ד"ר רוני שקד
הזמן של
ד"ר רוני שקד

ד"ר רוני שקד מלווה באופן פעיל את הסכסוך הישראלי פלסטיני במשך יותר מ-5 עשורים. לאחר שירות בשב"כ בתפקידי שטח בכירים שימש ככתב ופרשן לעניינים פלסטיניים ב"ידיעות אחרונות", ובעשור האחרון הוא חוקר את החברה הפלסטינית במסגרת מכון טרומן באוניברסיטה העברית. מחקריו מתמקדים בעיקר בהיבטים הפסיכולוגיים חברתיים של אתוס הסכסוך של החברה הפלסטינית. שקד כתב 5 ספרים :"חמאס מאמונה באללה לדרך הטרור", "השב"כ בעקבות קפוצ'י", "מירושלים לדמשק וחזרה", "על הגדר – רדיקליזם בקרב הערבים בישראל". ספרו האחרון "מאחורי הכאפייה- הסכסוך מנקודת המבט הפלסטינית", זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית לשנת 2020.

בחזרה לכ"ט בנובמבר 1947

היום, כ"ט בנובמבר לפני 74 שנים, קיבלה העצרת הכללית של האו"ם את החלטת החלוקה – להקים שתי מדינות, האחת יהודית והשנייה ערבית, בשטח ממערב לירדן. ההחלטה הזאת היא זו שנתנה את הלגיטימציה להכרזת העצמאות והקמת המדינה.

החלטת החלוקה התקבלה בעקבות המסקנה כי שני העמים הטוענים לבעלות על הטריטוריה של ארץ ישראל לא יכולים לחיות בשלום על אותה פיסת אדמה. התנועה הציונית חגגה, הפלסטינים דחו בתוקף את ההחלטה ויצאו למלחמה. מלחמת 1948 הפכה לנכבה הפלסטינית, ורק המדינה היהודית הוקמה.

אחרי החלטת החלוקה התנועה הציונית חגגה. הפלסטינים דחו בתוקף את ההחלטה ויצאו למלחמה. מלחמת 1948 הפכה לנכבה הפלסטינית, ורק המדינה היהודית הוקמה

רעיון שתי המדיניות עלה מחדש אחרי 1967. הסכמי אוסלו בשנת 1993 יצרו מציאות אנומלית של חלוקת הגדה לאזורי שליטה, ויצרו את הישות פלסטינית, שהפלסטינים קוראים לה מדינה, על שטח של 18% מהגדה (כ-1000 קמ"ר!).

ב-2007 נוספה עוד הסתבכות, עזה תחת שלטון החמאס התנתקה מהרש"פ
והקימה ישות אסלאמית נפרדת. בפועל, בשטח שממערב לירדן לצד מדינת ישראל מתקיימות שתי של ישויות נפרדות.

ובחזרה להחלטת כ"ט בנובמבר, המהווה את הלגיטימציה לרעיון שתי המדינות.
מפת החלוקה של כ"ט בנובמבר לקחה בחשבון שני פרמטרים: הדמוגרפיה והמקומות הקדושים. קווי החלוקה בין שתי המדינות שורטטו על פי קווי המתאר הדמוגרפיים: ליהודים – השפלה, מגדרה עד לעכו, ורצועה מזרחית מבית שאן עד למרום הגליל העליון, ורוב רובו של הנגב הצחיח. לערבים רצועת עזה ושטחים במערב הנגב המרכזי להתרחבות עתידית, הגדה המערבית והגליל המערבי. ירושלים ובית לחם, המקומות הקדושים – בשליטה ופיקוח בין לאומי.

בן גוריון קיבל את ההחלטה "בגיל ורעדה". הוא הבין כי בעקבות ההחלטה הערבים יצאו למלחמה. ויותר מכך הבין כי גבולות החלוקה הם בלתי אפשריים. בראייתו ובמדיניות שלו, החלטת החלוקה היתה התחלה שבאמצעות המלחמה תוביל לעיצוב גבולות חדשים, שיכללו גם את ירושלים בבת עינו במלחמת השחרור.

גם בן גוריון חשב על הדמוגרפיה – הוא שאף למדינה יהודית דמוקרטית ציונית. ואכן, בסופה של המלחמה, שהיתה נכבה לערבים, גבולות המדינה היו כפולים מאלה של כ"ט בנובמבר. ובתחומי המדינה החדשה, כפי שחתר בן גוריון, נותרו 156 אלף ערבים פלסטינים מתוך כמעט מיליון שחיו בגבולות החדשים של המדינה היהודית.

גם בן גוריון חשב על הדמוגרפיה ושאף למדינה יהודית דמוקרטית ציונית. ואכן, בסוף המלחמה, גבולות המדינה היו כפולים מאלה של כ"ט בנובמבר. ובתחומיה נותרו 156 אלף ערבים פלסטינים מתוך כמעט מיליון

מלחמת 1967, "הנכסה" – מילה בערבית שפירושה מפלה מבישה נוספת – החזירה את המצב של ארץ ישראל למצב שהיתה בו בכ"ט בנובמבר 1947. כל ארץ ישראל המנדטורית נותרה אחרי המלחמה בשליטה ישראלית.

אחרי כ-25 שנות כיבוש היתה אוכלוסיית הגדה ורצועת עזה יחד עם הפלסטינים אזרחי מדינת ישראל על סף רוב דמוגרפי בארץ ישראל. הסכנה הדמוגרפית הזאת נבלמה בזכות העלייה הגדולה ממדינות ברית המועצות לשעבר. גם החלטתו הנבונה והמפוכחת של אריק שרון להתנתקות מעזה תרמה לשיפור המאזן הדמוגרפי.

מלחמת 1967 הובילה לגל לאומיות דתית משיחית ששינתה את סדר העדיפות של התנועה הציונית. ארץ ישראל, כאדמת קודש, ארץ הבטחה האלוהית, הפכה ליעד המרכזי, לא עוד מדינת יהודית-דמוקרטית.

חצי מיליון ישראלים התנחלו בגדה והצליחו ליצור מצב שאין ממנו חזרה. תסבוכת דמוגרפית שהופכת את האפשרות של חלוקה לשתי מדינות לבלתי אפשרית ומותירה אותנו במדרון החלקלק והמסוכן אל עבר מדינה דו-לאומית.

היום, 74 שנה לאחר החלטת החלוקה, הפריסה הדמוגרפית היהודית-ערבית בארץ ישראל לא פחות מסוכנת מזאת של 1947. כמו אז, חגורה ערבית עוטפת את מרכזי האוכלוסייה היהודית.

מלחמת 1967 הובילה לגל לאומיות דתית משיחית ששינתה את סדר העדיפות של התנועה הציונית. א"י כאדמת קודש, ארץ הבטחה האלוהית, הפכה ליעד המרכזי. לא עוד מדינת יהודית דמוקרטית

החגורה הזאת מתחילה בעזה עם למעלה מ-2 מיליון פלסטינים, יותר ממחציתם מתחת לגיל 20, ומשם מזרחה לנגב הצפוני, בו מתגוררים 300 אלף בדואים סביב העיר באר שבע. קצב הגידול של הבדואים הוא כ-4% בשנה, ממוצע של שמונה ילדים במשפחה, כשמחצית מהתינוקות הם לאימהות תושבות השטחים שיובאו ככלות.

בגדה המערבית, מדרום חברון עד לג'נין עוד כ-2.8. מיליון פלסטינים.

החלק האחרון של החגורה הם הפלסטינים אזרחי מדינת ישראל. כ- 2.1 מיליון המתגוררים במשולש, שולייה המערביים של הגדה ובגליל, בעיקר בחלקו המערבי.

יותר ויותר פלסטינים מתגוררים בערים מעורבות, לא רק ירושלים, יפו, לוד רמלה וחיפה אלא גם ערים אחרות כמו כרמיאל , ורד הגליל, באר שבע ונוף הגליל. בירושלים, כ-350 אלף פלסטינים במעמד של תושבי קבע במדינה. הם מהווים כ-40 אחוזים מאוכלוסיית העיר. כ-24% מאוכלוסיית העיר הם חרדים. כלומר רוב של אוכלוסייה עיר הבירה אינה ציונית

המציאות הקיימת מהווה סכנה, שכן תוך שנים מועטות יהודים יהיו מיעוט בארץ, השולטים על רוב פלסטיני. כלומר מדינה דו לאומית ומלחמת אזרחים ללא הפסקה.

כבר הזכרנו כי שתי תנועות לאומיות קיצוניות עם השפעה דתית הרסנית לא יוכלו לחיות במדינה אחת. כדאי להיזכר בדבריו של עבד אל-קאדר אל-חוסיני, מהמנהיגים הנערצים של הפלסטינים שאמר כי "לא ייתכן שפלסטין תהיה לערבים ולציונים יחדיו – זה או אנחנו או הם, זו מלחמה לחיים או למוות, או שנצא מהמלחמה מנצחים, או שנמות כולנו".

המציאות הקיימת מהווה סכנה, שכן תוך שנים מועטות יהודים יהיו מיעוט בארץ, השולטים על רוב פלסטיני. כלומר מדינה דו לאומית ומלחמת אזרחים ללא הפסקה

במציאות הקיימת, שרויה החברה הפלסטינית במשבר חברתי-פסיכולוגי, ללא תקווה ובמצב מדיני וחברתי ירוד. התנועה הלאומית הפלסטינית, אש"ף, מתפוררת. הפיצול האידיאולוגי, פוליטי וחברתי בין חמאס והפת"ח מעמיק. המשילות של אבו מאזן מתקיימת מכוח הדיקטטורה וקני הרובי של אנשי הביטחון שלו, שהחברה הפלסטינית רואה בהם שכירי חרב של ישראל. העם הפלסטיני מאס בשלטון הרשות.

פרדוקסלית, השבר בתנועה הלאומית (שהיא מוסד ארגוני) חיזק בחברה הפלסטינית את הרגשות הקולקטיביים של הלאומיות (שהיא אידיאולוגיה, תחושה רגשית ואמונה חברתית) ואיתם את השנאה לישראל. המציאות הזאת מכתיבה וסוללת את הדרך למדינה הדו-לאומית שהיא המתכון הבדוק לטרור, אלימות ושפיכת דמים.

כ"ט בנובמבר הוא עיתוי מתאים לבלום, לעצור, לחשב מסלול מחדש. כי לא קונפדרציה, לא פדרציה, גם לא אוטונומיה הם פתרונות לפלונטר שבו אנו חיים. על מנת להבטיח את עתידה של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, אנו חייבים להיפרד מדינית מהפלסטינים. ההסדר של שתי מדינות לשני העמים הוא בראש וראשונה עבור עתידנו, ועתיד ילדינו.

כ"ט בנובמבר הוא עיתוי מתאים לבלום ולחשב מסלול מחדש. לא קונפדרציה, פדרציה או אוטונומיה הם פתרונות לפלונטר. להבטחת עתיד ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, חייבים להיפרד מדינית מהפלסטינים

בכ"ט בנובמבר 1947 אימצנו את החלטת החלוקה כדי להקים את המדינה. היום אנו חייבים לחזור להצעה שקבעה שתי מדינות (כמובן בגבולות שאנו נקבע) כדי להציל את המפעל הציוני שבזכותו מתקיימת המדינה.

ד"ר רוני שקד מלווה באופן פעיל את הסכסוך הישראלי פלסטיני במשך יותר מ-5 עשורים. לאחר שירות בשב"כ בתפקידי שטח בכירים שימש ככתב ופרשן לעניינים פלסטיניים ב"ידיעות אחרונות", ובעשור האחרון הוא חוקר את החברה הפלסטינית במסגרת מכון טרומן באוניברסיטה העברית. מחקריו מתמקדים בעיקר בהיבטים הפסיכולוגיים חברתיים של אתוס הסכסוך של החברה הפלסטינית. שקד כתב 5 ספרים :"חמאס מאמונה באללה לדרך הטרור", "השב"כ בעקבות קפוצ'י", "מירושלים לדמשק וחזרה", "על הגדר - רדיקליזם בקרב הערבים בישראל". ספרו האחרון "מאחורי הכאפייה- הסכסוך מנקודת המבט הפלסטינית", זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית לשנת 2020.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 959 מילים ו-2 תגובות

המב"מ - המערכה בין המלחמות של חמאס

צה"ל פרסם בסוף השבוע, כי מאז מבצע "שומר החומות" אנו בתוך חצי השנה הרגועה ביותר בתולדות הביטחון מול עזה. עם עובדות לא מתווכחים. אכן היה שקט, אבל אין כל ערובה, גם לא הסדרה, שמבטיחה את המשך הרגיעה.

"חצי שנה הכי שקטע אחרי מבצע בעזה",מתוך שער ידיעות אחרונות בשישי, ה-12.11.2021
"חצי שנה הכי שקטע אחרי מבצע בעזה",מתוך שער ידיעות אחרונות בשישי, ה-12.11.2021

בינתיים גם חמאס נהנה מהישגיו בשומר החומות ומצליח גם בלי ירי רקטות לקדם את האינטרסים שלו גם אל מול ישראל.

צה"ל פרסם בסופ"ש, כי מאז מבצע "שומר החומות" אנו בחצי השנה הרגועה ביותר בתולדות הביטחון מול עזה. עם עובדות לא מתווכחים. אכן היה שקט, אבל אין כל ערובה, גם לא הסדרה, שמבטיחה את המשך הרגיעה

בישראל יודעים מהן הסכנות לשלטון מתמשך של חמאס בעזה. השאלה אם מבינים לעומק חמאס הוא בעיה מורכבת ומסובכת. השתלטות חמאס על עזה בשנת 2007 אינה שונה מהשתלטות הטליבאן על אפגניסטן.

בעזה מדובר על אותה תנועה פונדמנטליסטית מטורפת, שלהמשך שלטונה בעזה השלכות אסטרטגיות על אתוס הסכסוך של החברה הפלסטינית ועל היציבות הביטחונית.

אהוד אולמרט, כראש ממשלה, הבין כי הדרך היחידה היא חיסולו של הארגון. הוא הורה לצה"ל בשלהי מבצע "צוק איתן" לחסל את צמרת חמאס. צה"ל יכול היה, אבל לא ביצע את המשימה.

לנתניהו היתה מדיניות אחרת. הוא דווקא רצה את שלטון חמאס, אבל חמאס חלש. בפועל הוא חיזק וייצב את שלטון חמאס בעזה ויצר מציאות שתוביל לעוד שנים רבות של כאב ראש כדי להשתחרר מהפלונטר הזה.

בינתיים, בממשלת בנט קשה לראות הסכמה שתאפשר בחירת דרך טיפול אחרת בחמאס. התוצאה היא המשך המדיניות של נתניהו. "אותה גברת בשינוי אדרת". חיפוש הסדרה, כלומר חיפוש רגיעה ביטחונית.

אלא שההיסטוריה של הסכסוך עם הפלסטינים בכלל ועם חמאס מאז 2007 בעזה בפרט, מצביעים בבירור כי הסכסוך באופיו הקבוע הוא בעצימות נמוכה, ומדי פעם מתפרצת לסכסוך עצימות גבוהה, כלומר סבב מלחמה. כך שבכל מקרה הסדרה, או הפסקת אש או הודנה, יהיה השם אשר יהיה – אינם אלא פסק זמן עד להתלקחות.

היסטוריית הסכסוך עם הפלסטינים בכלל ועם חמאס מאז 2007 בעזה בפרט, מראים כי הסכסוך באופיו בעצימות נמוכה עם התפרצויות של סבבי מלחמה, כך שבכל מקרה הסדרה או הודנה הם פסק זמן עד להתלקחות

סבב הלחימה האחרון היה בחודש מאי האחרון. העילה להתלקחות לא היתה קשורה בעזה או בירושלים – הר הבית / אל-אקצא. הסבב הסתיים עם תודעה קונצנזואלית של ניצחון חמאס.

נדמה כי בישראל לא הבינו לעומקו את השינוי שהתחולל בחברה הפלסטינית כתוצאה מהרגשת הניצחון שסחפה את הפלסטינים. בין השינויים ניתן להצביע על התרופפות שלטונו של אבו מאזן לשפל עמוק ביותר, והפיכתו לנשיא המוקטעה, לא יותר. במחנות הפליטים מתעלמים ממנו, הסטודנטים – בעיקר בביר-זית – העבירו את תמיכתם לחמאס, בשומרון מגחכים על שלטונו ובדרום הגדה מפנים לו עורף וכועסים עליו בעקבות פרשת פעיל זכויות האדם ניזאר בנאת שהוצא להורג בכלא הפלסטיני. חבל שבמדיניות מכוונת של יותר מעשור סייענו להוביל לשפל הגדול במעמדו של אבו מאזן, שרק מקשה ומסבך את הטיפול בעזה.

שינוי אחר הוא התחזקות מעמדו של חמאס בעזה, בזירה הערבית והבינלאומית. כלומר עוד נקודות המעניקות לו לגיטימציה להמשיך שלטונו הפונדמנטליסטי בעזה ולהמשיך בטרור נגד ישראל. ובינתיים כדי לא לאבד את הישגיו, מדברים מנהיגי הארגון ביהירות על רצונם בהסדרה מול ישראל. מהי הסדרה? ביטוי למצב שניתן לפרשו מבלי להתחייב להסכם כל שהוא.

בחמאס בעזה מבחינים בלהיטות הישראלית להגיע להסדרה. לכן אולי הם מוכנים לשמור בינתיים על רגיעה כדי לקבל עוד ויתורים, עוד הישגים מישראל, מבלי שהם יצטרכו להתחייב או לשלם במחיר מדיני או בהחזרת השבויים והגופות. הרגיעה, יותר נכון הפטפוטים על הסדרה, משרתת בינתיים את האינטרסים שלהם.

נדמה שבישראל לא הבינו לעומקו את השינוי בחברה הפלסטינית כתוצאה מהרגשת הניצחון. חבל שבמדיניות מכוונת של יותר מעשור סייענו להוביל לשפל הגדול במעמד אבו מאזן, שרק מקשה ומסבך את הטיפול בעזה

מאז "שומר החומות" (תזכורת: רקטות לעבר ירושלים) ישראל מחפשת הסדרה ומקיימת שורה של מחוות והקלות מתוך מחשבה מוטעית כי בעזה ניתן להפריד בין האוכלוסייה לחמאס.

ההקלות כוללות בין השאר את הרחבת מרחב הדיג עד למרחק של 15 מיל ימיים; כניסתם של אלפי עזתים שנרשמו כ"כאילו" סוחרים, הנכנסים בכל יום לעבודה בישראל; הגדלת מכסת המים; אישור לייבא כלי רכב חדשים לרצועה; יצוא של תוצרת חקלאית מהרצועה לשיווק ביהודה ושומרון ולחו"ל דרך מעבר כרם שלום; חידוש הכנסת מוצרים למגזר האזרחי והמשך הזרמת הכסף הקטארי. לחמאס לא חשוב אם הדולרים מגיעים במזוודות או בדרך אחרת.

שלא תהיינה אשליות – חמאס שולט ביד רמה בעזה. כיסי ההתנגדות נגד שלטונו מעטים ואין בכוחם להניע מהלך של פגיעה ביציבות שלטונו. להיפך, בעשור האחרון הצליח חמאס לבסס כוחו.

כך למשל, בכל קיץ משתתפים כ-50 אלף צעירים במחנות האימונים הצבאיים של חמאס. רובם הגדול הם פליטים, בני נוער בגילאי 13-16, חניכי מערכת החינוך של אונר"א, המטמיעה בהם את אשליית זכות השיבה. בעשר השנים האחרונות השתתפו כחצי מיליון צעירים במחנות הקיץ האלה, המשמשים מכונת שטיפת מוח דתית חמאסית והטמעת השנאה לישראל. זאת אומרת שהבוגרים האלה, מרבית הדור הצעיר של תושבי עזה, תומכים בחמאס. האחרים נוהים אחרי הג'יהאד האסלאמי או תנועות קיצוניות אחרות. והפת"ח בעזה? אללה ירחמו.

שלא תהיינה אשליות – חמאס שולט ביד רמה בעזה. כיסי ההתנגדות נגד שלטונו מעטים ואין בכוחם להניע מהלך של פגיעה ביציבות שלטונו. להיפך, בעשור האחרון הצליח חמאס לבסס כוחו

הסדרה מבחינת חמאס היא חלק מהמב"מ (המערכה בין המלחמות) המאפשרת לו לחדש את מלאי אמצעי הלחימה ולהמשיך באימונים ובחפירת מנהרות לקראת הסבב הבא של לחימה.

כדי להבין את היהירות של חמאס ואמונתו כי ביכולתו להביס את ישראל, צריך לחזור ל-30 בספטמבר 2021, שבו התקיימה בעזה, בחסותו של מנהיג חמאס יחיא סינואר, ועידה שנשאה את השם "פלסטין לאחר השחרור". הוועידה עסקה בהיערכות לניהול מדינת פלסטין לאחר הבסת מדינת ישראל ולאחר שהיא תחדל להתקיים. בדברי ברכה אותה שיגר סינואר לוועידה הוא אמר:

"אנו בחמאס מעריכים שהניצחון קרוב – שחרור של פלסטין מן הים ועד הנהר, שהוא לב החזון האסטרטגי של חמאס".

ההחלטות הוועידה מדברות גם על גורלנו אנו – הישראלים. כך, למשל, החלטה מספר 15 קבעה:

"ביחס ליהודים יש להבחין בין לוחם שיש להורגו, לבין יהודי שבורח אשר ניתן להניח לו או להעמידו לדין על פשעיו, לבין שוחר שלום המסגיר עצמו וניתן לקולטו, או לתת לו שהות לעזוב. זו סוגיה הדורשת התעמקות וגילוי רוח הומנית שבה התאפיין תמיד האסלאם".

חצי שנה של רגיעה ביטחונית היא עובדה מתעתעת ומטעה ביחס לאפשרות להגיע להסדרה עם חמאס. בפועל, התקופה הזאת היא לא יותר מאשר פסק זמן עד לסבב הלחימה הבא. ושלא תהיינה אשליות – חמאס יהיה מוכן טוב יותר לסיבוב הבא, עם רקטות יותר משוכללות, כטבי"ם (כלי טיס בלתי מאוישים) ממולכדים, ולא רק עם עפיפונים ובלונים.

כדי להבין את יהירות חמאס צריך לחזור לוועידה בשם "פלסטין לאחר השחרור", בחסות מנהיג חמאס יחיא סינואר, שעסקה בהיערכות לניהול מדינת פלסטין לאחר שישראל תובס ותחדל מלהתקיים

במצב שבו הממשלה בורחת מטיפול יסודי בעזה, טוב יהיה אם הדיבורים על ההסדרה, גם אם הם ריקים מתוכן אבל מעניקים רגיעה, יימשכו. אבל ישראל חייבת לנצל את המב"מ, את פסק הזמן עד לסבב הלחימה הבא, לא רק לבניית תוכניות צבאיות ולשמירת הביטחון השוטף אלא לחשיבה אסטרטגית אחרת, בדרגי הממשל, וגם בשיח הציבורי, כדי לסלול למדיניות חדשה כלפי חמאס ולפתרון הסכסוך עם הפלסטינים.

ד"ר רוני שקד מלווה באופן פעיל את הסכסוך הישראלי פלסטיני במשך יותר מ-5 עשורים. לאחר שירות בשב"כ בתפקידי שטח בכירים שימש ככתב ופרשן לעניינים פלסטיניים ב"ידיעות אחרונות", ובעשור האחרון הוא חוקר את החברה הפלסטינית במסגרת מכון טרומן באוניברסיטה העברית. מחקריו מתמקדים בעיקר בהיבטים הפסיכולוגיים חברתיים של אתוס הסכסוך של החברה הפלסטינית. שקד כתב 5 ספרים :"חמאס מאמונה באללה לדרך הטרור", "השב"כ בעקבות קפוצ'י", "מירושלים לדמשק וחזרה", "על הגדר - רדיקליזם בקרב הערבים בישראל". ספרו האחרון "מאחורי הכאפייה- הסכסוך מנקודת המבט הפלסטינית", זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית לשנת 2020.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,066 מילים

איראניזציה של תימן - מדרום תיפתח הרעה

ראש הממשלה נפתלי בנט יוצא בקרוב לביקור רשמי באיחוד האמירויות. האיום האיראני הגרעיני, ולא פחות מכך האיום הקונבנציונלי האיראני, יהיה במוקד השיחות והדיונים. האיום האיראני הוא מקור לדאגה לא רק לישראל, אלא גם לאיחוד האמירויות לסעודיה ולמעשה למזרח התיכון.

האיום האיראני הגרעיני, ולא פחות מכך האיום הקונבנציונלי האיראני, יהיה במוקד הדיונים בביקור בנט באיחוד האמירויות, כמקור לדאגה לא רק לישראל, אלא למזה"ת כולו

לצד המרוץ האיראני לפצצה הגרעינית, מחזקת איראן באמצעות "משמרות המהפכה" את המאחזים שלה במזרח התיכון – בסוריה, בלבנון, בעזה, ובשנים האחרונות בתימן.

המאחז של איראן בתימן באמצעות המורדים החות'ים לא זוכה לתשומת הלב הראויה בדיונים האסטרטגיים של המזרח התיכון בכללותו ובעיקר לא אצלנו בישראל. ובזמן שגם התקשורת אינה מעניקה את תשומת הלב הראויה, מצליחה איראן להפוך את תימן החות'ית לבסיס מתקפה – בימים אלה בעיקר נגד סעודיה כשהמטרה היא מתקני הנפט, אבל האיום הזה מתקרב בצעדים מדאיגים גם אלינו – לישראל.

האיום על ישראל מתמקד בשני מרחבים – המרחב האווירי והמרחב הימי. במרחב האווירי באמצעות טילי השיוט והמל"טים, בעיקר הממולכדים, שאירן כבר סיפקה ביד רחבה לחות'ים, ובמרחב הימי באמצעות הנשק הימי החדש אותם מספקת איראן לחות'ים ומאיימת בדרך זאת על השייט לא רק במפרץ הפרסי אלא גם בים האדום.

צריך לראות את המציאות בצורה נכוחה – איראן לא מסייעת לחות'ים, אלא משתמשת בהם כדי ליצור מאחז איראני בתימן, כדי ליצור עוד טריטוריה שתהייה בשליטה איראנית ובאמצעותה תהייה להם שליטה צבאית. בדיוק כפי שאיראן עושה עם חמאס ברצועת עזה ועם החזבאללה בלבנון.

איראן לא מסייעת לחות'ים, אלא משתמשת בהם ליצירת מאחז איראני בתימן. עוד טריטוריה בשליטה איראנית שתאפשר להם שליטה צבאית. בדיוק כמו עם חמאס ברצועה וחזבאללה בלבנון

אלא שתימן חשובה יותר בימים אלה לאיראן, לא רק בגלל המאבק נגד סעודיה והיכולת לתקוף את סעודיה, אלא גם ביצירת מאחז ובסיס התקפי נגד ישראל.

השליטה האיראנית בתימן באמצעות החות'ים כמעט מוחלטת. איראן, באמצעות שליטתה, הפכה את תימן לבסיס אימונים לחזבאללה, לחמאס, ובעיקר כבסיס לניסוי הנשק ההתקפי החדיש, בעיקר טילי השיוט והמלט"ים הממולכדים.

התקשורת המערבית דיווחה כי מומחים של החיזבאללה פועלים יחד עם פעילי משמרות המהפכה האיראניים בתימן, ללמדך כי איראן מתכננת להכניס ללבנון גם את טילי השיוט והמלטי"ם הממולכדים. בידי החמאס בעזה יש את הדגמים הישנים של המלטי"ם הממולכדים. בהחלט יש סכנה שהנשק החדיש הזה יגיע גם לעזה.

מאז תחילת המלחמה בתימן בשנת 2015, ובדגש על השנתיים האחרונות, שיגרו המורדים החות'ים – זרוע הטרור התימנית של האיראנים, לעבר סעודיה 370 טילי שיוט בליסטים, 650 מל"טים "מתאבדים", 75 כלי שייט ממולכדים, טמנו כמאתיים מוקשים ימיים ושיגרו כמאה אלף רקטות וטילים. המטרות המרכזיות ההם מתקני הנפט הסעודיים.

לא צריך להיות מומחה צבאי כדי לדעת שלמורדים החות'ים אין את ההכשרה, הידע, והמיומנות לשיגור טילי שיוט, מלטי"ם מתוחכמים או לטמון מוקשי ים ממולכדים. למעשה' קציני משמרות המהפכה המוצבים בתימן הם שלוחצים על ההדק.

למורדים החות'ים אין את ההכשרה, הידע, והמיומנות לשיגור טילי שיוט, מלטי"ם מתוחכמים או לטמון מוקשי ים ממולכדים. למעשה, קציני משמרות המהפכה המוצבים בתימן הם שלוחצים על ההדק

המלחמה בתימן גובה מחיר כבד, במיוחד מהאוכלוסייה האזרחית. האו"ם הגדיר את תימן כאסון ההומניטרי הכבד ביותר בעולם. אלא שלשליטי טהרן ובראשם הנשיא איברהים ראיסי, הפכו את החות'ים בדיוק כמו את כמו את החיזבאללה, הג'האד האסלאמי הפלסטיני ובמידה רבה גם את החמאס – לזרוע של ממשמרות המהפכה.

לאחרונה עולה מדיווחים בתקשורת על הידוק שיתוף פעולה בין החות'ים לבין דאע"ש ואל-קעידה. שיתוף הפעולה ההופך את תימן לקן צרעות של טרור המאיים על המזרח התיכון בכללותו.

בחודשיים האחרונים נעשו מאמצים דיפלומטים, כולל שליחותו של נציג האו"ם מצד הקואליציה הערבית – בהובלת ערב הסעודית, התוקפת את מעוזי החות'ים – להפסיק את הפעילות המלחמתית – אבל ללא הועיל. להיפך, התקפות החות'ים בהדרכה איראנית הופנו לאחרונה לא רק נגד סעודיה אלא גם האוכלוסייה האזרחית בתימן.

לאחרונה עולה מדיווחים בתקשורת על הידוק שיתוף פעולה בין החות'ים לבין דאע"ש ואל-קעידה. שיתוף הפעולה ההופך את תימן לקן צרעות של טרור המאיים על המזרח התיכון בכללותו

לפני כחודש וחצי, ב-11 בספטמבר, תאריך סמלי לטרור, בצעו החות'ים את אחת המתקפות הברוטאליות וההרסניות בתוך תימן, נגד בני עמם. מתקפת טילי שיוט ומלט"ים השמידו את נמל "מוחה", הנמל התימני העתיק ביותר על הים האדום שעל שמו נקרא הקפה הנודע "מוקה".

נמל מוחה שוקם במהלך השנה האחרונה על ידי הקואליציה הערבית בסיוע ארגונים בינלאומיים. המטרה היתה להקל את מצוקת התושבים. בתחילת ספטמבר הועבר ניהול נמל מוחה לידי הממשלה התימנית.

החות'ים ופטרונם האיראניים לא היו מרוצים. הם החליטו להרוס את הנמל. טילי השיוט והמלטי"ם נחתו בזה אחר זה והרסו את הנמל המשוקם, כולל את מחסני המזון של ארגוני הסיוע הבינ"ל. לא בכדי כינתה התקשורת התימנית את פעולת הטרור הברוטאלית הזאת "ה-11 בספטמבר של תימן".

בראיית טהרן, הריסת נמל מוחה, מחזקת את שליטתם באמצעות החות'ים על חופיה המערביים של תימן. בחופים האלה עדיין תקועה כבר חמש שנים מכלית הנפט הענקית "סאפר" Safer) FSO), שאמורה היתה לשמש לאחסון נפט תימני, ננטשה בשנת 2017, בשל לחץ החות'ים, ובתוכה יותר ממיליון חביות נפט. החות'ים, בהוראות פטרונם בטהרן לא מאפשרים, גם לא לפקחי האו"ם, להתקרב למכלית. פגז טועה אחד עלול להביא לאסון אקולוגי קטסטרופלי.

במקרה של התלקחות עימות ימי בין ישראל ואיראן, הנתיב הימי שבשליטת החות'ים נותן יתרון לאיראנים, וספינות ישראליות עלולות להוות מטרה לטילים והמלטי"ם מבאב אל-מנדב ומפרץ עדן ועד למפרץ הפרסי.

במקרה של התלקחות עימות ימי בין ישראל ואיראן, הנתיב הימי שבשליטת החות'ים נותן יתרון לאיראנים, וספינות ישראליות עלולות להוות מטרה לטילים והמלטי"ם מבאב אל-מנדב ומפרץ עדן ועד למפרץ הפרסי

הנתונים האלה, הם אור אדום לישראל החייבת לקחת בחשבון את ההתעצמות הצבאית החות'ית-איראנית שהיום מכוונת לסעודיה, ומחר תכוון לישראל, ומדרום עלולה להיפתח הרעה.

ד"ר רוני שקד מלווה באופן פעיל את הסכסוך הישראלי פלסטיני במשך יותר מ-5 עשורים. לאחר שירות בשב"כ בתפקידי שטח בכירים שימש ככתב ופרשן לעניינים פלסטיניים ב"ידיעות אחרונות", ובעשור האחרון הוא חוקר את החברה הפלסטינית במסגרת מכון טרומן באוניברסיטה העברית. מחקריו מתמקדים בעיקר בהיבטים הפסיכולוגיים חברתיים של אתוס הסכסוך של החברה הפלסטינית. שקד כתב 5 ספרים :"חמאס מאמונה באללה לדרך הטרור", "השב"כ בעקבות קפוצ'י", "מירושלים לדמשק וחזרה", "על הגדר - רדיקליזם בקרב הערבים בישראל". ספרו האחרון "מאחורי הכאפייה- הסכסוך מנקודת המבט הפלסטינית", זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית לשנת 2020.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 849 מילים
כל הזמן // יום שני, 6 בדצמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אושרה בקריאה ראשונה הצעת החוק לחיבורם לחשמל של בתים שנבנו ללא היתר

משרד הביטחון: מדינות זרות יוכלו לרכוש מערכות סייבר ישראליות רק כדי למנוע טרור ופשעים חמורים ● ליברמן חתם על הצו לביטול מכסים על מוצרי חלב רכים ● הושלם תהליך הרישוי של מטוס ראשי המדינה ● באופן חריג הותר לבנט לחסן את בנו, אף שחלה בקורונה ● נתניהו ביקש להאריך את האבטחה המוצמדת לאשתו ולבניו ● עלה ל-21 מספרם של נשאי זן האומיקרון שאובחנו בארץ

עוד 41 עדכונים

למקרה שפיספסת

ה"שואה" של הטלפונים הכשרים הרגה את אלוהים

"הדבר הזה גרוע יותר מבחינתנו מהשואה – גדול המחטיאו מהורגו" (הרב אליעזר יהודה פינקל, ראש ישיבת מיר וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה הליטאית בפגישה עם שר התקשורת יועז הנדל)

אחרי שקראתי את דברי הרבנים הנכבדים בלשכת שר התקשורת, בדיון אודות המונופול שלהם על אפשרות ניוד הטלפונים הכשרים, הצטערתי (שוב) שהחרדים לא לומדים לימודי ליבה, או בכלל השכלה כללית.

אילו היו לומדים, ולא רק את פסיקות הרבנים שלהם המנסים לעצור את הזמן ולשמר את היהדות במתכונתה מלפני 600 שנים, היו אולי קוראים את ניטשה:

"זאת הפילוסופיה אשר מעניקה לי את האיזון הנפשי הנחוץ להמשך חיי, כאשר אני חי במודעות מלאה לעובדה שלאחר לידתם, התינוקות היפים עם הפנים המחייכות והעיניים הגדולות והתמימות נזרקים לתוך התנור הבוער של החיים".

השנה היא 1879.

אחרי שקראתי את דברי הרבנים הנכבדים בלשכת שר התקשורת, בדיון אודות המונופול שלהם על אפשרות ניוד הטלפונים הכשרים, הצטערתי (שוב) שהחרדים לא לומדים לימודי ליבה, או בכלל השכלה כללית

ניטשה, כפילוסוף של התנועה הנצחית, קבע ש"לא היינו יכולים להתקיים מבלי לקבל את הפיקציה שקיימים דברים בלתי משתנים, שלמעשה אינם קיימים".

ואם הרבנים הנכבדים, שאחריהם כרוכים מאות אלפי חרדים, חיים בפיקציה, בעולם מוכחש ושיקרי, שלכאורה ניתן לשמר בו אורח חיים אחד בלי שהחיים ישנו את מי שחי באורח החיים הזה, הם פשוט לא מבינים היכן הם חיים.

טלפונים סלולריים והחופש לבחור ידע ומידע דרכם, הם תהליך בלתי ניתן לעצירה של תנועה מתמדת.

כדי להסביר את העימות הזה בין הדת הקפואה, הסטגנטית והקשוחה, הקיצונית והאובססיבית לחוקי התורה הקדומים, צריך להרוג פעם (שוב) את אלוהים. ניטשה עשה זאת בספרו "המדע העליז".

להלן ציטוט :

"האם לא שמעתם על המטורף ההוא שרץ ביום עם לפיד אש בידיו דרך כל המקומות הציבוריים וצועק ללא הפסק: אני מחפש את אלוהים! אני מחפש את אלוהים! במקומות אלה רבים חיו ללא כל אמונה באלוהים, צעקתו עוררה צחוק. אחד אמר עליו שהוא הלך לאיבוד כפי שילד אובד לאמו, אחר אמר עליו שהוא אחוז פחד מהזולת ומחפש להסתתר, כולם לעגו לו.
המטורף קפץ בפתאומיות מולם ובהביטו עליהם בכעס, זעק לעומתם: אני אומר לכם לאן נעלם אלוהים! אנחנו רצחנו אותו! אתם ואני! אנחנו כולנו הרוצחים שלו. אנחנו עשינו זאת. גדולתו של המעשה היא מעל יכולתנו. האם בכך הפכנו בעצמנו לאלים הראויים למעשינו? מעולם לא בוצע מעשה כזה ואלה אשר ייוולדו אחרינו, ייוולדו הודות למעשנו הנעלה ביותר מכל מעשה אחר שקרה עד כה בהיסטוריה".

אם הרבנים הנכבדים, שאחריהם כרוכים מאות אלפי חרדים, חיים בפיקציה, בעולם מוכחש ושיקרי, שלכאורה ניתן לשמר בו אורח חיים אחד בלי שהחיים ישנו את מי שחי באורח החיים הזה, הם לא מבינים היכן הם חיים

הנוירולוג פרופ' ז'אן אשכנזי כותב על כך בספרו החדש "העולם הקסום של המוח":

"כוונת הפילוסוף המודיע במילות טירוף על מותו של אלוהים, אותו אלוהים שנחשב עד כה לאל מוות, היא לבשר לעולם שכל הערכים המסורתיים חדלו להתקיים.

בספרו 'כה אמר זרתוסטרה' מתוארים אנשים, שעקב מות האלוהים חיים בחשיכה מתמדת. כדי להתגבר על מצב זה, הם מתו וקמו לתחייה כיצורים אנושיים עליונים, סופרמנים.

בספרו 'הרצון לעוצמה', כרך 2 עמוד 582, ניטשה טוען שלאורך מאות שנים הפילוסופים העריכו שההשתוקקות הטהורה לדעת את האמת והמניע לדעת, הם ביטוי של תשוקה לעוצמה, לרצון להשתלט על הכול.

טענת הפילוסוף, גם אם היא מוצגת כלא ודאית, מעמידה את השלמות האובייקטיבית בספק. כדי שהידע יהיה אפשרי, צריך להיוולד לעולם לא מציאותי ושגוי, המאמין בדברים בלתי משתנים, עולם דמיוני המנוגד לתנועה המתמדת. בימינו, בשנות ה-2000, ה'תנועה המתמדת', 'רצח אל' ו'על אדם' הם שלושת עמודי התווך של הפילוסופיה הניטשאית".

עכשיו באים הרבנים החרדים ומאמתים את התיאוריה של ניטשה במאבקם על השליטה בטלפונים הכשרים של צאן מרעיתם.

לצערנו, מלבד השליטה בציבור החרדי ובעיקר בכלים שעשויים לחבר אותו לחיים המודרניים, הם עדין שולטים במגוון אורחות חיי החילונים – ברכבות ואוטובוסים בשבתות, במאות אלפי מטבחים ומסעדות הנידונים למלא את פסקי הכשרות שלהם, בנישואין וגירושים, בבתי הדין הרבניים, ובאיום המתמיד על ממשלות ישראל מפני זעמה של "היהדות" – היא היהדות החרדית כמובן.

היהדות החרדית שתמיד תזכיר לדתיים המסורתיים ולחילונים שמדינת ישראל היא "מדינה יהודית", לעולם לא "יהודית ודמוקרטית", כשכוונתם שהיא מדינה חרדית יהודית.

לכן גם השואה אינה אירוע הנתפס בעיניהם כפי שהוא נתפס בידי כלל אזרחי ישראל בעלי עמדות ודעות והשקפות שונות. "שואה" היא כל דבר המאיים על מסורת חיי החרדים. לא על חייהם. לא מדובר על משרפות של אנשים חיים בגלל יהדותם, אלא על איום על מסורת היהדות החרדית בלבד. לכן אין להם בעיה לכנות את חיילי צה"ל "נאצים" ואין להם בעיה לכנות את הגיוס לצה"ל "שמד".
הביטויים הללו מתייחסים להשמדת המסורת החרדית ולא להשמדת העם היהודי על גווניו השונים בבורות ירי וקרמטוריום.

"שואה" מבחינתם היא כל דבר המאיים על המסורת החרדית. לכן אין להם בעיה לכנות את חיילי צה"ל "נאצים" או את הגיוס "שמד". מדובר בהשמדת המסורת החרדית ולא בהשמדת העם היהודי בבורות ירי וקרמטוריום

עכשיו, כשרבנים חרדים משווים בין החופש לנייד מספרים סלולריים לבין השואה, צריך להתקשר אליהם ולומר להם שרצחנו את אלוהים. כולנו. אפשר גם לכתוב להם סמס או פוסט – רצחנו את אלוהים ואולי כדאי שגם אתם תשתתפו במעשה "הנורא". כי ליהודי שמשווה בין השואה שעבר העם היהודי מידי הנאצים לבין "שואת" הטלפונים הסלולריים, אין בעצם אלוהים. הוא עצמו הרג את אלוהים.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 787 מילים

קבוצה של 12 יהודים מברוקלין נסעו לביקור היסטורי בדמשק – עשרות שנים לאחר עזיבתם ● בריאיון לזמן ישראל אומר אחד המטיילים כי השלטון הסורי משקיע מאמצים לשימור האתרים היהודיים ● עיתונאי סורי אומר כי אל־אסד מקדם את ענף התיירות כדי לזרז את שיקום המדינה: "מנסים לשדר את המסר שהמשטר הסורי יותר טוב מהמורדים האסלאמים"

עוד 1,898 מילים

"במשך חודשים ארוכים הגעתי הביתה כל יום בוכה. הלכתי לטיפול פסיכולוגי כדי לנסות להתגבר על התחושות האלה"

תחקיר זמן ישראל "אני מרגישה כמו אחרי אונס, כמו בפוסט טראומה" ●  "עברתי אצלה כמה וכמה משפטי שדה. היא הייתה קוראת לי ומתחילה להטיח בי האשמות בלי לבדוק" ● עובדים ברכבת ישראל מספרים על מסכת ההתעמרויות שחוו מצידה של סמנכ"לית משאבי אנוש ורד פרוינד ● למרות דוח חמור שהוגש לדירקטוריון, ההנהלה ממשיכה לטייח את הטענות ● רכבת ישראל: "הוחלט ששופטת בדימוס תהווה כתובת עבור עובדים הרוצים להתלונן, ותוכל לבדוק כל תלונה שתגיע אליה"

עוד 3,271 מילים

תגובות אחרונות

האמריקאים משנים את הטון במו"מ מול איראן – ולא בגלל הלחץ מישראל

איראן השאירה את המעצמות בוינה חסרות מילים, תרתי משמע ● הציוצים של השליח הרוסי לשיחות פסקו בדיוק כשהונחו שני ניירות העמדה שהכינו האיראנים – לא מתחילים במו"מ עד שכל הסנקציות יוסרו – מה שהביא לשינוי הטון, גם של האמריקאים ● השבוע השני למו"מ ייפתח על רקע הפיצוץ בנתנז, שעשוי לסמל גם את עתיד השיחות ● פרשנות

עוד 714 מילים

מדיניות הנייטרליות של האמירויות

נסיכות איחוד האמירויות מתנהגת מוזר בחודשים האחרונים. בת הברית הצמודה של סעודיה, שרק לפני שנה חתמה על נורמליזציה עם ישראל, מהדקת את הקשרים עם סוריה ומנהלת מגעים עם איראן. כיצד ניתן להסביר את הכפילות המוזרה ביחסים הדיפלומטיים? מהי המשמעות מבחינת ישראל?

בחודש שעבר עקבה ישראל בתימהון אחרי ביקורו בדמשק של שר החוץ האמירתי עבדאללה בן זאיד, אותו מדינאי שחתם לפני כשנה על הסכמי אברהם בוושינגטון. בן זאיד הגיע לפגישה עם בכירי המשטר הסורי, כולל הנשיא בשאר אל-אסד.

בחודש שעבר עקבה ישראל בתימהון אחרי ביקורו בדמשק של שר החוץ האמירתי עבדאללה בן זאיד, אותו מדינאי שחתם לפני כשנה על הסכמי אברהם בוושינגטון, לפגישה עם בכירי המשטר הסורי והנשיא אסד

לפני כשבוע אמר סגן שר החוץ של איראן עלי באקרי, אחרי פגישתו עם יועץ נשיא האמירויות אנור קרקאש, כי איראן והאמירויות פותחות דף חדש ביחסיהן. לפי הפרסומים האחרונים, המועצה לביטחון לאומי האיראנית הזמינה את טחון בן זאיד, יועץ הביטחון של האמירויות, לבקר באיראן.

קרקאש התבטא בתקשורת לפני כמה ימים ואמר כי מטרתו לחזק את יחסי השכנות הטובה עם איראן ולבנות עמה יחסי אמון, והוסיף כי "עימות עם איראן אינו הדרך הטובה ביותר להתקדם".

התבטאויות מסוג זה הביאו לקטיעת היחסים בין סעודיה לקטר ב-2015. אך מה שאסור לקטר מותר לאמירויות. מדינת האמירויות נותרה השותפה היחידה של סעודיה במאבק נגד החות'ים בתימן, וסעודיה שותקת בחריקת שיניים נוכח ההתבטאויות הפייסניות של האמירויות כלפי איראן. מדוע שומרת האמירויות על קשרים כלכליים ודיפלומטיים עם איראן?

האמירויות משתתפת בקואליציה הסעודית נגד החות'ים בתימן – מיליציה הנתמכת ע"י איראן. אולם כדי לא לפגוע בעסקים הענפים של הנסיכות עם איראן, מתייחסת האמירויות לחות'ים כאל ארגון טרור עצמאי ומתעלמת בפומבי מהתמיכה האיראנית.

בתמורה למשחק הנייטרלי של האמירויות מול איראן, נראה כי איראן מנחה את החות'ים להפנות את אש הטילים והמל"טים אל הממלכה הסעודית בלבד. כך מצליחה האמירויות להישאר ביחסים קרובים עם סעודיה ולהיראות כשותפה מלאה במלחמה בתימן, וגם להימנע מפגיעה בגן העדן הכלכלי של דובאי ואבו דאבי. הנפט הסעודי של ארמק"ו חשוף והנפט האמירתי מוגן לעת עתה.

בפועל, האמירויות אינה פעילה במלחמה בתימן כבר שנתיים. התמיכה הכלכלית בכוחות התימנים בקרקע ממשיכה אך המטוסים של הנסיכות כבר אינם שותפים להפצצות הסעודיות.

מדינת האמירויות נותרה השותפה היחידה של סעודיה במאבק נגד החות'ים בתימן, וסעודיה שותקת בחריקת שיניים נוכח התבטאויותיה הפייסניות כלפי איראן

המודל הקטרי

מלבד המניע האסטרטגי, רואה האמירויות כמודל להצלחה את נסיכות קטר. קטר בתקופת האמיר חמד בן חליפה (אביו של אמיר קטר הנוכחי השיח' תמים) התאפיינה בשנות ה-90 במדיניות כפולה מוזרה, הדומה להתנהגות האמירויות כעת. קטר ניהלה יחסים דיפלומטים עם סעודיה ואיראן, ובאותו הזמן גם פתחה משרד אינטרסים כלכליים בבירה דוחא בתקופת הסכמי אוסלו. מדיניות זו, ספק נייטרלית ספק אופורטוניסטית, הביאה להתעשרות עצומה של קטר. עוצמתה הכלכלית של הנסיכות אפשרה לה אפילו לשרוד את שנות המצור הסעודי בין 2015-2020 עם המשך צמיחה כלכלית נאה.

יש להניח כי המודל הקטרי עומד לעיני האמירויות. קטר "צפצפה" על העמדה הסעודית וביקשה להתקרב לאיראן ולא איבדה מאומה. בסופו של דבר הייתה זו הממלכה הסעודית שביקשה להתפייס עם קטר ולהשלים עם עמדתה הכפולה. יש להניח שסעודיה מתייחסת בהסתייגות לנורמליזציה עם ישראל, הסותרת את הצעת השלום שהניחה הממלכה על שולחן הליגה הערבית ב-2002 (שלום מלא עם ארצות ערב תמורת נסיגה מלאה של ישראל מהשטחים). אך היא סולדת הרבה יותר מהחיזורים ההדדיים של האמירויות ואיראן. אלא שהאמירויות בעלת ברית חשובה מדי לסעודיה מכדי להפנות לה את הגב.

קשרים כלכליים עם איראן

ידוע כי האמירויות ואיראן מקיימות יחסים כלכליים ענפים עוד מאז עצמאות הנסיכות ב-1971, ומעגל העסקים המסחריים ביניהן נאמד במיליארדי דולרים (לפי הערכות מ-2018 כ-18 מיליארד בשנה סחר שאינו נפט). היחסים הטובים בין המדינות מקלים על מעבר ספינות השייט האיראניות במפרץ הפרסי קרוב לאמירויות. לפי נתונים איראניים, כחצי מיליון אזרחים איראנים חיים בקביעות באמירויות, רבים מהם אנשי עסקים. בנוסף, מקיימת איראן ארבע אוניברסיטאות באמירויות, אליהן נהרו לפני משבר הקורונה (עד 2019) בכל שנה כ-30 אלף סטודנטים איראנים. בכל שבוע נחתו באמירויות, לפני פרוץ משבר הקורונה, כמאתיים מטוסים איראניים בממוצע.

מה עומד בבסיס ההתקרבות האמירתית לסוריה ואיראן? האם האמירויות תהיה הפתרון לשיקומה של לבנון, מעין פשרה בין החסות האיראנית להצעה הסעודית-צרפתית? אולי התקרבות האמירויות לסוריה נועדה להשיב את הנשיא בשאר אל-אסד לחיק הליגה הערבית על מנת להרחיקו מאיראן? האם ההתקרבות האמירתית לאיראן היא בעלת אופי כלכלי גרידא? אין ספק כי התקרבות זו אמורה להדאיג מאד את ישראל. האם ידע וטכנולוגיה מישראל יוכלו לדלוף לאיראן, אם תקיים האמירויות יחסים אסטרטגים עם שתי המדינות העוינות זו לזו?

אין ספק שהתקרבות האמירויות לסוריה ואיראן אמורה להדאיג מאד את ישראל. האם ידע וטכנולוגיה מישראל יוכלו לדלוף לאיראן, אם תקיים האמירויות יחסים אסטרטגים עם שתי המדינות העוינות זו לזו?

מצד אחד ניתן להבין את האינטרסים הכלכליים של האמירויות לבנות יחסי כלכלה עם איראן וישראל בו זמנית. בקיום הברית עם ישראל, מאותתת האמירויות לאיראן, כי למרות שהיא נסיכות קטנה, יש לה בעלות ברית חזקות. מצד שני, היחסים של האמירויות עם איראן נועדו להזכיר לישראל כי לנסיכות אין כל כוונה לבטל את קשריה שכנתה ממזרח וגם עם מדינות אויב כגון סוריה ולבנון. מחמד בן זאיד מנהל משחק דיפלומטי כפול, הוא מודע עד כמה יקרים הקשרים עם ארצו לישראל, לאיראן וגם לסעודיה. האופטימים יגידו כי האמירויות מעוניינת להיות מדינת מפתח בכל תיווך עתידי בין ארה"ב לאיראן.

למרבה הצער, ישראל קרובה יותר לעמדה הסעודית בהתייחסותה לאיראן, אך לסעודיה חסמים מסורתיים ודתיים המונעים קשרים עמה. למרות שהיחסים של ישראל והאמירויות נראים כעת כירח דבש שרק הולך ומתפתח, על ישראל לקחת בחשבון את הקשרים עם איראן שמתחממים כעת בכל שיתוף פעולה ביטחוני-אסטרטגי בעתיד.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 845 מילים
עודכן לפני 49 דקות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

המשטרה עיכבה מפגין בחשד כי איים לרצוח את ניר חפץ

פרסום ראשון מוטי נפתלי, פעיל ליכוד ותיק ממעלה אדומים, הגיע להפגין בבית המשפט ביום העדות הראשון של חפץ, לפני כשבועיים ● נפתלי נשא אקדח ברישיון ואחרי ההפגנה זומן לחקירה, שם הודיעו לו כי הוא חשוד באיומים, הטרדת עד, שיבוש הליכים ומסוכנות לביטחונו של אדם ● אקדחו נלקח ממנו והוא שוחרר בערבות עצמית ● נפתלי מכחיש את החשדות נגדו ודורש שהמשטרה תחזיר לו את האקדח

עוד 474 מילים ו-2 תגובות

לא רק הזכות להפלות עומדת על הכף - גם מעמד ביהמ"ש העליון

כמעט 50 שנה אחרי "רו נגד וייד", התקיים ביום רביעי דיון בבית המשפט העליון האמריקאי בערעור שעלול לבטל את זכותן של נשים לבצע הפלה ● המדובר באחד הנושאים הנפיצים ביותר בפוליטיקה שם, אך לא רק סוגית ההפלות עומדת לדיון ● בית המשפט יצטרך לקבוע האם החלטותיו ניתנות לשינוי רק בגלל שההרכב הפוליטי של השופטים השתנה - ומה זה אומר לגבי מעמד החוקה בכלל ● פרשנות

עוד 1,162 מילים

ראיון "פחות מ-3% מהשוטרים הם דוברי ערבית"

הוא יודע היטב שכמעט לא אפשרי למנוע את הרצח הבא בחברה הערבית ועדיין מנסה לשנות את המצב ● הוא מופתע כשהוא נתקל בחאפריות ועדיין מנסה למנוע מבוכה כמו הפארסה בכלא גלבוע ● בראיון לזמן ישראל, עמר בר-לב מסכם חצי שנה ראשונה במשרד לביטחון הפנים, תומך בשוטרים שירו למוות במחבל - ושלם לגמרי עם העובדה שהוא פועל ומצביע הפוך מכפי שעשה באופוזיציה

עוד 2,775 מילים

אג"ח הביטקוין של אל סלבדור עשוי להיות פורץ דרך בעולם

לפני שבועיים, בכנס המטבעות הקריפטוגרפיים שנערך באל סלבדור, עלה הנשיא נאיב בוקלה על הבמה והציג חזון גרנדיוזי, יש שיאמרו מגלומני: בניית עיר הביטקוין הראשונה ● העיר של בוקלה מתוכננת להיות אקולוגית לחלוטין ותושביה יהיו פטורים ממסים ● בכך מקווה המדינה לגייס כמיליארד דולר בהנפקת אג"ח הביטקוין הראשון בעולם ● מדינות אחרות עשויות ללכת בעקבות אל סלבדור

עוד 580 מילים

על רקע המתיחות בנושא איראן נפגש בנט עם השגריר החדש של ארה"ב: "יש רוח טובה בינינו"

הרצוג על האיום הגרעיני: "אם הקהילה הבינלאומית לא תפתור זאת, תעשה זאת ישראל בעצמה" ● לאור חוסר ההסכמה בוועדה לבחירת שופטים צפויה רשימת המועמדים להיפתח מחדש; ייתכן שימונה שופט זמני נוסף לעליון ● דיווח: פרקליט המדינה הוא שהורה לפתוח בחקירה בעקבות הירי של השוטרים במחבל, בשעה שהיה שרוע על הקרקע ● עלה ל-11 מספר נשאי האומיקרון שאותרו בארץ

עוד 45 עדכונים

מחנות הפליטים הפלסטינים בלבנון על סף פיצוץ

אבטלה בנסיקה, מצוקה כלכלית גוברת ומליציות חמושות שעושות במחנות הפליטים כבשלהן ● עשורים של אפליה ממוסדת כלפי הפלסטינים בלבנון מגיעים לשיא נוסף עם קריסת הכלכלה הלבנונית ● הטרגדיה שלהם היא ההזדמנות של חמאס: הארגון פתח בקמפיין לחלוקת עשרות אלפי חבילות מזון לתושבי המחנות הפלסטינים

עוד 1,195 מילים ו-1 תגובות

אחרי כחודש שבו התחלואה התפשטה - מקדם ההדבקה ירד מתחת ל-1

בנט על הפיגוע ליד שער שכם: "הלוחם והלוחמת פעלו כמצופה מהם; אני מבקש למסור להם את מלוא הגיבוי" ● פריג': "יש לירות בתוקפים כדי להציל חיים, לא כדי לקחת את חייהם שלהם כשאינם מהווים עוד סכנה; אם התמונה המשתקפת מהסרטונים נכונה, לא מדובר רק בהפרה של הוראות, אלא גם במעשה שמבטא אדישות לחיי אדם" ● הרצוג שוחח לראשונה עם יורש העצר של האמירויות

עוד 20 עדכונים

"ישראל לא זכאית לפריבילגיות – אבל כן לשוויון בפני החוק"

ברקע העלייה במספר פשעי השנאה נגד יהודים בקנדה, השליח המיוחד ארוין קוטלר מתכוון לעבוד צמוד עם הממשלה ועם קבוצות אזרחיות כדי לשרש דעות קדומות ולהפחית את כמות השנאה: "הדבר המטריד ביותר הם גילויי אנטישמיות במסווה של אנטי־גזענות" ● ריאיון

עוד 1,317 מילים

סקס, אנטישמיות וקורונה

סרטו החדש של הבמאי הרומני הפרובוקטיבי ראדו ג'ודה, זוכה פרס דב הזהב בפסטיבל ברלין, עוסק בדעות קדומות, סקס, שקרים ואנטישמיות ● "מין חסר מזל או פורנו משוגעים", שנבחר לייצג את רומניה באוסקר, הוא סאטירה חברתית נוקבת שלא מפחדת לגעת בנושאים הנפיצים ביותר

עוד 781 מילים ו-1 תגובות

השנים האחרונות של שלטון ארדואן מאופיינות בנסיגה כלכלית משמעותית ● על רקע זה, ניתן להבין את המהלכים האחרונים של הנשיא הטורקי ● איחוד האמירויות חוגגת 50 שנה להקמתה ● לא כולם במרוקו תומכים בנורמליזציה עם ישראל ● נשים במרכז תעשיית הסרטים בעולם הערבי ● ו-78 שנים חלפו מאז ועדת טהרן ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,228 מילים ו-4 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה