ככל שההתכתשויות בצפון עולות מדרגה, בחיפה עולה מפלס הלחץ. ב"אסם החומ"ס (חומרים מסוכנים) של ישראל", כמו שמישהו כינה אותה פעם, יודעים שריכוז המפעלים הכבדים יהיה על כוונת של חזבאללה אם תפרוץ חזית צפונית, ושהטילים הללו יהיו הרבה יותר מדויקים ועוצמתיים מאשר בסבבים הקודמים.
במלחמת לבנון השנייה נפלה רקטה במתחם בתי הזיקוק אבל הנזק היה מוגבל וכוחות הכיבוי הצליחו להשתלט על האש. הפעם ברור שזה יהיה מאסיבי ומורכב הרבה יותר.
ראשת העיר עינת קליש־רותם פנתה לפיקוד העורף, שבידיו הסמכויות לגבי חומרים מסוכנים בשעת מלחמה, וביקשה לרוקן מיידית את המפעלים והמכלים מחומרים נפיצים. בקשתה לא נענתה.
שניים מהמתמודדים מולה על ראשות העיר – ראש סיעת הירוקים אביהו האן וראש העירייה לשעבר יונה יהב (שהעירייה בראשותו זכתה לשבחים על תפקודה במהלך מלחמת לבנון השנייה) – חברו לפנייה משותפת לשרי הביטחון והאנרגיה יואב גלנט וישראל כ"ץ, בניסיון לעקוף את פיקוד העורף ולגרום לכך שיקבל הוראות מלמעלה.
"אנו נמצאים במלחמה ובשעתה הקשה ביותר של ישראל מזה עשרות שנים", כתבו האן ויהב במכתבם, "הגבול בגזרה הצפונית מתחמם ויישובים שנמצאים בקרבת הגבול כבר פונו. נדהמנו לשמוע על החלטת פיקוד העורף שלא לפנות את מפרץ חיפה מחומרים מסוכנים. זאת על אף מצב החירום המיוחד שהוכרז בכל הארץ.
"למודי ניסיון ממלחמת לבנון השנייה – אז פונו המפעלים מכל החומרים המסוכנים – אנחנו מפצירים בכם לחזור בכם מהחלטתכם ולפעול מיידית להבטחת שלומם של תושבי חיפה ומטרופולין הצפון. המציאות הנוכחית מחייבת אותנו להיערך לכל תרחיש, ובכלל זה לאפשרות שחזבאללה יצטרף למערכה נגד ישראל בטווח הזמן המיידי. הלקחים ממלחמת לבנון השנייה מוכרחים להילמד".
"לא קיבלנו עד עכשיו שום התייחסות לפנייה מאף אחד. אני מניח שמחכים לראות מה מתפתח בצפון, אבל אחרי שיתחיל האירוע זה כבר עלול להיות מאוחר מדי"
לדברי אביהו האן, "לא קיבלנו עד עכשיו שום התייחסות לפנייה מאף אחד. אני מניח שמחכים לראות מה מתפתח בצפון, אבל אחרי שיתחיל האירוע זה כבר עלול להיות מאוחר מדי. יש במפרץ כמויות גדולות של דלקים וחומרים מסוכנים מכל מיני סוגים, צריך לרוקן את המכלים או לפחות לצמצם את הכמויות משמעותית, יש פרוטוקולים מסודרים איך עושים את זה".
השאלה היא אם ישראל בכלל יכולה להשבית את פעילות בתי הזיקוק. המדינה צריכה דלק.
"אני מניח ומקווה שלישראל יש מלאי חירום של דלק וחומרים חיוניים אחרים. אפשר גם לבחון צמצום פעילות ולא ריקון מלא. יש במפרץ עוד מפעלים וחלק מהסכנה טמון בסינרגיה בין חומרים שונים שעלולים לדלוף לאוויר בזמן אירוע ביטחוני".
בעבר תרחישי האימה הגדולים התייחסו בעיקר למכל האמוניה, שרוקן ב־2017. האם יש בידיך תרחיש מבוסס שמנתח את רמת הסיכון לתושבי המפרץ במקרה של מלחמה כעת?
"שאלה טובה מאוד. שאלתי ולא קיבלתי תשובה – ואני עוד חבר ועדת מל"ח (מוכנות לחירום) בעירייה. בגדול, התשובה של פיקוד העורף היא 'זו החלטה פיקודית'".
מעבר למחלוקת עצמה, דומה שיש בעיה בהתנהלות של המערכת בכל הנוגע לשקיפות ותקשורת פתוחה עם הציבור ונציגיו. בפיקוד העורף לא מתראיינים, גם ההזמנה להתראיין לידיעה הזו, להסביר את מערכת השיקולים ולנצל את הבמה כדי להרגיע את תושבי המפרץ – נענתה בשלילה.
"כרגע כל המפעלים בחיפה נמצאים בסיכון סביר. זה עדיין לא אומר שעובדים לפי תרחיש הייחוס הכי מחמיר. מקרים אפוקליפטיים יכולים לקרות אבל אם יעבדו לפי זה יכול להיות שכל המדינה תהיה סגורה כל הזמן"
גורם ממשלתי שעוסק בנושא אומר שפיקוד העורף עובד על פי מתודולוגיה מסודרת. "בטווח הארוך, כולם בעד סגירת רוב המפעלים במפרץ חיפה, אבל השאלה מה קורה עכשיו. רוב הרכבים בישראל עדיין לא חשמליים ואנחנו רוצים שהמשק יתפקד.
"אז בונים תרחיש ייחוס. בוא נראה מה קורה במפעלים אם יש פגיעה של טילים. יש מכל עם כמות איקס, יש פגיעה בעוצמה איקס, כמה חומר נשפך ממנו, כמה ממנו הופך לגז ואיך הוא מתפזר. יש תוכנה שאתה מריץ את הנתונים והתרחישים ורואה את המשמעויות.
"כרגע כל המפעלים בחיפה נמצאים בסיכון שנחשב לסביר. זה עדיין לא אומר שעובדים לפי תרחיש הייחוס הכי מחמיר שאפשר, מקרים אפוקליפטיים יכולים לקרות אבל אם יעבדו לפי זה יכול להיות שכל המדינה תהיה סגורה כל הזמן.
"יש מתח שעובדים איתו בין רמת הסיכון לרצון לשמור על משק פתוח ומתפקד. לו אני הייתי תושב לא הייתי רוצה אף מפעל לידי, זה ברור, אבל זה לא יכול להיות השיקול היחיד. נראה גם שיש העדפה לדרוש מהמפעלים כמה שיותר מיגונים על פני השבתה שלהם".
"יש מתח שעובדים איתו בין רמת הסיכון לרצון לשמור על משק פתוח ומתפקד. לו אני הייתי תושב לא הייתי רוצה אף מפעל לידי, זה ברור, אבל זה לא יכול להיות השיקול היחיד"
בכל הנוגע לתרחישי סיכון בזמני שגרה, המשרד להגנת הסביבה פרסם לפני כשנתיים עבודה מקיפה בראשות פרופסור אלי שטרן, שהשורה התחתונה שלה הייתה שהמצב במפרץ חיפה קביל ושרמת הסיכון הנשקפת לציבור כתוצאה מתקלות אפשריות במפעלים אינה חורגת מהמקובל באזורים אחרים בישראל – ואפילו בעולם.
אבל העבודה שהוביל שטרן התייחסה למצבי שגרה ולא למלחמה. במלחמה, כאמור, האחריות והסמכות נמצאות באופן מוחלט בידי פיקוד העורף, שלא מציג לציבור את המודלים ותרחישי הסיכונים שעל פיהם הוא מקבל החלטות.
"ייתכן שיש מקום שהם יציגו את הדברים לציבור", אומר גורם שעוסק בנושא, "אבל אולי יש היבטים ביטחוניים שבגללם הם נמנעים מלעשות את זה". במערכת, כצפוי, נשמעות גם רמיזות שבימים של טרום בחירות לרשויות המקומיות (שכנראה עומדות להידחות), מתמודדים נוטים להקצין התבטאויות, לייצר תבהלה מיותרת ולמתג את עצמם בתור מגני הציבור.
הגם שהסמכויות בשעת מלחמה נמצאות בידי פיקוד העורף, דוברות המשרד להגנת הסביבה פרסמה מאז שנפתחה המלחמה בדרום כמה הודעות על כך שאנשי המשרד עוברים בין המפעלים, מוודאים שהם ערוכים למצבי חירום ומצמצמים את הסיכונים לדליפת חומרים מסוכנים.
"אני כן יכול לומר שבמבט רוחבי יש כמה מאות מפעלים שאנחנו מלווים ועוקבים אחרי המצב בהם מבחינת חומרים מסוכנים, ושיחסית לעבר אני לא רואה הרבה חריגות, אנשים מבינים את גודל השעה והמצב"
קשה לומר שההודעות האלה מרגיעות פעילי סביבה מודאגים מחיפה, שאחד מהם הגיב במילים "מנותקים מהבנת הסיכונים". במשרד להגנת הסביבה מסרבים להתייחס לסוגיית החומרים המסוכנים במפרץ בשעת מלחמה, משום שהנושא, כאמור, נתון בסמכותו הבלעדית של פיקוד העורף.
"המשרד הוא המנחה הלאומי בכל מה שנוגע לחומרים מסוכנים", אומר גיא סמט, מנכ"ל המשרד, "אבל ההחלטה היא של פיקוד העורף. אני כן יכול לומר שבמבט רוחבי יש כמה מאות מפעלים שאנחנו מלווים ועוקבים אחרי המצב בהם מבחינת חומרים מסוכנים, ושיחסית לעבר אני לא רואה הרבה חריגות, אנשים מבינים את גודל השעה והמצב. רמת הציות והנכונות של התעשייה היום יותר גבוהה ממה שראינו באירועים קודמים".
מפיקוד העורף נמסר בתגובה: "מחוז חיפה של פיקוד העורף מקיים קשר רציף ומתמשך עם כלל המפעלים המחזיקים בחומרים מסוכנים הנמצאים בגזרתו ומקיים ביקורות שוטפות על מנת לטייב את מוכנותם לחירום, אשר יצמצמו את פוטנציאל הנזק בשעת חירום".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ראו מה פירסם אתמול צוות מקצועי ובלתי תלוי: צוות המומחים להפחתת סכנות במפרץ חיפה. הם מדברים על שורה ארוכה של מאגרי חומ"ס מסוכנים לא רק במפעלים אלא גם בנמלים ובשטחי העורף שלהם. לא נפרט כאן מה כבר ידוע, אבל שיהיה ברור, מתקפת טילים וכלי טייס מתאבדים עצומה מלבנון תתרחש במפתיע ואז כבר יהיה מאוחר מדי לדלל ולהרחיק את כמויות החומ"ס מהמפרץ כולו…זה תהליך שגם לוקח כמה ימים ולא ניתן לבצע אותו תחת אש בלתי פוסקת! אז למה מחכים? לעוד אסון בגלל שאננות וחידלון ממשלתי כפי שראינו בדרום??
פשוט כולם השתגעו ,כניראה פיקוד העורף זה כבר לא הגוף הנכון לנהל את העורף לאור הפדיחות האחרונות עם תושבי הצפון ,או מי מטעמם שדיבר בטלויזיה
כניראה הם לא ממש חיים בתוך עמנו תפנו למשרד האנרגיה ולצבא לא חסר לנו עוד אסון