נמרוד שרייבר
הזמן של
נמרוד שרייבר

נמרוד חי על התפר שבין שסעי החברה הישראלית, רגל פה רגל שם. משמש כיועץ, ועוסק בגישור תוך אישי ובינאישי. חי את השסעים בחברה הישראלית מזה שנים רבות. לא ימין ולא שמאל (=נגד כולם)

"כלכלת חימושים" מול "כלכלת חטופים"

לאחרונה התרבו מקרי הנפילות במרכזי ערים. ישראל לא הודיעה על כך רשמית, אבל ייתכן שלמדה משהו מחכמת חמאס.

חמאס משתמש בטילים שלו בחסכנות ובשום שכל. הוא יודע שהכמות שבידיו מוגבלת, מבין שהמערכה תמשך עוד זמן ומסיק שעליו לנהל "כלכלת חימושים", כך שיוותרו בידיו אמצעים, גם מעבר לטווח הזמן המיידי.

נמרוד חי על התפר שבין שסעי החברה הישראלית, רגל פה רגל שם. משמש כיועץ, ועוסק בגישור תוך אישי ובינאישי. חי את השסעים בחברה הישראלית מזה שנים רבות. לא ימין ולא שמאל (=נגד כולם)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אני הייתי תלמיד בינוני מאוד בעבר, ומתברר שגם היום. על כן כנראה לא הבנתי את השיעור. תאור המצב שנרשם פה ברור וגם נכון מאוד. אבל - מה השורה התחתונה? אשמח אם מר שרייבר יבהיר את כוונתו - איז... המשך קריאה

אני הייתי תלמיד בינוני מאוד בעבר, ומתברר שגם היום. על כן כנראה לא הבנתי את השיעור.
תאור המצב שנרשם פה ברור וגם נכון מאוד. אבל – מה השורה התחתונה? אשמח אם מר שרייבר יבהיר את כוונתו – איזה מסקנה אופרטיבית עלינו לגזור מ"הזוויות המציאותיות של החיים"?

עוד 680 מילים ו-1 תגובות
בהינתן שלהבנת הסעודים, איראן - אויבתם האולטימטיבית - שועטת לנשק גרעיני והמערב הינו משענת קנה רצוץ כהגנה, אזי השגת איזון גרעיני הופך להיות אבן יסוד איסטרטגית במדיניותם. בהינתן שהסינים מו... המשך קריאה

בהינתן שלהבנת הסעודים, איראן – אויבתם האולטימטיבית – שועטת לנשק גרעיני והמערב הינו משענת קנה רצוץ כהגנה, אזי השגת איזון גרעיני הופך להיות אבן יסוד איסטרטגית במדיניותם. בהינתן שהסינים מוכנים לתת להם את מלוא חפצם ובלא התניות, החלטת ישראל אינה בין גרעין סעודי או לא, אלא בין גרעין סעודי בפיקוח אמריקאי לבין גרעין סעודי ללא כל פיקוח.
האינטרס לשמור את הסעודים בצד האמריקאי, הינו אינטרס עליון של האמריקאים, אבל בהחלט גם אינטרס ישראלי.

האמת הרביעית. ברובד השטחי, המאבק הוא בין דמוקרטיה לבין דיקטטורה ברובד העמוק יותר, המאבק הוא כאילו על מהי דמוקרטיה והגבולות הרצויות בין הרשויות ברובד העמוק יותר, המאבק הוא על המילה הנסמכ... המשך קריאה

האמת הרביעית.
ברובד השטחי, המאבק הוא בין דמוקרטיה לבין דיקטטורה
ברובד העמוק יותר, המאבק הוא כאילו על מהי דמוקרטיה והגבולות הרצויות בין הרשויות
ברובד העמוק יותר, המאבק הוא על המילה הנסמכת ל'דמוקרטיה', כשאלו דורשים 'יהודית ודמוקרטית' ואלו דורשים 'דמוקרטיה ליברלית' /'דמוקרטיה מהותית'.
ברובד העמוק יותר, המאבק הוא בין האליטות הליברליות (שבהצבעות לכנסת מקבלות, לצערי, תמיכה בשיעורים זניחים), לבין הנשלטים.
אכן כדבריך. הבעיה המהותית מצויה במתחם המוסר, היושר והכנות. זה התחיל במגזר הפוליטי, וכיום גם המבצר נופל באותו בור בדיוק.

שכבות הישראבלוף של לימודי הליבה

לאחרונה סערה הביצה החרדית. חסידות בעלז הגיעה להסדר עם ש"ס, שתלמודי התורה שלה יעברו לרשת החינוך של ש"ס "בני יוסף" – מה שיעלה את תקצובם מכ-55% ל-100%.

שכבות השקר בסיפור הזה כה מרובות, עד שלא נצליח להקיפן כאן. ניאלץ, אם כן, להסתפק בטעימה – ממש לא טעימה.

נמרוד חי על התפר שבין שסעי החברה הישראלית, רגל פה רגל שם. משמש כיועץ, ועוסק בגישור תוך אישי ובינאישי. חי את השסעים בחברה הישראלית מזה שנים רבות. לא ימין ולא שמאל (=נגד כולם)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 710 מילים ו-1 תגובות

אכן, סכנת דיקטטורה מאיימת עלינו

אחרי שהבאתי כאן 17 עובדות מעוררות מחשבה/מביכות, אבקש לתקן טעות סטריאוטיפית אפשרית. בבחירות הצבעתי לאופוזיציה ובכתיבתי אני מנסה להציג תפיסה מורכבת יותר מהשחור/לבן הנפוץ ולתת מקום לקולו של הפלח הגדול בעם. לא לקולם של עשרת המנדטים של "מפלגת המחאה" (כפי שחוזים סקרים) ולא לקולם של עשרת המנדטים הקיצוניים מימין, אלא קולם של 60/70 מנדטים שפויים ומאוזנים. זה הפלח המפוחד מהדורסנות של הקואליציה. הקול המושתק על ידי רוב העיתונות.

הטיעון המרכזי של רבים וחכמים ממני, יש להודות, הוא שאם תיעשה רפורמה כלשהי במערכת המשפט – נגיע לקץ הדמוקרטיה. לדעתי, המצב הוא הפוך: ככל שלא תעשה רפורמה כלשהי בחשיבה המשפטית השלטת כיום, אנחנו בפתחה של דיקטטורה.

נמרוד חי על התפר שבין שסעי החברה הישראלית, רגל פה רגל שם. משמש כיועץ, ועוסק בגישור תוך אישי ובינאישי. חי את השסעים בחברה הישראלית מזה שנים רבות. לא ימין ולא שמאל (=נגד כולם)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
זאת אומרת, שלדעתך, אין מקום לעיקרון הפרדת הרשויות בדמוקרטיה. יכול להזדהות עם חלק מהדברים שאתה כותב, ובתנאי שהיית מציע פתרון אחר לבעיה. כי בעצם, מה שאתה מציע, הוא להעביר את כל הכוח למי ש... המשך קריאה

זאת אומרת, שלדעתך, אין מקום לעיקרון הפרדת הרשויות בדמוקרטיה.
יכול להזדהות עם חלק מהדברים שאתה כותב, ובתנאי שהיית מציע פתרון אחר לבעיה.
כי בעצם, מה שאתה מציע, הוא להעביר את כל הכוח למי שאתה מגדיר אותו (ובצדק) רשות מחוקקת חשוכה ומושחתת.
ואגב, אם לאסוננו הכוח הזה אכן יועבר לרשות המחוקקת (שנתונה למרותה המוחלטת של הרשות המבצעת), ספק רב אם תוכל לשנות משהו בעתיד, כי, במקרה זה, הבחירות של העתיד לא יתנהלו כמו הבחירות של היום.

עוד 601 מילים ו-1 תגובות

ותקנו אותי אם אני טועה

השורות הבאות לא מיועדות לקוראי "ימין". אלו "יודעים" את העובדות הללו ממקורות שהם מורגלים בהם. השורות מופנות למתנגדי הרפורמה המשפטית/המהפכה החוקתית/המהפכה המשטרית. אביא כאן 17 עובדות, מתחום ליבת השסע הישראלי. הקורא מוזמן לבדוק כמה מהן ידועות לו, ומה יחסו הרגשי מולן. ותקנו אותי אם טעיתי במשהו.

1

נמרוד חי על התפר שבין שסעי החברה הישראלית, רגל פה רגל שם. משמש כיועץ, ועוסק בגישור תוך אישי ובינאישי. חי את השסעים בחברה הישראלית מזה שנים רבות. לא ימין ולא שמאל (=נגד כולם)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
אתה או תמים ולא מבין את החומר (לא סביר) או מסלף באופן מפורש. ולגוף העניין תשובות על הסעיפים המסולפים לעיל: 1.העובדה שלעיתונאים ופרשנים יש אג'נדה ברורה מאליה אבל יש גם איטגריטי ושכל ישר... המשך קריאה

אתה או תמים ולא מבין את החומר (לא סביר) או מסלף באופן מפורש. ולגוף העניין תשובות על הסעיפים המסולפים לעיל:
1.העובדה שלעיתונאים ופרשנים יש אג'נדה ברורה מאליה אבל יש גם איטגריטי ושכל ישר. האמת אינה באמצע אם יש מקורות שהם מוטים בכוונה- לא תלמד על התפקוד האמיתי של בריה"מ מפראוודה ולא על האופי של טראמפ מהרשת החברתית שהוא הקים. אתה לא יכול לבטא טענה קיצונית במתכוון ואז לטעון שהאמת באמצע.
2. נכון הגבול יכול להיות שונה מהסדר משטרח אחד לאחר וממדינה למדינה, אבל ברור לגמרי מה הגבול לא יכול להיות – מחיקה מוחלטת של בית המשפט ויכולתו לבקר.
3. הראשות השופטת מבבסת את טענתה לגבי הגבולות על החוק הקיים, אפשר בפרשנות מרחיבה או מצמצמת אבל איזשהו קשר לוגי תמיד תמצא. להבדיל מהממשלה היא גם חייבת לנצק בכתב כל החלטה, וכל פעולה שלה היא תגובתית כלומר ביחס לעתירה – בית המשפט לא יכול להתכנס סתם ןלהחליט כי בא לו.
4. נכון הריבון הוא העם – שים לב, לא הרוב אלא כל העם, כל הרעיון בדמוקרטיה הוא שלמיעוט יהיו תמיד מספיק זכויות כך שתהיה אפשרות פוטנציאלית להחליף את השלטון בבחירות – ברגע שאתה מאבד את היכולת הזו זו לא דמוקרטיה. הרוב הוא זמני, העם הוא קבוע. על כל חלקיו.
5. כשברק מדבר על מהפכה חוקתית הוא מגיב (באופן נלהב מידי אולי) לחוקי היסוד שנחקקו אז. הליכוד הוביל אותם, הייתה הסכמה רחבה למרות מה שכיום מנסים לספר לנו. כשהוא אומר הכל שפיט הוא מתכוון שהכל נתון לביקורת. בג"צ לא יורה לצה"ל לתקוף את ג'נין מצד צפון בשעה 14:00. בג"צ בהחלט בתגובה לעתירה יכול להקר את הדרך שבה נלקחה ההחלטה ואם יש בה משום אי חוקיות אחרת. בית המשפט מגיב ומבקר, אין לו סמכות ביצועית.
6. הקואליציה בשלטון, יש לה כל אופציה לתמוך ולקדם את תומכיה, או להגן עליהם, אם למישהו לא נעים במילייה מסויים זו בעיה אישית אין שום חובה להיות חברים של כולם. אבל כל פרופסור כזה יכול להיות אורי כבוד בערוץ14 או אפילו אצל רוטצן בוועדה אם רק בא לו ככה שזה לא באמת צנזורה.
7. לא בטוח שאתה צודק אבל אם אתה טוען שיש הסכמה רחבה כזו מדוע הקואליציה פועלת חד צדדית?
8. נו אז מה אז ממשלה קודמת הביעה דעה שיש לתקן דברים מסויימים, אין ספק שלא קיימת מערכת כלשהי שאין בה פגמים, אבל שים לב, הם קראו להדברות רחבה לא העבירו פרוגרמה ריאקציונרית בכוח, יחי ההבדל הקטן.
9. אתה אולי צודק, אבל מה שברור זה שבלי מערכת איזונים ובלמים ההחלטה על דרכה של המדינה תהיה בידים של פוליטיקאים בשיטת כל דאלים גבר, לא בידי העם.
10. צודק שורפי אסמים זה ביטוי טעון ובעייתי. מצד שני עניינים חשובים גוררים אמוציות וזה משפיע על הטון. עניינית צד אחד מציע שינוי רדיקלי בשיטת המשטר והצד השני תומך בססטוס קוו אם עדעכשיו אף אחד לא שרף אסמים אז קשה לתלות בצד שלא מחפש שינוי אשמה כזו.
11. מה לא ברור, אם תמלא את בית המשפט ביסמנים של השלטון אז לא תהיה ביקורת יעילה ולא חשוב מה המצב החוקי לגבי ביקורת. סולברג אגב התהער מהר מאוד מהחיבוק של מובילי הרפורמה כי אפילו שופט ימני לא רוצה להיות חותמת גומי.
12. אתה סותר את עצמך, טענת שרוב ראשי האופוזיציה בעד רפורמה אז למה פתאום זה נהיה בינארי?
13. לכן היו וישנם הרבה נסיונות לפשרה. אבל צד אחד מתקדם באופן חד צדדי אז מן הסתם קשה לדון איתו כי קשה לייחס לו תום לב.
14. משאל עם הוא מנגנון לא מתאים כאן – הוא מרדד שאלות מאוד מורכבות לקמה של כן ולא. לכן נהוג ברוב העולם לכנס וועדה מכוננת שתדון בפרטים ורק בסוף העם נשאל על החוקה המוגמרת. העם לא יוציא לפוליטיקאים את הערמונים מהאש,זה עניין לאנשי מקצוע גם במשפט וגם בפוליטיקה.
15. להגדרה של סבירות והמבחנים לקבוע אם דבר סביר יש הסברים בפסיקה שלא לדבר על זה שזה נושא מוכק בתורת המשפט בכל העולם. המשמעות היום יומית של המילה לא לגמרי זהה לזו המשפטית.
16. כאמור המהפכה המשפטית היא פועל יוצא של פעילות הכנסת ולא משהו שברק עשה בכוח. בחר את הטרמינולוגיה שבא לך אבל אל תעוות את העובדות.
17. אם לממשלה רוב אוטמאטי בכל הצבעה, תמיד נאכפת משמעת קואליציונית, לממשלה רוב בוועדות ו99% אחוז צהחקקיה היא או ממשלתית או בתמיכת ועדת השרים לחקיקה אז הכנסת היא חותמת גומי, לא ראשות עצמאית. זה מצב בעייתי שזןעק לרפורמה, אבל איכשהו ממש לא מעניין את הממשלה הרפורמיסטית הנוכחית.

אז הינה ביקשת תיקון? קיבלת

כרגיל תחת השם "עובדות" יש פה אוסף מגוון של הנחות, טענות לא מבוססות וסילופים (לא הכל אבל הרוב). במאמרך אתה מצמצם ברוח לווין ורוטמן את הויכוח לשאלה הבינארית "מי שולט" תוך התעלמות מוחלטת מ... המשך קריאה

כרגיל תחת השם "עובדות" יש פה אוסף מגוון של הנחות, טענות לא מבוססות וסילופים (לא הכל אבל הרוב).
במאמרך אתה מצמצם ברוח לווין ורוטמן את הויכוח לשאלה הבינארית "מי שולט" תוך התעלמות מוחלטת מעקרונות הפרדת הרשויות, הבלמים והאיזונים, העומדים בבסיסה של כל מדינה דמוקרטית אמיתית. מי שולט בארצות הברית? הנשיא? הסנט? הקונגרס? בית המשפט העליון? מושלי 50 המדינות? התשובה היא אף אחד וכולם ביחד, כל אחד וסמכויותיו בתחומים שעליהם הוא אחראי. כך מובטח שלרוב אקראי או קומבינה פוליטית זמנית לא יהיה מספיק כוח כדי לערער את החוקה ולפגוע במשטר הדמוקרטי עצמו. בישראל, מתוך עצימת עיניים או בכוונת מכוון, אין שום גוף שיכול להתמודד עם עוצמת הרשות המבצעת (והמחוקקת שמהווה פרוקסי שלה), מלבד בג"צ, שאת כנפיו מבקשת הממשלה הנוכחית לקצץ.
ובאשר לשלטון העם באמצעות הבחירות – בהעדר פיקוח שיפוטי, קל מאד לרשות מבצעת ומחוקקת כל יכולות לנצל את כוחן כדי לעקר את הבחירות מתוכנן ולהבטיח נצחון תמידי במערכות בחירות עתידיות, הדוגמאות ההיסטוריות והעכשוויות לתהליך כזה מרובות וכבר נמאס לחזור עליהן.
ובאשר להסכמה הרחבה – הגישה של "פשרה משמעותה תבוסה" היא בדיוק הדמגוגיה שהביאה אותנו למצב הנוכחי. ההסכמה הרחבה נדרשת חגבי חוקי המשחק הדמוקרטי כדי להבטיח שהם הוגנים ולא מוטים באופן מוחלט לטובת צד אחד. אם הדמוקרטיה הופכת למכשיר בידי השלטון להכשיר כל תועבה ולהבטיח את נצחיות שלטונו, אין יותר דמוקרטיה, גם אם שמה מתנוסס בפי השליטים.

עוד 667 מילים ו-2 תגובות
אכן, הויכוח אינו על עילת הסבירות (שכשלעצמה, רוב מוחלט של חברי הכנסת מסכימים שיש להגביל את הבג"ץ), אלא מהותית יותר והיטבת להגדיר. השאלה היא, אם אכן אלו פני הדברים, למה שלא נחבור - כל הצי... המשך קריאה

אכן, הויכוח אינו על עילת הסבירות (שכשלעצמה, רוב מוחלט של חברי הכנסת מסכימים שיש להגביל את הבג"ץ), אלא מהותית יותר והיטבת להגדיר.
השאלה היא, אם אכן אלו פני הדברים, למה שלא נחבור – כל הציוניים והלא משיחיים – להקמת קואליציה רחבה נטולת משיחיות? היו ימים שהיו פערים גדולים בין 'הליכוד' ל'מערך', מאז ימי 'קדימה' ברור שאין ימין ושמאל בישראל, אז למה לריב בינינו, כשאפשר להותיר את כל המשיחיים בחוץ???

היה או לא היה - החיים במציאות אלטרנטיבית

הבסיס לכל התקדמות ההומו-ספיינס הוא היכולת האנושית להסיק מסקנות מאירועי העבר ולגזור החלטות מאירועי ההווה. אלמלא קראנו נכונה את המציאות ולולא למדנו מהניסיון, סביר להניח שהיינו עדיין לקטים-ציידים. אבל אצל בקרב ההומו-ספיינס קיימת קבוצה קטנה שאצלה, מסיבות כאלה ואחרות, מתערבבים המציאות והדמיון. איש לא העלה בדעתו להפקיד את חייו בידי מי שמציאות ודמיון משמשים אצלו בעירבובייה. עברו הימים.

רצה הגורל שניוולד לדור בו לא זו בלבד שאנחנו שולטים על העולם כולו, אלא שמינינו אלגוריתם שגם יַבְנֵה עבורנו את תמונת המציאות. ההתחלה הייתה צנועה וברוכה. הבנק – כן, זה שמחזיק בכסף המדומיין שלנו ושבעליו מרוויחים עלינו 24 מיליארד שקל בשנה – הציע לנו עזרה בהתמצאות במרחב הדיגיטלי. במקום שהבנק יספק בדף הבית שלו את כל המידע, מציג לך הבנק "דף בית אישי", כזה שמותאם אישית לצרכים שלך.

נמרוד חי על התפר שבין שסעי החברה הישראלית, רגל פה רגל שם. משמש כיועץ, ועוסק בגישור תוך אישי ובינאישי. חי את השסעים בחברה הישראלית מזה שנים רבות. לא ימין ולא שמאל (=נגד כולם)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 675 מילים

"המשוגעים" כראי החברה

אחד הדברים הקשים לנו ביותר, הנה ההתבוננות במראה. נוח לנו לחיות את חיינו ו"לדעת" שכל הרע, הגרוע והמכוער, הם "שם" "אצלם" ואילו אנחנו זכים, טובים ורואים נכוחה את המצב. לכן, כאשר מתרחש משהו לא חיובי, לפי שפיטתנו, בחברה הקרובה לנו (כזאת שקשה לנו לומר ,טוב, זה הם") אנחנו ממציאים משהו שיבדל אותנו מהרע ומעושי הרע.

כאשר תופסים, למשל, גנב דתי, ממהרים דתיים רבים לומר "טוב, הוא לא באמת דתי", וכדי לשכנע גם את המפקפקים הם יסבירו לך "תראה, לפי תורה אסור לגנוב, אז אם הוא גונב הוא לא דתי". טיעון מנצח זה אכן היה סוגר את הדיון, אלא שהדת עצמה טוענת שהעובדה שאתה מגדיר את עצמך כדתי אינה ערובה לכך שלא תחטא.

נמרוד חי על התפר שבין שסעי החברה הישראלית, רגל פה רגל שם. משמש כיועץ, ועוסק בגישור תוך אישי ובינאישי. חי את השסעים בחברה הישראלית מזה שנים רבות. לא ימין ולא שמאל (=נגד כולם)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 751 מילים

מה אריק איינשטיין היה שר על המצב?

את האמירה "בכביש תהיה חכם – אל תהיה צודק" מכירים כולנו ותוקפה הוכפל-בריבוע במציאות האלימה בה אנחנו חיים. איכשהו אנחנו משאירים את התובנה הבסיסית הזו רק ביחס לכביש הפיזי, ומאבדים אותה במסילות חיינו.

בעת קום המדינה וכדי לאפשר את הקמתה, התקבלו הסדרים חברתיים שונים המבוססים על פשרות בין הקבוצות השונות (כולל השימוש במילים "צור ישראל" במגילת העצמאות).

נמרוד חי על התפר שבין שסעי החברה הישראלית, רגל פה רגל שם. משמש כיועץ, ועוסק בגישור תוך אישי ובינאישי. חי את השסעים בחברה הישראלית מזה שנים רבות. לא ימין ולא שמאל (=נגד כולם)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 736 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה