ושוב התקשורת נפלה שדודה לרגלי הטריק הכי משומש בארסנל של בנימין נתניהו ובלעה בזעזוע מתוזמר את חרדת הנאצים, אצל מארגני המחאה (מה זה? אותי לא מארגנים, אני באה לבד) הולכת ונלחצת הכרעה: מוטב להתנצל ולא לפגוע במחאה, יש לה נפש של ברבור, היא מנומסת ונוטה לרצות.

הרשו לי לגחך, זו מחאת ברזל שלא רואה בעיניים, מאות אלפים מפגינים ברחובות לאורך תשעה חודשים ועוד ידה נטויה, ובכל זאת, כל אמירה נוקבת מערערת אותה. המחאה היא אישה מוכה שהחליטה לעזוב גבר מתעלל אבל כל הזמן מתנצלת.

זו מחאת ברזל שלא רואה בעיניים, המוני מפגינים ברחובות לאורך 9 חודשים וידה נטויה, ובכל זאת, כל אמירה נוקבת מערערת אותה. המחאה היא אישה מוכה שהחליטה לעזוב גבר מתעלל אבל ממשיכה להתנצל

אתמול ימני מטורלל בכיפה דרס מפגינים. בטח מישהי עם הפרעה שלטונית צרחה לו באוזן "תיסע, תיסעעע" והוא, אומרים לו "תיסע" – הוא נוסע, למה מי הם, מאבטח מושתן?

התביעות להתנצלות עפות כאן מכל עבר. עם עיקש אנחנו, העולם חייב לנו סליחה מתמדת כי סבלנו.

עכשיו הדרישה מופנית גם פנימה. סליחה שנשבר לנו. אחרונה בשרשרת המתנצלות היא שקמה ברסלר, על כך שאמרה "אסור לדבר עם נאצים יהודים", וחזרה בה כי רוצחי משפחת דוואבשה נעלבו – ככה להשמיץ יהודים עם גפרור?
השר בצלאל סמוטריץ' הכריז שצריך למחוק כפר ערבי – מה נאצי בלמחוק? מוחקים והולכים לשתות משהו. ברוך גולדשטיין טבח במתפללים מוסלמים, בטח הרעישו בין שתיים לארבע והוא נח, אבל נאצי? ועוד עם זקן וכיפה? מה נאצי מה?

עיתונאי בערוץ 14 אמר מי לדעתו היה מצטרף בזמנו לגסטאפו. נחשו מי. בהפגנת הימין השבוע הורמו שלטי כהנא צדק וברוך גולדשטיין צדק ויגאל עמיר צדק והרוצח עמירם בן אוליאל צדק. אבל מי מתנצל? תראו איך מירי רגב דרשה מהנהג "תיסע, תיסע" הישר על מאבטח שזיכתה במחמאה "מושתן". אבל שקמה ברסלר אמרה נאצים.

בכלל, כשאומרים לנו נאצים אנחנו לא רואים בעיניים. איזה מעליב, אנחנו? עם של רועי צאן? גם גלית גוטמן שרת ה.. אה, לא, ובכן התנצלה על "החרדים מוצצי דם". גם מעליב גם אנטישמי.

עיתונאי בערוץ 14 אמר מי לדעתו היה מצטרף בזמנו לגסטאפו. נחשו מי. בהפגנת הימין השבוע הורמו שלטי כהנא צדק וברוך גולדשטיין צדק ויגאל עמיר צדק והרוצח עמירם בן אוליאל צדק. אבל מי מתנצל?

תראו, חברים, אני פונה ללב שלכם, חלאס להתנצל, זה חארטה. אין לי עניין להושיט את הלחי השנייה. יהודייה אנוכי, איני נוצרייה, ולבי חסר דת, הוא חופשי כציפור.

בצד ימין חוגגים על כל התנצלות תוך כדי חבטת נגד בלתי מתנצלת בעליל, ע"ע ח"כ טלי גוטליב, ספינת הדגל של הנאצות שנמצאת במצב רטט מאז נבחרה לכנסת. אמיר אוחנה, עלה התאנה הוורוד על ערוות בנימין נתניהו, שלח אזהרה למערכת המשפט שסידרה לו שוויון זכויות שמגיע לו בדין. אחריו אצה רצה כלת פרס סביח גלית דיסטל אטבריאן, לבושה בחליפת איומים, ונאמה ב"הפגנת המיליון" שנראתה כמו אזכרה של הימין אחרי שנפל לידי הכיפות הסרוגות שעשו בו מעשה סדום, וכנהוג בעדת נתניהו שחררה נצרת-ההסברה את הבנצי גופשטיין הפנימי שלה ואיימה על נשות צמרת המשפט האמיצות: "יש לכן עסק איתי".

גו גירל, כי אין על אחוות נשים. בעיקר אם את שרת ההסברים לשרה נתניהו, אשת הדייג שכבר לא מסתפקת בבלפור אלא דורשת קיסרות. או צירעת ההסברה דיסטל אטבריאן שמדברת על היועמ"שית כאילו רעו יחד את צאן יעקב.

בכל מוצ"ש בו אני נעקרת באי רצון מהבית כדי להפגין, נשימתי נעתקת מחדש מול ההמון שזורם לקפלן כבראשונה, כמתקבצים סביב מיטת חולה. אני זוכרת איך ב-2017 יצאתי בכל מוצ"ש מביקור אצל אמא שלי ב"משען" להפגנות פ"ת מול אביחי מנדלבליט שלא התעורר בזמן, ואמא שלי הצחיקה אותי כשהעירה בדאגה "שלא ירביצו לך שם", או כורכת לצווארי צעיף "כי קר על האופנוע". הו אמא, איפה אמא. אין אמא.

בימים אלה כל ממזר מלך וכל דאלים בן גביר והאזרח מוצא עצמו נע בין בחילה לבחילה קשה וזה לא הריון, רבותי, זה תבשיל שהוקדח קשות, לא לבלוע ולא להקיא. תפתחו פה גדול אבל ממש גדול כי אם לא תצטרפו להפגנות הדבר הזה יאכל אתכם בחזרה ויקראו לו יאיר נתניהו. כי אין תחתית עמוקה מדי.

תחזיקו חזק בשפת הבור, אנחנו בצלילה חופשית. אנחנו אמנם רבים מול מעטים, שלא יספרו לכם אחרת, רוב העם מאס בשליט הרקוב ובסריסיו העלובים, אבל אנחנו, האזרחים שיוצאים לרחובות כמעט שנה, לא יכולים לבד. העמודים האלה יפלו יום אחד גם על ראשיכם, אז קדימה, שמאל ימין שמאל.

בימים אלה כל ממזר מלך וכל דאלים בן גביר. אנחנו אמנם רבים מול מעטים, שלא יספרו לכם אחרת, רוב העם מאס בשליט הרקוב ובסריסיו העלובים, אבל אנחנו, האזרחים שיוצאים לרחובות, לא יכולים לבד

בקפלן ובכל הארץ רבבות מפגינים מתייצבים שוב ושוב ועוד שוב אחד, כמו לביקור הורים או כמי שנקראו לדגל, מתנפצים אליו בעקשנות ותקווה ועצב. מדינה קרועה לגזרים, אותו ראש ממשלה מחורבן ופוליטיקאים עלובים, אבל איזה עם!

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת