פרופ' שמעון שטרית
הזמן של
פרופ' שמעון שטרית

פרופ' שמעון שטרית הוא פרופ' למשפטים, שר לשעבר בממשלות ישראל ומועמד לנשיאות המדינה (צילום: ליאור יאדו)

לשלם את השליש החסר להשלמת הצדק ההיסטורי

לאחרונה הגישו ארגונים וניצולי שואה יהודיים עתירה לבג"ץ, בבקשה לחייב את המדינה לדרוש מממשלת גרמניה סכום של כ-17 מיליארד דולר. אלה מהווים את יתרת כספי השילומים שנותרו לתשלום בהתאם להסכם השילומים שנחתם ב-1952, על פיו הוסכם כי גרמניה המערבית תשלם שני שלישים ואילו מזרח גרמניה תישא בשליש הנותר. גרמניה המערבית שילמה את הסכומים ואילו ממשלת גרמניה המזרחית סירבה כל השנים לעמוד בתשלום. בשנת 1991, בעת איחוד שתי הגרמניות, גרמניה המערבית לקחה עליה את ההתחייבויות של גרמניה המזרחית, אולם הממשלה המאוחדת סירבה לשלם בפועל.

לאחרונה הגישו ארגונים וניצולי שואה יהודיים עתירה לבג"ץ, בבקשה לחייב את המדינה לדרוש מממשלת גרמניה כ-17 מיליארד דולר,  יתרת כספי השילומים שנותרו לתשלום בהתאם להסכם השילומים שנחתם ב-1952

הסיבה בגינה ממשלת ישראל אינה דורשת את התשלום היא מדינית, שכן היא אינה רוצה להתקוטט עם אחת מידידותיה בעולם בגין חוב ישן. העותרים מבינים כמובן שיש להם בעיה, שכן בג"ץ אינו נוטה להתערב בהחלטות מדיניות. לכן פרקליט התובעים, עו"ד גלעד שר, הדגיש כי השילומים התקבלו בשם כל נפגעי השואה, וכי הממשלה אינה יכולה לוותר בשם ניצולי השואה וגופים יהודיים המייצגים אותם על חלק מהכסף המגיע מגרמניה. זהו מהלך, לדעת העותרים, הנגוע ב"אי סבירות קיצונית". זו העילה היחידה לפיה יכול בג"ץ להתערב בסוג של אי-עשיה כזו של הממשלה.

עד כאן הצד המשפטי. בצד המוסרי, אני בדעה שהצדק עם התובעים. נכון שהכספים שגרמניה נתבעת לשלם ייכנסו, אם התביעה תתקבל, לקופת האוצר בישראל ולא לכיסם של ניצולי השואה, אבל עדיין יש לזכור שהסכם השילומים המקורי היה פשרה בין צרכי המדינה המתפתחת בשנותיה הראשונות לבין רווחת ניצולי השואה.

אלמלא כספי ההסכם שנכנסו לקופת המדינה, אשר שילמה לניצולים קיצבאות, אך שימש ברובו לפיתוח המדינה – כל ניצול היה מקבל סכום גבוה בהרבה מכפי שקיבל. לכן, אם ראש הממשלה המנוח דאז דוד בן גוריון, הממשלה והכנסת ויתרו בשמם של הניצולים על קיצבאות גבוהות יותר שהיו מיטיבות עם חייהם, בעיקר בזיקנתם – אך מוסרי ונכון, בשם אותם ניצולים, שממשלת ישראל תדרוש מממשלת גרמניה לעמוד בתשלומים במלואם.

המחלוקת על השליש החסר שעדיין לא שולם הגיעה לבית המשפט אחרי שלא נענו פניות רבות של  העותרים לגורמים הרלבנטיים בממשלה. העותרים מבקשים להורות לממשלה לפעול לקבלת השליש החסר, ובמידה שהמדינה אינה רוצה לפעול, שתצהיר על ויתורה על הטיפול בתביעה זו ואז נציגי העם היהודי בכללו, כולל הארגונים שעתרו, יוכלו לפעול למימוש ההתחייבויות.

כמי שכיהן כשר בממשלות ישראל וגם כפרופ' למשפטים, אני ער לדילמה העומדת בפני מקבלי ההחלטות בממשלה כיצד להשיב לעתירה. אני משער שהפרקליטות, לאחר דיון עם שרי הממשלה בדרגים הגבוהים ביותר, תבקש לדחות את העתירה בנימוק של שיקולים מדיניים.

עמדתי היא, שישנם מקרים בהם השיקולים המוסריים גוברים על השיקולים המדיניים. גם כאשר הממשלה, בשנות החמישים, החליטה על הסכם השילומים – הארץ רעשה וגעשה בשל המחלוקת בשאלה האם, למרות הצורך הדחוף של המדינה הצעירה במזומנים, מותר למדינה לקבל כספים לקופתה ממדינה שרצחה 6 מיליון יהודים בשואה.

אם הממשלה והכנסת ויתרו בשם הניצולים על קיצבאות גבוהות יותר שהיו מיטיבות עם חייהם, בעיקר בזיקנתם – אך מוסרי ונכון, בשם אותם ניצולים, שממשלת ישראל תדרוש מממשלת גרמניה לעמוד בתשלומים במלואם

האם כסף יכפר על הדם? בסוף הממשלה החליטה שכן. ולכן, ככל שהממשלה נמנעת מלדרוש את התשלום המגיע לישראל עד הסנט האחרון – הדבר מהווה פגיעה בניצולי השואה ואי כיבוד זכרם של הנספים. גם מי שהסכימו לשילומים התכוונו לכך שישראל תקבל את מלוא התשלום, ולא רק את חלקו.

קשה לי להבין את ממשלת גרמניה המאוחדת שלא העבירה את הכספים ביוזמתה. מדובר הרי בחוב מוסרי, שאיננו יכול להימדד בכסף. לכן, כדי לא לשוות לתשלומים מראה של עיסקה כלכלית גרידא, אלא עיסקה מוסרית, כפי שהיא היתה אמורה להיות – על ממשלת גרמניה להרים את הכפפה ובעקבות הבג"ץ בישראל להודיע ביוזמתה ומצידה:

"אנחנו מתחייבים לשלם את השליש החסר של תשלומי השילומים לישראל לפי לוח זמנים שיימסר",

ובכך להראות עוד מעט רצון טוב ועמדה מוסרית כלפי ניצולי השואה המעטים שעוד נותרו בחיים בישראל ויהיה בכך השלמת צדק היסטורי.

פרופ' שמעון שטרית הוא פרופ' למשפטים, שר לשעבר בממשלות ישראל ומועמד לנשיאות המדינה (צילום: ליאור יאדו)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 598 מילים
כל הזמן // יום שני, 22 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

שלב ההוכחות במשפט נתניהו יתחיל ב-5 באפריל

המשפט ייערך שלוש פעמים בשבוע ● השופטים קבעו כי נפל פגם בהתנהלות מנדלבליט ● פרשת ילדי תימן: הממשלה אישרה פיצוי כספי והכרה רשמית למשפחות ● הרמטכ״ל וצמרת צה״ל השתתפו באירוע שנערך בניגוד להנחיות קורונה ● תחקיר צה״ל: הצעירה שחצתה לסוריה טיפסה על הגדר ללא הפרעה ● סער על מגעי פטין מולא עם אש״ף: על נתניהו לפטר אותו אם לא פעל בשליחותו

עוד 47 עדכונים

מילון תכנית החלל של האמירויות

מילון המושגים הקצר הבא אולי ייכנס לאוצר המילים השגור בשפה הערבית של העתיד? ימים יגידו. הוא כבר בשימוש כיום באמירויות, חלוצת פרויקט החלל של העולם הערבי. למרבה הצער, עדיין הרבה יותר נפוץ בתקשורת הערבית אוצר המילים הקשור לנשק ומלחמות, למחאה ודיכוי, לעוני ואבטלה.

האם מילון המושגים הבא ייכנס לאוצר המילים השגור בערבית העתידית? הוא בשימוש באמירויות, חלוצת פרויקט החלל בעולם הערבי. אך עדיין נפוצות בהרבה בתקשורת הערבית מילים הקשורות לנשק ומלחמות, למחאה ודיכוי, לעוני ואבטלה

האמירויות וסעודיה מקדמות את האזור, איראן הורסת אותו

איחוד האמירויות הפכה למדינה המובילה בעולם הערבי בחקר החלל. כיום שאיפתה להיות המדינה המתקדמת בעולם הערבי בתחום הטכנולוגיה, ולהפחית את התלות בנפט (תַקְלִיל אלִ-אעְתִמַאד עַלַא [אל]נַפְט تقليل الاعتماد على النفط).

האמירויות שלחה לחלל (בערבית: אל-פַדַ'אא الفضاء) גשושית (חללית בלתי מאוישת: מִסְבַּאר مسبار) המכונה "התקווה" (אל-אַמַל الأمل). מדינות המפרץ בכלל והאמירויות בפרט מאד גאות בהתקדמותן הטכנולוגית בשנים האחרונות. יש לזכור, כי אלה מדינות שהיו עד לפני כמה עשורים מדבריות שוממות של חול, בשליטתם של כמה שבטים בדווים שהיו חסרי השכלה.

ההתקדמות המדעית מלמדת על השקעה נכונה של עושר הנפט בחינוך ובמדע. בשנים האחרונות עשירי האמירויות לא רק שולחים את בניהם ללימודים בחו"ל, אלא אף מייסדים אוניברסיטאות מקומיות ומממנים פרויקטים בתחומי המדע בתוך הנסיכויות. תקוות האזרחים, כי היכולת המדעית תתקדם בד בבד עם זכויות האזרח, הסובלנות הדתית ושיפור מעמדה של האישה. ניצני השינוי כבר נראים בשטח.

בנוסף, סעודיה והאמירויות מעוניינות להיראות בעיני העולם כמי שתורמות לקידומו הכלכלי של המזרח התיכון. בכל שנה הן מגישות סיוע כלכלי משמעותי לידידותיהן (מצרים, ירדן וסודאן לדוגמא) במטרה לייצב את משטריהן.

מדינות הנפט הערביות מדגישות את התפקיד ההפוך שממלא המשטר באיראן, בשימוש בטכנולוגיה לפיתוח נשק, ובהרחבת העוני והמצוקה בכל מקום בו הוא מעורב (עיראק, סוריה, לבנון ותימן).

בדרך למאדים

מטרת שיגור הגשושית של האמירויות "התקווה" למסע לחלל (רִחְלַה אִלַא אל-פַדַ'אא رحلة الى الفضاء) היא לחקור את כוכב מאדים (אל-מַרִיח' المريخ) הנקרא גם "הכוכב האדום" (אל-כַּוְּכַּב אל-אַחְַמר الكوكب الأحمر). הגשושית פותחה ע"י מרכז המחקר שייסד מחמד בן ראשד (אמיר דובאי, ראש ממשלת איחוד האמירויות הערביות וסגן נשיאה) בשיתוף עם אוניברסיטת בולדר-קולורדו.

אולי לא במקרה, בין המטרות של הפרויקט עתידה הגשושית לחקור את הטמפרטורות הנמוכות וסופות החול, תופעות הקיימות גם בחצי האי ערב. אחת החידות שינסה הפרויקט לפתור הוא סיבת היעדר מעטפת האוויר.

שיגור הגשושית בוצע מיפן. הוא התאפשר באמצעות טיל (צארוח' صاروخ) רב עוצמה המיוצר בסין. השיגור (אִטְלַאק إطلاق) אירע אחרי ספירה לאחור (אל-עַד [אל]תַנַאזֻלִי العد التنازلي) בשפה הערבית לראשונה בהיסטוריה, כדי להדגיש שזהו הישג (אִנְגַ'אז إنجاز) של האומה הערבית.

בין מטרות הפרויקט: חקר הטמפרטורות הנמוכות וסופות החול, תופעות הקיימות גם בחצי האי ערב. השיגור אירע אחרי ספירה לאחור בשפה הערבית לראשונה בהיסטוריה, כדי להדגיש שזהו הישג של האומה הערבית

המסע בחלל תוכנן לשבעה חודשים, כך שהגשושית תצלם את מאדים בפברואר, ביום ציון 50 שנה לייסוד האמירויות, תוך כדי הקפה סביב הכוכב (דַוַּרַאן חַוְּלַ אל-כַּוְּכַּבּ دوران حول الكوكب). בזמן כתיבת שורות אלה נכנסה הגשושית ל-Orbit, המסלול הכבידתי (מַדַאר مدار) של מאדים.

באמירויות מקווים שנחיתה על הכוכב תאפשר צפייה (רַצְד رصد) בכוכב והסקת מסקנות מדעיות. מה שאמור למנוע התרסקות הם מנועי דחף הפוך (מֻחַרִכַּאת לִלְ-דַפְע אל-עַכְּסִי محركات للدفع العكسي) שיאטו את מהירות התקרבותו לקרקע הכוכב.

הישג בינלאומי

לאמירויות יש כיום בחלל 12 לוויינים (בערבית "ירח מלאכותי": קַמַר אצְטִנַאעִי قمر اصطناعي או: קַמַר צְנַאעִי قمر صناعي). היא המדינה החמישית בעולם ששלחה גשושית למאדים. השיח' בן ראשד הסביר כי השם "התקווה" ניתן לגשושית, על מנת לתת השראה לצעירים הערבים ותקווה לעתיד טוב יותר (מֻסְתַקְבַּל אַפְדַ'ל مستقبل أفضل), חשק ללמוד מדעים (עִלְם ר' עֻלוּם علم ج علوم) ובעיקר להצמיח דור של מדעני אסטרונומיה וחלל (עֻלַמַאא אל-פַלַק וַּאל-פַדַ'אא علماء الفلك والفضاء) ערביים.

מסע "התקווה" יימשך 200 יום למרחק של 60 מיליון ק"מ. במאדים תתמקד המשימה בחקר נושאי האקלים (מֻנַאח' مناخ) ושכבות מעטפת האוויר (טַבַּקַאת אל-עִ'לַאף אל-גַ'וִּי طبقات الغلاف الجوي). הגשושית מכילה מצלמות תצפית (כַּאמִירַאת אסְתִכְּשַאף كاميرات استكشاف), ושני מנגנונים לבדיקת חמצן בחלל: מכשיר ספקטרוסקופיה (זיהוי חומרים) אינפרה-אדום (מִטְיַאף אל-אַשִעַה תַחְתַ אל-חַמְרַאא مطياف الأشعة تحت الحمراء), ומכשיר ספקטרוסקופיה אולטרה-סגול (מִטְיַאף אל-אַשִעַה פַוְּקַ אל-בַּנַפְסַגִ'ַיה مطياف الأشعة فوق البنفسجية).

טורקיה הבאה בתור?

פרויקט החלל של האמירויות מעניק השראה (אִלְהַאם إلهام) לעמי הסביבה. טורקיה הצהירה לפני כשבוע על שאיפתה לשגר טיל לירח מאתר שיגור בסומליה למשימות בלתי מאוישות (מֻהִמַאת עַ'יְר מַאְהוּלַה مهمات غير مأهولة). שאיפת טורקיה בשנים הקרובות לנחות על פני הירח (הֻבֻּוּט עלא סַטְח אל-קַמַר هبوط على سطح القمر), תוך שימוש במעבורת חלל (מַכּוּכּ פד'אא مكوك فضاء). לצורך קידום חקר החלל מציעה טורקיה מלגות לחוקרים בתחום האסטרופיזיקה ("פיזיקת הרקיע": פִיזְיַאא פַלַכִּיַה فيزياء فلكية).

העבר והעתיד

בן ראשד, האמיר של דובאי, ציין כי בעבר (הכוונה בימי הביניים) תרמה הציוויליזציה הערבית באופן משמעותי לקידום המדע, וכעת היא ממשיכה בתפקיד זה.

באמירויות גאים בשליחת הטייס הזאע אל-מנצורי (בן 35) לחלל. הוא המריא יחד עם עוד שני אסטרונאוטים מבסיס חלל רוסי בקזחסטאן אל תחנת החלל הבינלאומית (ISS – International Space Station: אל-מַחַטַה אל-פַדַ'אִאיַה [אל]דַוְּלִיַה المحطة الفضائية الدولية) בספטמבר שנה שעברה. אל-מנצורי הוא האסטרונאוט הערבי השלישי בהיסטוריה (בשנות ה-80 נשלחו סעודי בנאס"א וסורי בסוכנות החלל הסובייטית) והראשון שהגיע לתחנת החלל הבינלאומית.

השאיפה (טֻמוּח طموح) של האמירויות בעתיד לשלוח גם חללית (סַפִינַה سفينة) עם אסטרונאוט (מַלַאח פַדַ'אאִי ملاح فضائي או: רַאאִד פַדַ'אא رائد فضاء), לייסד תיירות חלל (סִיַאחַת פַדַ'אא سياحة فضاء) ואף להקים מושבה אנושית (بناء مستوطنة بشرية). אנשאללה

שאיפת האמירויות בעתיד לשלוח גם חללית (סַפִינַה سفينة) עם אסטרונאוט (מַלַאח פַדַ'אאִי ملاح فضائي או: רַאאִד פַדַ'אא رائد فضاء), לייסד תיירות חלל (סִיַאחַת פַדַ'אא سياحة فضاء) ואף להקים מושבה אנושית (بناء مستوطنة بشرية)

אוצר המילים:

אסטרונאוט – רַאאִד פַדַ'אא رائد فضاء או: מַלַאח פַדַ'אאִי ملاح فضائي
אסטרופיזיקה ("פיזיקת הרקיע") – פִיזְיַאא פַלַכִּיַה فيزياء فلكية
אקלים – מֻנַאח' مناخ
בניית מושבה אנושית – بناء مستوطنة بشرية
גשושית "התקווה" – מִסְבַּאר אל-אַמַל مسبارالأمل
הישג – אִנְגַ'אז إنجاز
הפחתת התלות בנפט – תַקְלִיל אלִ-אעְתִמַאד עַלַא [אל]נַפְט تقليل الاعتماد على النفط
הקפה סביב הכוכב – דַוַּרַאן חַוְּלַ אל-כַּוְּכַּבּ دوران حول الكوكب
השראה – אִלְהַאם إلهام
חלל – פַדַ'אא فضاء
חללית – סַפִינַה سفينة
טיל – צארוח' صاروخ
כוכב מאדים – אל-מַרִיח' المريخ או: "הכוכב האדום" – אל-כַּוְּכַּב אל-אַחְַמר الكوكب الأحمر
לוויין – קַמַר אצְטִנַאעִי قمر اصطناعي או: קַמַר צְנַאעִי قمر صناعي
מדע ר' מדעים – עִלְם ר' עֻלוּם علم ج علوم
מדעני אסטרונומיה וחלל – עֻלַמַאא אל-פַלַק וַּאל-פַדַ'אא علماء الفلك والفضاء
מכשיר ספקטרוסקופיה אולטרה-סגול – מִטְיַאף אל-אַשִעַה פַוְּקַ אל-בַּנַפְסַגִ'ַיה مطياف الأشعة فوق البنفسجية
מכשיר ספקטרוסקופיה (זיהוי חומרים) אינפרה-אדום – מִטְיַאף אל-אַשִעַה תַחְתַ אל-חַמְרַאא مطياف الأشعة تحت الحمراء
מנועי דחף הפוך – מֻחַרִכַּאת לִלְ-דַפְע אל-עַכְּסִי محركات للدفع العكسي
מסלול כבידתי, Orbit – מַדַאר مدار
מסע לחלל – רִחְלַה אִלַא אל-פַדַ'אא رحلة الى الفضاء
מצלמות תצפית – כַּאמִירַאת אסְתִכְּשַאף كاميرات استكشاف
נחיתה על פני הירח – הֻבֻּוּט עלא סַטְח אל-קַמַר هبوط على سطح القمر
ספירה לאחור – עַד תַנַאזֻלִי عد تنازلي
עתיד טוב יותר – מֻסְתַקְבַּל אַפְדַ'ל مستقبل أفضل
שאיפה – טֻמוּח طموح
שיגור – אִטְלַאק إطلاق
שכבות מעטפת האוויר – טַבַּקַאת אל-עִ'לַאף אל-גַ'וִּי طبقات الغلاف الجوي
מעבורת חלל – מַכּוּכּ פד'אא مكوك فضاء
משימות בלתי מאוישות – מֻהִמַאת עַ'יְר מַאְהוּלַה مهمات غير مأهولة
תחנת החלל הבינלאומית (ISS – International Space Station) – אל-מַחַטַה אל-פַדַ'אִאיַה [אל]דַוְּלִיַה المحطة الفضائية الدولية
תיירות חלל – סִיַאחַת פַדַ'אא سياحة فضاء.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,073 מילים

"בפעילויות התו הירוק אין בדיקות על מנת ללחוץ על הציבור להתחסן"

פרסום ראשון התכנון היה להציב עמדות לבדיקה מהירה במאות נקודות כדי לאפשר כניסה לילדים ולבלתי מתחסנים ● אחרי שהתברר שיש מלאי גדול מספיק של בדיקות, התחילו לחשוש במשרד הבריאות שהציבור יאבד מוטיבציה להתחסן, והתוכנית שונתה ● התוצאה: כאוס בשטח ● חלק גדול מהמקומות נותר סגור, עובדים לא מחוסנים רשאים להיכנס, אבל הילדים נשארים בחוץ

עוד 1,001 מילים

למקרה שפיספסת

ראיון חינוך הוא התשובה

לבית הספר הוא הגיע רכוב על חמור ● כדי ללמוד בתיכון נאלץ לנדוד הרחק מביתו ● מאז, הפך פרופ' עליאן אלקרינאוי לחוקר בעל שם עולמי, מדליק משואה ומקור השראה אמיתי ● כעת הוא רץ לכנסת ברשימה הכלכלית, במטרה לשנות את המצב אצל הבדואים והערבים ● "האלימות גואה בחברה הערבית, ויש לי תכנית מפורטת איך מטפלים בזה, לא רק זבנג וגמרנו כמו הביקורים של נתניהו"

עוד 2,239 מילים

כלל לא בטוח שהתובע החדש בהאג יעצור את החקירה נגד ישראל

החגיגות מוקדמות מדי? ● הציפייה היא שהתובע החדש קארים חאן ישנה את הגישה של בית המשפט הבינלאומי ● אבל מומחים מסבירים שאין סימנים אמיתיים לכך שייוותר לחלוטין על התיקים נגד ישראל ● "קשה להאמין שהחקירות האלה ייעלמו עכשיו", אומר ד"ר אליאב ליבליך ● אלי בר-און, סגן הפרקליט הצבאי לשעבר: "אני לא רואה איך הוא מחליט שלא לפתוח בחקירה"

עוד 979 מילים

מרוב תעמולה לא מוצאים את העובדות

ראש הממשלה שלנו משוחח רבות עם מנהיגי מדינות שמבקשים לדעת מה מקור ההצלחה במבצע החיסונים. כמובן שראש הממשלה דואג שנדע כל פרט על השיחות המחמיאות בציוצים בטוויטר ובפוסטים בפייסבוק, בטלגרם ואפילו בטיקטוק. כך בכל ציוץ הוא צובר עוד אהדה מהאוהדים שלו ועוד ביקורת מאלה שרוצים שיעזוב את משרתו.

שיטת השיווק הזאת מקובלת בעולם המדיה, אך אסור לשכוח שזה תוכן שיווקי שיש עליו כוכבית. כוכבית שמתריעה בפנינו שהמידע לא נבדק על ידי גורם אובייקטיבי.

שיטת השיווק הזאת מקובלת בעולם המדיה, אך אסור לשכוח שזה תוכן שיווקי שיש עליו כוכבית. כוכבית שמתריעה בפנינו שהמידע לא נבדק על ידי גורם אובייקטיבי

אבל בואו ונצא מנקודת הנחה שהציוצים מדויקים. שראשי מדינה מתקשרים לביבי, מהללים ומשבחים אותו. נשאלת רק השאלה למה הם עושים זאת? מה יוצא להם מזה? התשובה היא פשוטה, הם מחפשים מידע. הם רואים שישראל מתחסנת במהירות, אבל התחלואה לא יורדת באותה המהירות. אני מעריך שאחרי שיחה קצרה עם ביבי הם יוצאים מבולבלים יותר ומתוך נימוס מבטיחים לשמור קשר, כי ממנו הם לא מצליחים ולא יצליחו להבין איך גם ההתחסנות המסיבית לא פותרת את הבעיה.

אין לכם מה לחשוש, התחלואה לא יורדת בקצב הרצוי כי עושים כאן סגר מדומה. לכל מה שסוגרים יש החרגות, כי יש קבוצות לחץ שהפוליטיקאים שלנו חפצים ביקרן במקום באינטרס הציבורי. ההחרגות הללו הורגות אותנו. ההחרגות שאפשרו ומאפשרות כניסה בשערי ישראל תוך וויכוחים על מלונית, בידוד ביתי או אזיק אלקטרוני. החרגות שמעידות על חוסר יכולת לנהל את המאבק במגפה.

ראש הממשלה שלנו, וכך גם חברי ממשלת ישראל, לא מבינים שמבצע החיסונים יהפוך לכישלון טוטלי כשמקדימים חזרה לשגרה ומחלקים דרכון ירוק. כי גם לאחר החיסון השני, הדרך אל החופש עוד ארוכה. לעתים ווירוסים, מוטציות וחיידקים מפתחים חסינות לחיסון.

לפיכך, לצד מבצע ההתחסנות הנרחב חייב להתנהל מתווה ברור של חזרה לשגרה עם מסיכות ושמירה על מרחק, כאילו אין חיסון ברקע. בדרך זו, ניתן להעריך, תקטן ההדבקה בווריאנטים והמחלה תדעך (חבל שלא עשינו זאת ברצינות הראויה כבר בהתחלה).

אסור לשכוח גם שהילדים שלנו עד גיל 16 כלל לא מחוסנים, שדה התעופה לא נעול לחלוטין ויש תנועה, גם אם מינימלית של נוסעים. כבר למדנו שהנגיף זקוק רק לנשא אחד כדי להתפשט הלאה, בדיוק כפי שקרה עם הנגיף המקורי ובדיוק כמו שקרה עם המוטציות הבריטית והדרום אפריקאית.

צריך גם לזכור שמדינת ישראל לא מבודדת מהעולם ועלינו לדעת איך מתנהלים בצורה חכמה, כמי שהזדרזנו ובצדק, להתחסן, מול עולם שנמצא הרחק מחיסון של כל האוכלוסייה. זו תמונת מצב שתקשה מאוד על חזרה לשגרת טיסות לחו"ל וכניסה של תיירים, כפי שמבטיחים לנו ראש הממשלה ושריו וכפי שמצפים גורמים עסקיים לא מעטים בישראל ואזרחים שמחכים לרגע שיוכלו לטוס לחו"ל.

לצד מבצע ההתחסנות הנרחב חייב להתנהל מתווה ברור של חזרה לשגרה עם מסיכות ושמירה על מרחק, כאילו אין חיסון ברקע. בדרך זו, ניתן להעריך, תקטן ההדבקה בווריאנטים והמחלה תדעך

אגב, לא נתפס איך אנחנו כאן בישראל ובמדינות רבות בעולם פתחנו את השערים לכניסת הווירוסים. זה לא היה קורה אילו אזרחי ומנהיגי העולם היו נוהגים, למשל, כמו ראשת ממשלת ניו זילנד, שמובילה כעת את אזרחי להתחסן בלי פניקה, יש שם נכון להיום רק שלושה חולים מתוך אוכלוסייה של חמישה מיליון אזרחים.

התחלנו במסע השיווק של ראש הממשלה, כשמדי יום הוא מספר על המנהיגים שמשבחים את הניהול שלו. לקראת סיום נתמקד בציוצים ובפוסטים שבהם הוא חוזר ומפציר באלה שלא חושבים להתחסן לרוץ ולהתחסן כדי שנוכל לצאת מהמגפה ולחזור לחיים נורמליים.

במילים אחרות, אמנם הוא לא אומר זאת במפורש, אך הדברים מהדהדים: ראש הממשלה מעביר את נטל האשמה אט אט לאלה שאינם מתחסנים מסיבות כאלה ואחרות. זה נשמע כעבודת שיווק, אך בפועל זאת עבודת שיסוי. היא נתפסת ברשתות כאש בשדה קוצים וגם אלה שמתנגדים להתנהלות של נתניהו נרתמים לקמפיין שלו נגד המחוסנים.

בעניין זה, אומר משהו באופן אישי. כן, אני היססתי רבות להתחסן או לא. זהו חיסון חדש למדע ורב הנסתר על הנגלה, מה עוד שבהתחלה ראיתי צפיפות בתורים להתחסנות והחשש שלי היה בעיקר מהדבקות בקורונה בתור לחיסון, מה שאולי קרה לחלק מהמצטופפים בהתחלה. כן, היססתי. הפניות של נתניהו ואנשיו להתחסן גרמו לי תחושות מעורבות. חשתי שהוא מנסה לתלות את גורלו הפוליטי בבריאות האישית שלי, שאתחסן כדי שהוא יזכה בתואר אלוף החיסונים.

למרות כל אלה חיפשתי בעיר מגורי מקום שבו ניתן להתחסן ללא צפיפות ובסופו של דבר מצאתי. כנראה שאני לא יחיד מבני חמישים פלוס שהיסס לקבל את החיסון, אבל כעת, אחרי חיסון ראשון, אני נשמר מכל משמר, שומר על הכללים ויודע שזה מה שצריך לעשות עוד זמן רב, הרבה יותר זמן ממה שנתניהו ואנשיו מדברים עליו.

אמנם הוא לא אומר זאת במפורש, אך הדברים מהדהדים: ראש הממשלה מעביר את נטל האשמה אט אט לאלה שאינם מתחסנים מסיבות כאלה ואחרות. זה נשמע כעבודת שיווק, אך בפועל זאת עבודת שיסוי

ועוד דבר אחד קטן, שלא נשכח את החיסון נגד פוליטיקאים חסרי אחריות, חיסון שאותו כמובן מייצרים האזרחים אשר חייבים לשקול היטב למי להצביע. זה בידיים שלנו, ומוטב שנעשה את הכל כדי לאפשר הקמה ממשלה יציבה שתפעל על בסיס של קוד אתי חדש. קוד לפיו מבטלים חוקים לא מוסריים ולא אתיים וחושבים רק על טובת המדינה ואזרחיה בלי החרגות.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 779 מילים

תגובות אחרונות

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ראיון הרב חיים אמסלם רוצה להציל את הציבור החרדי

כשכיהן כח"כ מטעם ש"ס, התייצב נגד עמדת המפלגה בפרשת הפרדת הנערות האשכנזיות והספרדיות בעמנואל ● הוא ניסה את מזלו בבית היהודי וכמס' 2 של משה פייגלין ב"זהות" ● עכשיו הרב חיים אמסלם רץ שוב - והפעם הוא מתמקד במצוקות החברה החרדית אחרי שנת הקורונה ● בראיון לזמן ישראל הוא אומר: "אני משה רבנו שבא לגאול את העם מסבלותיו" ● סיכוייו אפסיים, אבל המסר שלו חשוב

עוד 1,025 מילים

כמעט כל קו החוף מראש הנקרה ועד עזה נפגע מזיהום הנפט - אסון הטבע הגדול ביותר שפקד את ישראל מזה עשורים ● אולם מרגע שכמויות הזפת העצומות נחתו על קו החוף, הקרב כמעט אבוד ● זיהום כזה צריך לעצור בלב ים, אבל בחסות הסערה והיעדרן של מערכות התראה מתקדמות, הוא התגלה כשכבר היה מאוחר מדי ● החשש האמיתי הוא מהיקף הנזקים שיתברר בימים הקרובים

עוד 1,801 מילים ו-1 תגובות

בדיון בבג"ץ על הסדר ניגוד העניינים של נתניהו התברר כי ראש הממשלה מתבצר בעמדתו ואף מכפיל את ההימור: אם לנתניהו אסור להתערב במינוי פרקליט המדינה, אז הוא ממנה דווקא את אוחנה לטפל בנושא ● ההימור הזה מסוכן לנתניהו: הוא מקדם את הדיון המשפטי אל התובנה הבלתי נמנעת, שנאשם בעבירות שחיתות חמורות אינו יכול להמשיך לנהל את ענייני המדינה ● פרשנות

עוד 994 מילים ו-1 תגובות

ראיון גלעד קריב מציע "חשיבה מחודשת על היחסים בין דת ומדינה"

התקפת החרדים על הרב הרפורמי היתה חריפה במיוחד: "צלם בהיכל", "לא נשב עם קריב בשום קואליציה" ● אבל קריב עצמו היה האחרון להתרגש ממנה ● כשהוא מניף את דגל היהדות הליברלית, מי שצפוי להיות הרב הרפורמי הראשון בכנסת קורא לגישת המקל והגזר ביחס לחרדים ומאמין שהמפלגה שלו תשוב להוביל את מחנה המרכז-שמאל - אם רק "לא נזחל לכל ממשלה שתקום"

עוד 2,044 מילים

אבתיסאם מראענה מגיבה לבקשה לפרישתה: "תתמודדו"

הכנסת תתכנס במיוחד בפגרה לאשר חוק עוקף בג"צ למנוע הקלה בצפיפות בתאי מעצר ● שב"כ סיים לחקור את הצעירה שחזרה מסוריה: "אין חשד לריגול" ● פורום 15 הערים: "נחזיר את תלמידי ז'-י' לבתי הספר ברביעי הקרוב" ● משרד הבריאות: "מלאי חיסוני פייזר יסתיים בתוך כשבועיים" ● פרוייקטור הקורונה אש דורש להטיל עוצר לילי בפורים ● גילה גמליאל על אסון הזפת: "תשע אוניות חשודות"

עוד 54 עדכונים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

מרגרינה קפואה ואיטריות מחוממות בערב שישי

הראיון "הסוער" של אמנון אברמוביץ' עם בני גנץ מיחזר סיסמאות מוכרות בעריכה לא נקייה, והדיון בין פאנל הפרשנים באולפן ביזבז דקות יקרות על האגו של המשתתפים ● אולפן שישי, מהדורת הדגל של חדשות 12, הפכה למחזה סוריאליסטי חסר תוחלת עם מעט ערך עיתונאי ● עדיף כבר לשדר את קטורזה

עוד 1,002 מילים ו-1 תגובות

אלפי חיילי צה"ל יסייעו בניקוי האיזורים שנפגעו מזיהום הזפת

גילה גמליאל: איתרנו 10 אוניות שחלפו לצד כתם הנפט ואחת מהן עשויה להיות האחראית ● גפני: אנחנו הולכים עם הליכוד כי הציבור המסורתי נמצא בליכוד ● בן גביר חולל סערה לאחר שהעלה סרטון תעמולה עם תמונת היטלר ובדיחות שואה, סמוטריץ׳ התנער ● אפליקציית רמזור הושקה - וקרסה ● נתניהו: אף חיסון ישראלי לא עבר לסוריה. הבאנו את הבחורה, ואני לא אוסיף לבקשת רוסיה

עוד 19 עדכונים

ראיון דני דיין מאמין שהוא יכול לשקם את הקשר עם ממשל ביידן

דני דיין, לשעבר קונסול ישראל בניו יורק והיום מקום 11 בתקווה חדשה של סער, מאמין שדווקא מתנחל ונץ כמוהו יכול לשקם את היחסים עם המפלגה הדמוקרטית אחרי שנתניהו הרס אותם, לדבריו ● "אתה לא יכול להתחבר למפלגה הדמוקרטית של היום אם אתה לא מבין לעומק את הנרטיב האפריקאי-אמריקאי החדש", הוא אומר ● ומודה שהוא מאבד שינה מהשבר עם זרמי יהדות ארה"ב הליברליים

עוד 1,830 מילים ו-1 תגובות

המדען-במקרה ששינה את העולם

הוא נמשך למחקר רק כדי לשרוד את מלחמת וייטנאם ● גילוי מהפכני שלו משמש חצי מהתרופות שמאושרות על ידי ה-FDA ● כולם אמרו לו שיקבל את פרס נובל, אבל הוא חיכה שנים וכבר הפסיק להאמין ● עד שהגיעה השיחה ההיא משטוקהולם ● ד"ר רוברט לפקוביץ' - רופא, מדען, גאון אמיתי - מתעד את חייו בספר חדש

עוד 1,172 מילים

כמו טראמפ, גם ביידן מתכוון לפעול נמרצות על מנת למנוע את הרחבת ההשפעה הרוסית באזור, וקודם כל - במצרים ● בלוב מציינים עשור לאביב הערבי ותוהים אם לא היה טוב יותר לפני המהפכה ● לריאד נמאס מחברות זרות שמשתקעות במפרציות ● תוניסיה סוערת בעקבות ריקוד מושחת ● ובטורקיה מציינים עשור למעצרו של המנהיג של המחתרת הכורדים ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 854 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה