אילן עובד בהדסה מאז סוף שנות ה־80. הוא אח מוסמך, עם היסטוריה של חובש צבאי ותואר שני. אבל כשהגיע להדסה, שמו אותו דווקא במחסן. "לא הבנתי למה עד שמישהי שאלה אותי, 'אתה עובד ניקיון? למה בעצם אתה פה?' ואז הבנתי שיש בעיה. שמתי את המדים והודעתי שאני מתפטר.

האיום עשה את שלו ואילן התקדם לתפקיד שאליו הוכשר. אבל מאז, לדבריו, הוא מתמודד עם אפליה בקידום בעבודה ועם תחושות קשות שתמיד מסתכלים עליו קצת מוזר, קצת אחרת – לא משנה כמה הוא טוב בעבודה.

"זה כמעט ככה מההתחלה. אף פעם לא התלוננתי כי הבנתי שאין טעם. האחות הראשית הראשונה הייתה לטובתי, אבל אז הגיעה מישהי אחרת ועשתה דווקא – לא אישרה לי את היום היחיד שביקשתי להיות בו בחופש, לא אישרה לי משרה מלאה. קרוב לעשר שנים קיבלתי פחות זכויות, ואכלתי חרא. רק כשאיימתי שוב להתפטר כי אני לא מתקדם – אושרה סוף סוף המשרה.

"פעם אחת נפגשתי עם עמיר פרץ (יו"ר ההסתדרות לשעבר) ששאל אותי איפה אני עובד. אמרתי לו 'הדסה'. שאל כמה זמן? אמרתי לו '30 שנה'. הוא לא הצליח להבין איך אני עדיין אח זוטר. הוא הרים טלפון לבכיר בבית החולים ושאל איך קורה דבר כזה.

עמיר פרץ. כיו"ר ההסתדרות הוא ניסה להבין איך עובד לא קודם במשך 30 שנה (צילום: תומר נויברג, פלאש90)

"קידמו אותי לשנה לתפקיד הדרכה כדי לרצות את הבכיר שדיבר עם עמיר פרץ, ואחרי שהוא עזב החזירו אותי חזרה לתפקיד הזוטר. זה מדהים שאני עובד 30 שנה בעבודה שבה מתקדמים לפי ותק – ובכל זאת, לא מתקדם"

"למוחרת אומרים לי 'למה התלוננת?' הסברתי שלא התלוננתי, בסך הכול שאלו אותי ועניתי. אז קידמו אותי לשנה לתפקיד הדרכה כדי לרצות את הבכיר שדיבר עם פרץ, ואחרי שהוא עזב החזירו אותי חזרה לתפקיד הזוטר. זה מדהים שאני עובד 30 שנה בעבודה שבה מתקדמים לפי ותק – ובכל זאת, לא מתקדם".

"הייתי אתיופי יחיד בין 50 עובדים"

אילן הוא אחד משישה עובדים יוצאי אתיופיה בהדסה שטענו באוזני זמן ישראל על אפליה ויחס מנוכר, נטול התחשבות או אפילו בעל ניחוח גזעני. כולם הועסקו בהדסה בשנים האחרונות. חלק מהעדויות הגיעו לכדי תלונות רשמיות ולעיתים אופן הטיפול בתלונות האלה מעורר תהיות.

בהדסה משוכנעים שמדובר בתלונות חסרות ערך של "עובדים לא טובים", שמנהליהם לא היו מרוצים מתפקודם, אך מסרבים לבדוק לעומק טענות על אפליה ואמירות גזעניות.

אחד המקרים הבולטים שמעסיקים את הדסה בחודשים האחרונים הוא זה של קדוש מולא, עובד מחלקת האספקה הסטרילית, שבית החולים מנסה לפטר כבר ארבע שנים, בינתיים ללא הצלחה. מולא זועק כנגד חווית הגזענות שהוא חווה לטענתו כבר זמן רב.

קדוש מולא (צילום: באדיבות המצולם)

"הייתי אתיופי יחיד בין 50 עובדים במחלקה. עם הזמן הרגשתי שכל הזמן מסתכלים עליי. בוחנים אותי בשבע עיניים. בעבודה כזאת קורא שישנן טעויות. אצל אחרים טעויות יכולות להתקבל – אצלי זה אסון טבע"

הוא אף הגיש תלונות ליחידה למניעת גזענות במשרד המשפטים. בשבועות האחרונים גם נבדקת במשרד מבקר המדינה תלונתו על "התעמרות בעבודה על רקע אפליה גזעית". במסגרת הבדיקה כבר הוזמנו כמה בעלי תפקידים בהדסה כדי למסור את גרסתם.

מולא עובד בהדסה יותר מעשור. "הייתי אתיופי יחיד בין 50 עובדים במחלקה. עם הזמן הרגשתי שכל הזמן מסתכלים עליי. בוחנים אותי בשבע עיניים. בעבודה כזאת קורא שישנן טעויות. אצל אחרים טעויות יכולות להתקבל – אצלי זה אסון טבע. כל בוקר, 'קדוש, גש אליי, קדוש גש אליי'. על כל דבר קטן ושולי הוגשה נגדי תלונה".

קדוש מולא (צילום: באדיבות המצולם)

ביוני 2019 הוחתם מולא על מכתב התפטרות, אך ההתפטרות בוטלה לאחר שטען כי הוחתם שלא בתום לב לבקשת המנהלת שלו על דף ריק, שלאחר מכן הוספו בו פרטי ההתפטרות. חודש אחר כך הוא זומן לשימוע לקראת פיטורים.

מפרוטוקול השימוע ההוא עולה, על פניו, כי לפחות חלק מהטענות נגד קדוש היו לא מבוססות או מבוססות רק באופן חלקי. אחת החמורות שבהן, שנוגעת להתנהגות בלתי הולמת, לא החזיקה מים. חלק מהתלונות (כמו הדבקה לא נכונה של מדבקות) נראות כמו ניטור יתר.

כבר ב־2019 פנה מולא ליחידה לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים והגיש תלונה רשמית על אפלייה קשה בגין גזענות. הוא התלונן על כינויים כמו "כושי" "קוף" והערות על צבע עורו

כבר באותו שימוע התלונן מולא על אמירות גזעניות המופנות כלפיו במחלקה, ונציגי בית החולים ענו לו בתגובה כי לא ידעו על כך ו"חבל שלא הציף את הדברים קודם". הפיטורים בוטלו וקדוש הושב לעבודה. אולם, מאז, לטענתו, מתנכלים לו ללא הפסקה.

בשיחות סגורות נשמעות על־ידי הדסה טענות חמורות ומגוונות נגד קדוש, אולם אלה נאמרות תמיד אוף רקורד, וחלקן לא מגובה בכתובים או בתלונות רשמיות. חלק מהתלונות הללו לא הופיע כלל בשיחות השימוע (לא בראשון וגם לא בזימון לשימוע השני).

מולא, צריך לומר, מאד עיקבי בטענותיו. מכתב אחר מכתב הוא פונה לבכירים ולגופים חיצוניים ומבקש הגנה מפני גילויי התעמרות הכוללים לדעתו זלזול, מניעת קידום, פגיעה בשכר, ניטור דקדקני של פעולותיו ואפליה קשה. בהדסה טוענים בתוקף כי טענותיו "נבדקו", אולם היסטוריית המכתבים מראה שאם נבדקו – נבדקו, לטענתו, בלעדיו.

כבר ב־2019 פנה מולא ליחידה לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים והגיש תלונה רשמית על אפלייה קשה בגין גזענות. הוא התלונן על כינויים כמו "כושי" "קוף" והערות על צבע עורו שהופנו לעברו.

אילוסטרציה: בית החולים הדסה (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

רק לאחר שהתיק הועבר למשרד הכלכלה השיבה הדסה במרץ 2023 באופן רשמי על הטענות, ודחתה "מכל וכל" את הטענות ליחס גזעני, כמו גם את טענותיו של מולא לאפליה בעבודה ולפיטורים לא צודקים

היחידה בראשות עורך הדין קובי אווקה (שפוטר לאחרונה על־ידי שר הרווחה דודי אמסלם, ועתר נגד הפיטורים בטענה ל"חוסר סבירות") העבירה מכתב להדסה עם בקשה לתגובה ודרישה למיידעים סדורים על מספר האתיופים המועסקים. עד היום הדסה לא השיבה לשאלה זו, וככל הנראה השיבה למשרד המשפטים רק בעל פה.

בשיחות פנימיות גורסים בהדסה כי משרד המשפטים דחה את טענותיו של מולא וקבע כי אין בהם ממש. אולם, אווקה תיאר בפנינו תמונה שונה: "אנחנו יחידה שהסמכות שלנו היא בעיקר על משרדי ממשלה ויחידות סמך. הדסה היא גוף ציבורי, אך לא ממשלתי. למרות זאת, כשקדוש התלונן ב־2019 ראינו שיש תשתית בתלונתו ולכן סייענו לו לקבל סיוע משפטי ובאמת ההליך נגדו אז בוטל.

"מעבר לכך, הסמכות היא נציבות שוויון הזדמנוית בעבודה במשרד הכלכלה. לכן בתלונה השנייה שהגיש ב־2022 כבר דאגנו להעביר את הטיפול לידיהם". ואכן, רק לאחר שהתיק הועבר למשרד הכלכלה השיבה הדסה במרץ 2023 באופן רשמי על הטענות, ודחתה "מכל וכל" את הטענות ליחס גזעני, כמו גם את טענותיו של מולא לאפליה בעבודה ולפיטורים לא צודקים.

לזמן ישראל נודע כי במכתב למשרד הכלכלה מעלה הדסה השערה כי מולא "עלה להתקפה", כביכול, רק לאחרונה, כחלק מניסיון להדוף את הטענות נגדו. אולם, כאמור, כבר בשיחת השימוע הראשונה ב־2019 העלה מולא את הטענות ליחס גזעני, ובניגוד לטענת הדסה הן לא נולדו בעקבות הזימון המחודש לשימוע.

מנכ"ל בית חולים הדסה יורם וייס (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

מולא גם פנה למנכ"ל הדסה יורם וייס ביוני 2022 ובמקביל גם ליו"ר הדסה דליה איציק עם טענות חמורות למניעת קידומים, להערות פוגעניות ולאפליה על רקע גזעני. גם וייס וגם איציק התעלמו במשך שמונה חודשים

מולא גם פנה למנכ"ל הדסה יורם וייס ביוני 2022 ובמקביל גם ליו"ר הדסה דליה איציק עם טענות חמורות למניעת קידומים, להערות פוגעניות ולאפליה על רקע גזעני. מולא אף הביא את המכתב למזכירה של איציק באופן פיזי ווידא שהיא תקבל אותו. אך גם וייס וגם איציק התעלמו ממכתבו במשך שמונה חודשים תמימים.

מה קרה פתאום ששמונה חודשים אחרי שפנה אליהם בתחינה החליט מנכ"ל הדסה וייס להשיב גם בשמו וגם בשם איציק? ובכן, זמן קצר לפני כן משרד המשפטים שוב התערב והעביר את התלונה לטיפול של משרד הכלכלה.

רק אז, פתאום, נזכר וייס להשיב למולא והודיע לו בכתב כי תלונתו בת שמונת החודשים נדחית: "קראנו בעיון רב את מכתבך וביצענו בדיקה לבחינת הטענות שהועלו בו. בסיום הבדיקה לא מצאנו ביסוס לטענות".

וייס מציין כי מנהליו של קדוש הביעו חוסר שביעות רצון מתפקודו והכחישו את טענותיו. עם זאת הוא מוסיף: "הנהלת הדסה רואה באופן חמור ביותר כל גילוי גזענות שהוא. לכן אני מבקש כי תפנה לאגף משאבי אנוש בתלונה מסודרת בכל מקרה שכזה אשר יבחן ויטופל במלוא החומרה".

אילוסטרציה: מבט על בית החולים הדסה (צילום: Hadas Parush/Flash90)

"בחוקת הדסה ישנו סעיף המחייב את הדסה להתייחס לפניות עובדים המלינים על פגיעה בכבודם ועדיין זכיתי לאדישות הן מהשדרה הניהולית והן מהאגף למשאבי אנוש"

תשובתו של וייס מעלה תמיהות. כיצד "התבצעה בדיקה" מבלי לשוחח עם העובד? ומדוע הוא מציין מחד כי הדסה "רואה באופן חמור ביותר כל גילוי גזענות שהוא", אך כאשר מגיעה תלונה כזאת, מוצדקת או לא, הוא משתהה שמונה חודשים בביצוע בדיקה או אפילו במענה פשוט – ואז משיב עליה ללא שיח עם העובד?

במכתב התשובה שלו למנכ"ל הדסה (מכתב שעליו כבר לא קיבל מענה) כתב מולא: "בחוקת הדסה ישנו סעיף המחייב את הדסה להתייחס לפניות עובדים המלינים על פגיעה בכבודם ועדיין זכיתי לאדישות הן מהשדרה הניהולית והן מהאגף למשאבי אנוש.

"האפליה שאני מלין עליה, עוד מ־2019, עם תלונה ליחידה למיגור גזענות במשרד המשפטים, לא קיבלה התייחסות מהדסה – לא אז ולא בכל התקופה לאחריה שפניתי לא פעם בעניין".

ההזמנה לשימוע מחודש שהגיעה באפריל השנה כבר זרועה בטענות קשות נגד מולא על החתמה עקומה של כרטיס העובד שלו, יציאה באמצע יום העבודה ואי־ציות למנהליו. מאז הזימון ההוא מולא, שסובל מנכות ומבעיות נפשיות, נמצא בחופשת מחלה. לטענתו, כתב השימוע הזה נתפר כנגדו בקפדנות.

קדוש מולא (צילום: באדיבות המצולם)

"כשהלכתי למחסן להביא כוסות חד־פעמיים וחזרתי עם שרוול, אומרים לי 'זאת גניבה, תחזיר את הכוסות'. וכתבו ביומן 'גנב כוסות, דרשתי שיחזיר'. הייתי בשוק"

"כל המשמרות שלי בוטלו, אז השכר שלי ירד ב־50%", מספר מולא. "יש מחלקות שונות בהדסה ואתה עובד בצוות, אבל מאז הפיטורים הקודמים שמו אותי תמיד לבד – כשכל האחרים בזוגות. הכול כדי להקשות עליי. כל פעולה שלי עקבו אחריה וניהלו יומן מדוקדק של כל פעולה שלי, כמו בחקירה.

"כשהלכתי למחסן להביא כוסות חד־פעמיים וחזרתי עם שרוול, אומרים לי 'זאת גניבה, תחזיר את הכוסות'. וכתבו ביומן 'גנב כוסות, דרשתי שיחזיר'. הייתי בשוק. מנעו ממני גישה למחשב כי טוענים שאני מחטט במיילים.

"ביקשתי פינת עבודה משלי שאוכל לעבוד – אין לי הרשאות. זה כמו לקשור שתי ידיים מאחורי הגב. אני עובד בהזמנות, אבל אין לי הרשאה להזמין כלום. ואז אומרים, 'אתה לא מקצועי'. היה קורס אקסל, ביקשתי שיוציאו אותי. לא הסכימו. אמרו, 'אתה לא צריך'.

"אז מנהל אגף אמר לי 'תתגנב לכיתה, שלא יהיה רשום באופן רשמי שהתקבלת'. אחר כך זימנו אותי לשיחה אצל יו"ר הוועד. נכנסתי אליו וביקשתי לדבר איתו ביחידות, אבל לצדו הגיעה חברת ועד נוספת שביקשה 'תרקוד לי ריקוד אתיופי'. אין לתאר את ההשפלה".

יו"ר ועד עובדי הדסה אמנון ברוכיאן, 2013 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

"זימנו אותי לשיחה אצל יו"ר הוועד. נכנסתי אליו וביקשתי לדבר איתו ביחידות, אבל לצדו הגיעה חברת ועד נוספת שביקשה 'תרקוד לי ריקוד אתיופי'. אין לתאר את ההשפלה"

בשיחה עימו טוען יו"ר ועד העובדים אמנון ברוכיאן כי דווקא הגן על מולא, לפחות בהתחלה. "הוא היה אצלי, הוא כתב מכתב שהוא עוזב את העבודה ובא אליי לאחר מכן ועשיתי הכול עם הנהלת הדסה כדי להחזיר אותו לעבודה.

"יש לנו עשרות עובדים אתיופים, מכל העדות וכל הסוגים. זה עורבא פרח. הוא ועורך הדין שלו היו אצלי והודו לי על שהחזרתי אותו לעבודה. הייתי גם אצל המשרד למבקר המדינה השבוע ושאלו אותי את אותן השאלות. מדובר בטענות חוזרות שאין בהן שום דבר. הוא פשוט עצלן שאוהב לטייל. עם כל הכבוד, הוא עושה הכול חוץ מלעבוד ומציג את זה כגזענות. זה שטויות, אין בזה שום דבר".

אין שום צדק בטענתו של מולא שהיה צריך לקחת ייעוץ משפטי חיצוני, כי הוועד לא מעוניין לייצג אותו?
"לא, לא. להפך, הייעוץ המשפטי שלו אמר לו שהוא צריך לנשק לי את הידיים 24 שעות כי עשיתי הכול כדי להחזיר אותו לעבודה. באף מקום אחר לא מחזירים אדם אחרי שעזב. זה היה חמלה מצד ההנהלה אחרי שאני פניתי להנהלה.

"באוזניי הוא לא טען שחתם על טופס ריק, רק עכשיו זה עולה. הוא רק דיבר על המצב האישי שלו. הוא גם טען שהוא לא זוכה במכרזים. זה שטויות כל הדברים האלה. יש הרבה תלונות עליו. הבנתי שהוא גם שתיין, הוא בא שיכור לעבודה".

קדוש מולא (צילום: באדיבות המצולם)

"זה שטויות כל הדברים האלה. יש הרבה תלונות עליו. הבנתי שהוא גם שתיין, הוא בא שיכור לעבוד". יש לך הוכחות? "לא, אני אומר לך מה אני שומע מאנשים"

יש הוכחות לכך? זאת טענה שאינה מופיעה בזימון לשימוע.
"לא, אני אומר לך מה אני שומע בפרוזדורים מאנשים".

"הוא לא נראה לך מסומם?"

המקרה של אפי אברה גם הוא מורכב. אברה ביקש להתקבל לתפקיד סניטר ב־2019. משום מה כאשר פנה בעצמו – לא התקבל, אך מספר ימים אחר כך, כשהופנה מלשכת העבודה, דווקא כן התקבל והפך לעובד קבוע.

ביוני 2022 הוא נפגע בתאונת עבודה וזמן קצר לאחר מכן קיבל זימון לשימוע לפני פיטורים, שבו הועלו שני אירועים קודמים, בהם התבלבל בין גופות שהוציא מהפתולוגיה. אברה לא הכחיש את האירועים, אך תהה מדוע דווקא עכשיו, ללא סיבה אקטואלית, גורמים אירועים ישנים לפיטוריו.

הראשון התרחש ב־2021, אירוע מינורי יחסית, שחודש אחריו קיבל קביעות ושלושה חודשים אחר כך העלאה בדרגה. כלומר, האירוע לא לווה בהליך משמעתי כלל. האירוע השני התרחש במרץ 2022 והביא לתקרית חמורה יותר, שבמסגרתה משפחה נסעה לשטחים עם הגופה הלא נכונה, ורק כשהגיעה למחסום התגלתה התקלה והגופה הוחזרה לבית החולים.

מבדיקה עיתונאית שהתפרסמה בעקבות התקרית עולה כי לפחות חלק מהאחריות לתקרית המביכה נובעת מנהלים פגומים של זיהוי גופות בחדר המתים של הדסה, וכי ככל הנראה מדובר לכל היותר בטעות אנוש.

אילוסטרציה: אנשי חברה קדישא מפנים גופה בירושלים, 1 באפריל 2020 (צילום: Mahmoud Illean, AP)

"המוביל חשב לתומו שהגופה שהוצאה אל המסדרון היא זו שלה הוא מחכה, ולכן הוא העמיס אותה על הטנדר ונסע". בכתבה נטען גם כי לא אחת מתעכבות הלוויות בגלל הנהלים הפגומים בחדר המתים של הדסה

"כדי להבין איך טעויות מסוג זה קורות יש להבין ראשית איך נראה חדר המתים של הדסה עין כרם: על הגופות המכוסות מוצמדים תגי זיהוי אל הצוואר או אל הרגל", נכתב בכתבה. "תג הזיהוי של אישה הוא בצבע ורוד ותג זיהוי של גבר הוא בצבע כחול.

"אלא שזוהי ההפרדה היחידה שנעשית בין הנפטרים, שכן הגופות של בני כל הדתות משוכנות בחדר אחד בערבוביה ואין הפרדה נוספת בין נפטרים גברים לנשים. מאחר שחדר המתים עמוס לרוב בנפטרים, כדי להגיע אל גופה שנמצאת בחלק האחורי של החדר יש צורך להוציא את הגופות שבקדמתו אל המסדרון.

"רק אז מתאפשרת הגישה אל הגופה הרצויה וניתן להוציא ולשחרר אותה לחברה קדישא או לבני המשפחה שבאו לקחתה. במקרה שלפנינו הגיע משחרר הגופה אל בית החולים כדי לקחת אותה. הסניטר ביקש ממנו להמתין והוציא גופה אל המסדרון במטרה להגיע אל הגופה המיועדת לקבורה שנמצאת בירכתי החדר.

"המוביל חשב לתומו שהגופה שהוצאה אל המסדרון היא זו שלה הוא מחכה, ולכן הוא העמיס אותה על הטנדר ונסע". בכתבה נטען גם כי לא אחת מתעכבות הלוויות בגלל הנהלים הפגומים בחדר המתים של הדסה.

אילוסטרציה: צוות רפואי בבית החולים הדסה (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

אחרי שאברה סירב להוציא את המלווה המייעצת לו, החליט עורך הדין מטעם הדסה לבטל את השימוע ולעובד נמסר מכתב פיטורים ללא שימוע. מייד נעשתה פנייה לבית הדין לעבודה, שגרמה לביטול הפיטורים

כאמור, הזימון לשימוע הגיע חמישה חודשים אחרי האירוע עם הגופה, וגם בהדסה הודו כי לא הייתה כל תקרית או תלונה מאז שהצדיקה את ההתעוררות המאוחרת. אל השימוע הגיע אברה בליווית מלווה, שמייעצת לו משפטית בהתנדבות.

אולם, נציגי הדסה הורו לה להישאר בחוץ, על אף שבשימוע מותר להביא מלווה ובמקרה שבו מדובר בעובד חלש יחסית, יש בכך אפילו היגיון וצדק, במיוחד לנוכח העובדה שמטעם הדסה הגיעו לא פחות משבעה נציגים, ובמיוחד לנוכח חוסר האמון של העובדים האתיופים בנציגי הוועד.

אחרי שאברה סירב להוציא את המלווה המייעצת לו, החליט עורך הדין מטעם הדסה לבטל את השימוע ולעובד נמסר מכתב פיטורים ללא שימוע. מייד נעשתה פנייה לבית הדין לעבודה, שגרמה לביטול הפיטורים הבלתי חוקיים.

אלא שכצפוי, שמונה ימים אחר כך הגיע מכתב עם זימון חדש לשימוע. ואחרי שימוע זה פוטר אברה באופן רשמי. הוא החליט לא לוותר ופנה לבית הדין לעבודה בהליך ביניים שתבע מהדסה להחזירו לעבודה.

כשהמלווה של אברה שאלה את אמרכל הדסה אודי שאולוף על פגישה שאליה זומן העובד אחרי תקרית הגופות השנייה, שאולוף הגיב: "את יודעת באיזה מצב הוא היה כשהוא נכנס אליי… הוא היה נראה לי על סמים"

במהלך הדיון הוא אף סירב להצעות לפיצויים כספיים, מה שמוכיח לכאורה כי רצונו לשוב לעבודה אמיתי. בית המשפט דחה את בקשתו להשיבו לעבודה וגרס כי לא הצליח להוכיח אפליה על רקע גזעני. בימים אלה הוא שוקל הגשת תביעה על פיטורים שלא כדין.

בהדסה מודים בשיחות פנימיות כי אברה עובד "טוב" בסך הכול, אך מצביעים על שתי התקלות כגורם המחייב את פיטוריו. גם אם הטענות האלה (שהתקבלו בידי בית המשפט בהליך הביניים) מוצדקות, הן עדיין לא מסבירות אירוע בעל גוון גזעני לכאורה שהתרחש במהלך השימוע.

זה היה כאשר המלווה של אברה שאלה את אמרכל הדסה אודי שאולוף על פגישה שאליה זומן העובד אחרי תקרית הגופות השנייה, ושאולוף הגיב: "את יודעת באיזה מצב הוא היה כשהוא נכנס אליי… הוא היה נראה לי על סמים. הוא היה המום לגמרי".

המלווה הגיבה בתדהמה: "לשיטתי זו הייתה הערה מאד פוגענית.  בסופו של יום הוא (העובד) נפגע מאוד". שאולוף הגיב: "את הסיפורי סבתא האלה הוא לא סיפר לי בשימוע". לדיון בית הדין לעבודה צורף פרוטוקול, אך משום מה מתוך הפרוטוקול הזה השיח הפוגעני הזה "נוקה" כמו גם כמה פרטים נוספים. מישהו בהדסה הבין כנראה שזה לא נראה טוב.

בית החולים הדסה (צילום: הדס פרוש, פלאש90)

לדיון בית הדין לעבודה צורף פרוטוקול, אך משום מה מתוך הפרוטוקול הזה השיח הפוגעני הזה "נוקה" כמו גם כמה פרטים נוספים. מישהו בהדסה הבין כנראה שזה לא נראה טוב

"איבדתי אמון באנשים"

לידי זמן ישראל הגיעו תלונות נוספות של עובדים יוצאי אתיופיה, שחששו להיחשף ומתארים תחושות של השפלה, זלזול, תקשורת לקויה, חוסר חמלה או התנערות מהם. עובד אספקה סיפר: "אני הרגשתי את הגזענות כל יום. מה זה הרגשתי? סבלתי.

"הייתי יוצא מהבית, לא היה לי חשק לעבוד. הייתי חוזר הביתה – לא רוצה שידברו איתי מהמשפחה. אוי ואבוי אם מישהו היה אומר לי מילה, לא הייתי מסוגל לשוחח איתם, כי הרגו אותי. איבדתי אמון באנשים. פשוט איבדתי. היו אנשים ישרים וטובים שעזרו לי אבל בסוף לא החזקתי מעמד ועזבתי".

למה לא נלחמת?
"זה קשה מדי. זה ממש קשה להילחם. מה ייתן לי להילחם? מה זה ייתן לי?"

זיוה, (השם המלא שמור במערכת), עובדת אחרת שזומנה ב־2019 לשיחת פיטורים אחרי שהתלוננה באופן רשמי על אפליה ועל גילויי גזענות, מספרת. "נקראתי לשיחה אצל הממונה על פניות הציבור לגבי תלונה של מטופלת", כתבה העובדת לחברת הנהלה בכירה.

"לצערי, שיחת ההבהרה הפכה לבירור משמעתי… על כל החריגות שלי, לטענתן, בעבודה. הוצפו מקרים שלא היה לי מושג ו/או זיכרון לגביהם. כידוע לפני בירור עליכן ליידע עובד באופן מוסדר ובוודאי לאפשר לי להגיע עם ייצוג מטעמי.

אילוסטרציה: בית החולים הדסה (צילום: מרגלית סלובין, פלאש90)

בסופו של יום זיוה פוטרה, וככל שהצלחנו לברר טענותיה על גזענות ואפליה מעולם לא התבררו. הם גם לא נכללו בכתב השימוע. זיוה נשמעה השבוע מיואשת וסירבה לשתף פעולה עם הכתבה. "זה לא יעזור"

"בסמיכות לפגישה הנ"ל הצפתי בפני המנהלת שלי שאני חווה גילויי גזענות הן מהצוות והן מהמטופלים. ביקשתי את הסיוע שלה ולמעשה זכיתי בקיתונות של כעס עם המלצה שאינני חייבת להישאר בעבודה. אני מאד פגועה ונסערת".

בהמשך התלוננה העובדת כי במקביל להליך הפיטורים חוותה ניטור מדוקדק והשפלה בעבודה: "אני אספר בקצרה מה אני עוברת על בסיס קבוע במשמרות", כתבה לאחת מעמיתותיה. "נדמה שנאמר לעובדים להתנהל ככה. כשאני מגיעה למשמרות ואני מברכת אותם לשלום, לא מחזירים לי.

"במשמרות בוקר, כשאני עובדת עם המנהל והסגנית, יש התעלמות מוחלטת ממני. אני על תקן עציץ… משגיחים עליי אחמ"שים, בודקים אותי על כל דבר קטן. במידה שאני משאירה תיק לבטל – התיק נעלם כאילו לא היה קיים. נדמה שמחפשים סיבה לפטר אותי ומנסים לדכא אותי מבחינה חברתית".

בסופו של יום זיוה פוטרה, וככל שהצלחנו לברר טענותיה על גזענות ואפליה מעולם לא התבררו. הם גם לא נכללו בכתב השימוע, שהסתיים כאמור בפיטורים. זיוה נשמעה השבוע מיואשת וסירבה לשתף פעולה עם הכתבה. "זה לא יעזור", אמרה. "מי שמתלונן רק מזיק לעצמו".

עו"ד רינה איילין גורליק, מנכ"לית אגודת יהודי אתיופיה (צילום: אגודת יהודי אתיופיה)

"המקרים המתוארים בכתבה הם מקרים עצובים וכואבים המציגים לכאורה גזענות גלויה וסמויה וספק אם הנהלת הדסה עשתה די על מנת לברר את הטענות בלב פתוח ובנפש חפצה ובזמן אמת"

עובדת אחרת, מתחום הניקיון, התלוננה לאחרונה בפני חבריה על השפלה ופגיעה בכבודה בעקבות טענות של אחד ממנהלי האגפים. היא טענה כי אחד ממנהלי המחלקות אסר עליה להיכנס ללשכתו והאשים אותה, לדבריה, בגניבת השיניים התותבות שלו. העובדת הפסיקה להיכנס למשרדו ונשמעת פגועה מאוד.

"המקרים המתוארים בכתבה הם מקרים עצובים וכואבים המציגים לכאורה גזענות גלויה וסמויה וספק אם הנהלת הדסה עשתה די על מנת לברר את הטענות בלב פתוח ובנפש חפצה ובזמן אמת", אומרת עורכת הדין רינה איילין גורליק, מנכ"לית אגודת יהודי אתיופיה בישראל.

איילין גורליק אומרת כי אלה המבטאים גזענות סמויה במקום העבודה לא תמיד מודעים לכך וממסגרים זאת לעיתים כעניין מקצועי בלבד. "גזענות סמויה מתאפיינת ברגשות ובעמדות שליליים, אך לא בהכרח מודעים, כלפי חברי הקבוצות האחרות.

"ביטוייה של גזענות סמויה לרוב מרומזים ולא מילוליים, כמו הימנעות מקשר וממגע חברתי, הדרה מהמרחב הציבורי ומניעת הזדמנויות להשתלבות בקהילה. זה גם המקום לשאול האם בהדסה בדרגים הגבוהים יש ייצוג לעובדים יוצאי אתיופיה, או שמא רובם ככולם נמצאים בתפקידים זוטרים ובמשך שנים?

חדר טראומה בבית חולים הדסה (צילום: Hadas Parush/Flash90)

"יש בהדסה אנשים נהדרים ויש אנשים שהגזענות טבועה בהם, והם אולי גם לא מודעים. אני עברתי כמה חוויות קשות אבל שרדתי. עם זאת הפסקתי לבקש דברים. איבדתי תקווה שזה יעזור"

"אם יתברר שזה המקרה, יש צורך לדבר גם על גזענות ממסדית, כלומר מדיניות של מוסד ציבורי, שלהלכה או למעשה, מפלה אדם על רקע אתניות או השתייכות קבוצתית".

אילן מתאר בפירוט מדויק מקרה שבו פעל לכאורה על־פי הכללים, ואף עזר לחולה שסבל מכאבים קשים, ובכל זאת בסופו של יום ניסו להפיל עליו לטענתו את האחריות להעדר הרישום של הפעולה, אף שהאחריות הייתה של הממונה עליו. בסופו של יום הוא אף הוזמן לשימוע לא מוצדק, אך הצליח לבטל אותו בהתערבות של האחות הממונה.

"אני הייתי מאד קרוב ללכת הביתה, אחרי כל כך הרבה שנים. הסתובבתי כועס ועצוב ולא הצלחתי להבין מדוע זה קורה לי. אחות חדשה שהתמנתה לתפקיד בכיר הבחינה במצבי והתערבה למעני וכך הסיפור נסגר.

"אבל התחושה הייתה מאד קשה, כאילו תפרו לי תיק. התוצאה הייתה שאיבדתי הדרכה, והשכר שלי פחת ב־1,500 שקל לחודש. הכבוד הלך ולא קיים. אתה מרגיש כמו זנב. מה שקצת ניחם אותי היה ששני מנהלי מחלקות אמרו לי שחבל שלא באתי אליהם, הם היו מתערבים לטובתי.

אח בבית החולים הדסה עין כרם, 2017 (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

"כך שיש בהדסה אנשים נהדרים ויש אנשים שהגזענות טבועה בהם, והם אולי גם לא מודעים. אני עברתי כמה חוויות קשות אבל שרדתי. עם זאת הפסקתי לבקש דברים. איבדתי תקווה שזה יעזור".

הדסה: פיטורים על רקע מקצועי בלבד

שאלנו את הדסה שאלות רבות ופרטניות אודות הטענות של מולא, אברה וזיוה, כמו גם שאלות כלליות לגבי המקרים האחרים מבלי לחשוף את זהותם. הדסה השיבה בתגובה אחידה לכל המקרים.

מבית חולים הדסה נמסר בתגובה: "במקרים העולים בכתבה, שנידונו כבר בערכאות משפטיות או רשמיות אחרות, קבעו רשויות החוק באופן חד־משמעי כי לא מדובר בפיטורים על רקע אפליה או יחס גזעני אלא על רקע מקצועי בלבד לאור ביצועי/התנהגות העובדים ודחו מכל וכל תלונות על החלטה המבוססת על גזענות או הנובעת משיקולים זרים.

"יתרה מכך, מדובר בעובדים אשר לאורך משך העסקתם מעולם לא העלו טענות באשר ליחס גזעני כלפיהם, אלא רק כאשר החלו בהליך משמעתי מטעם הדסה מולם".

בית החולים הדסה (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

תחקיר זמן ישראל מעלה כי רק במקרה של אברה הייתה קביעה משפטית חיצונית מובהקת. המקרה של מולא לא נבחן מעולם משפטית, והשימוע השני עדיין לא התקיים

למרות תגובה זו, תחקיר זמן ישראל מעלה כי רק במקרה של אברה הייתה קביעה משפטית חיצונית מובהקת. המקרה של מולא לא נבחן מעולם משפטית, והשימוע השני אפילו לא התקיים עדיין.

עוד השיבו מבית החולים: "יודגש כי המרכז הרפואי הדסה רואה בצוות עובדיו משאב חשוב, מרכזי ומשמעותי, וככזה מפגין רגישות רבה בטיפול בכל עובד ובכל פנייה של מי מאנשי המוסד, בכל נושא.

"במרכז הרפואי עובדים בני כל המגזרים, הקהילות והלאומים, והם זוכים לתמיכה ולליווי של גורמים מקצועיים באגף משאבי אנוש לכל אורך תהליכי העסקתם. כל הליך שכזה נסוב אך ורק על בסיס ענייני רלוונטי ומקצועי וללא קשר למוצא, או להשתייכות לקהילה זו או אחרת.

"נדגיש כי עובדים, לרבות המוזכרים בכתבה, אשר מסתיימת העסקתם בארגון, זוכים להליך חוקי ושקוף ולהקפדה מדוקדקת של מיצוי זכויותיהם במהלכו, כאשר כל מקבלי ההחלטות מבססים את החלטותיהם אך ורק על רקע מקצועי – בבחינת ביצועים והתנהלות משמעתית.

בית החולים הדסה (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

בהדסה נמנעו מלהשיב באופן פרטני על שאלות שהפנינו לגבי מספר המועסקים ממוצא אתיופי (שאלה שנשאלו בעבר גם על־ידי משרד המשפטים, כאמור), נוהל הטיפול בתלונות על רקע גזעני ועוד

"הדסה גאה בתמהיל העובדים שלה, המוכיח את עצמו מדי יום ביומו בעשייה מצוינת וביחס שוויוני ומכבד לכל".

בהדסה נמנעו מלהשיב באופן פרטני על שאלות שהפנינו לגבי מספר המועסקים ממוצא אתיופי (שאלה שנשאלו בעבר גם על־ידי משרד המשפטים, כאמור), נוהל הטיפול בתלונות על רקע גזעני ועוד.

כמו כן, לאחר שהגשנו את רשימת השאלות להדסה, מולא זומן לשימוע מזורז לפני פיטורים, בהתראה של שלושה ימים בלבד. זאת על אף שברשותו אישורי מחלה לתקופה נוספת. בהדסה לא הצליחו להסביר את פשר הבהילות – והאם הזימון הוא סביר והגון. לאחר שפנינו לבית החולים בשאילתה, נדחה השימוע לעת עתה.