42 שנה אחרי הפצצת הכור העיראקי, ממשלת בגדד דנה בהקמת כור גרעיני חדש "למטרות שלום".
בישיבה אתמול (רביעי) של מועצת הביטחון הלאומי של עיראק, בהשתתפות ראש הממשלה ראש הממשלה מוחמד שיאע א-סודאני והרמטכ"ל, דנו הנוכחים בצורך להקים כור גרעיני אשר ישמש "לייצור אנרגיה חשמלית נקייה, כדי להוריד את התלות בחומרים אחרים כגון גז ונפט".
יחיא ראסול, דובר רמטכ"ל עיראק, אישר את דבר הישיבה. דיווחים על ההחלטה התפרסמו עד כה רק בתקשורת הערבית, בכלי תקשורת בולטים כגון אל-שרק אל-אווסט, אל-מיאדין, אל-חדת' ועוד.
ترأس رئيس مجلس الوزراء، القائد العام للقوات المسلحة، السيد محمد شياع السوداني @mohamedshia ، مساء اليوم الأربعاء، اجتماعاً للمجلس الوزاري للأمن الوطني، بحضور السادة أعضاء المجلس، وجرى خلاله البحث في آخر المستجدات الأمنية وأهم التحديات، وسبل مواجهتها.
واستضاف المجلس السادة وزيري… pic.twitter.com/KMtTlwpt3H
— يحيى رسول | Yehia Rasool (@IraqiSpoxMOD) August 30, 2023
מדוע דווקא עכשיו ולמה זו סכנה גדולה?
שר החשמל העיראקי זיאד עלי פאדל הודיע כבר בחודש יוני שעיראק מייצרת 24 אלף מגוואט חשמל, וזקוקה נואשות לתוספת של 22% לעומת השנה החולפת. יש להניח כי התבטאויותיו מתייחסות להפסקות החשמל החוזרות של ספקיות החשמל האיראניות, שעוררו גלי מחאה במזרח עיראק.
אולם ההצהרה העיראקית אתמול על הכוונה להקים "כור למטרות שלום" אינה מרגיעה כלל, והפיקוח הצפוי (אם יהיה בכלל) של הקהילה הבינלאומית על תהליך פיתוח הכור מוגבל ואינו פשוט כלל. גם הסבתו של כור אזרחי למטרות צבאיות אינו מורכב.
מדוע מדינה שהיא השנייה במזרח התיכון והרביעית בכל העולם בעושרה בעתודות נפט זקוקה למקור אנרגיה נוסף?
גם ההודעה על אנרגיה נקייה תמוהה – האם עיראק פתאום דואגת להגנת הסביבה?
ההצהרה העיראקית על הכוונה להקים "כור למטרות שלום" אינה מרגיעה כלל, והפיקוח הצפוי (אם יהיה) של הקהילה הבינלאומית על תהליך פיתוח הכור מוגבל ואינו פשוט. גם הסבת כור אזרחי למטרות צבאיות אינו מורכב
שמענו כבר את הביטוי "כור למטרות שלום" מאיראן במשך שנים ארוכות, ובשנה האחרונה הצטרפה גם סעודיה. הממלכה הסעודית מעמידה את הקמתו של כור אזרחי כאחד התנאים למו"מ לנורמליזציה עם ישראל.
כעת מגיעה גם הצעה סינית להקים לסעודיה כור, אם ארה"ב לא תאשר זאת. יש לקוות שבתחום זה תהיה עמדתה של ישראל ברורה, מאחר שזהו נושא קיומי.
בשנים האחרונות הצהירו גם מצרים וירדן על כוונתם להקים כורים להפקת אנרגיה, ולאמירויות יש כבר כור לייצור אנרגיה מ-2020. אך חשוב להזכיר כי מדינות אלה נמצאות בהסכמי שלום עם ישראל.
בשנים האחרונות הצהירו גם מצרים וירדן על כוונתם להקים כורים להפקת אנרגיה, ולאמירויות יש כבר כור לייצור אנרגיה מ-2020. אך חשוב להזכיר כי מדינות אלה נמצאות בהסכמי שלום עם ישראל
לגבי הכור העיראקי, במקרה הטוב, ממשלת בגדד עוקבת אחרי השאיפות הסעודיות וקיבלה גם היא תאבון. אם הדבר נכון, עיראק תלך בעקבות סעודיה בתכנית 2030 להורדת התלות בנפט בטווח הארוך.
במקרה הגרוע, מדובר בניסיון איראני לעקוף את הסנקציות המוטלות עליה ואת האיומים האמריקאים – ע"י בלון ניסוי חדש: הקמתו של כור אצל השכנה עיראק.
יש להניח כי איראן צפויה להיות מעורבת בהקמתו של הכור העיראקי, כשם שהיא מעורבת בשאר הדברים המתרחשים בעיראק.
42 שנה אחרי הפצצת הכור העיראקי, אנו עלולים לחזור לחלום הבלהות של נשק גרעיני בידי מדינה עוינת. עיראק של היום אמנם לא נשלטת ע"י דיקטטור מטורף כמו סדאם חוסיין, אך היא מנוהלת ע"י ממשלות הנאמנות לאיראן ונתונות להשפעתה.
ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם