ראש הממשלה בנימין נתניהו – בהתייחסויות המועטות לפשיעה בחברה הערבית – מרבה להזכיר שמדינת ישראל הצליחה בעבר להתמודד היטב עם ארגוני הפשיעה בחברה היהודית, ולפיכך המדינה תצליח גם בעתיד להתמודד עם הפשיעה בחברה הערבית.

ביום ראשון השבוע, בישיבת הממשלה, נתניהו אמר: "ממשלת ישראל נחושה להיאבק בארגוני הפשיעה בחברה הערבית. חיסלנו את מרבית הפשע המאורגן בחברה היהודית. כך אנחנו מתכוונים לעשות גם בחברה הערבית".

זו לא הפעם הראשונה שהוא אומר את זה, וכפי שנתניהו נוהג לעשות במקרים רבים אחרים – הוא מתלבש על איזה "מנטרה" יחצנית ושב ומפמפם משפט מפתח. הוא נוהג לעשות את זה עד שהתודעה הישראלית מתקבעת.

כלי התקשורת מרבים לצטט את הניסוחים הקליטים שלו – ולא מערערים על הניתוח הקליק־בייטי שהוא מפריח, לעיתים באופן שטחי. נתניהו אמר את אותן המילים ממש ב־6 בינואר 2021, במהלך קמפיין הבחירות לכנסת ה־24 (הבחירות התקיימו במרץ 2021).

זו לא הפעם הראשונה שהוא אומר את זה, וכפי שנתניהו נוהג לעשות במקרים רבים אחרים – הוא מתלבש על איזה "מנטרה" יחצנית ושב ומפמפם משפט מפתח

אני רוצה כוחות מיוחדים, כוחות משימה. אנחנו יכולים לעשות את זה כי יש לנו טכנולוגיות שלא היו קיימות במקומות אחרים. יש לנו טכנולוגיות שחיסלו את הפשע המאורגן במגזר היהודי ובמידה מלאה חיסלו את הטרור הפנימי.

— ראש ממשלת ישראל (@IsraeliPM_heb) January 26, 2021

הוא בחר באותן המילים בציוץ שפורסם בחשבון ראש הממשלה הרשמי ב־22 באוגוסט 2032. גם ב־26 בינואר 2021 הוא אמר את זה, תוך שהוא מוסיף שארגוני הפשיעה בחברה היהודית חוסלו בסיוע טכנולוגיות. ואלה רק דוגמאות בודדות.

השימוש במנטרה – שמתלבשים עליה וחוזרים עליה פעם אחר פעם – אולי מועיל מההיבט של תורת המסרים, אבל גם יכולה לכסות על הצורך בהתמודדות אמיתית. במשפט לעיל של נתניהו יש כמה בעיות, ואם הציבור מסתגל למשמעות דבריו – פתרנו אצל היהודים נפתור גם אצל הערבים – הרי שכולם עשויים להפסיד את הצורך בהתמקדות בפתרונות אמיתיים.

ארגוני הפשע היהודיים עדיין כאן

נתניהו שב וטוען שהייתה התמודדות רצינית עם ארגוני פשיעה יהודיים. "חיסלנו את מרבית הפשע המאורגן בחברה היהודית", הוא אומר. אבל ארגוני הפשיעה בחברה היהודית לא חוסלו. החיסולים ההדדיים ממשיכים בכל עת.

לראייה, חיסול העבריין בני שלמה הוביל לשרשרת חיסולים ואיומים הדדיים. רק אתמול שלחה המשטרה הודעת אזהרה ל־20 עבריינים מדרום הארץ בדבר גל חיסולים המתקרב אליהם. ארגוני הפשיעה הנוכחיים בחברה היהודית הם של עמוס לביא (שהיה עם בני שלמה), "המאפיה הגיאורגית", ופיצול נוסף של אנשי בני שלמה – דניאל מלסה, רזיאל רווח ודין בן פורת.

זאב רוזנשטיין (צילום: פלאש90)

כשמדברים על משפחות הפשע בחברה היהודית מזכירים את משפחות הפשע שבלטו לפני כעשור: אברג'יל, אבוטבול ורוזנשטיין. אחרי הטיפול בהם קמו ארגוני פשיעה חדשים, מפוצלים ושונים

לפני שבוע נרצח בקרית ביאליק חבר ב"מאפיה הקווקזית", איתן איסקוב, פחות משנתיים אחרי שאחיו ואחיינו חוסלו בקרית מוצקין. כלומר, חיסולים הדדיים ממשיכים בכל עת, גם בחברה היהודית – ומדינת ישראל לא ניצחה את ארגוני הפשע היהודיים.

כשמדברים על משפחות הפשע בחברה היהודית מזכירים את משפחות הפשע שבלטו לפני כעשור: אברג'יל, אבוטבול ורוזנשטיין. אחרי הטיפול בהם קמו ארגוני פשיעה חדשים, מפוצלים ושונים. הארגון של יוסי מוסלי, האחים אוחנה, ריקו שירזי (שצפוי להשתחרר בשנה הבאה) ועוד.

ניצב בדימוס יוסי סדבון, מי שכיהן במשטרה במגוון תפקידים, ובין השאר היה מפקד מחוז תל אביב בעת אחד האירועים הקשים ביותר – הרצח המשולש ברחוב בן יהודה – אמר לזמן ישראל שהמשפט שנתניהו חוזר עליו "משולל בסיס".

לדברי סדבון, "אין אפשרות לחסל ארגוני פשיעה. אם ראש ארגון פשיעה חוסל או יושב בכלא – תמיד תופס מישהו את מקומו. או שהארגונים מתפצלים לשניים והחיסולים על רקע עברייני ממשיכים, גם בחברה היהודית".

אדם חוסל בפיצוץ רכב בלוד, 15 בפברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

"אין אפשרות לחסל ארגוני פשיעה. אם ראש ארגון פשיעה חוסל או יושב בכלא – תמיד תופס מישהו את מקומו. או שהארגונים מתפצלים לשניים והחיסולים ממשיכים"

אתה מסכים עם האמירה של נתניהו?
"לא, לא מסכים. ההתמודדות עם ארגוני הפשיעה הגדולים בראשית שנות האלפיים הייתה לפני שנתניהו הגיע לשלטון. בינואר 2006, ראש הממשלה דאז אריאל שרון העביר בממשלה את ההחלטה על המאבק בפשיעה המאורגנת, תוך שילוב של רשויות, פרקליטות מיסוי וכלכלה, ארגונים ביטחוניים שונים ועוד.

"לקח כמה שנים והגיעו להישגים יפים וגם לתיק 512 – שכן היה כבר בתקופת נתניהו – אבל הדברים שעשו אז לא דומים למה שנחוץ היום בחברה הערבית. המאבק בפשיעה הערבית מורכב יותר בשל היעדר שיתוף פעולה אזרחי.

"האזרחים לא מתלוננים על הפשעים ועל האיומים – והם מוחקים סרטוני תיעוד. זה לא אומר שאי־אפשר להתמודד, שצריך להגיב לכל ירי בשטח – גם אם זה היה ירי ללא כוונת רצח – אבל צריך כלים וכוח אדם מקצועי.

"צריך להשיב למשטרה את היכולות הטכנולוגיות, את הרוגלות, צריך לתגבר את המשטרה, צריך להחזיר להם את הקצינים שעזבו, כי לגייס כוח אדם חדש ולהכשיר אותו למומחיות במודיעין ובשפה הערבית ייקח כמה שנים".

דיון בנושא הפעלת שירות הביטחון הכללי במאבק בפשיעה בחברה הערבית, 11 ביוני 2023 (צילום: חיים צח, לע"מ)

"צריך להשיב למשטרה את היכולות הטכנולוגיות, את הרוגלות, צריך לתגבר את המשטרה, צריך להחזיר להם את הקצינים שעזבו, כי לגייס כוח אדם חדש ולהכשיר אותו למומחיות במודיעין ייקח כמה שנים"

אחת הבעיות החמורות ביותר בחברה הערבית היא רצח של עוברי אורח הנקלעים לזירות של ארגוני פשע או שהופכים לקורבנות של ארגוני פשע במסגרת נקמות בבני משפחה של יעדי חיסול. סדבון היה ראש מחוז תל אביב בדצמבר 2003, כששלושה אזרחים תמימים נקלעו לאחד מניסיונות החיסול של זאב רוזנשטיין.

השלושה – משה מזרחי, בן 28 מאילת; רחמים סרויה, בן 43 מתל אביב; ונפתלי מגד, בן 19 מאשדוד – נהרגו במקום וכ־30 איש נפצעו בפיצוץ שאירע בלב תל אביב, בפינת הרחובות יהודה הלוי ואלנבי. רוזנשטיין הצליח לברוח מהמקום.

עוד קודם לכן, ביולי 2003, נרצחה הנערה שקד שלחוב עקב טעות בזיהוי. רכב חולף ניסה לחסל את שלום דומרני וחשב בטעות שהוא יושב ברכב שבו נסעה שלחוב עם חברה ומכר רחוק נוסף, שהסיע אותן. שלחוב נחשבת לקורבן הבלתי מעורב הראשון במסגרת מלחמות החיסול של ארגוני הפשיעה. שני מכריה נפצעו.

באוגוסט 2003 נהרג ישראל מזרחי, מי שנחשד כעבריין סמים, בפיצוץ בעיר תל אביב. שלושה אנשים שנכחו במקום – כולל אשתו של מזרחי, חבר נוסף ואדם שחלף במדרכה – נפצעו בפיצוץ. ניסיונות החיסול של רוזנשטיין גרמו לפצועים נוספים ברחבי ישראל.

ב־2008 נרצחה מרגריטה לאוטין בחוף בבת ים, בניסיון לחסל את העבריין רמי אמירה. אמירה לא נפגע, אך כעבור שלוש שנים חוסל על־ידי עבריינים בראשון לציון

חצי שנה לפני האירוע ברחוב יהודה הלוי, רוזנשטיין ניצל מפיצוץ מטען חבלה סמוך למשרדו באזור גני התערוכה. 10 אנשים שהיו באזור נפצעו. המאבטח של רוזנשטיין נפצע קשה. ב־2004 נרצח הנער רענן לוי בפתח מועדון לילה בשפיים. העבריין פרנסואה אבוטבול הורשע ברצח הזה, אם כי הוא לא בוצע במסגרת ניסיונות החיסול.

ב־2008 נרצחה מרגריטה לאוטין בחוף בבת ים, בניסיון לחסל את העבריין רמי אמירה. אמירה לא נפגע, אך כעבור שלוש שנים חוסל על־ידי עבריינים בראשון לציון.

אירועי הרצח המזעזעים לעיל טלטלו את המדינה והובילו להתמודדות שונה עם משפחות הפשע במגזר היהודי. ב־2003 הועבר החוק למאבק בארגוני הפשיעה. מבצע הרדיפה והפירוק של משפחות פשע נמשך עד 2015, אז הובא לבית המשפט תיק 512 עם הגשת כתבי אישום נגד 18 איש, בראשם העבריין יצחק אברג'יל, שכבר ישב באותה העת בכלא לאחר שהוסגר מארה"ב.

ב־2022 נקבע עונשו של אברג'ל לשלושה מאסרי עולם ועוד 30 שנים בגין עבירות רצח וניהול ארגון פשיעה. בין השאר הוא הורשע ברצח השלושה ברחוב יהודה הלוי, בניסיון החיסול של רוזנשטיין.

המוכנית של יעקב אלפרון אחרי חיסולו בת"א, 17 בנובמבר 2008 (צילום: ONATHAN NACKSTRAND / AFP)

במשפחת אבוטבול, האב פליקס נרצח בפראג ב־2002, הבן פרנסואה נרצח ב־2011. הבן אסי ובן הדוד פרנסואה מרצים מאסר של 18 שנה ומאסר עולם, בהתאמה. זאב רוזנשטיין השתחרר ב־2021 מהכלא אחרי 17 שנה.

לא ניתן להשוות במספר מקרי הרצח

סדבון סבור שאם מתבוננים על כמות מקרי הרצח – ורצח החפים מפשע – לא ניתן להשוות בין ההתמודדות עם ארגוני הפשיעה דאז, לבין האירועים בחברה הערבית בימים אלה. "המפץ הגדול של המשטרה היה ב־2003 עם הרצח המשולש ביהודה הלוי ועשרות הפצועים שהיו שם.

"לאחר מכן היו מקרי רצח נוספים של חפים מפשע והמשך החיסולים, אבל מה שהיה אז לא דומה למה שקורה כיום בחברה הערבית, לא מבחינת הכמות ולא באופן החיסולים. ברוב הזמן לא קיים במגזר היהודי ירי ללא אבחנה על חפים מפשע.

"בחברה הערבית רואים מספרים של הכפלה ואף שילוש תוך זמן מאוד קצר. אין לזה תקדים בשום מקום בעולם. החברה הערבית היא 20% מהאוכלוסייה – אבל 73% ממקרי הרצח מגיעים משם. זה לא דומה בכלל למה שהיה אז".

מפגינים נושאים ארונות קבורה במיצג מחאה בתל אביב נגד אוזלת היד של הרשויות בטיפול באלימות בחברה הערבית, 6 באוגוסט 2023 (צילום: אבשלום ששוני, פלאש90)

"בחברה הערבית רואים מספרים של הכפלה ואף שילוש תוך זמן מאוד קצר. אין לזה תקדים בשום מקום בעולם. החברה הערבית היא 20% מהאוכלוסייה – אבל 73% ממקרי הרצח מגיעים משם"

גם חבר הכנסת יואב סגלוביץ – לשעבר סגן השר לביטחון פנים והממונה המיוחד של ממשלת בנט–לפיד, שהצליח בפעם הראשונה מזה שנים ארוכות להוריד בשיעור מסוים (כ־15%) את מספר הרציחות בחברה הערבית – מסכים שאין קשר בין טיפול העבר בארגוני הפשיעה לטיפול הנחוץ כיום בחברה הערבית.

"נתניהו חי בסרט שחיסלנו את ארגוני הפשיעה בחברה היהודית. לא חיסלנו אותם ואין ואקום בתחום הזה. יש כיום ארגוני פשיעה יהודיים שעובדים. הטיפול בארגוני פשיעה לוקח שנים".

מה אתה אומר על הטענה של נתניהו?
"אי אפשר להשוות בכלל. בחברה הערבית יש היקפים גדולים של נוער חסר מעש. בחברה היהודית – לטוב או לרע – יש מסלולים די ידועים של הנוער. שיעורי הנשירה מהמסלולים הכלליים נמוכים. בחברה הערבית לעומת זאת, אין את הקרקע החברתית המוצקה לגיל הנוער.

"כשהיה צורך להתמודד עם משפחות הפשע בחברה היהודית, לא היו צריכים לטפל טיפול עומק בנוער, לא היה חסר בשוטרים, לא היה חסר במקומות תעסוקה – ואזורי תעשייה מוזנחים. המאבק הנוכחי הוא לא 'עוד מאותו הדבר', הוא משהו אחר לגמרי.

יואב סגלוביץ בכנסת, 19 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

"זה משבר לאומי שמצריך היערכות מדינתית. המשטרה לא יכולה לבד להתמודד עם האירוע הזה. המספרים כיום לא דומים לדבר מהעבר, וגם מקרי הרצח שונים"

"הדבר היחיד שדומה, זה שיש עבריין פה ועבריין שם. אבל העובדה שמישהו יורה באקדח ורוצח אדם אחר – אינה בסיס נכון להשוואה לטיפול בארגוני הפשיעה".

מה לגבי ההיקפים? מקרי הרצח של עוברי האורח היו באותה העצימות בחברה היהודית?
"ממש לא. ההיקפים הפעם הם עצומים. זה משבר לאומי שמצריך היערכות מדינתית. המשטרה לא יכולה לבד להתמודד עם האירוע הזה. המספרים כיום לא דומים לדבר מהעבר, וגם מקרי הרצח שונים.

"בשביל לפרק את ארגון הפשע של אברג'יל לא היינו זקוקים לשיתוף הפעולה של ראש העיר ולא היינו צריכים לטפל בכל הסביבה, החברה, התשתיות. המשפט הזה שנתניהו חוזר עליו זו התעסקות בספינים וזה מסיט את תשומת הלב מכך שהממשלה שלו לא עושה דבר.

"מסיבות עיתונאים והצהרות לעיתונות לא יעזרו פה. הממשלה שלו לא התגייסה לאירוע הזה. משרדי הממשלה השונים לא מגויסים – וגם כשיתחילו לעשות משהו, הנושא הזה לא צ'יק־צ'ק וזהו. צריך לגייס את המנהיגות החברתית, הפוליטית, המקומית של החברה הערבית – והם מאוד רוצים להיות מגויסים לזה, ראשי הערים משוועים".

יצחק אברג'יל בדיון בבית המשפט, פברואר 2017 (צילום: פלאש 90)

"בשביל לפרק את ארגון הפשע של אברג'יל לא היינו זקוקים לשיתוף הפעולה של ראש העיר ולא היינו צריכים לטפל בכל הסביבה, החברה, התשתיות. המשפט הזה שנתניהו חוזר עליו זו התעסקות בספינים"

2023: עלייה מדאיגה במקרי הרצח בכל המגזרים

מספר מקרי הרצח בחברה הערבית ובחברה היהודית נמצא השנה במגמת עלייה. הנתונים מראים שהשנה הזו תסתיים עם מספר שיא של נרצחים. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנים 2018–2022 היו בין 124 ל־173 מקרי רצח, כשמגמת העלייה נשברה לראשונה ב־2022.

מתוך כל מקרי הרצח לעיל, כ־73% היו מקרי רצח של ערבים. בשנת 2023, בסיכום שמונת החודשים הראשונים של השנה, מדובר כבר ב־157 קורבנות ערבים ויותר מ־30 קורבנות יהודים, כלומר, מתקרבים ל־200 קורבנות רצח ברחבי ישראל, וזאת כשיש עוד ארבעה חודשים עד לסוף השנה.