יהודי מתפלל בבית כנסת, אילוסטרציה (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הדס פרוש/פלאש90
יהודי מתפלל בבית כנסת, אילוסטרציה

רוב העמותות המקבלות הטבות מס עוסקות בדת

בדיקת זמן ישראל רוב מהעמותות שקיבלו לאחרונה אישור בוועדת הכספים להטבות מס לתורמיהם עוסקות בתפילה, לימוד תורה, סיוע לקהילות דתיות וזהות יהודית ● מקורב לגפני: "ברצותם הח"כים מאשרים הטבות, ברצותם לא" ● יועץ לשתי"ל: "יש הטיה פוליטית באישור ההטבות" ● רו"ח: "הדתיים יודעים להתארגן לקבלת תמיכה, תלמדו מהם" ● מנכ"לית ישראל חילונית: "יש לנו חסך בהתארגנות"

ועדת הכספים של הכנסת התכנסה לקראת החגים למרתון הצבעות לאישור הטבות מס על תרומות לעמותות. מתחילת ספטמבר עד ראש השנה אושרו הטבות מס לפי סעיף 46א' לפקודת מס הכנסה לתורמים של כ-280 עמותות – מתוכן אושרו 86 עמותות בדיון שנערך ב-12 בספטמבר.

לפי בדיקת זמן ישראל, מחצית מהעמותות (43) שאושרו להן הטבות מס באותו דיון עוסקות בדת ולימוד תורה. שלושה רבעים (62 עמותות) שייכות לקהילות יהודיות-דתיות, או עוסקות ביהדות.

אלה לא נתונים מקריים של יום עבודה אחד בכנסת. לפי נתונים של מרכז המחקר של הכנסת מ-2021, מתוך כ-7,740 עמותות שקיבלו אז את ההטבה, כאלפיים – יותר מרבע – היו עמותות דת. פי חמש ממספר העמותות שקיבלו את ההטבה בתחום הבריאות וכמעט כפליים מאשר בתחום הרווחה.

מחצית מהעמותות שאושרו להן הטבות מס  (43 עמותות) עוסקות בדת ולימוד תורה. שלושה רבעים מהן (62) שייכות לקהילות יהודיות-דתיות, או עוסקות ביהדות

מניתוח של נתוני מחלקת המחקר של הכנסת, עולה כי שיעור העמותות שמקבלות הטבות מס ועוסקות בפעילות דתית גבוה עוד יותר. לפי מחקר הכנסת, כ-2,500 עמותות שקיבלו הטבות ב-2021 היו עמותות חינוך. בפועל, חלק ניכר מהעמותות הללו עוסקות למעשה בלימוד תורה בלבד.

ישיבת ועדת הכספים, 16 במאי 2023 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
ישיבת ועדת הכספים, 16 במאי 2023 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

כך, למשל, ועדת הכספים אישרה ב-12 בספטמבר הטבות לכולל הירושלמי התאחדות תלמידי בית יוסף צבי. העמותה רשומה ברשות המיסים כ"עמותת חינוך". ואילו אצל רשם העמותות היא רשומה כעמותה שנועדה "לנהל ולהחזיק ישיבה, כולל אברכים, תלמוד תורה, בית חינוך לבנות, בתי כנסת, הוצאת כתבים קדושים, גמ"ח וקרן תמיכה לחבריה".

גם עמותת "כלל מוסדות גינות דוד" של החסידים בשכונת גינות דוד בבני ברק רשומה כ"עמותת חינוך". העמותה עוסקת בהקמה וניהול בית כנסת, בתי ספר חרדיים, תלמודי תורה, ישיבות, וכולל אברכים, הקניית ערכים, חוגים ותמיכות.

עמותת "התאחדות תלמידי בית יוסף צבי" רשומה ברשות המיסים כ"עמותת חינוך". היא נועדה לנהל ולהחזיק ישיבה, כולל, תלמוד תורה, בתי כנסת, הוצאת כתבים קדושים

עמותות נוספות עוסקות בחינוך, בריאות ורווחה בקהילות ספציפיות של חרדים ודתיים ולמענן בלבד. לפי הבדיקה שערכנו, זה הייעוד של כחמישית מהעמותות שאושרו להן הטבות בכנסת לפני החגים – בנוסף לעמותות הדת ולימוד התורה. זאת, בעוד שכמעט אין עמותות שעוסקות בבריאות, חינוך ורווחה לחילונים בלבד.

עמותת "אך טוב צדקה וחסד" של חסידי סאטמר, למשל, רשומה ברשות המיסים כ"עמותת סעד". העמותה פעילה בקרב החסידים בירושלים ועוסקת בתמיכה במשפחות נזקקות, חולים ואביונים, הכנסת כלה, עזר נישואין, מלגות לאברכים, חלוקת מצרכים בחגים, שירותי קהילה ודת ושיקום משפחות מחובות.

האדמור מסאטמר, זלמן לייב טייטלבוים (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
האדמור מסאטמר, זלמן לייב טייטלבוים (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

עמותה נוספת שרשומה כ"עמותת סעד" היא "שקל הקודש". העמותה פועלת בחסידות נדבורנה בבני ברק ומעניקה בתוך החסידות תמיכה כספית למשפחות מרובות ילדים במצוקה, חלוקת סלי מזון, מוצרי יסוד ובגדים לנצרכים,  סיוע בשכר דירה והוצאות רפואיות למיעוטי יכולת, פעילות ושיעורי עזר לנוער.

עמותות נוספות עוסקות בחיזוק זהות יהודית, גיור ו"קירוב ליהדות". "הקרן למנהיגות ציונית", למשל, שקיבלה אישור להטבות מס לפני החגים, רשומה כעמותת חינוך ועוסקת בהכשרת מנהיגים צעירים ש"מחויבים לאתוס הציוני ולרוח היהדות ומורשתה".

מבין 86 העמותות שאושרו להן הטבות ב-12 בספטמבר, רק 20 אינן מפנות את שירותיהן לקהילות דתיות או עוסקות בצורה כזאת או אחרת ביהדות, אלא בתחומים אחרים – תמיכה באנשים עם מוגבלויות, בריאות ורווחה בחברה הכללית (חילונים ודתיים כאחד), חינוך ממלכתי, תרבות וספורט.

מבין 86 העמותות שאושרו להן הטבות, רק 20 אינן פועלות בקהילות דתיות או עוסקות ביהדות, אלא בבריאות ורווחה לחילונים ודתיים כאחד, חינוך ממלכתי, תרבות וספורט

מרבית העמותות הללו פועלות בחברה היהודית. רק חמש מ-86 העמותות שאושרו להן הטבות ב-12 בספטמבר פועלות בחברה הערבית והצ'רקסית.

אברכים לומדים בישיבת פונוביץ בבני ברק. אילוסטרציה (צילום: פלאש90)
אברכים לומדים בישיבת פונוביץ בבני ברק. אילוסטרציה (צילום: פלאש90)

לפי המחקר של מ"מ הכנסת, ל-44% מהעמותות שהפעילו ב-2021 בתי כנסת, חינוך תורני וארגוני דת יהודיים, יש אישור לזיכוי מס, לעומת 6% בלבד מהעמותות המפעילות בתי תפילה, חינוך וארגונים דתיים של נוצרים ומוסלמים.

עוד עולה ממחקר הממ"מ כי רק 2% מהעמותות הרשומות בישראל כ"עמותות דת" שייכות לדתות אחרות פרט ליהדות, אף כי הלא-יהודים מהווים כרבע מהאוכלוסייה.

"ועדת הכספים כבר לא חותמת גומי"

סעיף 46א' לפקודת מס הכנסה מעניק לתורמים ישראלים לעמותות שזכאיות לכך זיכוי מס בסך 35% מגובה התרומה. האישור מקל את סיכוייה של העמותה לגייס תורמים. הטבת המס נגרעת מתשלום המיסים של התורמים ומהווה, איפוא, סיוע תקציבי עקיף של המדינה לעמותות.

הטבות כאלה מוענקות ברוב העולם. במדינות שבהן לממשלה אסור לתמוך בשירותי דת, כמו ארה"ב וצרפת, נטען נגד ההטבות כי הן מהוות תמיכה עקיפה. בישראל, תקציב שירותי ולימודי הדת הוא הגבוה בעולם המפותח, והממשלה הנוכחית הגדילה אותו עוד יותר. העובדה שרוב העמותות המקבלות את הטבות המס קשורות לדת היהודית מגדילה עוד יותר, איפוא, את הסיוע הממשלתי לדת.

תקציב הדת בישראל הוא הגבוה בעולם המפותח. העובדה שרוב העמותות המקבלות את הטבת המס קשורות לדת היהודית מגדילה עוד יותר את הסיוע הממשלתי לדת

אילוסטרציה: בית כנסת "אוהל יעקב" בזכרון יעקב (צילום: Yahav Gamliel/FLASH90)
אילוסטרציה: בית כנסת "אוהל יעקב" בזכרון יעקב (צילום: Yahav Gamliel/FLASH90)

עמותה זכאית להטבה אם אינה נוקטת אפליה, נגועה בניגודי עניינים, עוברת על החוק, פוגעת בביטחון, מסייעת לאויב, מנוגדת לערכי המדינה כיהודית ודמוקרטית או "מסייעת ‏למטרה פוליטית‏-מפלגתית"

מדוע כל כך הרבה ארגונים דתיים מקבלים את ההטבה? אחת הסיבות היא המספר הגדול של בתי הכנסת. ההערכה הרווחת היא שבישראל יש כ-20 אלף בתי כנסת (בצל העימותים ביום הכיפורים התפרסמה העובדה שבתל אביב לבדה יש כ-450). כשני שליש מבתי הכנסת שייכים לעיריות ולגופים ממלכתיים כמו צה"ל, והשאר לעמותות פרטיות, לרוב – עמותה אחת לכל בית כנסת.

סיבה נוספת קשורה לריבוי התמיכות בארגונים דתיים קשורה להליך אישור ההטבות, הקריטריונים ומדיניות ועדת הכספים. עמותות המבקשות את ההטבה פונות לרשות המיסים, שבודקת אם הן מתאימות לקריטריונים המקצועיים והחוקיים לכך. אלה שהרשות מאשרת, עוברים אישור פוליטי בוועדה.

לפי נהלי רשות המיסים, עמותה זכאית להטבה אם מחזורה הכספי השנתי האחרון היה לפחות 30 אלף שקל; אם היא רשומה כחוק, עם אישור ניהול תקין מרשם העמותות; פעילותה נועדה לרווחת הציבור ואינה עסקית; ואין לה עובדים שמשתכרים יותר מ-39 אלף שקל ברוטו בחודש, למעט במסגרת הסכם שכר ענפי.

תנאים נוספים להטבה הם שהעמותה אינה נוקטת אפליה; אינה נגועה בניגודי עניינים; אינה עוברת על החוק, פוגעת בביטחון ובריאות הציבור, מסייעת לאויב ולארגוני טרור או מנוגדת לערכי המדינה כיהודית ודמוקרטית; ו"אינה מסייעת, ‏במישרין או עקיפין, ‏למטרה פוליטית‏-מפלגתית".

אילוסטרציה: מתנדב אורז חבילות מזון עבור משפחות נזקקות, 2021 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)
אילוסטרציה: מתנדב אורז חבילות מזון עבור משפחות נזקקות, 2021 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

הקריטריונים הללו פתוחים לפרשנות, שנמצאת במחלוקת פוליטית עזה: מה היא אפליה? מה הם ניגודי עניינים? מה סותר את הגדרת המדינה כיהודית-דמוקרטית? מה היא מטרה פוליטית? מי שמכריע בשאלות הללו היא הוועדה.

מהוועדה נמסר כי "רשות המיסים היא הגורם המקצועי והיא שולחת את רשימות העמותות לאישורנו. לוועדה יש שיקול דעת אם לאשר או לא, היא לא חותמת גומי. הח"כים יכולים להעלות שאלות ביחס לפעילות המוסדות ומטרתם".

יו"ר הוועדה, משה גפני, סירב להתראיין לכתבה זו. אחד ממקורביו הסביר בשמו: "בעבר הוועדה הייתה חותמת גומי, הייתה מקבלת רשימת עמותות מהרשות ומאשרת. כיום יש נוהל אישור חדש שאושר בוועדה".

"כיום, חברי הוועדה והייעוץ המשפטי שלה מקבלים את רשימת העמותות, עוברים עליה, בודקים ומחזירים שאלות. כשהם מקבלים את כל המידע, הח"כים מצביעים על כל עמותה, ברצותם – מאשרים, וברצותם – לא מאשרים".

"בעבר הוועדה הייתה חותמת גומי. כיום, הח"כים מצביעים על כל עמותה, ברצותם – מאשרים, וברצותם – לא מאשרים"

משה גפני מצביע בעד חוק התקציב בוועדת הכספים של הכנסת, 16 במאי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
משה גפני מצביע בעד חוק התקציב בוועדת הכספים של הכנסת, 16 במאי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הח"כים פוסלים תמיכה לעמותות מסוימות רק אם להבנתם הן לא עומדות בקריטריונים החוקיים והמקצועיים, או גם משיקולים פוליטיים?
"ברצותם – מאשרים, וברצותם – לא מאשרים".

למה בין העמותות שאושרו יש כל כך הרבה עמותות שעוסקות בדת או שמשרתות בקהילות דתיות?
"זה פחות נוגע לשיקולי הוועדה, אלה העמותות שמגיעות מרשות המיסים".

בין העמותות שהרשות אישרה להן את ההטבה והעבירה לוועדה יש עמותות חילוניות ולא-יהודיות שהוועדה פסלה?
"לפעמים כן, בוודאי. ספציפית, מבין העמותות שהוועדה אישרה בספטמבר, לא היו כאלה".

עמותה נוצרית? מיסיונרים. ערבית? מטרות פוליטיות

בארגונים ליברליים טוענים כי החוק ושיקול הדעת של הח"כים, ובעקבותיהם – אף של הפקידים, מפלה לטובה עמותות יהודיות-דתיות לעומת עמותות חילוניות, ועמותות יהודיות לעומת לא-יהודיות.

נערה בדירת מקלט שמפעילה עמותת על"ם (צילום: אנה קפלן, פלאש 90)
נערה בדירת מקלט שמפעילה עמותת על"ם (צילום: אנה קפלן, פלאש 90)

"הקריטריונים ודרך קבלת הטבות המס מעודדים עמותות בתחומי דת, החינוך ועידוד ההתיישבות, ויוצרים אפקט מצנן שפוגע בעמותות לזכויות אדם ואזרח"

לדברי חובב ינאי, יועץ לקידום מדיניות בארגון שתי"ל – של הקרן החדשה לקידום עמותות חברתיות: "הקריטריונים ודרך קבלת הטבות המס מעודדים עמותות בתחומי דת, החינוך ועידוד ההתיישבות, ויוצרים אפקט מצנן שפוגע בעמותות לזכויות אדם ואזרח".

לדברי ינאי: "כמעט חצי מהעמותות העוסקות בדת זוכות להטבות של 46א', ואילו האישורים לעמותות זכויות אדם כרוכים לפעמים במאבק.

האם זה בגלל שארגונים דתיים יודעים להירשם ולהתנהל באופן שמיטיב איתם, ומציאות שבה צריך הרבה בתי כנסת, או שיש אפליה לטובתם?
"ועדת הכספים מוסיפה מרכיב פוליטי למנגנון האישור שמגביל את האישורים לארגוני זכויות אדם. גם לארגונים כמו, למשל, 'רופאים לזכויות אדם', שעוסקים באופן מובהק בבריאות, סירבו בהתחלה לתת הטבות, בגלל שהם מטפלים בפלסטינים ומבקשי מקלט. 'רופאים' קיבלו בסוף, אבל אחרי מאבק.

"עמותות שמוגדרות כעמותות דת וחינוך יהודי מקבלות אישור כמעט אוטומטי, גם כשהן עוסקות בנושאים פוליטיים מובהקים כמו התנחלויות וזהות יהודית, ואילו עמותות שעוסקות בחינוך, בריאות ורווחה בחברה הערבית מוגדרות כמעט אוטומטית כ'פוליטיות' ומערימים קשיים על אישורן".

חובב ינאי, יועץ לקידום מדיניות בארגון שתי"ל (צילום: גלעד קלוורצ'יק)
חובב ינאי, יועץ לקידום מדיניות בארגון שתי"ל (צילום: גלעד קלוורצ'יק)

גפני אמר שהוועדה אישרה בישיבתה האחרונה בנושא הטבות לכל 280 העמותות שרשות המיסים אישרה להן. רובן קשורות בדת היהודית. האם זה אומר שהרשות מפלה עמותות כאלה לטובה?
"הדרג המקצועי לא נוקט אפליה מיוזמתו. מנהלי העמותות מכירים את הרוח שנושבת בוועדת הכספים ונמנעים מהגשת בקשות. היו המון תקדימים שגפני וח"כים נוספים בוועדה פעלו ישירות למנוע מעמותות הטבות בגלל האינטרס הפוליטי שקידמו.

"כך, למשל, גפני רצה למנוע את ההטבה מעמותות מיסיונריות שנטען לגביהן שהן 'פוגעות ביהדות', בעוד שעמותה מיסיונרית כמו 'ראש יהודי' (לפי הגדרתו העצמית של היו"ר שלה) כן מקבלת אותה.

"יש עמותות שמקדמות תרבות בחברה הערבית ונחשבות לעמותות 'פוליטיות', והוועדה מבקשת למנוע מהן את ההטבה, בטענה שבאירועי תרבות שלהן מזכירים את הנכבה ולכן הן 'נגד המדינה'. לעומת זאת, עמותות ימין פוליטיות לגמרי, כמו 'אם תרצו', כן מקבלות.

"גפני רצה למנוע את ההטבה מעמותות מיסיונריות שנטען שהן 'פוגעות ביהדות', בעוד שעמותה כמו 'ראש יהודי' כן מקבלת"

יו"ר ארגון "ראש יהודי" ישראל זעירא (צילום: Avshalom Sassoni/FLASH90)
יו"ר ארגון "ראש יהודי" ישראל זעירא (צילום: Avshalom Sassoni/FLASH90)

"בעיניי, בחינת העמדות הפוליטיות של העמותות לא רלוונטית. כפי שהמליצה ועדת פריש, הגיע הזמן להוציא את ועדת הכספים מתהליך הבחינה של סעיף 46. כל עוד עמותה פועלת כחוק ומקדמת מטרה ציבורית, אם היא מזוהה עם השמאל או הימין, ראוי שתזכה להטבה".

"משתלם להתפצל להרבה עמותות קטנות"

רואת חשבון שאיתה שוחחנו, המייעצת לעמותות בהכנת הבקשות להטבת המס, מעריכה שהאפליה קיימת, אבל סבורה שהיא אינה הגורם לריבוי העמותות הדתיות הזוכות להטבה.

לדבריה: "רוב העמותות לא פוליטיות ולא יכולות להיפסל על קריטריונים פוליטיים. אז גם אם בכנסת מנסים להקשות על עמותות מסוימות, זה לא מספיק כדי להסביר את ההבדל. לדעתי ההסבר הוא שהארגונים הדתיים יודעים להתנהל באופן שמזכה אותם בהטבות.

"קודם כל יש להם המון עמותות. כל בית כנסת הוא עמותה, גם אם יש חסידות אחת מאחורי עשרות בתי כנסת. תסתכל כמה עמותות נפרדות יש לחב"ד, למשל. הם משקיעים בהגשת הבקשות, מבינים שזה שווה כסף ויודעים להתאים את פעילות העמותה לקריטריונים.

"כל בית כנסת הוא עמותה, גם אם יש חסידות אחת מאחורי עשרות בתי כנסת. תסתכל כמה עמותות נפרדות יש לחב"ד, למשל"

בית כנסת "מגורים" ברחוב קליי בתל אביב. מאי 2023 (צילום: עומר שרביט)
בית כנסת "מגורים" ברחוב קליי בתל אביב. מאי 2023 (צילום: עומר שרביט)

 לקהילות וארגונים משתלם להקים הרבה עמותות קטנות שיחלקו את הטבת המס ביניהם, במקום עמותה גדולה אחת שתקבל את כולה?
"כן. הרי לא העמותה מקבלת את ההטבה, אלא התורמים שלה, והעמותה מרוויחה ממנה באמצעות הגדלת מספר התורמים. אם יש שתי עמותות נפרדות שזכאיות להטבה, גם אם הן דומות ומתחרות ביניהן על תורמים פוטנציאליים, זה יגדיל את הסיכוי המשותף שלהן לקבל, לעומת עמותה גדולה אחת".

למה ארגונים דתיים מתאמצים יותר לקבל הטבות?
"כי התמיכה הממשלתית חשובה להם. זאת תרבות שלמה שמבוססת על תמיכה".

מה ההמלצה שלך לעמותות חילוניות?
"ללמוד מהעמותות הדתיות".

"אם יש שתי עמותות נפרדות שזכאיות להטבה, גם אם הן דומות ומתחרות על תורמים פוטנציאליים, זה יגדיל את הסיכוי המשותף שלהן לקבל, לעומת עמותה גדולה אחת"

"המחאה תשנה את המצב"

גם הרב החילונית סיוון מלכין-מס, מנכ"לית ארגון "תמורה-יהדות חילונית", סבורה כי הפער בחלוקת ההטבות נובע בחלקו מהתארגנות יעילה יותר של העמותות הדתיות.

הפגנת חרדים נגד ארגון הלל בצפת. 2 באוגוסט 2020 (צילום: David Cohen/Flash90)
הפגנת חרדים נגד ארגון הלל בצפת. 2 באוגוסט 2020 (צילום: David Cohen/Flash90)

לדברי מלכין-מס: "אני לא מתיימרת לדעת אם יש אפליה בחלוקת ההטבות. אבל יש עוול שאנחנו עשינו לעצמנו. יש חסך רב-שנים ביכולת שלנו, החילונים, להתארגן סביב אג'נדה חילונית בזירות השונות, ואחת מהן היא גיוס התרומות והשגת הטבות המס לעמותות.

"הנוכחות שלנו נעדרת מזירות ציבוריות רבות: החינוך, הצדקה. אנחנו מתארגנים פחות ויודעים פחות להיעזר. קשה לנו להחליט מה המטרות שסביבן אנחנו מוכנים להתאגד ולפעול כקולקטיב.

"נוצרה סטיגמה ש'לדתיים יש ערכים'. יש מסורתיים, ואפילו חילונים שרושמים את ילדיהם לבתי ספר דתיים, כי 'שם מקבלים ערכים'. כמובן שזה לא נכון, יש חילונים רבים שמתנדבים ופעילים למען החברה. אבל כשזאת הסטיגמה, אין פלא שדתיים מקימים יותר עמותות".

"נוצרה סטיגמה ש'לדתיים יש ערכים'. יש חילונים שרושמים את ילדיהם לבתי ספר דתיים, כי 'שם מקבלים ערכים'. זה לא נכון, אבל אין פלא שדתיים מקימים יותר עמותות"

האם זה לא נובע מכך שחילונים, מטיבם, יותר אינדיבידואליסטים? לחילונים אין מצוות שמחייבות את כולם, מפגש יומי בתפילה ומטרה מעבר לחיים עצמם.
"ברור שהפולחן מצריך התארגנות משותפת. אבל מבחינה פוליטית זה עובד אחרת. התארגנויות דמוקרטיות הן חילוניות, מטבען. המהפכות הדמוקרטיות התרחשו כשאנשים התארגנו והפקיעו את הריבונות מהמלך בחסד האל לידי הציבור. חלק מאלה שמשתתפים בארגונים פוליטיים דמוקרטיים הם דתיים, אבל הם חלק ממהלך חילוני שמנותק מהדת".

הפגנה נגד המהפכה המשפטית בצומת קפלן. 30 בספטמבר 2023 (צילום: גלעד פירסט / מחאת קפלן)
הפגנה נגד המהפכה המשפטית בצומת קפלן. 30 בספטמבר 2023 (צילום: גלעד פירסט / מחאת קפלן)

"פתאום יש התארגנות המונית, תוססת ומשפיעה שחילונים מובילים. בזכות המחאה, כולם יודעים שלחילונים יש ערכים"

"בחודשים החודשים חל בישראל שינוי גדול: פתאום יש התארגנות המונית, תוססת ומשפיעה שחילונים מובילים. פתאום, בזכות המחאה, כולם יודעים שלחילונים יש ערכים שהם מוכנים לפעול למענם ולהיאבק עליהם.

אני מעריכה שהשינוי הזה ישפיע בעתיד גם על העמותות ההתנדבותיות והתחומים שהן עוסקות בהן, כמו רווחה וחינוך, וגם על עוגת התרומות וההטבות הממשלתיות שמקיימות אותן. איך זה בדיוק יתרחש, קשה עדיין לדעת".

עוד 1,989 מילים
סגירה