האם זה זמן טוב למשבר בישראל?

נסראללה על סיכויי מלחמת אזרחים בישראל, צילום מסך מ"כאן11"
נסראללה על סיכויי מלחמת אזרחים בישראל, צילום מסך מ"כאן11"

המשבר בישראל מעורר דאגה עמוקה לגבי המצב במדינה, כולל לגבי עתידה. כמו כל משבר, חומרתו תלויה במידה לא מבוטלת במועד שלו. מבחינה זו – האם ישראל נקלעה כעת למשבר במועד נוח, כזה שעשוי לסייע לה להתמודד עימו?

המשבר הכלכלי

לגבי הכלכלה, מצד אחד יש תחזיות, חלקן קודרות, לגבי ההשפעה של המשבר בטווח הקרוב ובעיקר בטווח הרחוק, במיוחד לגבי האמינות שתקרין הכלכלה הישראלית למשל ביחס למשקיעים מבחוץ.

אם ישראל תצטייר כמדינה לא יציבה פוליטית זה יוריד מאד את הסיכוי של השקעות מחו"ל, כולל בתעשיית ההייטק לסוגיה. בתעשייה זו עשויה להמשיך להיות דומיננטיות של תוצרת הארץ, אבל ישראל תהנה הרבה פחות מהפירות שלה. יש גם חשש לירידה ניכרת מהארץ, בעיקר של בעלי מקצוע חיוניים כמו רופאים.

אם ישראל תצטייר כמדינה לא יציבה פוליטית זה יוריד את סיכויי ההשקעות מחו"ל, כולל בתעשיית ההייטק. בתעשייה זו תוצרת הארץ עשויה להמשיך להיות דומיננטית, אך ישראל תהנה הרבה פחות מפירותיה

מצד שני לישראל יש עדיין מקורות עוצמה לא מבוטלים. למשל יתרות החוץ של ישראל חצו את ה-200 מיליארד דולר, סכום אדיר שנועד למצבי משבר. ישראל עשויה להזדקק לאוצר דולרים זה, אבל אסור להישען עליו יותר מדי. היו מדינות שנשענו על מרכיב חזק אבל זמני ושילמו על כך ביוקר.

גם באופן כללי המצב הכלכלי כעת יחסית יציב, למשל מבחינת רמת האבטלה, אבל זה עשוי להשתנות במהירות בהתאם לנסיבות. למשל, המלחמה באוקראינה הובילה את מדינות אירופה לרכוש נשק, בין היתר מישראל, מה שמוביל לזינוק במכירות. בראשן ישנה עסקה למכירת טיל החץ לגרמניה תמורת 4 מיליארד יורו. סכום עצום, אבל מכירות נשק הן יתרון כספי שעשוי להיות זמני מבחינת ישראל.

כמו כן, יש להתבונן במצב הכלכלי גם ביחס לעבר, ביחס לתקופות בהן הכלכלה הישראלית הייתה חלשה יותר, ולא רק בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה אלא גם זמן רב אחר כך, כמו בשנות ה-80.

המשבר החברתי

מבחינה חברתית יש תחושת פילוג ושסע בישראל, אבל זה לא חדש ולא בהכרח גרוע יותר מאשר בעבר. עם כל זה שהמגזרים מתבצרים בתוך עצמם, ישראל היא מדינה קטנה וכמעט בכל מקום סוגים שונים של אוכלוסיות מעורבבות זו עם זו.

מציאות זו קיימת הרבה זמן, מה שמאפשר לאנשים להכיר אחד את השני, לטוב ולרע. עדיף כמובן שידע זה ינוצל כדי להגיע לפשרה ול"חיה ותן לחיות". מבחינת המועד של המשבר החברתי הנוכחי – החברה הישראלית לא נמצאת אפוא במצב של פירוד אבל נראה שהיא מתקרבת לנקודת אל חזור מבחינה זו, ועלולה להתדרדר ולו לפירוד חלקי ולא רשמי.

מבחינת המועד של המשבר החברתי הנוכחי, החברה הישראלית לא נמצאת במצב של פירוד, אבל נראה שהיא מתקרבת לנקודת אל חזור מבחינה זו, ועלולה להתדרדר – ולו לפירוד חלקי ולא רשמי

המשבר הביטחוני

מבחינה ביטחונית, איראן רוצה להשיג נשק גרעיני, למרות הכחשותיה. איראן היא על סף ייצור נשק גרעיני אבל לפחות רשמית נראה שהיא עוצרת שם, כרגע. לפחות עד כמה שניתן לדעת לאור הקושי לעקוב אחר התוכנית הגרעינית באיראן.

בצה"ל יש משבר אמון מסוים, במיוחד בחיל האוויר, מה שמקרין על יכולתו לתקוף באיראן. ככל שמשבר זה ימשך ויעמיק הוא עשוי לדרבן את איראן לייצר נשק גרעיני, אבל יש לזכור כי גם כך הסיכוי לתקיפה ישראלית נמוך למדי.

זה נובע משיקולים במישור המדיני. ארצות הברית חותרת להגיע להבנות עם איראן ותראה בחומרה רבה תקיפה ישראלית שם. היחסים בין ישראל לארצות הברית כבר מתוחים במידה מסוימת. לאור הצורך ולעתים אף התלות הישראלית בארצות הברית רצוי מאד כמובן לא להרגיז את הממשל האמריקאי.

יש גם קשיים במישור הצבאי במשימה זו (המרחק לאיראן דורש תדלוק אווירי, הקושי לפצח ביצורים של חלק ממתקני הגרעין באיראן מחייב רכש או פיתוח של פצצות וטקטיקות מיוחדות לכך, ועוד).

יש כאן אפוא שילוב של גורמים ידועים מזמן עם אילוצים עכשווים, שעלולים להחמיר, להכביד ואף למנוע תקיפה ישראלית באיראן. ישראל יכולה להמשיך להתמקד במשבר הפנימי שלה אבל עליה להיות מודעת היטב להשלכות של כך ביחס לאיראן.

מתישהו ישראל בתקווה תפתור, איכשהו, את הסכסוך הפנימי שלה, שנחשב לאחד המשברים החמורים בתולדות המדינה. אבל אם משבר זה ימשך זמן רב ישראל עשויה למצוא עצמה מול איראן קרובה עוד יותר ואף בעלת נשק גרעיני, מה שיהיה אחד האיומים החמורים ביותר על ישראל אי פעם, ואולי המסוכן מכולם. די בכך כדי לחייב את ישראל לזרז את המאמץ לפתור את המשבר הפנימי שלה.

יש לקוות שישראל תפתור מתישהו, איכשהו, את הסכסוך הפנימי שלה, שנחשב לאחד המשברים החמורים בתולדות המדינה. אך אם הוא ימשך זמן רב, ישראל עלולה למצוא עצמה מול איראן קרובה ואף גרעינית

באופן אבסורדי ומרתק, האתגר הוותיק של ישראל – הסכסוך שלה עם מדינות ערב – לא נמוג אבל דועך. לישראל יש הסכמי שלום עם כמה מדינות ערביות. השלום הוותיק עם ירדן ומצרים הוא קר אבל יציב למדי, מה גם שהשלום הטרי עם האמירויות הולך ומתפתח. בכלל, לישראל יש קשרים שונים, חשאים בחלקם, כמעט עם כל מדינות ערב.

הבעיות הביטחוניות של ישראל הן ארגונים ערביים, ובראשם חזבאללה, הארגון האנטי ישראלי החזק ביותר. לרשותו עד כ-150 אלף רקטות וטילים שמכסים את רוב ישראל, יחד עם כוחות מובחרים שמתאמנים לבצע פשיטות בצפון ישראל. זהו אינם אתגר קיומי אבל הוא מהותי בהחלט.

חזבאללה מתגרה בישראל בפעולות על גבול לבנון ובהתרסה שגברה לאחרונה. חזבאללה לא רוצה עימות, בוודאי לא נרחב, בגלל שזה לא מתאים לו כעת. למרות זאת, בניגוד לרצון של ישראל וחזבאללה כאחד, עדיין הן עשויות להיגרר לעימות, ואף כזה שעלול להסלים למלחמה רחבת היקף.

ברצועת עזה, עם כל המתיחות עם חמאס, יש שקט בחזית זו, אבל יש סימנים שהוא עשוי להתערער. ישנה גם סוג של אינתיפאדה במינון נמוך יחסית, כרגע, ביהודה ושומרון, לאור הריבוי במספר הפיגועים לאחרונה. היו גלים כאלו גם בעבר וקשה כעת לקבוע אם הגל הנוכחי ישכך או יתדרדר לעימות מקיף יותר. גל אחר של אלימות ישנו במגזר הערבי בישראל.

כל האתגרים הללו (חזבאללה, חמאס, פיגועים ביהודה ושומרון והפשע במגזר הערבי) אינם שקולים לאיום הגרעיני האיראני, אבל כל אחד מהם, ובעיקר החזבאללה, ובוודאי שילוב ביניהם, עשוי להצית סוג של התלקחות מסוכנת בכל עת, בחזית אחת או יותר.

האויב בשער והוא מנסה, מי יותר מי פחות, לערער את החומות. כעת ישראל עוד איכשהו מתמודדת עם אתגרים אלו, בהצלחה משתנה, אבל ברור כי עליה להתמקד בהם וזוהי סיבה חשובה נוספת כי על ישראל לחתור לסיים בהקדם את המשבר הפנימי שלה.

כל האתגרים (חזבאללה, חמאס, פיגועים ביו"ש והפשע במגזר הערבי) אינם שקולים לאיום הגרעין האיראני, אבל כל אחד מהם, ובוודאי שילוב ביניהם, עלול להצית התלקחות מסוכנת בכל עת, בחזית אחת או יותר

בסך הכל, מבחינה ביטחונית, חברתית וכלכלית ישראל יחסית במצב סביר, אבל כל זה נזיל מאד. ישראל היא כספינה המפליגה לתוך הסערה. הספינה יכולה עדיין לחמוק מהסכנה אבל הצוות של הספינה מפולג מדי. ברור כי אם הספינה תפגע ובטח אם היא תיטבע כולם יפגעו. ההחלטה אם להימנע מכך תלויה למעשה רק בישראלים. זה כמובן יתרון שלא צריך להישען על אחרים, כל עוד הישראלים יהיו מסוגלים להוכיח כי הם יודעים להנהיג את עצמם.

אהוד עילם, חוקר של בטחון לאומי של ישראל, בעל דוקטרט בתחום. בעבר עבד בתחום עבור צה"ל, כאזרח, במשך מספר שנים. פרסם שבעה ספרים, רובם באנגלית. האחרון, מ-2019, היה על: צה"ל מול גרילה וטרור (הוצאת משרד הבטחון ומודן) https://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=139278#.XUv3bPJKipo

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,040 מילים
סגירה