תהייה זאת איוולת לחשוב שנרמול היחסים עם ערב הסעודית תוביל לשינוי בעמדה הפלסטינית בכל הקשור לסכסוך. זאת תהיה אשליה לחשוב שכינון יחסים עם סעודיה תיצור משוואה חדשה בסכסוך הישראלי-פלסטיני ושכל הפלסטינים יחדלו לשנוא יהודים, איש מהם לא ירצח, ידרוס, ישליך בקבוקי תבערה ואבנים או ישגר בלוני נפץ ורקטות.
הסכם ישראלי סעודי, שהוא הישג מזהיר למדינת ישראל, לא יוביל להנפת דגל לבן בג'נין, בחברון או בעזה. הסכסוך במאפייניו הקיימים כבר למעלה ממאה שנים ימשיך להתקיים ואולי רק יקבל תאוצה כתוצאה מתסכול וייאוש של הדור הצעיר החדש, המנותק מאוסלו, שהוא הרבה יותר פטריוטי, לוחמני ומוכן להקרבה.
אין דבר כזה שלום כלכלי. הפלסטינים בשטחים לא נאבקים לשיפור תנאי חייהם הכלכליים ואין להם חלום להפוך לסינגפור של המזרח התיכון. המאבק שלהם הוא לסיום הכיבוש והקמת מדינה עצמאית.
אין דבר כזה שלום כלכלי. הפלסטינים בשטחים לא נאבקים לשיפור תנאי חייהם הכלכליים ואין להם חלום להפוך לסינגפור של המזרח התיכון. המאבק שלהם הוא לסיום הכיבוש והקמת מדינה עצמאית
מאות אלפים מהם מעדיפים להמשיך להתגורר במחנות הפליטים בעזה ובגדה, לדבוק ולהיאחז בבתיהם העלובים בסמטאות בלאטה, דהיישה וג'בליה, להמשיך במאבקם בחיים מלאי אשליה של מימוש זכות השיבה, ובמילים אחרות סילוקה של ישראל מהמפה.
אין גם בנמצא שלום תמורת שלום במאבק לאומי איתני על פיסת אדמה אחת. ההצעה הזאת של בנימין נתניהו והימין הפונדמנטליסטי של בצלאל סמוטריץ' ומרעיו, זו המצאה נבובה, והולכת שולל של הציבור ובמיוחד כשמדובר בסכסוך עיקש שאחד מאפייניו הוא משחק סכום אפס.
שלום תמורת שלום פירושו הצעה לפלסטינים "גֵּרִים תהיו בארצכם" במשטר אפרטהייד כתושבים ללא זכויות.
בימין הישראלי, ובמיוחד הימין הדתי הפונדמנטליסטי, לא מבינים כי הפלסטינים מקיימים מאבק לשחרור לאומי נגד הכיבוש, וגם להם יש הבטחה אלוהית כי פלסטין היא אדמת וואקף שאסור למוסרה לזרים. כן, זאת עובדה שגם לפלסטינים יש תנועה לאומית, יש חלום להשתחרר מהכיבוש ולהקים מדינה עצמאית.
תנועה לאומית לא גוועת. ההיסטוריה מוכיחה כי בסופה של הדרך, תנועות לאומיות זוכות במאבקן.
"שלום תמורת שלום" מסתמך על הבטחה אלוהית, שעל פי הנרטיב היהודי ניתנה הרבה לפני שהנרטיב המוסלמי החל לספר על ההבטחה של אלוהים לנביא מוחמד. אולי אלוהים התבלבל? אולי התחרט? בכל אופן, ההבטחה הכפולה הזאת משמשת את הבסיס הנרטיבי לסכסוך.
"שלום תמורת שלום" מסתמך על הבטחה אלוהית, שעל פי הנרטיב היהודי ניתנה הרבה לפני שהנרטיב המוסלמי החל לספר על ההבטחה של אלוהים לנביא מוחמד. אולי אלוהים התבלבל? אולי התחרט?
הבעיה היא שהאמונה הדתית הפונדמנטליסטית בצד הפלסטיני וגם בצד היהודי אינה מאפשרת ראייה נכוחה של המציאות העכשווית והעתידית ולא משאירה מקום לדיון רציונלי, ודאי לא לפיוס.
לצעדים אותם דורשת ארצות הברית מישראל לבצע בשטחים תמורת ההסכם עם סעודיה אין השפעה על אופיו של הכיבוש. הפרמטרים של הסכסוך לא ישתנו: הר הבית/אל-אקצא ירושלים, הגבולות, ובוודאי לא ההתנחלויות.
חצי מיליון מתנחלים כבר מתגוררים בגדה, והקפאת ההתנחלויות, כפי שלמדנו מהבטחות נתניהו בעבר לאמריקאים, הם לא יותר מפייק הבטחות, שנועדו לנצל פסק זמן, עד להזדמנות לקדם שוב את מדיניותו של סיפוח זוחל של השטחים.
גם אין בעיה להעביר כמה אחוזים בודדים משטחי C לשטח השליטה הפלסטינית, כפי שדורשים הסעודים. צעד כזה הוא אומנם קצת דמיוני כשבממשלה יושבים קיצונים פונדמנטליסטים משיחיים, אבל נתניהו יהיה מוכן לשלם להם בהבטחות נוספות ולספק רצונם.
במצבם הנוכחי, וכך גם בעיני הפלסטינים, הם נמצאים באחת מנקודות השפל היותר קשות, יותר מתסכלות ומשפילות, הרבה יותר מייאשות. המשענת היחידה שנותרה לפלסטינים היא איראן, שלא מחמיצה את ההזדמנות כדי למנף ולהאיץ את הטרור.
הפלסטינים הם לא פקטור – וגם לא בעיה – בכל הקשור להסכם עם סעודיה. אבל הם בהחלט בעיה אם הסטטוס קוו הזה של "שלום תמורת שלום" עם הפלסטינים יימשך.
הפלסטינים הם לא פקטור – וגם לא בעיה – בכל הקשור להסכם עם סעודיה. אבל הם בהחלט בעיה אם הסטטוס קוו הזה של "שלום תמורת שלום" עם הפלסטינים יימשך
אבל הפלסטינים הם גם פתרון, שאם נקדיש לו מחשבה ודיון רציונליים, וראייה עתידית מושכלת ולא משיחית מטורללת, יאפשר את המשך החזון הציוני של מדינה יהודית דמוקרטית וליברלית.
ד"ר רוני שקד מלווה באופן פעיל את הסכסוך הישראלי פלסטיני במשך יותר מ-5 עשורים. לאחר שירות בשב"כ בתפקידי שטח בכירים שימש ככתב ופרשן לעניינים פלסטיניים ב"ידיעות אחרונות", ובעשור האחרון הוא חוקר את החברה הפלסטינית במסגרת מכון טרומן באוניברסיטה העברית. מחקריו מתמקדים בעיקר בהיבטים הפסיכולוגיים חברתיים של אתוס הסכסוך של החברה הפלסטינית. שקד כתב 5 ספרים :"חמאס מאמונה באללה לדרך הטרור", "השב"כ בעקבות קפוצ'י", "מירושלים לדמשק וחזרה", "על הגדר - רדיקליזם בקרב הערבים בישראל". ספרו האחרון "מאחורי הכאפייה- הסכסוך מנקודת המבט הפלסטינית", זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית לשנת 2020.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מאכזב מאד שגם חוקרים בכירים מעבר להצגת עובדות היסטוריות ופרשנויות מוכרחים בסיום לפזר קצת הכפשות ועליהום על סקטורים שככול שתכה בהם יותר כך תזכה לאהדה מהגרעין השמאלי פרוגרסיבי השולט במוסדות האקדמיה. מסיים הדוקטור המכובד את דבריו. "ראייה עתידית מושכלת ולא משיחית מטורללת " משפט מלא חוכמה שעושה סדר ונותן המון תובנות חדשות שיקדמו את הסיכסוך האזורי רחמנא ליצנן.