אדם מביט על קיר המציג את בני הערובה בעזה, תל אביב, 18 באוקטובר 2023 (צילום: Chaim Goldberg/Flash90)
Chaim Goldberg/Flash90
אדם מביט על קיר המציג את בני הערובה בעזה, תל אביב, 18 באוקטובר 2023

"המדינה בונה על מתנדבים כמענה עיקרי – זה רע"

עובדים סוציאליים רבים עובדים בהתנדבות בסיוע לניצולי הטבח ולמשפחות במצוקה במקביל לעבודתם בשירות הציבורי ● בבתי המלון שבהם שוהים העקורים, רוב הצוות הטיפולי הם המתנדבים ● הממשלה טרם דנה באפשרות לשלם להם – ואף מחפשת מתנדבים נוספים ● יו"ר איגוד העו"ס: "המדינה נעלמה לשבוע, וגם עכשיו היא בונה על המתנדבים כמענה עיקרי"

אפרת לוי, עובדת סוציאלית מתל אביב, עזבה ביום ראשון שעבר את הקליניקה הפרטית שלה והגיעה להתנדב במלון שפיים, שם נמצאים כ־400 מניצולי הטבח שפונו מקיבוץ כפר עזה. לוי הצטרפה שם לצוות של מתנדבים, ביניהם עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדי סיוע, שמלווים את הניצולים.

"ביום ראשון עבר מסר בקבוצות ואטסאפ שמקימים כאן חמ"ל ללוות את הניצולים, אז הגעתי", היא מספרת, "בשבוע שעבר הייתי שם מהבוקר עד הלילה, 15 שעות ביום. ביטלתי את כל הפגישות בקליניקה, חוץ מכמה מטופלים במצוקה שבהם טיפלתי בזום.

"ביום הראשון שם פשוט עברנו בין הניצולים והתחלנו לברר מה הם צריכים, והעברנו את הבקשות שלהם לרשות המקומית שסיפקה אותם (ציוד שקיבלה מתרומות, ת"ג). הדברים הכי בסיסיים: בגדים, נעליים, תרופות.

"מאז, אנחנו מלווים אותם כאן. היינו איתם בפגישות שבהם בישרו על קרובים שנעדרים, נרצחו ונחטפו. בביקורי תשאול של אכ"א. בשיחות אישיות וקבוצתיות, בהתארגנות שלהם כאן אחרי שחייהם נהרסו.

תרומות שמחולקות לעקורי כפר עזה במלון שפיים, אוקטובר 2023 (צילום: מלי דוד)
תרומות שמחולקות לעקורי כפר עזה במלון שפיים, אוקטובר 2023 (צילום: מלי דוד)

"אנחנו כאן קודם כל פשוט לתת יד, להישיר מבט, להקשיב. הם חוו תחושה איומה של הפקרה ובגידה. חיכו שעות לצבא שלא הגיע, בזמן שחברים וקרובים שלהם נטבחו. אז לפחות עכשיו הם לא לבד".

אבל במובן מסוים, המדינה השאירה את הניצולים לבד גם אחרי שנקלטו במלונות. רוב העובדים הסוציאליים, הפסיכולוגים ושאר אנשי המקצוע המטפלים בהם – הם מתנדבים. הרשויות, העמותות הרשמיות והעובדים בשכר הגיעו רק אחר כך,  בעיקר בימים האחרונים, וגם עכשיו יש צורך עצום במתנדבים.

"אנחנו כאן קודם כל לתת יד ולהקשיב. הם חוו תחושה איומה של הפקרה ובגידה. חיכו שעות לצבא שלא הגיע, בזמן שחברים וקרובים שלהם נטבחו. אז לפחות, עכשיו הם לא לבד"

וכל עוד מדובר במתנדבים, השאלה היא, עד מתי הם יסכימו ויוכלו להמשיך לסייע. לדברי לוי: "השבוע אנחנו עדיין הרבה כאן, אבל כבר לא נון־סטופ. כרגע זה בגלל סיבה עצובה מאוד: הם עסוקים כיוון שיש כאן שמונה לוויות ביום.

"הצורך בנוכחות ובעבודה שלנו יורד קצת עם הזמן, ככל שהם מתאקלמים כאן, וכיוון שהרשויות התחילו להגיע לכאן, לאט ומאוחר מדי. אני חזרתי לעבוד בקליניקה, כי זאת הפרנסה שלי, והמטופלים שלי צריכים אותי. השבוע אני כאן בכל השעות שאני לא בקליניקה, בערך שש שעות ביום, שבעה ימים בשבוע".

אפרת לוי, עובדת סוציאלית, פעילה נגד המהפכה המשפטית ומתנדבת בסיוע לעקורים (צילום: שחר הילה)
אפרת לוי, עובדת סוציאלית, פעילה נגד המהפכה המשפטית ומתנדבת בסיוע לעקורים (צילום: שחר הילה)

כמה זמן תמשיכי להתנדב בכזאת אינטנסיביות בלי תגמול?
"שאלה טובה. יש לי כאן חברה שלא רק מג'נגלת בין ההתנדבות לעבודה שלה, אלא גם יש לה ילדים קטנים בבית. הם עם בן הזוג שלה, שמושבת מעבודתו כי הוא צלם אירועים, והיא בקושי רואה אותם. כמה זמן היא תמשיך? וכמה אני? כרגע אני פה. יש כאן ניצולים שצריכים אותי, וזה העיקר".

לירון דוד, דוקטורנטית לעבודה סוציאלית שבעבר הייתה מנהלת בעמותות, הקימה ומנהלת בהתנדבות את המערך הפסיכו־סוציאלי המלווה את הניצולים מכפר עזה, שאליו שייכת לוי.

לדברי דוד: "היו המון־המון פניות של אנשים שרצו לעזור. יש כ־100 מתנדבים שכרבע מהם פעילים כרגע, במשמרות, והשאר הם במעין סטנד־ביי. כולם אנשי מקצוע עם רישיון. הם מסייעים לניצולים במיצוי זכויות, בירור צרכים, סיוע בהתארגנות, תמיכה רגשית ומפגשים טיפוליים".

"יש לי כאן חברה שלא רק מג'נגלת בין ההתנדבות לעבודה שלה, אלא גם יש לה ילדים קטנים בבית והיא בקושי רואה אותם. כמה זמן היא תמשיך? וכמה אני?"

"הניצולים הם קהילה חזקה ומגובשת, ועדיין במצב קשה, בטראומה רגשית איומה וחרדה נוראית. הסיפורים המחרידים צפים וחוזרים כל הזמן. קשה להם לישון בלילות. בני הנוער מסתובבים באי־שקט. הם הגיעו כמעט בלי כלום ואין להם בית לחזור אליו. המטרה שלנו היא בינתיים למנוע מהטראומות להחריף".

דוכן המערך הפסיכו-סוציאלי במלון שפיים, שם נמצאים עו"ס ופסיכולוגים שמלווים עקורים מכפר עזה, אוקטובר 2023 (צילום: מלי דוד)
דוכן המערך הפסיכו־סוציאלי במלון שפיים, שם נמצאים עו"ס ופסיכולוגים המלווים עקורים מכפר עזה, אוקטובר 2023 (צילום: מלי דוד)

מה עושות הרשויות?
"הן נכנסו לפעולה בעיקר בימים האחרונים, ואנחנו באמת מרגישים הקלה. משרד הבריאות התחיל לתת סיוע בבריאות הנפש; קופת חולים כללית – מענה נפשי לילדים ולנוער; ומשרד החינוך והעירייה עושים פעילויות הפוגה לילדים, שמאפשרים להורים להתפנות לטפל בעצמם. ועדיין, בין העובדים הסוציאליים ושאר המטפלים שנמצאים כאן, יש רק שני עובדים בשכר, השאר מתנדבים".

הם עשויים להישאר שם הרבה זמן, וגם אחרי שיחזרו לקיבוץ או יעברו למקום מגורים קבוע אחר, יזדקקו לסיוע. מה התוכנית לעתיד?
"המטרה שלי היא שלניצולים יהיו מלווים כמה שיותר קבועים. אני מוודאת שהמתנדבים רוצים להישאר כאן לפחות שלושה חודשים. כדאי מאוד שבשלב מסויים מישהו יתחיל לשלם להם על זה. אני מקווה שהמדינה תיתן בהקדם למתנדבים הקיימים תקנים בשכר בהיקף המשרה של ההתנדבות שלהם.

"הניצולים הם קהילה חזקה ומגובשת, ועדיין בטראומה איומה. הסיפורים המחרידים צפים וחוזרים כל הזמן. קשה להם לישון בלילות. בני הנוער מסתובבים באי־שקט. הם הגיעו כמעט בלי כלום ואין להם בית לחזור אליו"

"במקביל יש ניסיון לגייס תרומות. וחשוב לי לומר למי שיסכים לתת לנו תמיכה – המדינה, ארגון הבריאות העולמי, תורמים פרטיים: השימוש הכי חשוב לכל שקל שנקבל זה לא ציוד, אלא כוח אדם".

"זה שיש מתנדבים זה נהדר. כשהמדינה נעלמת – זה רע"

בישראל יש כ־20 אלף עובדים ועובדות סוציאליים בשירות הציבורי, בעמותות ובחברות פרטיות שמעניקות מיקור חוץ לרשויות ציבוריות. יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים ענבל חרמוני, טוענת שמספר העובדים והעובדות הסוציאליים לא הספיק גם לפני שפרצה המלחמה.

עובדת סוציאלית ותושבים במרחב מוגן בעת אזעקה בשדרות, אוקטובר 2023 (צילום: איגוד העו"ס)
עובדת סוציאלית ותושבים במרחב מוגן בעת אזעקה בשדרות, אוקטובר 2023 (צילום: איגוד העו"ס)

לדברי חרמוני: "המלחמה תפסה את המערכות הציבוריות מורעבות ומיובשות. היה מחסור באלפי עובדים סוציאליים גם קודם, גם מחסור בתקנים וגם תקנים שלא אוישו. פחות מדי סטודנטים לומדים עבודה סוציאלית, ויותר מדי עובדים סוציאליים עוזבים את המערכות הציבוריות ופותחים קליניקות פרטיות, או עוזבים את המקצוע".

העו"ס ממלאות במלחמה משימות רבות, קשות. חוץ מתפקידיהן השגרתיים הן מעניקות תמיכה רגשית וסיוע בהתארגנות ובמיצוי זכויות לקרובי החטופים, משפחות שכולות ופצועים; מסייעות בפינוי בתים ובתי אבות; מחלקות מזון; מעניקות מענה טלפוני ופיזי מסביב לשעון בלשכות הרווחה ומרכזי החוסן.

העו"סיות מעניקות תמיכה רגשית וסיוע בהתארגנות לקרובי החטופים, משפחות שכולות ופצועים; מסייעות בפינוי בתים ובתי אבות; מחלקות מזון; מעניקות מענה טלפוני ופיזי מסביב לשעון בלשכות הרווחה

כבר ב־7 באוקטובר, הרבה לפני שהרשויות החלו לפעול, החלו להגיע לשכונות המופגזות עובדות סוציאליות מתנדבות. בהתחלה, הן התארגנו בעיקר באמצעות "עו"סות דמוקרטיה" – התארגנות של עובדות ועובדים סוציאליים שהשתתפו במחאות נגד ההפיכה המשטרית, ואחר כך הצטרפו התארגנויות נוספות.

ההערכה היא שבין 2000 ל־3,000 עובדות סוציאליות מתנדבות מדי יום בסיוע לנפגעים, וחלקן פעילות רק בחלק מהימים, כך שמספר המתנדבות הכולל גבוה בהרבה. הן מצטרפות לאלפי פסיכולוגים מתנדבים, שמספרם הגיע בשבוע שעבר לכ־10,000.

עובדת סוציאלית מלווה פצועת מלחמה במרכז הרפואי סורוקה, 18 באוקטובר 2023 (צילום: איגוד העו"ס)
עובדת סוציאלית מלווה פצועת מלחמה במרכז הרפואי סורוקה, 18 באוקטובר 2023 (צילום: איגוד העו"ס)

חלק מהעובדות הסוציאליות המתנדבות לקחו חופשה מעבודתן השוטפת, או סגרו את הקליניקות הפרטיות שלהן, ואחרות ממשיכות לעבוד ומתנדבות בזמנן הפנוי, וזאת, למרות שחלק גדול מהעובדים הסוציאליים הם הורים לילדים.

חלק מהמתנדבות נמצאות בלשכות הרווחה ובמרכזי החוסן ומתגברות את העובדות המועסקות בהם באופן קבוע. אחרות מסייעות לרבבות שנעקרו מבתיהם בצפון ובדרום.  בבתי המלון יש כאיש צוות טיפולי אחד, לרוב עובדת סוציאלית או פסיכולוגית, על כ־20 עקורים, כך שנדרשים אלפי עובדים סוציאליים ופסיכולוגים – ורוב־רובם מתנדבים.

לדברי חרמוני: "למשרד הרווחה ומשרדי ממשלה אחרים לקח כמה ימים להתאפס על עצמם, לשלוח עובדים לשטח ולהיכנס לניהול האירוע. העובדים עצמם עושים עבודה מדהימה. אבל זה לגמרי לגמרי לא מספיק".

עובדות סוציאליות מחלקות מזון באור עקיבא, אוקטובר 2023 (צילום: איגוד העובדות הסוציאליות)
עובדות סוציאליות מחלקות מזון באור עקיבא, אוקטובר 2023 (צילום: איגוד העובדות הסוציאליות)

כדי לעמוד בעומס המשימות, הממשלה, הרשויות המקומיות והעמותות מעסיקות את העובדות הסוציאליות שעות נוספות, אבל כולן תלויות לגמרי בסיוע של מתנדבים. משרדי הממשלה אף מחפשים מתנדבים נוספים בעצמם. משרד הבריאות פרסם השבוע מודעה באתר המשרד, בתקשורת וברשתות החברתיות, שבה נכתב:

"בעקבות המצב, משרד הבריאות מגייס מתנדבים מתחומי הטיפול השונים לעיבוי המערך לסיוע נפשי ורגשי בקרב מפונים בבתי המלון. אם הנכם מעוניינים להתנדב ולסייע במאמץ המשותף, אנא מלאו את הטופס המצורף. נשמח שתעבירו את הקישור בקבוצות השונות (שכונות, חברים וכו'). בתודה ותקווה לימים שקטים יותר".

אנשי מקצוע שפנו למשרד וביקשו פרטים התבקשו להתחייב להתנדב במשך חצי שנה. כששאלו האם יקבלו שכר, נענו ש"יש מחשבות על זה". הדבר עורר זעם בקבוצות מקצועיות של עובדים סוציאליים, בעיקר מצד המתנדבים כיום. עובדים כתבו בקבוצות: "ניצול ציני"; "התעלקות על הרצון הטוב של המתנדבים"; "חוצפה"; "פשיטת רגל".

תכתובת בין עובד סוציאלי שמברר פרטים על התנדבות למשרד הבריאות (צילום: צילום מסך מתכתובת וואטספ)
תכתובת בין עובד סוציאלי ומשרד הבריאות

חרמוני: "זה שבהתחלה נעזרים במתנדבים, באירוע כל כך נורא ולא צפוי – זה חיוני, וברור שזה נהדר. אחר כך, כשיש מתנדבים כתגבור, זה בסדר.

"אבל זה שבמשך שבוע שלם המדינה נעלמת, והתארגנויות אזרחיות נותנות את כל המענה, וגם אחר כך המדינה בונה על מתנדבים כמענה עיקרי – זה רע. הצורך בסיוע ילך ויגדל, יש כאן מדינה שלמה בלהבות שתצטרך לשקם את עצמה. מעבר לטווח המיידי, התנדבות היא לא מענה בר־קיימא".

יש עובדות סוציאליות מובטלות או פנויות לעבודה?
"לא ידוע לי על אבטלת עובדות סוציאליות, ואני לא יודעת אם אלה שעזבו את המערכת הציבורית, או את המקצוע, יחזרו. אין 5,000 עובדים בשליפה".

"זה לא התפקיד של תורמים פרטיים. הדרישה שלנו היא שהמדינה תוסיף תקנים בהתאם לצורך. הדרך הכי פשוטה לעשות זאת היא להפוך מתנדבים לעובדים בתקן ובשכר"

האם רצוי בעינייך לגייס עובדים ומתנדבים שאינם עובדים סוציאליים לסיוע שנותנים העובדים הסוציאליים?
"לא. גם אם הם אנשים נפלאים שרוצים לעזור, הם לא יתנו את המענה הנכון, ובמקרים מסוימים עלולים גם לגרום נזק".

עקורים מקיבוץ בארי במלון דיוויד ריזורט ים המלח עם עובדות סוציאליות מתנדבות, אוקטובר 2023 (צילום: יוני דעאל)
עקורים מבארי במלון דיוויד ריזורט ים המלח עם עובדות סוציאליות מתנדבות, אוקטובר 2023 (צילום: יוני דעאל)

אז כיצד אפשר לענות על הצרכים? העובדות הסוציאליות המתנדבות מקוות שהמדינה או תורמים יעניקו תקציב שיהפוך אותן לעובדות בשכר. את בעד?
"זה לא התפקיד של תורמים פרטיים. הדרישה שלנו היא שהמדינה תוסיף תקנים בהתאם לצורך. הדרך הכי פשוטה לעשות זאת היא אכן להפוך את המתנדבים הקיימים לעובדים בתקן ובשכר.

"שעובדת סוציאלית שסגרה את הקליניקה הפרטית שלה תקבל תגמול כלשהו, ועובדת סוציאלית שעובדת במשרה אחת ומתנדבת במשרה אחת תעבוד בשתי משרות. אבל אפשר גם לגייס עובדים במקום המתנדבים, אם יש כאלה. בכל מקרה צריך להיות גיבוי תקציבי לעבודה הקשה, החיונית והשוחקת הזאת. ויש כסף, זאת שאלה של סדרי עדיפויות".

פניתן למשרדי הממשלה ודרשתן שיתחילו לשלם למתנדבים?
"בוודאי. ביום שני העליתי את הנושא והדרישה בדיון של ועדות הרווחה והנגב והגליל של הכנסת. נציגת האוצר שהייתה שם אמרה: 'אנחנו מתמקדים עכשיו בצרכי החירום'. אמרתי לה: 'העבודה שלנו היא אחד מצרכי החירום!' אבל אתה יודע איך הדברים מתנהלים בממשלה כרגע, נכון?"

ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים
ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים

"קשה, אבל אף אחת לא נשברה והלכה הביתה. להיפך"

בתי המלון במרכז הארץ, כמו מלון שפיים, קרובים לבתי המתנדבים המסייעים לעקורים המשתכנים בהם, מה שהופך את המשימה קצת פחות קשה מאשר בים המלח ובאילת, שם המתנדבים נאלצים להישאר לישון בבתי המלון. הם מגיעים מבתיהם לכמה ימים, נעים בין בתי המלון השונים לפי הצורך. עיריית אילת והמועצה האזורית תמר, תורמים ובתי המלון עצמם משתתפים בעלות שהייתם.

"לכל אחד מאיתנו יש את נקודת השבירה שלו. היה יום שלא יכולתי להגיד מילה בלי להתחיל לבכות. מדי יום אנחנו מקדישים לפחות שעה לפגישות תמיכה שלנו זה בזה"

במלון דיוויד ריזורט בים המלח שוהים כאלף ניצולים מקיבוץ בארי. במלון נמצאים מדי יום כ־30 אנשי צוות טיפולי שמלווים אותם. כמחציתם עובדים סוציאליים והשאר פסיכולוגים, פסיכיאטרים ומטפלים באומנויות, שעובדים יחד כצוות אחד, בלי חלוקת תפקידים ברורה. רובם מתנדבים, כולל המנהלת שלהם, דנה שני־עצמון.

שני־עצמון, שעובדת כמדריכה לצוותי עובדים סוציאליים ובקליניקה פרטית, עזבה את עבודתה ביום ראשון שעבר והגיעה למלון עם בתה בת ה־29 שלמדה עבודה סוציאלית. לבת, גוני, יש ילדים קטנים, ואחרי שלושה ימים היא חזרה לביתה ופתחה שם חמ"ל וירטואלי המסייע לשיתוף הפעולה בין המתנדבים בבתי המלון השונים.

עקורים מקיבוץ בארי במפגש טיפולי במלון דיוויד ריסורט ים המלח שבו הם שוהים, אוקטובר 2023 (צילום: יוני דאעל)
עקורים מקיבוץ בארי במפגש טיפולי במלון דיוויד ריסורט ים המלח שבו הם שוהים, אוקטובר 2023 (צילום: יוני דאעל)

לדברי דנה שני־עצמון: "רוב העקורים שהגיעו לכאן הם אנשים חזקים, אבל הם עברו תופת, זוועה, שואה. החוויות שעברו ושהם משתפים אותנו כל כך קשות, שגם אנחנו, המטפלים עוברים טלטלה וצריכים לתמוך אחד בשני.

"לכל אחד מאתנו יש את נקודת השבירה שלו. היה יום שלא יכולתי להגיד מילה בלי להתחיל לבכות. לכן, מדי יום אנחנו מקדישים לפחות שעה לפגישות תמיכה שלנו זה בזה. וגם זה לא קל. בגלל התחלופה אנחנו בעצם עובדים עם צוות של אנשים שאנחנו לא מכירים.

"ובכל זאת, עדיין אף אחד מאיתנו לא נשבר והלך הביתה, חוץ מאלה שעזבו מסיבות טכניות כמו הבת שלי. להיפך, יש יותר מתנדבות ממה שצריך, וכאלה שמתעקשות להישאר כאן גם כשאומרים להם שזה לא חיוני כרגע".

וכל זה אף שהמתנדבות נעדרות מעבודתן ונמצאות בזמן מלחמה רחוק מהמשפחה והילדים שלהן?
"נכון. אם כי לרובינו אין ילדים קטנים בבית, הרוב צעירים שעוד אין להם ילדים, מבוגרים כמוני שילדיהם כבר גדלו, ורווקים".

עובדות סוציאליות מסייעות בפינוי בית אבות באשקלון, אוקטובר 2023 (צילום: איגוד העו"ס)
עובדות סוציאליות מסייעות בפינוי בית אבות באשקלון, אוקטובר 2023 (צילום: איגוד העו"ס)

כמה מכן מתנדבות וכמה עובדות ועובדים של הרשויות?
"בהתחלה היינו כמעט רק מתנדבות. אחר כך נכנסו כל מיני גורמים, השירות הפסיכולוגי־חינוכי, מרכזי חוסן, נט"ל, עמך, וכרגע יש כאן מדי יום חמישה אנשי צוות בשכר הרשויות.

"במקביל, הצורך בנוכחות שלנו כאן יורד. בהתחלה הסתובבנו ביניהם כל הזמן, ובשבוע שעבר היינו כאן כל השבוע. כעת הם לא צריכים אותנו כל הזמן, ואנחנו מגיעים למשמרות של שלושה ימים. אבל הם יצטרכו מענה עוד הרבה זמן".

"המחשבה היא שבעתיד חלק מהצוות יהיה כאן באופן קבוע וחלק יגיעו מדי פעם כשצריך. חלק יהיו מתנדבים וחלק עובדים בשכר. איך שלא מסתכלים על זה, יהיה צורך בתקציבים. האם יהיו? לאף אחד אין מושג"

העובדה שרובכן מתנדבות יכולה להימשך לאורך זמן?
"זאת עלולה להפוך לבעיה. אנחנו מדברים על זה עם הרשויות, אבל עדיין אין תשובות ברורות. במשרד הבריאות מציעים שבתי החולים הפסיכיאטרים 'יאמצו' את בתי המלון והצוותים שלהם יסייעו כאן. אבל בקושי יש לבתי החולים הללו כוח אדם לצרכים השוטפים שלהם.

"המחשבה שלנו, שאנחנו מדברים עליה עם הרשויות, היא שבעתיד חלק מהצוות יהיה כאן באופן קבוע וחלק יגיעו מדי פעם כשצריך. חלק יהיו מתנדבים וחלק עובדים בשכר, אולי מתנדבים שיקבלו תקן של עובדים. איך שלא מסתכלים על זה, יהיה צורך בתקציבים. האם יהיו? לאף אחד אין מושג, אתה יודע".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,936 מילים ו-1 תגובות
סגירה