קטן" או היורש של עבאס

ילדות כמו זו שחווה א־שייח', שגדל בבית בן מעמד הביניים בגדה המערבית – אינה מוכרת לפלסטינים היום. לא היו כמעט התנחלויות ישראליות בשנים הראשונות אחרי הכיבוש, לא היו שרים ושגרירים פלסטינים עטויי חליפות הנושאים את הסמל המעוטר של הרשות הקורסת – ולא הייתה גדר הפרדה אפורה המתפתלת על הגבעות.

במשך כמה עשורים אחרי 1967, ישראל שלטה בשטחים באופן ישיר. מושלים צבאיים שלטו בערים הפלסטיניות ונשאו באחריות לניקיון הרחובות ולניהול בתי החולים. הפלסטינים פתחו חשבונות בבנקים ישראליים בח'אן יונס ובשכם. הלב הפועם של המאבק הפלסטיני היה בחו"ל – בירדן, בלבנון, בכל מקום מלבד פלסטין.

פלסטינים אחדים מביטים לאחור אל הימים הללו בנוסטלגיה. אפשר היה אז להיכנס למכונית ולנסוע מעזה עד גבול לבנון מבלי לעצור במחסומים, נזכרים רבים, או לטוס בקלות מנמל התעופה של ישראל. היום פריבילגיות כאלה נמצאות מחוץ להישג ידם של רוב הפלסטינים.

רמאללה, שגדלה והתנפחה הודות לשטף של סיוע בינלאומי לרשות הפלסטינית, הייתה עדיין אוסף צנוע של בתים ובתי עסק בשנות ילדותו של א־שייח'. אביו, שחאדה, ניהל חנות מזון, שהייתה תחובה בין הגבעות התלולות ליד כנסיות אבן הגיר של העיר העתיקה.

למשפחתו המורחבת – משפחת טריפי – הייתה היסטוריה של קשרים קרובים עם ישראלים. בן משפחתו ג'מיל מינף את יחסיו עם גורמים ישראלים כדי לקבל היתרים ופריבילגיות לפלסטינים שהכיר

למשפחתו המורחבת – משפחת טריפי – הייתה היסטוריה של קשרים קרובים עם ישראלים. בן משפחתו ג'מיל, איש עסקים עשיר שהיו בבעלותו מחצבות, מינף את יחסיו עם גורמים ישראלים כדי לקבל היתרים ופריבילגיות אחרות לפלסטינים שהכיר.

במובן מסוים, א־שייח' ירש את העסק המשפחתי: תיווך בין הרשויות הישראליות לבין הפלסטינים. אולם, א־שייח' הצטרף לראשונה למאבק נגד השלטון הישראלי בנעוריו. ב־1978 הוא נידון לעונש מאסר של 11 שנים לאחר שחבר לתא שהיה מעורב בפיגועים נגד ישראלים, אף שלדבריו מעולם לא ביצע מעשי אלימות (לדברי צה"ל, רשומות המשפט שלו אבדו).

מאוחר יותר הוא סיפר לגורמים ישראלים שהגיעו לביקור כיצד גזר הדין שלו "שבר את לבו של אביו. אף פעם לא ראיתי אותו מספר את הסיפור הזה מבלי להזיל דמעות", משחזר בכיר ישראלי נוסף בגמלאות, שפגש אותו לעתים קרובות.

חיי הכלא המונוטוניים עודדו את א־שייח' לרכוש השכלה על ישראל. הוא בילה שעות מדי יום בעיון בספרים ובעיתונים בעברית ובתרגול השפה עם הסוהרים, ובסופו של דבר הפך לדובר רהוט שלה (במהלך הריאיון א־שייח' דיבר בעיקר בערבית, אבל היה מלא הבעה במיוחד כשחלק איתנו סיפורים בעברית). מאוחר יותר הוא לימד גם אסירים אחרים את השפה.

חיי הכלא המונוטוניים עודדו את א־שייח' לרכוש השכלה על ישראל. הוא בילה שעות מדי יום בעיון בספרים ובעיתונים בעברית ובתרגול השפה עם הסוהרים, ובסופו של דבר הפך לדובר רהוט שלה

"לא ידעתי כלום על ישראל", הוא אומר. "הייתי רואה חיילים ישראלים בעיר שלי, ליד דלת הכניסה לבית שלי. אבל מה זאת ישראל? למדתי את כל זה בכלא". א־שייח' לא היה מנהיג מוביל בקרב האסירים הפלסטינים, שיוזם שביתות רעב ומחאות מאחורי הסורגים, מספרים חבריו לכלא. אבל הדחף שלו לעשות לעצמו שם בפוליטיקה הפלסטינית היה ניכר.

"לחוסיין יש תפיסה שאדם שאפתן הוא אדם חי. רק למת אין מטרות", אומר ג'יהאד טומאלה, פעיל פת"ח שישב איתו בכלא. כשהשתחרר מהכלא, האינתיפאדה הראשונה הייתה בעיצומה. כמה שנים מאוחר יותר ישראל והפת"ח ניהלו משא ומתן על הסכמי אוסלו, שבמסגרתם ישראל נסוגה מכמה אזורים בגדה המערבית ובעזה ומסרה סמכויות לרשות הפלסטינית שזה עתה קמה.

הגוף האוטונומי למחצה החל לפקח על שירותים בסיסיים לפלסטינים, כמו חינוך ובריאות. אולם הוא שלט בעיקר בערים, ורוב שטחי הגדה המערבית ועזה נותרו תחת שליטה ישירה של ישראל.

א־שייח' בילה כמה שנים בחיפוש מקום בסדר החדש שנוצר. הוא כיהן כקצין בכיר בביטחון המסכל, הידוע בסילוק מתנגדים כגון חמאס, ובמשטרה. בסופו של דבר הוא הגיע להיות פעיל משני בפת"ח. העברית הרהוטה שלו הקנתה לו יתרון בבניית קשרים הדוקים עם גורמים ישראלים.

בצעד שקשה להעלות על הדעת 30 שנים לאחר מכן, הוא אפילו נסע לבית ספר תיכון ברמת השרון כדי להרצות לבני נוער ישראלים על שיתוף הפעולה הישראלי–פלסטיני ועל האפשרות של שלום

כקצין צעיר בכוחות הביטחון הפלסטיניים בין השנים 1994 ו־1997, א־שייח' שימש כמתורגמן לגורמים רשמיים ישראלים ופלסטינים בפגישות משותפות. בצעד שקשה להעלות על הדעת 30 שנים לאחר מכן, הוא אפילו נסע לבית ספר תיכון ברמת השרון כדי להרצות לבני נוער ישראלים על שיתוף הפעולה הישראלי–פלסטיני ועל האפשרות של שלום.

"הוא ניסח להם את זה בעברית מושלמת", אומר יוני פיגל, לשעבר המושל הצבאי ברמאללה, שלימד באותו בית ספר והזמין את א־שייח'. ימי אוסלו המאושרים לא נמשכו. בשנת 2000 קרסו שיחות השלום בקמפ דיוויד ומחאות פרצו במסגד אל־אקצא.

עד מהרה פרצו עימותים ברחבי ישראל, הגדה המערבית ועזה, שסללו את הדרך לאלימות של האינתיפאדה השנייה. אבל אפילו גורמי ביטחון ישראלים מסכימים כי א־שייח' נמנע מלקחת בה חלק. "חוסיין היה בהנהגת הפת"ח ועשה כל מיני חרטות, אבל לא היה לוחם או מפקד בשטח", אומר שלום בן־חנן, בכיר לשעבר בשב"כ.

האינתיפאדה השנייה ריסקה את תהליך השלום הישראלי–פלסטיני, שמעולם לא התאושש לחלוטין, וחיזק את הימין הניצי בישראל. המבוי הסתום העניק כוח לאנשים כמו א־שייח', שעוסק בהיתרים יותר מאשר בשיחות שלום.

ב־2017 א־שייח' הפך לשומר הסף של עבאס, יחד עם ראש המודיעין מאג'ד פרג'. השניים יצרו מה שגורמים פלסטינים מכנים כמעגל סגור סביב עבאס

ב־2017 א־שייח' הפך לשומר הסף של עבאס, יחד עם ראש המודיעין מאג'ד פרג'. השניים יצרו מה שגורמים פלסטינים מכנים כמעגל סגור סביב עבאס, שנעשה חסר סובלנות לביקורת.

גורמים בלשכתו של עבאס מספרים כי א־שייח' יושב לצד היושב ראש בטיסות, רושם את דבריו במחברת קטנה ומאוחר יותר חוזר עליהם בפגישות עם מכובדים זרים. הוא התקרב לבני משפחתו של עבאס, ומופיע בתמונה עם נכדו של אבו מאזן מאוגוסט שעבר, שתיאר אותו כ"מנהיג טבעי".

"זאת יכולת מיוחדת לנשק ישבנים, לשקר, להתחנף ולחרטט", אומר נאסר אל־קודווה, חבר לשעבר בהנהגת הפת"ח שהפך למבקר של עבאס, "וכל הזמן לשכנע את אבו מאזן שהוא אלוהים – 'הטיעונים שלך מדהימים, אדוני הנשיא'".

אבו מאזן אפשר את עלייתו של א־שייח' מפני שהוא מעדיף יועצים שאינם מסוגלים לערער על סמכותו, אומרים פרשנים פלסטינים. עבאס יוכל להיפטר ממנו בקלות אם חינו יסור בעיניו, אומר אל־קודווה. "הוא חרק קטן לידו", הוא אומר, "אם אבו מאזן ישנה מחר את העמדה שלו, זה יהיה הסוף של א־שייח'".

"זאת יכולת מיוחדת לנשק ישבנים, לשקר, לחרטט", אומר נאסר אל־קודווה, חבר לשעבר בהנהגת הפת"ח שהפך למבקר של עבאס, "וכל הזמן לשכנע את אבו מאזן שהוא אלוהים"

בדצמבר, א־שייח' נשמע מגדף את עבאס במילים "בן של 66 זונות", בהקלטה שהודלפה לתקשורת הפלסטינית. הבחירה להדליף את ההקלטה מהווה סימן לכך שיריביו של א־שייח' מחשיבים את עבאס למקור הכוח העיקרי שלו. א־שייח' התייחס להקלטה בביטול וטען כי מדובר בזיוף שנועד "לערער את האחדות הלאומית".

מלבד הקשר האישי ביניהם, עבאס וא־שייח' חולקים מחויבות לפתרון באמצעות משא ומתן עם ישראל וחשד כלפי יריביהם מחמאס, שתפסו את השליטה על עזה בהפיכה ב־2007. בפגישה עם גורמים אמריקאים ב־2017 א־שייח' צעק כי קידומו של הסכם פיוס בין פת"ח לחמאס יסתיים בכך שרקטות של הארגון האסלאמיסטי יתעופפו מעל לראשו, מספר הגורם הבכיר מממשל ביידן.

"אני מאמין לחלוטין בתוכנית ובגישה של אבו מאזן", אומר לנו א־שייח'. "הוא נותן בי אמון. אני מודה לו על האמון שלו". גם היום א־שייח' חוזר על התנגדותו לפיגועים נגד ישראלים, שלדבריו משחקים לידיה של ישראל. "אני בעד התנגדות לכיבוש. אני לחלוטין נגד פגיעה באזרחים", הוא אומר. "אני תומך בהתנגדות לכיבוש הישראלי, ואני עדיין מאמין בזה. אבל איך?"

א־שייח' פועל ב"מצב סכיזופרני", כשהוא "יושב על חוד הסכין ומנסה לפעול בכל העולמות בו־זמנית", אומר ניקולאי מלדנוב, לשעבר השליח המיוחד של האו"ם לתהליך השלום במזרח התיכון. "אתה צריך לספק שירותים לעם שלך, כשאתה יודע היטב שאנשים הולכים להתנגד לכך כי אתה לא מוביל אותם לפתרון שתי המדינות, שהבטחת להם במשך כל כך הרבה זמן".

"אני מאמין לחלוטין בתוכנית ובגישה של אבו מאזן", אומר לנו א־שייח'. "הוא נותן בי אמון. אני מודה לו על האמון שלו". גם היום א־שייח' חוזר על התנגדותו לפיגועים נגד ישראלים, שלדבריו משחקים לידיה של ישראל

מוסר כפול

בחודשים האחרונים א־שייח' התמקד בהשבת השקט על רקע אירועי האלימות המדממים ביותר מאז האינתיפאדה השנייה. הכוחות הישראליים הרגו השנה יותר מ־140 פלסטינים – חמושים ואזרחים; מפגעים פלסטינים הרגו לפחות 25 ישראלים, בעיקר אזרחים.

האלימות הגואה משקפת את הייאוש השורר בקרב הפלסטינים. בני הדור הצעיר מעולם לא הצביעו בבחירות כלליות, ועדיין נראה שהאליטה הפוליטית עסוקה בשאלה מי יחליף את עבאס המזדקן יותר מאשר בתיקון המערכת המקולקלת.

בינתיים, החמושים שמתעמתים עם חיילי צה"ל בעיר העתיקה של שכם או במחנה הפליטים של ג'נין זוכים לפופולריות שראשי הרשות הפלסטינית כמו א־שייח' יכולים רק לחלום עליה.

בעוד שבכירים פלסטינים מתגאים בכך שבנו "מדינת פלסטין", מה שקיים בפועל הוא מסווה דק של מדינה – משרדי ממשלה שבעיקר משמשים כאמצעי לחלוקת תפקידים נוחים, חוזים נחשקים והיתרים לעקיפת השלטון הצבאי הישראלי.

בינתיים, החמושים שמתעמתים עם חיילי צה"ל בעיר העתיקה של שכם או במחנה הפליטים של ג'נין זוכים לפופולריות שראשי הרשות הפלסטינית כמו א־שייח' יכולים רק לחלום עליה

"מה שיש לנו היום הוא השרידים של הפרויקט הלאומי", אומר הפרשן הפוליטי ג'יהאד חרב. מצוקת הכיבוש חודרת לחיים הפלסטיניים, אבל הצביעות של ההנהגה הפלסטינית, שדורשת צדק לעמה על בימת העולם בעוד שבבית השחיתות והאוטוקרטיה חוגגות, מוסיפה נדבך נוסף של ייאוש – ופלסטינים שמבקרים את מנהיגיהם ברשת או במחאות נעצרים, או גרוע מכך.

ביוני 2021 כוחות הביטחון הפלסטיניים היכו למוות את מבקר השלטון ניזאר בנאת. מותו גרר הפגנות נדירות, שפוזרו על־ידי בריונים בלבוש אזרחי, שתקפו באכזריות מפגינים ועיתונאים. הרשות הפלסטינית כינתה את מותו של בנאת טעות והעמידה לדין כמה קציני ביטחון, אבל המבקרים טוענים כי המשפט נגדם נמשך ללא התקדמות של ממש.

"הכיבוש ממלא את התפקיד הראשון במעלה בסבל שלנו, אבל לאט־לאט הרשות הפכה לעול מקביל בדיכוי כלפי פעילים פוליטיים והחברה האזרחית, בשחיתות הפושה ובצווים המשפטיים האנטי־דמוקרטיים שלה", אומר מוהנד כראג'ה, עורך דין לענייני זכויות אדם שייצג מתנגדי שלטון שנאסרו בעקבות ביקורת על הממשלה.

במרץ, הרשות הפלסטינית הקפיאה את רישיון העיסוק של כראג'ה, במה שעומר שאקר – מנהל אזור ישראל ופלסטין בארגון "משמר זכויות האדם" – תיאר כ"האחרון מבין מאמציה השיטתיים להשתיק התנגדות". המנהיגים הפלסטינים נאבקים להגיב למורת הרוח הציבורית.

"הכיבוש ממלא את התפקיד הראשון במעלה בסבל שלנו, אבל לאט־לאט הרשות הפכה לעול מקביל בדיכוי כלפי פעילים פוליטיים והחברה האזרחית, בשחיתות הפושה ובצווים המשפטיים האנטי־דמוקרטיים"

"אנחנו לא מלאכים", אומר חבר הוועד המרכזי של הפת"ח סברי סיידם, ומוסיף כי הניסיונות לדון בכשלים של הממשל הפלסטיני הם בכלל הסחת דעת מהמאבק נגד הכיבוש הישראלי. אחרים נמנעים מלתקוף את הממשלה אבל מציעים מידה של חשבון נפש.

"לפעמים אני מגן על הרשות ועל המנהיגים שלה ואני יודע שאני טועה", אומר עזאם אל־אחמד, חבר בכיר וותיק בפת"ח, שמודה כי הביע תמיכה בדברים שהוא "לא מאמין בהם". א־שייח' אומר כי מקרים של דיכוי ושוחד הם חריגים. "תראו, אני לא אומר שהביצוע שלנו הוא 100%". אולם, בעיני פלסטינים רבים, אותן חריגות כביכול מובְנות במערכת שא־שייח' עצמו עומד בראשה.

"פלסטין הפכה למגרש משחקים של עבריינים"

ישראל מגבילה באופן הדוק את תנועת הפלסטינים. כל מי שרוצה לנסוע לירושלים כדי להתפלל במסגד אל־אקצא או לאכול דגים טריים מהים ביפו זקוק להיתר מצה"ל. אולם, ישראל מאפשרת לנתח פריבילגי מהאליטה הפלסטינית לנוע בחופשיות בשטחה, תוך עקיפת ההגבלות המעוררות מרמור בציבור הכללי.

היתרי VIP, כפי שהם מכונים, מאפשרים לפלסטינים בכירים לעבור במחסומים שבדרך כלל פתוחים רק לישראלים. אנשי עסקים עשירים יכולים להגיש בקשה להיתר BMC ("כרטיס איש עסקים"), שמעניק גישה כמעט בלתי מוגבלת לישראל ולנמל התעופה בן גוריון.

בצד הפלסטיני, המשרד לעניינים אזרחיים של א־שייח' אחראי לחלוקת ההיתרים הישראליים הנחשקים – ופלסטינים רבים ברמאללה, בבית לחם ובטולכרם מספרים על חבר או שכן ששילם עבורם

בצד הפלסטיני, המשרד לעניינים אזרחיים של א־שייח' אחראי לחלוקת ההיתרים הישראליים הנחשקים – ופלסטינים רבים ברמאללה, בבית לחם ובטולכרם מספרים על חבר או שכן ששילם עבורם. "כשאתה מדבר עם פלסטינים, הם יגידו לך: מושחת, מושחת, מושחת", אומר בן־חנן על א־שייח' (בתחקיר זה לא עלו עדויות למעורבות ישירה של א־שייח' במקרים של שחיתות לכאורה).

כשסוחרים פונים לגורמים במשרדו של א־שייח' בבקשה לקבלת היתר BMC, הם עשויים להתבקש לספק להם טובות או מזומנים, כך לדברי כמה אנשי עסקים מובילים. "עם הביקוש הגובר, יש אנשים שמציעים דברים כדי להמתיק את העסקה", אומר סמיר חזבון, מזכ"ל איגוד לשכות המסחר.

כמה פקידי ממשל, מוסיף חזבון, אמרו למועמדים: "תשפצו את המשרדים שלנו, תתקינו לנו מזגנים – ותקבלו את ה־BMC שלכם". פקידים אחרים לקחו שוחד של 10 אלף דולר, הוא אומר. בסקר מ־2022 שערכה "הקואליציה למען אחריותיות ויושרה" (AMAN) ברמאללה, כמעט רבע מהפלסטינים דיווחו כי הם או קרוב משפחה שלהם שילמו שוחד או הציעו מתנה בתמורה לקבלת שירות ציבורי.

"אנשים מנצלים את הקשרים שלהם כדי לחמוק מהרבה דברים", אומר סמיר אבו זניד, לשעבר מבקר המדינה של הרשות הפלסטינית.

בסקר מ־2022 שערכה "הקואליציה למען אחריותיות ויושרה" (AMAN) ברמאללה, כמעט רבע מהפלסטינים דיווחו כי הם או קרוב משפחה שלהם שילמו שוחד או הציעו מתנה בתמורה לקבלת שירות ציבורי

השר הפלסטיני לפיתוח חברתי אחמד מג'דלאני דוחה את הטענות לשחיתות שלטונית. "הסיפורים האלה שאתם חולקים איתי הם טריוויאליים", הוא אומר. א־שייח' טוען כי ניסה לטפל בבעיה – ושלל את קיומה של שחיתות נרחבת.

כשעימתנו אותו עם טענות ספציפיות לשוחד במשרד שלו, הוא השמיע הכחשה במלוא הגרון. "יש לכם מושג כמה אנשים שלחתי למשרד התובע הכללי?" הוא אמר בנוגע לטענות על שחיתות. א־שייח' לא השיב לשאלות בנוגע למספר האנשים שהוא הפנה לגורמים משפטיים, אבל טען כי הוא עקב מקרוב אחרי כל תיק ואפילו נכח בדיונים המשפטיים.

גורמים ישראלים, מצדם, מתארים קבלת ערמות של תלונות על שחיתות במשרד לעניינים אזרחיים מצד פלסטינים ועובדי עמותות בינלאומיות. אבל כל עוד הרשות הפלסטינית מדכאת את החמושים הפלסטינים, רבים בישראל לא רואים סיבה להתערב, אומר קובי לביא, לשעבר יועץ לענייני הפלסטינים במנהל האזרחי, הזרוע הבירוקרטית של הכיבוש הישראלי.

"הפלסטינים אומרים לנו, 'אם המצב היה לא נוח לישראל, הייתם שמים לזה סוף'", אומר לביא, ומוסיף כי הוא העלה דיווחים על שחיתות בפני ממונים חסרי עניין". בסופו של יום, הם צודקים. אם אין טרור מהם, למי אכפת".

יזם פלסטיני תיאר כיצד צירף לעסק שלו שני בני משפחה של א־שייח' כ"שותפים פיקטיביים". אותם בני משפחה עזרו להימנע ממכשולים רגולטוריים. בתמורה, הם לקחו נתח מההכנסות

הפרקטיקות המעוותות, אומרים אנשי עסקים, נהוגות גם בחלוקת היתרים נחשקים מצד הממשלה, שלעתים קרובות ניתנים לחברים ולקרובי משפחה של בכירים ברשות. ההיתרים, המשמשים להפעלת תחנות דלק, לייבוא סיגריות ולניהול עסקים אחרים – מעשירים את אלה המקושרים היטב.

יזם פלסטיני תיאר כיצד הוא צירף לעסק שלו שני בני משפחה של א־שייח' כ"שותפים פיקטיביים" – פרקטיקה שלדברי מנהיגים עסקיים מהווה כלי נפוץ להתגברות על סחבת בירוקרטית. הוא אמר כי אחד השותפים תרם מעט לחברה, השני בכלל לא, בעודו מדפדף במסמכי רישום הנושאים את אחד משמותיהם ובהתכתבויות בוואטסאפ.

אותם בני משפחה, שניצלו את הקשר שלהם לא־שייח', עזרו לאיש העסקים לקבל אישור ולהימנע ממכשולים רגולטוריים. בתמורה, הם לקחו נתח מההכנסות של העסק. "בלעדיהם, העסק לא היה מתקדם", הוא אומר. "בני המשפחה שלו הם גוף ממשלתי לעצמם" (איש העסקים ביקש שלא לחשוף את פרטי העסק שלו מחשש שייענש על־ידי הרשות הפלסטינית).

א־שייח' לא השיב לבקשת תגובה, שנשלחה לראש הסגל שלו, לגבי הפעילות העסקית של בני משפחתו. גורמים עסקיים אומרים כי ההונאות האלה משקפות את השליטה של האליטה הפלסטינית כמעט בכל היבט של החיים. "לצערי, פלסטין הפכה למגרש משחקים של עבריינים", אומר הישאם מסאד, לשעבר ראש לשכת המסחר והתעשייה של ג'נין. "בכל מקום אחר השחיתות היא מתחת לשולחן. כאן היא מתרחשת מעל לשולחן".

האיפה ואיפה במשרדו של א־שייח' מעוררת תרעומת בייחוד בקרב תושבי הגדה המערבית החיים בפחד מפני גירוש לעזה, מפני שעל־פי תעודות הזהות שלהם הם תושבי הרצועה

האיפה ואיפה במשרדו של א־שייח' מעוררת תרעומת בייחוד בקרב הפלסטינים בגדה המערבית החיים בפחד מפני גירוש לעזה, מפני שעל־פי תעודות הזהות שלהם הם חיים ברצועה. במשך שנים ישראל כמעט לא מאפשרת שינוי כתובת בתעודות שלהם, דבר המעמיד אותם בסכנת גירוש.

א־שייח' אמר לגורמים אמריקאים כי ישראל העניקה אישורים חריגים לגורמי ממשל "כטובות להנהגת הרשות הפלסטינית", על־פי מברק דיפלומטי אמריקאי מ־2009. ב־2021 ממשלת ישראל הקודמת הודיעה כי תעדכן את כתובותיהם של אלפי פלסטינים ותוציא אותם מהלימבו שבו חיו במשך שנים.

המונים גדשו את משרדי המשרד לעניינים אזרחיים כדי לעדכן את מסמכיהם, אבל התהליך נפגם בשל האשמות בהעדפת קרובים. בכיר הרשות מחמוד אל־הבאש שינה את כתובתו לגדה המערבית יחד עם 17 קרובי משפחה, על פי רשומות המשרד.

העוזר שלו וגיסו, ח'אלד בארוד, ולפחות עשרה מבני משפחתו קיבלו גם הם עדכון כתובת. אל־הבאש אומר כי בני משפחתו הגישו בקשות לשינוי כתובת דרך המשרד לעניינים אזרחיים ב־2009 וכי הם לא ניצלו את קשריו. בארוד לא השיב לבקשת תגובה.

"ישראל היא הכתובת העיקרית המונעת מהפלסטינים את זכויותיהם הבסיסיות, אבל זה מתסכל ומכעיס שאנשים לא יכולים לסמוך על הרשות שתדאג לאינטרסים שלהם כראוי"

"ישראל היא הכתובת העיקרית המונעת מהפלסטינים את זכויותיהם הבסיסיות, אבל זה מתסכל ומכעיס שאנשים לא יכולים לסמוך על הרשות שתדאג לאינטרסים שלהם כראוי", אומרת ג'סיקה מונטל, מנכ"לית המוקד להגנת הפרט – ארגון ישראלי התומך בזכויות המגורים של פלסטינים. "זה נראה ברור שהם מקבלים את ההחלטות האלה בצורה נפוטיסטית".

עם כל זאת, יחסו המטרידני לכאורה של א־שייח' כלפי נשים עשוי להוות את האתגר המשמעותי ביותר לרצונו לרשת את עבאס. רוב הפרשיות התרחשו כבר לפני כמה שנים, אבל בכל זאת הכתימו את תדמיתו. חלקן בבחינת שמועות בלתי מבוססות, אך נראה שלפחות אחד המקרים משקף את החסינות שממנה נהנים הבכירים.

ההטרדה לכאורה של א־שייח' כלפי עובדת במשרדו ב־2012 הובילה להגשת תלונה רשמית ולחקירה שעירבה את עבאס, פרשה שהסתיימה בדמי שתיקה בסך 100 אלף דולר, כך על־פי גורם פלסטיני שהיה קרוב למתלוננת באותו הזמן ולאחרים המעורים בפרטי התקרית.

על־פי גורמים המכירים את המקרה ודיווחי התקשורת מאותו הזמן, כשא־שייח' זימן למשרדו מהנדסת מחשבים צעירה כדי לתקן תקלה במחשב שלו ב־2012, הוא הטריד אותה באופן מילולי כשהחמיא לה על יופייה. היא אמרה לבני שיחה שדחתה אותו. הוא לא נרתע וניסה לגעת בה, על פי אותם גורמים.

ההטרדה לכאורה של א־שייח' כלפי עובדת במשרדו ב־2012 הובילה להגשת תלונה רשמית ולחקירה שעירבה את עבאס, פרשה שהסתיימה בדמי שתיקה בסך 100 אלף דולר, כך על־פי גורם פלסטיני שהיה קרוב למתלוננת

לדבריהם, היא סיפרה שהדפה אותו מייד, צעקה במחאה ויצאה מהחדר. בצעד נדיר, בעלה של המהנדסת, לשעבר פעיל בגדודי חללי אל־אקצא הקשורים לפת"ח, החליט לקרוא תיגר על א־שייח' באמצעות הגשת תלונה רשמית. לפתע עתידו של הבכיר הפלסטיני נראה תלוי על כף המאזניים.

השערורייה הזאת הדאיגה את בעלי בריתו של א־שייח' בממסד הביטחוני בישראל. אבי יששכרוף, כתב לענייני פלסטינים, מספר שקיבל פנייה חריגה מבכיר ישראלי, שביקש ממנו להימנע מפרסום הכתבות שלו בנושא בשביל להגן על שמו של א־שייח'. יששכרוף פרסם את הכתבות בכל זאת.

בריאיון עמנו א־שייח' סירב להגיב להאשמות, והודיע כי לא יבזבז זמן על "דיבורים חסרי חשיבות". ככל הנראה הוא ציפה לשאלות על ההאשמות נגדו, ואמר בתחילת הפגישה שלא יענה על שאלות ש"לא ימצאו חן בעיניו". לפני שיצאנו ממשרדו, הוא אמר בעברית: "תשכחו מהעניין הזה. זאת תעמולה שלילית נגדי".

מאוחר יותר א־שייח' סירב לענות על שאלות בנוגע לאותה תקרית שנשלחו אליו בדוא"ל. ראש הסגל שלו כתב בתגובה כי כל השאלות הללו "בטלות" וכי לא־שייח' "אין זמן להגיב לטענות בטלות כאלה".

הלוחש לעבאס

באופן פומבי, ממשלת ישראל והרשות הפלסטינית מתכתשות באופן קבוע בעניינים מדיניים. אבל גורמים משני הצדדים מתחזקים "נישואים קתוליים", כפי שתיאר זאת דיפלומט, כדי למנוע את קריסת הסטטוס קוו, דבר ששני הצדדים מעדיפים לעת עתה.

אולם, כשהתסכול בציבור הפלסטיני גבר ב־2022 על רקע התנגשויות קטלניות בין חמושים פלסטינים לכוחות הביטחון הישראליים, עבאס איים בשיחות פרטיות להקפיא את "התיאום הביטחוני" – מדיניות בלתי פופולרית שבמסגרתה הרשויות הישראליות והפלסטיניות חולקות מודיעין כדי לדכא את החמושים הפלסטינים.

יישומו של איום כזה היה מוביל לכדור שלג של אלימות. ארה"ב וישראל פנו לא־שייח' בבקשה שישכנע את היושב ראש לחזור בו. הקשר הקרוב של א־שייח' עם עבאס, לצד נכונותו להתפשר, הפכו אותו זה מכבר לכתובת המועדפת על דיפלומטים.

"כשדברים נהיים ממש מתוחים", הוא נקודת הקשר להרגעת המצב, אומר גורם אמריקאי אחר, שמכנה אותו ה"לוחש לעבאס". א־שייח' קיים שיחות שקטות עם בכירת מחלקת המדינה האמריקאית ברברה ליף, שיידעה אותו כי ישראל הבטיחה לעצור את הריסות הבתים עד לביקור ביידן ביולי שעבר, כך לדברי הגורם הבכיר בממשל ביידן. א־שייח' מינף את ההצעה כדי לשכנע את עבאס לסגת מהמהלך.

א־שייח' קיים שיחות שקטות עם מחלקת המדינה האמריקאית, שיידעה אותו כי ישראל הבטיחה לעצור את הריסת הבתים עד לביקור ביידן. הוא מינף את ההצעה כדי לשכנע את עבאס לחזור בו מהקפאת התיאום הביטחוני

עמיתיו הישראלים נשארים איתו בקשר רציף גם כן ורואים בו שותף אמין לתוכניות כמו שיפור הרשתות הסלולריות הפלסטיניות, העברת מסרים לעבאס ועוד. סאמר סיניג'לאווי, פעיל פת"ח, מספר כי גורמים ישראלים התקשרו בלי הפסקה לא־שייח' במהלך טיול במדבר הירדני לפני עשור וחצי.

"מספר השיחות בינו לבין איש הקשר של הצבא הישראלי היה לא נורמלי", הוא אומר. "החברים הכי טובים לא מדברים ככה אחד עם השני".

"הוא נותן לך את הרושם: 'אני מחזיק במפתחות. אם אני סוגר איתך עסקה על תחנת משנה לחשמל בג'נין או משהו שקשור לתיאום ביטחוני, סמוך על זה שזה יקרה'", אומר מיכאל מילשטיין, קצין מודיעין בגמלאות שנפגש עם א־שייח'.

אולם, בעיני פלסטינים רבים, א־שייח' משחק בתנאים המועדפים על ישראל –  ויתורים מצטברים המשפרים את חיי היום־יום של הפלסטינים אבל אינם מקרבים אותם לעצמאות. "הוא פרגמטי, אבל חסרה לו פרגמטיות שמשיגה תוצאות", אומר סיניג'לאווי.

במחצית השנייה של 2022 א־שייח' הסכים לצעד שהותיר פלסטינים רבים המומים – לשלם דמי שכירות לישראל על אדמה בגדה המערבית, שהפלסטינים מחשיבים אותה לשטח כבוש. הרעיון היה להקים מתקן מכס פלסטיני בעיירה תרקומיא, שיעניק לפלסטינים מעט יותר ריבונות.

במחצית השנייה של 2022 א־שייח' הסכים לצעד שהותיר פלסטינים רבים המומים – לשלם דמי שכירות לישראל על אדמה בגדה המערבית, שהפלסטינים מחשיבים אותה לשטח כבוש

"הייתי המום – אנחנו מדברים על אדמה כבושה לחלוטין", אומר גורם במשרדו של א־שייח' שביקש להישאר בעילום שם מחשש להיפגע. "חשבתי שאם העסקה הזאת תתממש, היא תציב תקדים מסוכן מאוד".

א־שייח' מסביר כי הסכים לחכור את השטח במסגרת הסכם ל־99 שנה, ותיאר את החלק הזה של ההצעה כ"לא בעייתי". אולם, לדבריו, העסקה נפלה מפני שישראל סירבה לאפשר לרשות לגבות שם מיסים על טבק ואלכוהול, שהייבוא שלהם מניב הכנסות משמעותיות לקופת הרשות הפלסטינית.

פלסטינים המותחים ביקורת על החלטות של בכירים כמו א־שייח' נתקלים באיומים והפחדות. בנובמבר 2020 א־שייח' הודיע כי הממשלה מחדשת באופן רשמי את התיאום עם ישראל, ובכלל זאת עבודה משותפת לדיכוי פעילים חמושים – אסטרטגיה מתועבת בעיני רבים.

אסיל סולימאן, שדרנית ברדיו רַאיה ברמאללה, השמיעה מונולוג נגד א־שייח', לאחר שעלה לאוויר ותיאר את ההחלטה על חידוש התיאום עם ישראל כ"ניצחון גדול לעמנו הפלסטיני". "שאלוהים יהפוך את הערב הזה לגיהינום עבור מי שמכר ובגד ותיאם, ואז הכריז שמדובר בניצחון", אמרה סולימאן, שקולה נשנק מזעם. "איזו מן תמימות זאת?"

באוקטובר האחרון גורמים אמריקאים הזמינו את א־שייח' – ולא את ראש הממשלה הפלסטיני – לבקר בוושינגטון ולהיפגש עם גורמים בממשל, בהם היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן

בתגובה, א־שייח' התקשר למנהל התחנה ודרש ממנו בזעם "לתקן את המצב", מספר גורם פלסטיני הבקיא בתקרית. הוא גם התעקש שרשת החדשות תפרסם מאמר התומך בחידוש הקשרים, לדברי אותו גורם. הרשת נענתה ופרסמה מאמר דעה המגן על ההחלטה. א־שייח' מכחיש כל קשר לתקרית.

"שערי התקווה ננעלו"

אוהדיו האמריקאים של א־שייח' מבינים שבבית יש לו תדמית בעייתית. באוקטובר האחרון גורמים אמריקאים הזמינו את א־שייח' – ולא את ראש הממשלה הפלסטיני – לבקר בוושינגטון ולהיפגש עם גורמים בממשל, בהם היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן.

"הוא רצה לבוא, מן הסתם, כדי לחזק את האמינות שלו בתוך הרשות הפלסטינית, והרצון שלנו היה לאפשר לו לבוא ולתת לו קצת כבוד ברחוב", אומר בכיר הממשל. כל עוד המדיניות האמריקאית שואפת לשמר את התקווה לפתרון של שתי מדינות, למרות שנים של מבוי סתום, וושינגטון תזדקק לאנשים כמו א־שייח'.

"הוא מנסה לשמור את כל המגדל המתפורר הזה עומד", אומר בכיר הממשל. "הוא מבין את הגבולות שלנו ואת הגבולות של הישראלים". אולם, יש לתהות עד כמה הוא עדיין מבין את הגבולות של הציבור הפלסטיני. יירש מי שיירש את מושכות השלטון מעבאס הקשיש, הוא ינהיג רשות פלסטינית בעייתית מאוד.

"הכיבוש חונק אותנו, והרשות מבצעת כל סוג אפשרי של שחיתות", הוא אומר. "שערי התקווה ננעלו בפנינו". א־שייח' מודה כי פלסטינים רבים כבר אינם מאמינים שהממשלה תשחרר אותם מהכיבוש הישראלי

הבכירה הפלסטינית לשעבר חנאן עשרוואי אומרת כי יו"ר הרשות הבא יירש מצב שבו ישראל "ממשיכה להרוג אנשים, להרוס בתים, להרחיב התנחלויות ולספח אדמות" בעודו מתמודד עם מורשת של ממשלה פלסטינית שניצלה את כוחה המוגבל כדי "לדכא ולבצע עוולות כלפי בני עמה".

מחזוז שלאלדה, מורה בן 39 מכפר על צלע גבעה ליד חברון, אומר כי תקוותיהם של תלמידי כיתה י' שלו לעתיד טוב יותר הולכות ומתפוגגות משנה לשנה, שכן הם מרגישים לחוצים בין "הפטיש של הכיבוש ובין הסדן של הרשות".

"הכיבוש חונק אותנו, והרשות מבצעת כל סוג אפשרי של שחיתות", הוא אומר. "שערי התקווה ננעלו בפנינו". א־שייח' מודה כי פלסטינים רבים כבר אינם מאמינים שהממשלה תשחרר אותם מהכיבוש הישראלי. פחות ברור אם הוא מאמין שהדבר צריך להוביל אותו לשנות מסלול.

"אנשים מאבדים תקווה, כמובן", הוא מוסיף. "אבל אני, כמנהיג ובכיר, איני יכול לעשות זאת".

הכתבה התפרסמה לראשונה במגזין Foreign Policy.
אדם רגזון היה כתב לענייני פלסטינים והעולם הערבי בטיימס אוף יזראל ובזמן ישראל וכיום הוא חבר מערכת במגזין "הניו יורקר".
אהרון בוקסרמן היה כתב לענייני פלסטינים והעולם הערבי בטיימס אוף יזראל ובזמן ישראל, וכיום הוא כתב ה"ניו יורק טיימס" בלונדון.