איתמר בן גביר נגד כל העולם – סיבוב… מי סופר. את הקרב הזה כנראה אי אפשר יהיה להכריע, למעט אולי פעולה אחת: פיטורים של מי שנראה יותר כמטרלל הלאומי מאשר השר לביטחון לאומי.
תקציר האירוע עד כה: השר לביטחון לאומי הורה לפני כשבוע על הגבלת ביקורי משפחות אסירים ביטחוניים לפעם בחודשיים בלבד, כפי שמוגדר בחוק (שחוקק בשנות ה-70). בן גביר הורה להחיל את המגבלה כבר בתחילת השבוע הנוכחי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו היה הפעם הראשון לזהות את פוטנציאל הנזק ולכן הורה מיידית לעכב את הביצוע עד לדיון רחב בעניין, שיכלול את נציגי גופי הביטחון הרלוונטיים. בן גביר התעקש כי מדובר בסמכות בלעדית המוגדרת לו בחוק.
נכון לאתמול (רביעי), המדיניות החדשה של בן גביר לא מיושמת. "לא משנה מה אומר בן גביר לעצמו או לסביבתו, המצב לא השתנה", אמר אתמול לזמן ישראל גורם ביטחוני.
כרגע המדיניות החדשה של בן גביר לא מיושמת. "לא משנה מה אומר בן גביר לעצמו או לסביבתו, המצב לא השתנה", אומר לזמן ישראל גורם ביטחוני
כלומר, המשבר החוקתי הגיע מוקדם מהצפוי לממשלה הנוכחית, וזה ללא פסיקות בג"ץ, אלא רק בפרשנות החוק הישן. השר טוען לסמכות ומורה על מהלך, ראש הממשלה אוכף את סמכותו הבכירה ומעכב את הוראת השר. הארגון שנמצא בין השר לראש הממשלה, צריך לבחור לאיזה הוראה להיענות.
עקרונית, בן גביר צודק: על פי החוק, אסיר יכול לקבל ביקור כל חודשיים. אלא שהחוק הזה, כאמור משנות ה-70, נחקק בזמן שבבתי הכלא היו רק כמה מאות אסירים ביטחוניים. מאז האינתיפאדה הראשונה הלך מספר האסירים הביטחוניים וגדל והוא עומד כיום על יותר מ-5,000. כ-1,600 מתוכם זכאים על פי אמנת ז'נבה לביקור משפחות.
עקרונית, בן גביר צודק: על פי החוק, אסיר יכול לקבל ביקור כל חודשיים. אלא שהחוק הזה, כאמור משנות ה-70, נחקק בזמן שבבתי הכלא היו רק כמה מאות אסירים ביטחוניים
עובדתית, ככל שמספר האסירים הביטחוניים גדל, כך הפך המשקל הפוליטי שלהם למשפיע יותר על ההוויה הפלסטינית. האסירים הביטחוניים הפכו במהלך השנים לקבוצת לחץ משמעותית על כל הנהגה, ישראלית ופלסטינית. מהצורך הזה עלתה תכיפות הביקורים. זה שירת את כל הצדדים.
עד 2015 היו זכאים האסירים הביטחוניים לביקור אחת לשבועיים ומי שהיה אחראי על כך היה הצלב האדום, שאירגן ומימן חלק גדול של התהליך. אלא שבשלב מסויים, בשל העלייה החדה במספר האסירים, זה הפך להיות מורכב ויקר ולכן הארגון פנה לישראל וביקש, בלשון ציורית, "לחשב מסלול מחדש".
המסקנה של הצלב האדום עצמו הייתה כי הוא יוכל לעמוד בביקורים של אחת לחודש. בישראל חששו מגל מהומות בבתי הכלא, וכאן נכנסו לתמונה ארגונים בינלאומים נוספים שהצליחו לשכנע את הציבור הפלסטיני וקהילת האסירים כי מדובר בפעולה הכרחית.
חיזוק בלתי צפוי למהלך הזה התקבל ב-2018, תחת השר לביטחון הפנים דאז גלעד ארדן. השר ארדן – שהשתמש בתנאי האסירים כקרדום פוליטי – כינס את וועדת קעטבי לבחינת תנאי הכליאה של האסירים הביטחוניים, מתוך מטרה ברורה להקשיח אותם.
הוועדה הגישה מספר המלצות שכוונו לפירוק החיים האוטונומיים של האסירים בתוך הכלא, ובכלל זאת המליצה בין השאר על צמצום זמני המקלחות. את הצעד הזה אימץ לימים גם השר בן גביר. אך למרות ההצהרות, הוא לא יושם לא אז ולא היום.
הוועדה הגישה מספר המלצות שכוונו לפירוק החיים האוטונומיים של האסירים, כולל המלצה על צמצום זמני המקלחות. את הצעד הזה אימץ לימים גם השר בן גביר. אך למרות ההצהרות, הוא לא יושם לא אז ולא היום
לצד זאת, ועדת קעטבי הגיעה למסקנה מעניינת אחרת: ביקור חודשי לאסירים הביטחוניים הוא המינון האופטימלי. כלומר, תכיפות הביקורים קיבלה משנה תוקף משני גורמים שונים: הצלב האדום וממשלת ישראל. את האיזון הזה שגובש במשך שנים במאמץ משותף בן גביר מנסה עכשיו לשנות, או ליתר דיוק לנתץ.
מול בן גביר ניצבת חזית אחידה ורחבה. שב"כ, המנהל האזרחי, המטה לביטחון לאומי, רוב שרי הממשלה ובעיקר, ראש הממשלה. כולם מבינים את נפיצות ההחלטה. גחמה פוליטית צרה עם פוטנציאל הרס רחב.
מול בן גביר ניצבת חזית אחידה ורחבה. שב"כ, המנהל האזרחי, המטה לביטחון לאומי, רוב שרי הממשלה ובעיקר, ראש הממשלה. כולם מבינים את נפיצות ההחלטה. גחמה פוליטית צרה עם פוטנציאל הרס רחב
עניין האסירים הביטחוניים חוצה מחנות ומאחד יריבים אצל הפלסטינים. ההקרנה של חזית אחידה בין פת"ח, חמאס והג'יהאד האסלאמי מתוך בתי הכלא החוצה לגדה ולרצועת עזה, יכולה להיות מסוכנת מאוד.
במאמר שפרסם אתמול בזמן ישראל, הגדיר זאת ד"ר רוני שקד – לשעבר כתב השטחים של "ידיעות אחרונות" וכיום חוקר וחבר סגל באוניברסיטה העברית בירושלים – כך:
"לאסירים כוח להניע את הרחוב הפלסטיני להפגנות אלימות וטרור.הדאגה לשלומם ומחסורם של האסירים הביטחוניים ובני משפחתם, המעוגנת בחוק הפלסטיני, כמו המאמצים והמאבק לשחרורם, כולל חטיפת חיילים למיקוח על שחרורם – היא קונצנזואלית בחברה הפלסטינית. היא סוגיה החוצה שסעים חברתיים פוליטיים אידיאולוגיים או מריבות בין ארגוניות".
כמעט בכל היבט שבוחנים את הדברים, להחלטה של בן גביר יש השפעות עומק מסוכנות. מבחינת המנהל האזרחי, שמנהל את המגעים היומיומיים מול הרשות הפלסטינית בכדי לחזק אותה עד כמה שניתן, זה יוצר מציאות מורכבת עם מרחב פעולה מצומצם מאוד. מצד אחד ישראל מנסה להקל על מרקם חיים הפלסטיני; מצד שני, היא פוגעת חזק בבטן הרכה של הרשות.
אחד התרחישים שמצייר שב"כ הוא תרחיש איחוד זירות מיידי בין עזה לגדה. מהלך בן גבירי כזה יכול לרסק את תהליך הבידול ומנופי הלחץ שיצרה ישראל על כל אחד מהשחקנים בזירה הפלסטינית. במקרה הזה, גם הסכנה להידרדרות לעימות רב זירתי גדולה מאוד. חמאס בלבנון כבר הוכיח את זה בפסח האחרון.
מהלך בן גביר יכול לרסק את הבידול ומנופי הלחץ שיצרה ישראל על כל אחד מהשחקנים בזירה הפלסטינית. במקרה הזה, גם הסכנה להידרדרות לעימות רב זירתי גדולה מאוד
המשמעות היא שישראל, בשל צעד גחמתי פוליטי, יכולה להיכנס לסבב לחימה מבלי שהיא שולטת בנסיבות. לא במהלך הפתיחה ולא בהישג הצבאי-מדיני שנדרש. זו סכנה ברורה ומיידית, ולכן מחוייב כאן דיון קבינט עמוק שיכול – ואולי גם צריך – להגיע לרזולוציה של סגירת ברזים ומאפיות.
לא בטוח שראש הממשלה בנימין נתניהו תיאר לעצמו כך את ממשלת הימין, דנה על קמח מלא-מלא.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
נמאס כבר שהממשלה הולכת על ביצים בכל מה שקשור לאסירים בטחוניים. אם רוצים סיבות להקשחת התנאים שלהם- כל ירי ובלון תבערה וכו הוא סיבה מספיק טובה לכך! ומה יש לפחד מעימות נרחב? הרי זה קורה גם ככה כל כמה זמן…