הסכם שיתוף פעולה פוליטי-כלכלי שניתן יהיה לכנותו גם כהסכם שלום, שייחתם בין ישראל לבין ערב הסעודית, יהיה ללא ספק גולת הכותרת החגיגית להסכמי אברהם שנחתמו בשנת 2020 בין ישראל למדינות המפרץ.

ההסכם יהווה הוכחה כבדת משקל שהמדינה הערבית העשירה והמשפיעה בעולם הערבי נעתרת לחיזורים הישראלים הנמרצים ולתיווך האמריקאי, ומוכנה לשתף פעולה בגלוי עם המדינה היהודית – למרות המבוי הסתום והקיפאון המדממים השוררים זה שנים בין ישראל לבין הפלסטינים, ולמרות שלא נראה באופק המדיני-פוליטי בשמי המזרח התיכון, אפילו הרמז הקלוש ביותר להתקדמות בין ישראל לרשות הפלסטינית, לקראת גיבושו של הסדר מדיני כלשהו.

גם ויתורים משמעותיים שישראל תידרש להעניק לרשות הפלסטינית כתנאי בל יעבור לגיבוש ההסכם עם סעודיה, ספק אם יבשרו על פריצת דרך לקראת הסכם ביניים משמעותי בין שני הצדדים, בוודאי לא הסדר של קבע שישים קץ לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

גם ויתורים משמעותיים שישראל תידרש להעניק לרשות הפלסטינית כתנאי בל יעבור לגיבוש ההסכם עם סעודיה, ספק אם יבשרו על פריצת דרך לקראת הסכם ביניים משמעותי בין שני הצדדים

ערוצי משא ומתן והידברות ישירים ועקיפים בהם מעורבת גם ארצות הברית מתנהלים זה חודשים ארוכים בין ישראל לערב הסעודית. ראש הממשלה בנימין נתניהו רואה בפריצת הדרך המדינית לעברה של סעודיה כבעלת חשיבות מיוחדת במינה – ההוכחה הסופית, כי מעגל העוינות בין ישראל לעולם הערבי הולך ודועך ומתחלף ביחסי שיתוף פעולה ושלום גלויים ומסועפים. זאת, כאשר הדבר אינו מותנה עוד כפי שהיה בעבר על ידי המדינות הערביות, בחתימה על הסכם של קבע בין ישראל לבין הפלסטינים.

אולם נתניהו נקלע לדילמה מורכבת אם הוא אכן מעוניין בפריצת דרך לקראת גיבושו של הסכם שלום עם הסעודים.

פורסם יותר מפעם אחת במהלך החודשים האחרונים כי אחת מדרישות היסוד של יורש העצר הסעודי רב ההשפעה המנהל למעשה את הממלכה הסעודית, מוחמד בן סלמאן, היא התחייבות אמריקאית לסיוע בהקמת פרויקט גרעיני למטרות שלום ומחקר מדעי על אדמתה של סעודיה.

דרישה זו סותרת את אחת מאבני היסוד החשובות של האסטרטגיה הביטחונית של ישראל,  אבן יסוד הידועה בשם "דוקטרינת בגין" שנחנכה ביוני 1981 עם השמדתו של כור הגרעיני "אוסיראק" בעיראק תחת שלטונו של סדאם חוסיין ונמשכה בהשמדת הכור הגרעיני הסורי בספטמבר 2007.

דוקטרינה זו גורסת כי ישראל תשלול בכל האמצעים ממדינות ערביות אויבות ועוינות לישראל – אך גם מדינות ערביות ומוסלמיות הידידותיות למדינה היהודית – את הפוטנציאל לפיתוחו של נשק להשמדה המונית, דהיינו נשק גרעיני.

ערב הסעודית לא הסתירה שנים כי במצב שבו איראן תתקדם באורח משמעותי לקראת פיתוחם של כלי נשק גרעיניים, או כבר תשיג נשק זה להשמדה המונית, סעודיה תפעל באורח מיידי ונמרץ להשיג נשק גרעיני, שישמש כמענה לא קונבנציונלי הולם לאיום האיראני הגרעיני.

ערב הסעודית לא הסתירה שנים כי במצב שבו איראן תתקדם באורח משמעותי לקראת פיתוחם של כלי נשק גרעיניים, או כבר תשיג נשק זה להשמדה המונית, סעודיה תפעל באורח מיידי ונמרץ להשיג נשק גרעיני

הדיפלומט האמריקני המנוסה דניס רוס, הבקיא בכל נבכי ונפתולי הפוליטיקה המזרח תיכונית זה למעלה מ-30 שנה, העיד כי בפגישתו של הנשיא האמריקאי ברק אובמה עם המלך הסעודי עבדאללה ב-2012, המונרך הסעודי הזהיר את אובמה יותר מפעם אחת כי אם איראן תשיג נשק גרעיני, או תתקדם באורח משמעותי לקראת פיתוחו של נשק הרסני זה, גם מדינתו תשיג נשק גרעיני.

ערב הסעודית מימנה מאז שנות ה-70 בסכומים נכבדים של מאות מיליוני דולרים את תוכנית הגרעין הצבאית של פקיסטן, שהינה המדינה המוסלמית היחידה בעולם החמושה בעשרות ראשי חץ גרעיניים.

פקיסטן מצהירה זה שנים שהיא מחויבת לביטחונה ולשלמותה הטריטוריאלית של הממלכה הסעודית, ובשנת 2013 אף פורסם שבמדבר הסעודי הוכנה תשתית של כנים המתאימה לנשיאה של הטילים הגרעיניים הפקיסטניים.

נתניהו ניצב בפני פיתוי גדול להסכים אולי שסעודיה תהיה בעלת פרויקט גרעיני מצומצם לצרכי שלום, פרויקט שיהיה תחת פיקוח הדוק של ארצות הברית, או של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית של האו"ם – וזאת בתמורת לפריצת דרך לקראת הסכם עם ערב הסעודית.

אולם היענות ישראלית לתביעה הסעודית העיקשת נוגדת לחלוטין את עקרונותיה של "דוקטרינת בגין", הנהנית מקונצנזוס פוליטי איתן גם בישראל המשוסעת של ימינו אלה.

היענות ישראלית לתביעה הסעודית העיקשת נוגדת לחלוטין את עקרונותיה של "דוקטרינת בגין", הנהנית מקונצנזוס פוליטי איתן גם בישראל המשוסעת של ימינו אלה

הקמת תשתית גרעינית כלשהי בערב הסעודית – גם אם היא תהיה נתונה לפיקוח בינלאומי – עלולה להיות מנוצלת על ידי הממלכה הסעודית (שמאבקי כוחות הם חזיון נפרץ ושכיח, בין כל מאות הנסיכים וגורמי הכוח בבית המלוכה הסעודי, מאבקי כוח המלבים אי יציבות שלטונית), להתקדם לקראת פיתוח של נשק גרעיני.

למרות הפיתוי הניצב בפניו, על נתניהו לדחות מכל וכל את התביעה הסעודית להנות מסיוע אמריקאי להקמת פרויקט גרעיני לצרכי שלום. הקמתם של כור או כורים גרעיניים – גם אם יהיו מיועדים בשלב הראשון להפקת חשמל או לצרכי מחקר מדעי – ברחבי ערב הסעודית, תעודד מדינות אחרות במזרח התיכון כגון מצרים וטורקיה לפעול באורח נמרץ לבנות פרויקט גרעיני לצרכי שלום.

למעשה, במצרים נמצא כבר בשלבי תכנון ובנייה כור גרעיני לייצור חשמל הנבנה על ידי החברה הרוסית הממשלתית – רוסאטום.

תהליך זה יזניק מרוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון, שלא רק יהווה בבחינת איום בלתי מתקבל על הדעת על ביטחונה ועל קיומה של מדינת ישראל, אלא יחולל אי-יציבות פוליטית מתמשכת באזור.

ד"ר יעקב הכט הוא מרצה ומומחה ביחסים בינלאומיים. עמית מחקר בקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה באוניברסיטה חיפה. עוסק בסוגיית תפוצת נשק גרעיני במזרח התיכון ובאזור המפרץ הפרסי ובהסטוריה של הסכסוכים במזרח התיכון. בעברו עיתונאי ועורך כלכלי, ובזמנו הפנוי אוהב לכתוב סיפורים קצרים ולבקר ללא לאות בארץ ובעולם באתרים ובנופים הרריים ומדבריים.