אחיי תומכי הרפורמה ותומכי הממשלה ומהלכיה,

מהעלייה המזעזעת במספר הפיגועים לירידת הביטחון האישי, מעליית הפילוג הפנימי להתרסקות השקל, ומהעוני הגואה למעמדה המרוסק של ישראל בעולם, הלב שלי נשבר עם שאלה אחת שאבקש מכל אחד ואחת מכם לענות עליה, אם לא לי אז לעצמכם. השאלה שכל תומך בממשלה צריך לשאול היא: האם יש לי קו אדום? איזה מחיר אני מוכן לשלם?

אבקש מכל אחד ואחת מכם לענות על שאלה אחת, אם לא לי אז לעצמכם. השאלה שכל תומך בממשלה צריך לשאול היא: האם יש לי קו אדום? איזה מחיר אני מוכן לשלם?

אין ספק כי תומכי הממשלה והרפורמה נימוקיהם עמם, וסיבותיהם לעמדתם רבות הן, אך השאלה היא באיזה מחיר. ופה המבחן הגדול ביותר לעתיד המדינה. אם ישנם שני צדדים המוכנים ללכת עד הסוף ובכל מחיר, אזי קשה לראות עתיד למדינת ישראל.

לאחרונה דווח על עלייה של 500% במספר המשפחות המבקשות סלי מזון לחג. השקל עלה מעל ל-3.80 לעומת הדולר, שזה אומר תוספת של עשרות אלפי שקלים על כל טיל של כיפת ברזל, שלא לדבר על מטוסים, טנקים, דלק, חמרי גלם לצבא, ציוד רפואי ועוד.

מדינת ישראל נהיית ענייה ויקרה יותר והגיע הזמן לטפל בנושא. גם לשיטת אלו המאמינים שכל הרעות שבאו על עם ישראל בחצי שנה האחרונה הן דווקא בגלל המפגינים והמוחים, דבר שקשה להעלות על הדעת, זו לא סיבה לא להגיע לפשרה. אם אכן הרפורמה והתגובה אליה מפרקים את עם ישראל ואת כלכלת ישראל, אז ודאי שעדיף להתמקד בדברים אחרים.

ידועים דברי חיים חפר בשירו המפורסם "לחיי העם הזה":

"העם הזה מתי נחלץ הוא לעזרה
כשהוא רואה שיש אתגר או יש צרה
אין מפלגה אז, אין סיעה אז ואין סקטור
ומן היעד לא תזיז אותו בטרקטור!"

אז זהו, יש צרה ולצערי רבים מידי לא מודעים אליה. אני מדבר עם חברים בהתיישבות שמספרים לי על בירור רוחני שהעם עובר עכשיו, על המדינה שסוף סוף מוצאת את הזהות הרוחנית שלה, ועוד ועוד רעיונות נשגבים שמתעלמים מהמציאות הקשה – האיום הקיומי של הפילוג, המכה הקשה לתדמית ישראל בעולם, השקל המתרסק והיוקר המאמיר.

בעוד שאיראן חותמת על הסכמים דיפלומטיים כמעט מידי יום, החזבאללה וסוריה מתעצמים מרגע לרגע, מדינת ישראל יצאה להפסקה ולמלחמת אזרחים קרה. בעוד פחות מחודש, יציין עם ישראל כולו חמישים שנה לטראומה הבלתי נשכחת של מלחמת יום כיפור. ראש הממשלה בנימין נתניהו אוהב לומר כי במזרח התיכון אין מקום לחלשים. אז זהו, שמדינת ישראל נחלשת והולכת, ואויביה מתעצמים מיום ליום.

בעוד איראן חותמת על הסכמים דיפלומטיים והחזבאללה וסוריה מתעצמים, ישראל יצאה להפסקה ולמלחמת אזרחים קרה. נתניהו אוהב לומר כי במזה"ת אין מקום לחלשים. אבל ישראל נחלשת והולכת, ואויביה מתעצמים

הגיע הזמן לאידיאולוגים הגדולים ביותר שבעם, להתחיל להנהיג את עם ישראל חזרה לחוף מבטחים או לפחות להפסיק להזיק. הגיע הזמן שדווקא תומכי הממשלה הגדולים ביותר יסבירו לכולם, צודקים ככל שיהיו, עד איזה מחיר הם מוכנים לשלם בשביל האידיאולוגיה, והאם העוני, הפילוג, וירידת מעמד ישראל בעולם שווים את זה.

אסור שניקח את הנס שקוראים לו מדינת ישראל וקיבוץ הגלויות כמובנים מאליהם. אסור שנסכן את הבית הלאומי שיש לעם ישראל לראשונה זה 2000 שנה בשביל שינויים המרסקים את אחדות העם, הכלכלה והביטחון, צודקים ככל שנהיה.

הרב אלחנן פופקו הוא רב, מחנך, איש ציבור, וסופר בארה"ב. דור אחד עשרה למשפחת רבנים. בעל תואר ראשון לפסיכולוגיה, תואר שני בחינוך וסמיכה לרבנות ולדיינות. פרסם מאות מאמרים וארבעה ספרים בשלש שפות. פרסם מאמרים בתחומין, כיפה, סרוגים, מקור ראשון, ערוץ שבע ועוד.