הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

אכן, יש חדש תחת השמש

חברת החשמל פינתה מקום ברשת ההולכה ל-2,400 מגהוואט של אנרגיה סולארית - פריצת דרך עבור כל מי שמבקש להתקין פאנלים סולאריים ● נאמני הניקיון עושים משימה מבורכת וחשובה, אבל בתנאים מיושנים ולא אמינים ● הפקקים של בקבוקי השתייה הקלה מפלסטיק כבר לא יתפזרו לכל עבר ● וככל שמצבו של ים המלח מחמיר, כך הוא מצטלם יותר טוב

פאנלים סולאריים על גג בניין משותף. אילוסטרציה (צילום: iStock)
iStock
פאנלים סולאריים על גג בניין משותף. אילוסטרציה

1

בין שלל התשדירים שמנסים לדחוף לנו חטיפים ומוצרי צריכה בהפסקת הפרסומות, הפציע בימים האחרונים על מסך הטלוויזיה גם תשדיר קצת אחר, מטעם משרד האנרגיה והתשתיות:

שלושה צעירים יושבים בבית קפה, ואחד מהם מבשר לחבריו ש"יש חדש תחת השמש". מה חדש? הוא התקין פאנלים סולאריים על גג ביתו. וכולם יכולים להתקין, משרד האנרגיה "מזמין גם אתכם" להצטרף לחגיגה, שהיא גם סביבתית וגם כלכלית. העולם מתקדם לעבר אנרגיה ירוקה, מבשר הברנש בהתלהבות תוך המראה לחלל עם חבריו, וגם מדינת ישראל. לא תבואו?

עקרונית אני בעד קמפיינים ממשלתיים שמטרתם להעלות את המודעות של הציבור ולרתום אותו לכיוונים חיוביים. קמפיין כזה עולה כמה מיליוני שקלים, אבל אם הוא משיג את מטרתו זה בהחלט שימוש ראוי בכספי ציבור. כך היה בזמנו עם קמפיין הפרצופים הסדוקים ("ישראל מתייבשת") של רשות המים, שגרם לציבור לחסוך עשרות מיליוני קוב בשנה וסייע לישראל לעבור את הבצורת בשלום.

אבל בקמפיין של משרד האנרגיה, או יותר נכון במציאות שבתוכה הוא משודר, יש יותר מדי חורים וסימני שאלה.

זה יפה שמשרד האנרגיה מזמין את הציבור להתקין פאנלים סולאריים – אבל נכון להיום, באזורים רבים בארץ, בעיקר בצפון ובדרום, קווי ההולכה של חברת החשמל פקוקים ומי שיבקש לחבר את הפאנלים שלו לרשת ולהתחיל למכור למדינה חשמל ירוק, ייענה שאין מקום. לפעמים צריך להמתין חודשים, לפעמים שנים.

הקמפיין פונה בעיקר לישראלים מהשורה – כאלה שיש להם גג פרטי או גרים בבניין משותף. רבבות ישראלים שגרים בצמודי קרקע כבר כיסו את ביתם בפאנלים; בבניינים המשותפים, לעומת זאת, הסיפור תקוע.

הקמפיין פונה בעיקר לישראלים מהשורה – כאלה שיש להם גג פרטי או גרים בבניין משותף. רבבות ישראלים שגרים בצמודי קרקע כבר כיסו את ביתם בפאנלים; בבניינים המשותפים, לעומת זאת, הסיפור תקוע

לפי הערכות, מספר הבניינים המשותפים בארץ שהגג שלהם מכוסה בפאנלים סולאריים נע בין חד-ספרתי לכמה עשרות. בסרטון נראים 2-3 בניינים כאלה. בהנחה שזו לא הדמיה, מדובר בנתח נכבד מהאובייקטים שהיה ניתן לצלם.

לפי מחקר שנערך באוניברסיטה העברית, החסמים העיקריים בפני התקנת פאנלים סולאריים על בניינים משותפים בישראל הם הביורוקרטיה והיעדר תמריץ כלכלי מספק.

הממשלה אמנם הורידה את רף ההסכמה הנדרש מ-100% מהדיירים לשני שליש, אבל עדיין ועד בית או דיירים שמבררים במה זה כרוך מקבלים רגליים קרות: ההתנהלות מול כמה גופים מייגעת, ההשקעה הראשונית שנדרשת גבוהה, והרווח הכספי – בעיקר בבניינים מרובי דיירים – לא משכנע.

אילוסטרציה: התקנת פאנלים סולאריים על גג בית (צילום: iStock)
אילוסטרציה: התקנת פאנלים סולאריים על גג בית (צילום: iStock)

איתן פרנס, יו"ר איגוד חברות האנרגיה המתחדשת, מוסיף את העובדה שבמקרים רבים הגג כבר תפוס על ידי דודי השמש ההיסטוריים (שיש להם חשיבות אנרגטית מרובה בפני עצמם) וברבי קומות גם על ידי אלמנטים תפעוליים שקשורים למעלית ולמערכות אחרות של הבניין.

ובכל זאת, יש מדינות – למשל אוסטרליה וסין – שבהן המדינה נכנסה לעובי הקורה, נתנה תמריצים או סבסדה הקמה של פאנלים על גגות בניינים משותפים, והתוצאה – מיליונים מהם התכסו בפאנלים סולאריים. בישראל, בינתיים, המדינה משקיעה בסרטון, והגגות המשותפים נותרים מיותמים.

יש מדינות – למשל אוסטרליה וסין – שבהן המדינה נכנסה לעובי הקורה, נתנה תמריצים או סבסדה הקמה של פאנלים על גגות בניינים משותפים, והתוצאה – מיליונים מהם התכסו בפאנלים סולאריים

בדוחות שפורסמו השבוע בזה אחר זה, המשרד להגנת הסביבה ורשות החשמל שיקפו תמונה עגומה באשר להתקדמות האיטית להחריד של השימוש באנרגיות מתחדשות בישראל, וכשאומרים בארץ מתחדשות מתכוונים לשמש. הרוח, בוודאי אחרי האירוע הטראומתי עם הטורבינות ברמת הגולן, כבר לא תמריא לשום מקום.

הסרטון של משרד האנרגיה נוגע בנקודה הכאובה ביותר: הניצול האפסי של הגגות. אנחנו מתקינים שדות עצומים על הקרקע בשטחים הפתוחים, תוך גרימת נזקים לבעלי החיים ולמערכות אקולוגיות, והגגות – קרוב לשליש מפוטנציאל האנרגיה הסולארית בארץ – נותרים קירחים ולא מנוצלים. רק שלא בטוח שהמודעות הציבורית – שאותה אמור לעורר הקמפיין – היא הבעיה.

השבוע המדכדך למדי בתחום האנרגיה הסתיים בתפנית מפתיעה. לכנס תשתיות ותעשייה שהתקיים ביום חמישי בתל אביב, הגיע שר האנרגיה ישראל כ"ץ כשבאמתחתו בשורה חגיגית: חברת החשמל פינתה ברשת ההולכה שלה מקום ללא פחות מ-2,400 מגהוואט של אנרגיה סולארית.

גגות סולאריים בחבל אילות (צילום: אילת-אילות אנרגיה מתחדשת)
גגות סולאריים בחבל אילות (צילום: אילת-אילות אנרגיה מתחדשת)

מדובר במכסה משמעותית מאוד שתאפשר לחבר לרשת את כל מי שיבקש בדרום ובצפון. מדובר בפריצת דרך שתשחרר חסם משמעותי שבלם בחודשים האחרונים את הגדלת השימוש באנרגיה סולארית ופגע כלכלית ברבים שהתקינו פאנלים ונתקעו איתם כשהם מתחילים להחליד על הגג.

מאיפה צץ המקום הנדיב ברשת הפקוקה שפתאום יכולה לאכלס כל כך הרבה חשמל ירוק? מתברר שבחודשים האחרונים הגורמים השונים במשק החשמל בחנו מחדש את שיטת ההקצאה והחישובים של המקום הפנוי על רשת ההולכה. הבחינה הביאה למסקנה שאפשר לשחרר חבל הרבה יותר ארוך לטובת הצרכנים.

בחודשים האחרונים הגורמים השונים במשק החשמל בחנו מחדש את שיטת ההקצאה והחישובים של המקום הפנוי על רשת ההולכה. הבחינה הביאה למסקנה שאפשר לשחרר חבל הרבה יותר ארוך לטובת הצרכנים

התברר, למשל, שלא כל מי שמזמין מקום על הרשת בסופו של דבר מממש אותו, ולכן חברת החשמל יכולה להקצות מקום בשיטה שמזכירה אובר-בוקינג בחברות תעופה, מתוך הנחה שלא כל הנוסעים יגיעו. אם מישהו יקבל התחייבות למקום שמור והיא לא תמומש, הוא יפוצה על ידי המדינה.

המתווה החדש מותנה באישור של מליאת רשות החשמל ובשימוע ציבורי, ובהנחה סבירה שלא יהיו הפתעות הוא אמור לצאת לדרך בעוד כחודשיים, או בשפה שכולנו מבינים – אחרי החגים.

שר האנרגיה ישראל כ"ץ בכנסת, 4 ביולי 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)
שר האנרגיה ישראל כ"ץ בכנסת, 4 ביולי 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

לראשונה מזה זמן רב, אנשי האנרגיה הסולארית יצאו ממלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, שבו נערך הכנס, כשהם מחויכים ואופטימים. ולשם שינוי, כשישראל כ"ץ צייץ בדרכו לכנס "צפויות כותרות על המפץ המתוכנן בקרוב בתחום האנרגיה הירוקה בישראל", זו לא הייתה הבטחת סרק.

2

בתחילת מרץ קיבלה מיקי דרישת תשלום על קנס בסך 250 שקל מהמשרד להגנת הסביבה. העילה: השלכת סיגריה מחלון מכוניתה ברחוב יוסף ספיר בראשון לציון.

מיקי ובעלה דור תמהו. אין להם שום קשר לראשון לציון והם מזמן לא היו שם. הם גם לא מעשנים. כשבדקו את התאריך שבו נרשם הקנס, התברר שהיו באותו יום בטיול משפחתי בדרום עם הרכב השני שבבעלותם, בעוד המכונית החשודה בכלל נשארה בבית, בקיבוץ נאות מרדכי שבעמק החולה. הילדים שלהם קטנים ואין אף אחד אחר שבאפשרותו לקחת את האוטו ולצאת להרפתקאות מזהמות ברחבי הארץ.

הם הגישו ערעור ולתדהמתם נדחו. הנימוק: נאמן ניקיון ראה את האירוע ורשם את מספר הרכב. מיקי ודור ביקשו לראות תמונה. הרי בימינו כל דו"ח שרושם שוטר או פקח עירייה – בין אם בגין חנייה או על מהירות מופרזת – מגובה בצילום.

מתברר שהדרישה המינימלית הזו לא חלה על נאמני ניקיון, למרות שבפרסומת המעודדת הצטרפות לתוכנית, המשרד להגנת הסביבה דווקא מציג מצלמה.

פרסומת להצטרפות לתוכנית נאמני ניקיון של המשרד להגנת הסביבה
פרסומת להצטרפות לתוכנית נאמני ניקיון של המשרד להגנת הסביבה

במשרד להגנת הסביבה אומרים שלא מבקשים מהם לצלם מפני שאת חלק מהעבירות שהם מדווחים עליהן הם רואים תוך כדי נהיגה, וזה מסוכן (מה שנכון).

אחרי שהערעור נדחה, למיקי עומדת הזכות להישפט – וזה מה שבכוונתה לעשות. זה יהיה מעמד של מילה מול מילה, והשופט יצטרך לבחור למי להאמין. אבל מעבר לסוגיית הקנס הספציפי, יש כאן בעיה עקרונית.

נאמני הניקיון – ישראלים מעל גיל 16 שעברו הכשרה בסיסית – ממלאים (בהתנדבות) משימה מבורכת וחשובה. במדינה שרבים מתושביה רואים בה פח אשפה, טוב שיש מי שפוקח עין על המטנפים ומעניש אותם מדי פעם.

אבל עם כל ההערכה לשליחות ולרוח ההתנדבות של נאמני הניקיון, זה בלתי סביר לחלוטין שאדם שיש נגדו אפס ראיות ותיעוד צריך להיגרר לבית משפט כדי לנקות את שמו ולהימנע מתשלום קנס.

עם כל ההערכה לשליחות ולרוח ההתנדבות של נאמני הניקיון, זה בלתי סביר לחלוטין שאדם שיש נגדו אפס ראיות ותיעוד צריך להיגרר לבית משפט כדי לנקות את שמו ולהימנע מתשלום קנס

לא רק שנאמני הניקיון לא נדרשים לצלם, בטופס שהם ממלאים הם אפילו לא מתבקשים לציין את סוג הרכב והצבע שלו – פרטים שהיו יכולים לבסס את הטענה שהקנס ניתן לאנשים הנכונים או לחילופין להפריך אותה.

הודעת הקנס שקיבלה מיקי מנאות מרדכי על השלכת סיגריה בראשון לציון
הודעת הקנס שקיבלה מיקי מנאות מרדכי על השלכת סיגריה בראשון לציון

מה שכנראה קרה במקרה של מיקי, ולפי עדויות גם במקרים רבים נוספים, הוא שנאמן הניקיון שגה – ולו בספרה אחת – כשרשם את מספר הרכב שממנו הושלכה הסיגריה.

זה יכול לקרות לכל אחד, אבל כשאין שום גיבוי והצלבת מידע – באמצעות צילום או לפחות תיאור של הרכב – זו שגיאה קטנה שהופכת לטרטור גדול ולעוגמת נפש עבור האזרח התמים. יפה יעשו במשרד להגנת הסביבה אם יבחנו מחדש את מנגנון ההפעלה של נאמני הניקיון.

3

"שינוי קטן – השפעה גדולה", כתב לי יוסי ארן, שטייל לאחרונה באוסטריה. "הפקקים מחוברים כדי לא לזהם את הסביבה".

ואכן, ישראלים רבים שנסעו בקיץ הזה לאירופה – וגם כאלה שרוכשים בישראל משקאות המיובאים מאירופה (כמו סן בנדטו, למשל) – נתקלו בבקבוקים עם פקק מחובר. החל מ-2024 זה אמור להיות הסטנדרט המחייב באיחוד האירופי.

ישראלים רבים שנסעו בקיץ הזה לאירופה – וגם כאלה שרוכשים בישראל משקאות המיובאים מאירופה – נתקלו בבקבוקים עם פקק מחובר. החל מ-2024 זה אמור להיות הסטנדרט המחייב

בקבוקי משקאות של קוקה קולה עם הפקק המחובר בהולנד
בקבוקי משקאות של קוקה קולה עם הפקק המחובר בהולנד

כשהפקקים נפרדים מהבקבוק יש להם נטייה להגיע לטבע ולכל מקום שהוא לא הפח, והם נחשבים לפריט הפסולת הקטן הנפוץ בעולם אחרי בדלי סיגריות. החיבור לבקבוק אמור למנוע את זה ולאפשר למחזר אותם.

חברות המשקאות לא מאושרות מהשינוי שתבע מהן מאמץ לוגיסטי ותפעולי, אבל חלקן כבר מיישמות אותו בפועל.

4

ככל שמצבו של ים המלח מחמיר, כך הוא מצטלם יותר טוב. קל וחומר כשמדובר בצילומים מרחפן.

ביום ראשון הקרוב תיפתח בגלריית האמנות בדיזנגוף סנטר תערוכת הצילומים של מעיין קופרשטיין, תושב ערד, שתיעד את הים הנסוג מהאוויר. מקבצי הבולענים, עם ובלי מים, היו ונשארו המראה הכי מרהיב והכי נורא בסביבה.

צילום מתוך התערוכה "כמה נמוך אפשר לעלות" (צילום: מעין קופרשטיין)
צילום מתוך התערוכה "כמה נמוך אפשר לעלות" (צילום: מעין קופרשטיין)
עוד 1,376 מילים
סגירה