"בנינו תקציב שמרני ומרוסן. השארנו בו שולי ביטחון ענקיים": את הדברים האלה אמר רק לפני חמישה חודשים שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בתקופת העברת תקציב המדינה.
סמוטריץ' הקפיד להתגאות מאז פעם אחר פעם באותו "תקציב אחראי" עם אותם שולי ביטחון משמעותיים. הוא רק התעלם מזה שהשוליים האלה נועדו לימי חירום ולא לצורך מימוש האספירציות הפוליטיות של מפלגתו להשתלט על בית המשפט – או לצורך מימון דרישות קואליציוניות חסרות תקנה. והינה, עם פרוץ המלחמה – ההפקרות מאיימת להתפוצץ לכולנו בפנים.
באופן כללי, מימון אירועי מלחמה לא נכללים במסגרת תקציב המדינה הרשמי. ההסכם בין האוצר ובין משרד הביטחון הוא שבמידת הצורך משרד הביטחון ישתמש בתקציבו למימון המלחמה. האוצר, לעומת זאת, ידאג לפצות אותו אחרי האירוע.
כך, למשל, הפיצוי שקיבלה מערכת הביטחון אחרי מלחמת לבנון השנייה (המלחמה האחרונה שהייתה פה) עמד על 8.2 מיליארד שקל. לזה צריך להוסיף עוד הוצאה בגובה ארבעה מיליארד שקלים בגין פיצויים על נזקי מלחמה. היום, בשקלול האינפלציה, מדובר בסכומים גבוהים בהרבה.
גם אם אלו באמת יהיו עלויות המלחמה, לא מדובר בסכומים שמדינת ישראל לא יכולה לעמוד בהם. הבעיה היא שמדינת ישראל של 2023 היא הכול חוץ ממדינה בשגרה. היא נמצאת במשבר כלכלי–חברתי–ביטחוני מהגדולים בתולדותיה.
"שולי הביטחון הענקיים" בתקציב, שסמוטריץ' היה כל כך גאה בהם, הלכו והצטמקו תוך כמה חודשים בודדים – ונבלעו עמוק בתוך הדרישות הקואליציוניות המפלצתיות ובאובדן הכנסות המדינה בשל החשש מההפיכה המשטרית.
הבעיה, למעשה, היא שאנחנו כבר הרבה מעבר לעידן "שולי הביטחון הענקיים". בפועל, באוצר מתכננים כבר בקרוב להציג צפי לגירעון כפול ב־2023 לעומת היעד שהציג סמוטריץ' כשזה כתב את התקציב
גם כשסמוטריץ' נשאל בעבר על הקו האדום שלו בכלכלה – למשל, שער השקל – הוא ענה שאין לו קו כזה ושהוא לא ייכנע לאיומי המחאה. הבעיה, למעשה, היא שאנחנו כבר הרבה מעבר לעידן "שולי הביטחון הענקיים". בפועל, באוצר מתכננים כבר בקרוב להציג צפי לגירעון כפול ב־2023 לעומת היעד שהציג סמוטריץ' כשזה כתב את התקציב.
וזה עוד לפני שדיברנו בכלל על השפעות המלחמה – העלויות שלה, הנזקים שתגרום לעסקים, למשק, לתוצר האבוד או לחששות שהיא תעורר בקרב משקיעים ששוקלים לשים פה את הכסף שלהם. אין זה פלא שאותם משקיעים נבהלו שכשפרצה המלחמה והבורסה קרסה ביותר מ־6%.
נגד בנק ישראל נאלץ באופן נדיר להשתמש ברזרבות המט"ח של המדינה כדי לנסות ולמנוע מהשקל להתרסק לשווי של ארבעה שקלים לדולר בתוך יום אחד. מדובר בהתרסקות חסרת תקדים גם במונחים של מלחמות, כולל זו שהייתה במלחמת לבנון השנייה.
לא מן הנמנע שהמגמה הזו תשתנה אם ישראל תייצב את מצבה בחזיתות והדיבורים על ממשלת אחדות יתחזקו. אחרת, הירידות בבורסה יכניסו גם את החסכונות שלנו לבעיות. נפילת השקל תגרום לאינפלציה לעלות ומכאן גם לתשלומים שלנו בחנויות.
לא מן הנמנע שהמגמה הזו תשתנה אם ישראל תייצב את מצבה בחזיתות והדיבורים על ממשלת אחדות יתחזקו. אחרת, הירידות בבורסה יכניסו גם את החסכונות שלנו לבעיות
זה גם יחייב את הנגיד להעלות את הריבית עוד יותר ובכך לייקר גם את עלויות ההלוואות והמימון. כל זה ביחד עם המצב הגרוע ממילא ששורר בכלכלה עלול להצטבר לידי הסערה המושלמת. משהו בנוסח יום הכיפורים של הכלכלה הישראלית.
ובל נשכח שנוסף על כל הצרות, החלטות סוכנויות דירוג האשראי נמצאות ממש מעבר לפינה, בתזמון הכי גרוע מבחינת ישראל. האנליסטים שלהן בהחלט ערים להתרחשויות פה. מה שנקרא: הפנקס פתוח והיד רושמת.
אבל גם אם תרחיש האימים הזה לא יתממש בסוף, השילוב של בור בתקציב בשילוב הוצאות המלחמה עוד יגרמו לאנשי משרד האוצר הרבה מאוד כאבי ראש. סמוטריץ' הבטיח עם העברת התקציב ש"כל הדיבורים על הצורך לפתוח תקציב ולקצץ, כל הדיבורים על הצורך להעלות מיסים חלילה – הם שקר מוחלט".
אולי זה היה נכון אם באמת הוא היה מנהל מדיניות כלכלית אחראית למען המדינה ולא נכנס ב־100 קמ"ש לתוך הרפתקה חקיקתית בלי לעצור רגע ולחשוב. כבר החודש, כדי לא להגדיל את הגירעון עוד יותר, הוא התבקש לבטל את הקלות המס על הדלק בעלות של כ־250 מיליון שקל בחודש. וזה קרה עוד הרבה לפני שפרצה המלחמה.
ובל נשכח שנוסף על כל הצרות, החלטות סוכנויות דירוג האשראי נמצאות ממש מעבר לפינה, בתזמון הכי גרוע מבחינת ישראל. האנליסטים בהחלט ערים להתרחשויות פה
עכשיו התווספו עוד מיליארדים רבים שהוא יצטרך להוציא לצורך מימון המלחמה. מאיפה יבוא הכסף? מהגדלת הגרעון? ממיסים? מקיצוץ בתקציבי משרדי הממשלה? אולי, במקרה כזה, באמת נזדקק לכלכלת בעזרת השם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם