עתירת רוטמן לפסילת חיות מדיון בעילת הסבירות - חסרת יסוד

ח"כ שמחה רוטמן מנהל את הישיבה בוועדת החוקה של הכנסת על החוק לביטול עילת הסבירות, 4 ביולי 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ח"כ שמחה רוטמן מנהל את הישיבה בוועדת החוקה של הכנסת על החוק לביטול עילת הסבירות, 4 ביולי 2023

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, דחתה בצדק רב את העתירה שהגיש ח"כ שמחה רוטמן לפסול את חיות מלדון בעתירות על ביטול הסבירות.

*  *  *

ח"כ רוטמן הגיש עתירה נוספת לפסילת הנשיאה חיות בתיק חוקתיות תיקון חוק יסוד על ביטול עילת הסבירות על כל החלטה של השרים והממשלה. העתירה הוגשה אחרי שכבר נדחו מספר עתירות לפסילת הנשיאה מלשבת בתיק. הדחייה הייתה בעילה שהעותרים אינם צדדים לדיון, בעוד שרוטמן הוא משיב בחלק מהעתירות.

ח"כ רוטמן הגיש עתירה נוספת לפסילת הנשיאה חיות בתיק חוקתיות תיקון חוק יסוד, על ביטול עילת הסבירות בהחלטות השרים והממשלה. העתירה הוגשה אחרי שכבר נדחו מספר עתירות לפסילת הנשיאה מלשבת בתיק

הנשיאה הציגה בינואר 2023 בפומבי ובצדק את התנגדותה לרפורמה המשפטית, שהוצגה בפומבי על ידי שר המשפטים. זו הייתה חובתה להגן על מעמדה ועצמאותה של הרשות השופטת מול הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. ההתנגדות הפומבית הייתה גם שימוש בחופש הביטוי שמוקנה גם לשופטים בנושאי יסוד של המבנה המשטרי של המדינה.

הבעת דעה עקרונית בשאלות מרכזיות של מהות הדמוקרטיה במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית היא חובה מוסדית של השופטים. הבעת דעה כזאת אינה יכולה להוות עילה לפסלות שופט. כל פסקי הדין השגרתיים של פסלות שופט אינם יכולים לשמש בסיס בנסיבות החוקתיות של ביטול הסבירות. הדברים אמורים כעקרון כללי והם נכונים ביתר שאת אל מול הצהרה של שר המשפטים ב-4.1.23, המכריזה על מתקפה כוללת על עצמאות הרשות השופטת שבלעדיה אין דמוקרטיה ליברלית.

בהחלטתה ציינה הנשיאה חיות כי דבריה נאמרו בתגובה להצהרת שר המשפטים מ-4.1.23, הרבה לפני שהוגשו הצעות החוק בנושאים שהועלו בהצהרת שר המשפטים.

השנה פרסמתי בספר נאור לזכרה של הנשיאה מרים נאור ז"ל מאמר מפורט על יחסי נשיא העליון ושרי המשפטים (עמ' 235-304). בל נשיאי בתי המשפט ראו בצדק את חובתם להגן על עצמאות הרשות השופטת ממחלוקות ועימותים בין נשיאים של העליון ושרים למשפטים בענייני מערכת השפיטה. מחלוקות ועימותים היו מראשית ימי המדינה ועד היום. כך היה, למשל, בין השופט משה זמורה ושר המשפטים דאז דב יוסף במחלוקת על עונשי מינימום. כך היה בין השופט מאיר שמגר ושר המשפטים אברהם שריר במחלוקת על ההליכים בוועדה למינוי שופטים.

הבעת דעה עקרונית בשאלות מרכזיות של מהות הדמוקרטיה במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית היא חובה מוסדית של השופטים. הבעת דעה כזאת אינה יכולה להוות עילה לפסלות שופט

בין שר המשפטים דניאל פרידמן והשופטת דורית בייניש התגלעו מחלוקות על חוק קציבת כהונת נשיאים והצעות לצמצום סמכויות בג"ץ. גם שר המשפטים יעקב נאמן ובייניש התנגשו והתעמתו על רקע הצעת חוק יסוד החקיקה וכן על רקע שתיקתו של  נאמן מול הצעות חוק לצמצום סמכויות בג"ץ.

השופטת נאור ושרת המשפטים איילת שקד היו במחלוקת קשה על הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת יוסי אליטוב לצמצום הרוב הדרוש לבחירת שופטים של  העליון (ביטול הדרישה של מינימום שבעה ‏חברים של הוועדה למינוי לבית המשפט העליון). בנוסף לכך הייתה מחלוקת קשה בין נאור לבין שקד בעניין הסיניוריטי. השרה שקד ערערה על הנוהג וניסתה לבטלו, והנשיאה נאור נאבקה לביטול הניסיון של שקד.

כך אמרה השופטת נאור בהתנגדותה לביטול הסניוריטי בהופעתה בוועדת החוקה שדנה בנושא:

"העצמאות השיפוטית הוא יסוד חשוב והכרחי בדמוקרטיה הישראלית. קיומה מותנה בהסדרים משפטיים המסוגלים לאפשר אותה. הסיניוריטי (ותק) הוא אחד מאותם הסדרים חשובים אלה. הוא מבטיח כי מרגע ששופט מתמנה לבית המשפט העליון הוא מגיע לפסגת השיפוט העליונה ואינו נדרש להתמודד עוד על תפקידים שיפוטיים. כתוצאה מכך נמנע הצורך של שופטים לזכות בתמיכתם של חברי הוועדה לבחירת שופטים, ובהם פוליטיקאים, לצרכי קידומם. כתוצאה מכך נמנעת  תחרות ומחנאות פנימית בבית המשפט העליון".

‏נאור: "העצמאות השיפוטית הוא יסוד חשוב והכרחי בדמוקרטיה הישראלית. קיומה מותנה בהסדרים משפטיים המסוגלים לאפשר אותה. הסיניוריטי (ותק) הוא אחד מאותם הסדרים חשובים אלה"

עוד הוסיפה הנשיאה נאור:

"הנקודה שמטרידה אותי בעניין ביטול ותק נוגעת למראית העין ולאמון הציבור בבית המשפט העליון. הנקודה שצריכה להשקפתי להטריד את כולנו היא כיצד פסיקותיהם של שופטי בית המשפט העליון ייתפסו בעיני הציבור אם השופטים של בית המשפט העליון יהיו מצויים ב"מירוץ" לתפקיד הנשיא. כיצד יראה הציבור פסק דין שלו שדוחה עתירה חוקתית בסמוך למועד הבחירה בנשיא? כיצד תיתפס בציבור הסכמה של שופטים המועמדים לנשיאות לפסק דין של שופט החבר בוועדה לבחירת שופטים. להשקפתי שינוי השיטה יפגע במראית פני הצדק ‏ובביטחון שההכרעה שיפוטית חפה מכל שיקול אישי".

איש לא כפר בחובת נשיא העליון להביע עמדה נחרצת להגנה על מערכת המשפט ועל עצמאותה כיסוד חשוב של הדמוקרטיה, ונגזר מכך שאיש לא טען פסלות נגד נשיא העליון, שהתנגד לחקיקה או הביע עמדה עניינית וערכית נגד שינויים מוצעים הנוגעים למערכת בתי המשפט.

בג"ץ חייב לדחות את העתירה משום שעקרון הצורך מחייב את בית המשפט לדון גם בעניינים שנוגעים לסמכותו, ובעיקר משום שחובתה של נשיאת בית המשפט העליון להגן על עצמאות הרשות השופטת.

אוי לנו שעניין הפסלות בכלל עולה כטענה. אבל זה חלק משלל טענות פרוצדורליות להכשיל הכרעה מהירה בסוגיית חוקתיות ביטול הסבירות, כמו בקשות הדחייה למיניהן.

בנוסף לשיקולים של צורך וחובת השופטים להגן על עצמאות הרשות השופטת, היה על נשיאת בית המשפט חיות להגדיר את העתירה הזו כשימוש לרעה בהליך שיפוטי ולא רק לדחות את העתירה כחסרת בסיס משפטי.

בנוסף לשיקולים של צורך וחובת השופטים להגן על עצמאות הרשות השופטת, היה על חיות להגדיר את העתירה הזו כשימוש לרעה בהליך שיפוטי, ולא רק לדחות את העתירה כחסרת בסיס משפטי

שימוש לרעה – במיוחד לנוכח זאת שהעתירה הוגשה על ידו כמשיב אחרי שכבר נדחו מספר עתירות בעניין.

פרופ' שמעון שטרית הוא פרופ' למשפטים בפקולטה למשפטים בירושלים ושר לשעבר. פרופ' שטרית מכהן כנשיא הארגון הבינלאומי לעצמאות שופטים (JIWP).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 813 מילים ו-1 תגובות
סגירה