צילום נתיבי שייט באוקיינוס השקט מלוויין MODIS של נאס"א מ-2009 (צילום: נאס"א)
נאס"א

המאבק בזיהום האוויר עשוי להיום אחד הגורמים לאירועי האקלים הקיצוניים

מדעני האקלים שפשפו עיניים מול ההתחממות הדרמטית של מי האוקיינוסים, שהובילה לקיץ של סופות, שרפות ואירועי אקלים קיצוניים בכל העולם ● למרבה האירוניה, ייתכן שאחת הסיבות לעלייה החדה בטמפרטורת מי הים היא דווקא הירידה בזיהום האוויר שפולטות האוניות ● עם המעבר לדלקים נקיים, האוניות הפסיקו לפלוט רעלים - אבל גם לא מייצרות שובל עננים שמצננים את המים

באביב האחרון הופרה השלווה בקבוצות ווטסאפ ובפלטפורמות השונות שבהן חברים מדעני אקלים ומומחים לחקר האוקיינוסים. הנתונים הגולמיים שזרמו מהשטח גרמו לרבים מהם לשפשף את העיניים.

אחרי שלוש שנות 'אל ניניה', שגורמת לים להתקרר, הגראפים שברו כלפי מעלה בחדות. המספרים העידו שהים מתחמם במהירות שאיש לא צפה, ושלנגד העיניים מתרחשת עליית מדרגה בטרלול האקלימי שחווה כדור הארץ.

לפי מנהל האוקיינוסים והאטמוספרה הלאומי בארה"ב, הטמפרטורה הממוצעת על פני האוקיינוסים האמירה באפריל ל-21.1 מעלות צלזיוס – שיא מאז תחילת המדידות. המים של פלורידה הפכו לג'קוזי לוהט ושוניות האלמוגים באזור הלבינו במהירות. בפינות שונות של הכדור תועדה תמותה המונית של דגים ועופות מים.

"מה שקורה השנה זה טירוף", אמר טיאנלה יואן, מומחה למדעי האטמוספרה מנאס"א.

"בדרך כלל העיתונאים משתמשים במילים כמו עליית מדרגה 'חדה' ו'דרמטית'", אומר ד"ר ברוך זיו, ממומחי האקלים הוותיקים בארץ ואיש האוניברסיטה הפתוחה. "הפעם זה תורי להשתמש במונחים האלה. מדובר בכמות חום אדירה.

אנומליות הטמפרטורות באוקיינוס האטלנטי (צילום: The Copernicus Programme)
אנומליות הטמפרטורות באוקיינוס האטלנטי (צילום: The Copernicus Programme)

"כדי לחמם מים צריך הרבה יותר אנרגיה מאשר כדי לחמם אוויר. עם כל העומק של הים, מדובר בסיפור רציני מאוד. בגלל זה גם הים הגיב באיחור להתחממות, אבל מתברר שעכשיו הצטבר מספיק חום כדי להעלות את הטמפרטורה שלו".

המדענים ידעו שמה שקורה בים לא נשאר בים – ים חם שמתאדה מספק אנרגיה לסערות, ואטמוספרה מלאה אדי מים מיתרגמת להוריקנים ואירועי אקלים קיצוניים. ואכן, בקיץ הנוכחי העולם חווה רצף של אירועי אקלים שיצאו משליטה.

מעבר לזה שיולי הוכרז כחודש החם בהיסטוריה (ובישראל יולי-אוגוסט הוכתרו על ידי השירות המטאורולוגי כקיץ החם מאז שהחלו המדידות), העולם פשוט החל לבעור: שרפות היער בקנדה כילו כבר למעלה מ-130 מיליון דונם – פי שישה מכל שטחה של ישראל. זהו גם שטח הגדול פי-6 מהשטח הממוצע שנשרף שם מדי שנה בעשור האחרון.

שרפות היער בקנדה כילו כבר למעלה מ-130 מיליון דונם – פי שישה מכל שטחה של ישראל. זהו גם שטח הגדול פי-6 מהשטח הממוצע שנשרף שם מדי שנה בעשור האחרון

השרפות בהוואי הפכו לטרגדיה עתירת קורבנות, השרפות ביוון הן מהגדולות שתועדו אי פעם באירופה, וגם באי הספרדי טנריפה פונו רבבות בני אדם מבתיהם בגלל שרפות.

בחיפוש אחר הסיבות להתחממות מי הים ולרצף האירועים הזה, ישנם כמובן החשודים המיידיים – שנת אל ניניו והעובדה שהאנושות ממשיכה לפלוט גזי חממה.

נתיבי שייט ליד חופי ספרד בצילום לוויין MODIS של נאס"א מ-2003 (צילום: נאס"א)
נתיבי שייט ליד חופי ספרד בצילום לוויין MODIS של נאס"א מ-2003 (צילום: נאס"א)

אלא שבשיח המדעי מועלית בתקופה האחרונה על נס סיבה אפשרית נוספת להתחממות האוקיינוסים, שאפשר להגדיר אותה כמעט אירונית: הירידה החדה בזיהום האוויר שפולטות האוניות. ואם זה נשמע כמו הפוך על הפוך, זה לא מקרי.

הסוגיה הזו עלתה לאחרונה בין השאר במאמרים שפורסמו בכתב העת המדעי Science. אחת התופעות המוכרות לחוקרי הים הם "נתיבי השיט": האוניות, ששורפות כמויות גדולות של דלקים, פולטות לאוויר מסה של חלקיקים מזהמים.

החלקיקים הללו סופחים אליהם מולקולות של מים שהתעבו באוויר הקריר, ומספקים להן משטחים שעליהם הן יכולות להתאסף, להתלכד לטיפות ובהדרגה להפוך לענן.

"כבר בשנות ה-80', לוויינים זיהו שבנתיב השיט של האוניות נוצר שובל של עננים", אומר ד"ר עמיר גבעתי מהחוג למדעי הסביבה באוניברסיטת תל אביב. "בניגוד ליבשה שבה יש זיהום אוויר ממספר רב של מקורות, האוקיינוס נקי ואפשר לבודד ולזהות את הקשר בין העננים לנתיבים של האוניות".

"כבר בשנות ה-80', לוויינים זיהו שבנתיב השיט של האוניות נוצר שובל של עננים. בניגוד ליבשה שבה יש זיהום אוויר ממספר רב של מקורות, האוקיינוס נקי ואפשר לבודד ולזהות את הקשר בין העננים לנתיבים של האוניות"

זיהום האוויר הכבד שהאוניות ייצרו סומן כמפגע סביבתי ובריאותי שחובה לטפל בו. ב-2020 החיל ארגון הימאות הבינלאומי (IMO) תקנים מחמירים על כלי השיט שנעים בים, בדומה לתהליכי הרגולציה שעוברים הדלקים שנמצאים בשימוש במכוניות עם מנוע בנזין. הריכוז המותר של התרכובת הרעילה גופרית דו חמצנית בדלק הימי הורד בחדות מ-3.5% ל-0.5%.

אוניית משא פולטת עשן בעת שהיא מגיעה לנמל במיאמי, פלורידה, 21 באוקטובר 2021 (צילום: AP Photo/Rebecca Blackwell)
אוניית משא פולטת עשן בעת שהיא מגיעה לנמל במיאמי, פלורידה, 21 באוקטובר 2021 (צילום: AP Photo/Rebecca Blackwell)

כתוצאה, רבבות אוניות החליפו את הדלק בו הן משתמשות, ואלפי אוניות התקינו מסננים שמונעים את פליטת החלקיקים המזהמים. המהלך הזה, לפי דוחות של ארגון הימאות העולמי, הביא לירידה של כ-80% בזיהום האוויר שנפלט ממנועי רבבות האוניות שמפליגות במרחבי הימים. על פניו, צעד רגולטורי מוצלח שחסך תחלואה רבה ופליטת גזי חממה.

אך כעת מתברר שלהצלחה הזו יש כנראה גם מחיר: עם הירידה החדה בזיהום האוויר שהאוניות מייצרות, נעלמו גם העננים או לפחות הפכו דלילים הרבה יותר. בהיעדר חלקיקי הגופרית, לטיפות קשה להתלכד – ובהיעדר שובל העננים הבהירים שליוו את נתיב השיט של האוניות, הים חשוף לשמש ומתחמם הרבה יותר מהר.

בהיעדר חלקיקי הגופרית, לטיפות קשה להתלכד – ובהיעדר שובל העננים הבהירים שליוו את נתיב השיט של האוניות, הים חשוף לשמש ומתחמם הרבה יותר מהר

לפי Science, מספר מחקרים שבחנו את הנושא מצאו כי זה קורה בעיקר באוקיינוס האטלנטי, שם תנועת אוניות הסוחר צפופה במיוחד. בעוד כמה מחקרים מטילים ספק בהשפעה של היעלמות העננים, מחקרים אחרים גורסים שהיא יצרה עלייה של 50% באפקט החממה בנתיבי השיט של האניות.

"זה כאילו העולם איבד בבת אחת את אפקט הצינון של התפרצות וולקנית גדולה", אמר ל-Science מייקל דיאמונד, מדען אטמוספירה מאוניברסיטת פלורידה סטייט.

"עוד בשנות ה-50", אומר ד"ר זיו, "המדענים חזו שכדור הארץ יתחיל להתחמם בגלל פליטות הפחמן הדו-חמצני. הגיעו שנות השישים, וכדור הארץ לא רק שלא התחמם – אפילו התקרר קצת. התעורר החשש שאם למרות פליטת גזי החממה אנחנו מתקררים אולי יש כאן עוד משהו ואנחנו בדרך לתקופת קרח.

אנומליות הטמפרטורה באוקיינוסים (צילום: The Copernicus Programme)
אנומליות הטמפרטורה באוקיינוסים (צילום: The Copernicus Programme)

"במקביל עלתה המודעות לנזקים של זיהום האוויר ולעובדה שהוא גורם לתחלואה וסרטן והורג אנשים, והתחילו לצמצם אותו. ברגע שצמצמו את זיהום האוויר – כדור הארץ התחיל להתחמם".

"כולם זוכרים מה היה עם הפינטובו", אומר ד"ר גבעתי, "הר הגעש שהתפרץ בפיליפינים מילא את האטמוספירה בחלקיקים שהחזירו את קרינת השמש לחלל וגרם לשנתיים קרירות בכל העולם.

"כולם זוכרים מה היה עם הפינטובו: הר הגעש שהתפרץ בפיליפינים מילא את האטמוספירה בחלקיקים שהחזירו את קרינת השמש לחלל וגרם לשנתיים קרירות בכל העולם"

"בסופו של דבר אני מעריך שהיעלמות הזיהום של האוניות היא לא הסיבה העיקרית להתחממות הים, אבל האמת היא שקשה מאוד לכמת במדויק את מאזן האנרגיה. בפאנל האקלים של האו"ם הגדירו את זה כ'לא נודע".

ההערכה שהעננים שנוצרו באדיבות הזיהום סייעו בצינון פני האוקיינוסים, נתנה רוח גבית לכיוון אחר בשיח המדעי: אם הזיהום שיצרנו הביא להתקררות, אומרים חלק מהמדענים, המשמעות היא שביכולתה של האנושות לצנן באופן מלאכותי את כדור הארץ.

אי לכך, מסתובבים רעיונות, שאפתניים יותר או פחות, איך להנדס את האקלים ולסייע לפלנטה להיחלץ מהקטסטרופה שאליה היא צועדת, למשל באמצעות התזת מי מלח שייצרו עננים מעל האוקיינוסים. את ברוך זיו הכיוון הזה מדאיג.

ד"ר עמיר גבעתי (צילום: פייסבוק)
ד"ר עמיר גבעתי (צילום: פייסבוק)

"כדי להשפיע איכשהו על ההתחממות צריך לרסס כמויות עצומות של חומרים לאו דווקא ידידותיים", הוא אומר. "אני מזכיר שאותן קרני שמש שאנחנו רוצים לכאורה לסנן יוצרות את החמצן ומכלות את הפחמן הדו-חמצני באמצעות הצמחים שעושים פוטוסינתיזה, ואנחנו לא באמת יודעים מה צעדים כאלה יעשו לנו.

"המדענים לא מסוגלים לתת הארכת כמויות מבוססת. זה מעשה מגונה וחסר אחריות. עד היום כשהאדם ניסה לשחק עם הדברים האלה, זה תמיד הסתבך".

מה בעצם ההבדל בין הנדסת אקלים מהסוג הזה למה שעשו בישראל במשך עשורים – הפעלת תנורים בצפון?
"שכאן זה היה בקנה מידה מאוד קטן ועם חומרים לא רעילים".

עוד 1,042 מילים
סגירה