מדינת ישראל בעשור האחרון צפתה מהצד איך נבנות סביבה מספר חזיתות – בעזה, בלבנון, בסוריה וביהודה ושומרון. מנגד, היו ניסיונות לרסן את האיום באמצעות סבבי לחימה, פעילות מתחת לסף המלחמתי והגדלת היתרון הטכנולוגי שלנו מול האויב. באף חזית לא חיפשנו לבצע שינוי אסטרטגי, אלא להתכונן ליום פקודה.

אירועי יום שבת והמחדל שהוביל לכישלון של צה"ל בעצירת מתקפת הפתע של חמאס, מביאים את ישראל וחמאס לסיטואציה שאף אחד מהם לא התכונן אליה. אני משער שישראל לא תיארה לעצמה מראות כאלה גם בחלום הבלהות שלה. כמו שישראל הופתעה כך היא צריכה להפתיע את חמאס ולשים קץ לקיומו.

אני משער שישראל לא תיארה לעצמה מראות כאלה גם בחלום הבלהות שלה. כמו שישראל הופתעה כך היא צריכה להפתיע את חמאס ולשים קץ לקיומו

הסיטואציה החדשה שינתה את כללי המשחק ואת גבולות התמרון, אין עוד הכלה, אין עוד סבבים ואין עוד סבלנות. המלחמה שהוכרזה צריכה להיות מלחמת סוף חמאס והאיום הנרקם בשאר החזיתות. כל יעד אחר לא ישיג את המטרה. אין כאן עוד מרחב להרתעה, אויב כזה לא נרתע, אויב כזה מוכרע.

המוסר מחייב הכרעה ומיטוט חמאס, שיהווה לקח לאדונים שלו בטהראן. כמו שמדינות ערב נלחמות בפונדמנטליסטים בלי הכלה, כך ישראל צריכה לעשות. כמו שמדינות ערב לא מכילות פונדמנטליסטים וטרור כך ישראל צריכה לעשות. על ישראל לדבר עם חמאס "בערבית" ולא בשפה המערבית.

ההרתעה אינה עוד יעד. הניסיון להשיג הרתעה אינו ריאלי כיוון שהאויב שעומד מנגד אין הוא מבין ומדבר את השפה הזאת ואין הוא מונע מקדושת החיים אלא מקדושת המוות. אין בג'יהאד ולו טיפת מוסר ואף לא אנושיות, יש בו רק אכזריות וברוטליות וכך צריך לנהוג נגדו, באכזריות ובלי רחמים.

אפקט ההפתעה כבר מאחור. הטראומה כואבת ובלתי נתפסת או ניתנת להכלה ובטוח כולנו הרגשנו כאילו נתנו לנו אגרוף ברזל בבטן. אבל מלחמה לא מנהלים רק מהבטן – אלא גם ובעיקר מהראש. לכן יש לנהל את מלחמת הסוף בקור רוח תוך דבקות בהגדרת הניצחון של שלילת קיום חמאס והכנעתו ושלילת האיום משאר הזירות.

כמו שמדינות ערב נלחמות בפונדמנטליסטים בלי הכלה, כך ישראל צריכה לעשות. כמו שמדינות ערב לא מכילות פונדמנטליסטים וטרור כך ישראל צריכה לעשות. על ישראל לדבר עם חמאס "בערבית" ולא ב"מערבית"

איך עושים את זה? על הדרג המדיני להחליט ולהכריע. מה שבטוח – אין להיגרר לפיתויים של חמאס, כיוון שחמאס מתואם עם חיזבאללה ואיראן וסבירות גבוהה כי הוא רוצה לגרור את ישראל למלחמת התשה בתוך שטח עזה ואז לפתוח עוד חזית מצפון או מאיו"ש.

מה שקרה בדרום הוכיח שאי אפשר לחיות בשקט לצד מדינת טרור המחויבת להשמיד אותנו. לכן, על ישראל להראות לשטן הקטן בעזה את היכולות המתקדמות שלה ואת מה שהיא יכולה לעשות על מנת להעביר מסר ברור, חזק ומאיים לשטן הגדול שיושב בטהראן והשטנים השליחים שלו בלבנון, שישראל תנצח ושישראל חזקה.

למרות כל הקשיים בנסיבות שנוצרו בשבת, הנחלת תבוסה צבאית לחמאס הכרחית יותר מכל כעת, אחרת מדינת ישראל תאבד את דימוי עוצמתה האזורי. פגיעה בדימויה של ישראל כמעצמה אזורית עלול לשרת את כלל האויבים באזור ואף עלול להביא לקריסת הסכמי השלום ולפגיעה בניסיונות נרמול היחסים עם ערב הסעודית.

ישראל עשתה טעות כאשר ניהלה לאורך השנים משא ומתן עם חמאס באמצעות מתווכים. הקונספציה קרסה. למרות הטעות, כמו שקרל פון קלאוזביץ קבע בספרו "עקרונות המלחמה" – המלחמה הינה המשך הדיפלומטיה באמצעים אחרים.

פגיעה בדימויה של ישראל כמעצמה אזורית עלול לשרת את כלל האויבים באזור ואף עלול להביא לקריסת הסכמי השלום ולפגיעה בניסיונות נרמול היחסים עם ערב הסעודית

הניסיון לנהל משא ומתן נכשל, ועכשיו מנהלים את מלחמת הסוף. מרגע שארגון הטרור הכריז מלחמה יש לנהל איתו מלחמת השמדה ולא התשה. ארגון טרור לא מתישים אלא מכריעים, וזאת צריכה להיות מלחמת סוף החמאס. נקודה.

עירן קייס הוא חוקר עצמאי