ד"ר הדס שהרבני־סיידון, פסיכולוגית קלינית, עובדת בימים אלה 20 שעות ביממה, חלקן הגדול בהתנדבות, "מהרגע שהעיניים נפתחות ועד שהן נעצמות לארבע שעות", היא אומרת. "אני חיה על אדרנלין, אבל לכמות שלו יש גבול".

סיידון, ואלפי פסיכולוגים נוספים, מסתובבים בין בתי החולים ובבתי המלון ומעניקים עזרה ראשונה נפשית לניצולי הקרבות ומעשי הטבח, לקרובי החטופים, הנעדרים והפצועים, להורים שכולים, לילדים שהתייתמו, לאנשים שנעקרו מבתיהם בהפגזות ולהלומי קרב. "אנשים יוצאים מהממ"דים מפורקים", מספרת שהרבני־סיידון, "יושבים בפינה במלון ושותקים".

גם העובדים והמתנדבים במוקד ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) עובדים מסביב לשעון. מאז שבת בבוקר, מתקבלות במוקד יותר מ־3,000 פניות ביממה, לעומת 700–800 פניות ביממה רגילה וכ־1,500 פניות ביממה בזמן סגרי הקורונה.

"בשעות הראשונות קיבלנו קריאות מהאירועים עצמם", מספר מנכ"ל ער"ן דוד קורן, "אנשים התקשרו מהממ"דים וממקומות המסתור בקיבוצים תוך כדי הקרבות. ניצולי מסיבת הטבע התקשרו מהמקומות שאליהם ברחו".

מוקד ער"ן בזמן מלחמה, אוקטובר 2023 (צילום: עמותת ער"ן)

חלק מהשיחות הללו סייעו גם במאמצי ההצלה. במהלך שיחות הסיוע הנפשי עם הניצולים, המטפלים בער"ן לקחו מהם פרטים על מקום הימצאם, ומסרו אותם לקבוצת מתנדבים בהובלת סגן הרמטכ"ל וסגן השר לשעבר יאיר גולן, שהגיעו לשטח, איתרו והצילו חלק מהם.

"מתקשרים אלינו אינספור הורים ממררים בבכי מדאגה לילדיהם. חלקם הורים לנעדרים וחטופים, וחלקם לחיילים קרביים שהוקפצו לשירות ומפחדים ממה שיקרה להם. יש גם המון פונים שאין להם קשר אישי לאירועים, אנשים שהזוועות מזכירות להם אירועים שחרוטים בתודעה של כולנו – מלחמת יום הכיפורים, פוגרומים".

"התקשרו אלינו מממ"דים ומקומות מסתור תוך כדי הקרבות. מתקשרים הורים ממררים בבכי מדאגה לילדיהם – נעדרים וחיילים. יש גם פונים שאין להם קשר אישי לאירועים,  שהזוועות מזכירות להם אירועים היסטוריים"

העומס בעבודת הפסיכולוגים בשטח ובמוקדי הסיוע רק הולך וגובר. אל הפניות הראשוניות מתווספים פצועים שמחלימים מפצעיהם הפיזיים עם נפש שבורה; הלומי קרב וקרובים שכולים שמתחילים לקלוט את מצבם ופונים לעזרה; אנשים שמתחילים לקלוט את ממדי הזוועה.

לדברי שהרבני־סיידון: "אירועי בריאות הנפש הם כמו אדווה שמתפשטת. על כל נפגע ישיר במלחמה, יש עשרות נפגעים עקיפים. אצל הרבה מהנפגעים, המצוקה מתפרצת בדיעבד, אחרי סיום האירוע. חיילים שכרגע בשירות, אחר כך יחזרו הביתה פגועים. מספר הזקוקים לעזרה רק ילך ויגדל".

הדס שהרבני־סיידון, פסיכולוגית וממובילי מחאת בריאות הנפש, אוקטובר 2023 (צילום: באדיבות המצולמת)

מחסור חמור במטפלים

בישראל, כמו במדינות אחרות, חלה בשלוש וחצי השנים האחרונות, מאז סגרי הקורונה, עלייה חדה בדיווחים על מצוקה נפשית ובביקוש לטיפולים. אצל רבים מנפגעי הנפש, בעיקר ילדים, נערים וקשישים, המצוקה נמשכת ברציפות עד היום.

מרפאות בריאות הנפש הציבוריות מתקשות מאז 2020 לענות על הצרכים, וגם הפסיכולוגים הפרטיים עמוסים. זמן ההמתנה לטיפול נפשי זינק ב־2021 – ונשאר גבוה עד היום.

"על כל נפגע ישיר במלחמה, יש עשרות נפגעים עקיפים. אצל הרבה מהנפגעים המצוקה מתפרצת בדיעבד, אחרי סיום האירוע. מספר הזקוקים לעזרה ילך ויגדל"

ב־2020, המדינה העניקה לעמותות סיוע נפשי, כמו ער"ן, תוספות תקציב של כ־200%. לאחרונה החליטה הממשלה לקצץ את הסיוע לעמותות הללו בכ־70%. כלומר, לחזור להיקף הסיוע שלפני המגפה, בשל המצוקה הכלכלית והתקציבית שהביאה על עצמה. בער"ן נאלצו לתכנן קיצוץ בהיקף הפעילות.

חלק מהקיצוץ לא יצא לפועל בשל המלחמה. הסיוע לעמותות הללו, שעמד עד כה על כחמישה מיליון שקל בשנה, היה אמור לרדת לכ־1.7 מיליון, אך העמותות פנו ביום ראשון למשרדי הבריאות והאוצר והסכימו עמם על תוספת של כמיליון שקל, שתביא את הסיוע לכ־2.7 מיליון, וכעת מתקיים דיון על צמצום נוסף בקיצוץ.

מנכ"ל עמותת ער"ן דוד קורן (צילום: עמוד הפייסבוק של ער"ן)

חלק מהסיוע שבעבר ניתן לער"ן הועבר לעמותות אחרות. לדברי קורן: "במשרד הבריאות אומרים לי, אנחנו חוזרים לרמת התמיכה שלפני הקורונה. אבל הצרכים לא חזרו לרמה שלפני הקורונה.

"קודם כל, המצוקה והצורך בטיפול נפשי יותר גדולים מאשר ב־2019, וזה עוד לפני המלחמה. שנית, האוכלוסייה גדלה מאז. נוסף על כך, מאז נוספו 10 עמותות קטנות שחולקות איתנו את תקציב התמיכה. חלקן עושות עבודה מקצועית חשובה ונותנות מענה למטופלים, כמו 'בית חם', למשל. אבל בסוף, הצרכים גדלו".

כיצד תכננתם להתמודד עם הקיצוץ לפני שפרצה המלחמה? התכוונתם לפטר עובדים? לקצץ בשעות המענה?
"לא. רוב התקציב שלנו – 7 מתוך 12 מיליון שקל בשנה – הוא מתרומות, וחלק מכוח האדם שלנו הוא מתנדבים. נערכנו לשינוי בעבודה שיאפשר לנו לפעול בלי קיצוצים עד סוף 2023. אחר כך, אלוהים גדול".

כיצד אתם מתמודדים עם הזינוק בהיקף העבודה בזמן המלחמה?
"מצופפים משמרות, מבטלים חופשות ועובדים בזמן המשמרות כמו מטורפים. יש התגייסות גדולה של כולם. אבל התגייסות שוחקת. העומס הנפשי על האנשים שלנו הוא אדיר. אז כיוון שאנחנו יודעים שלא מדובר בספרינט אלא במרתון, אנחנו מגייסים ומכשירים עובדים ומתנדבים נוספים.

"יש המון פניות של אנשים נפלאים, אבל אי־אפשר, לצערי, להכניס אנשים מייד, גם פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, צריך ללמוד את צורת העבודה וזה דורש הכשרה"

"יש המון פניות של אנשים נפלאים, אבל אי־אפשר, לצערי, להכניס אנשים לעבודה מייד, גם פסיכולוגים ועובדים סוציאליים מקצועיים שרוצים לעזור, כי יש לנו צורת עבודה מאוד ספציפית שצריך ללמוד וזה דורש הכשרה".

במרפאות בריאות הנפש קיימת בעיה דומה לזו של עמותות הסיוע. בתחנות יש מחסור בפסיכולוגים עוד מלפני המלחמה, וכעת הצורך בהם גדל. לדברי שהרבני־סיידון: "חסרים בשירות הציבורי אלפי פסיכולוגים. חלקם בתחומים שלא רלוונטיים לצרכי המלחמה, אבל חלקם כן". ביום ראשון הקרוב ייפתחו במרפאות מוקדי חירום לבריאות הנפש, מה שיגדיל עוד יותר את העומס הקשה השורר בהן.

משפחות של שבויים ישראלים במסיבת עיתונאים בכפר המכביה, 8 באוקטובר, 2023 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

מי שהציל את המצב, בינתיים, הם ארגון הפסיכולוגים והפסיכיאטרים "מחאת בריאות הנפש", ששהרבני־סיידון היא אחת ממוביליו, הייתה חלק מהמחאה נגד ההפיכה המשטרית. כמו ארגוני מחאה נוספים, גם "מחאת בריאות הנפש" הפכה בשבת בן רגע לארגון סיוע בשם "בנפשנו – מערך סיוע ראשוני".

גורמים במערך בריאות הנפש מעריכים שכעשרת אלפים פסיכולוגים פעילי מחאה מ"בנפשנו" נמצאים בימים אלה בשטח – בדרום הארץ, בבתי המלון,ב בתי החולים, ובמוקדי מצוקה נוספים – ומסייעים לנפגעים בהתנדבות, חלקם במקביל לעבודתם כפסיכולוגים בשירות הציבורי, וחלקם על חשבון עבודתם כמטפלים עצמאים.

"מחאת בריאות הנפש" הפכה בן רגע לארגון סיוע. "המתנדבים ממלאים חוסרים קריטיים. באילת ובים המלח אין שירות פסיכולוגי חינוכי. פסיכולוגים מתנדבים מגיעים לשם פיזית"

שהרבני־סיידון: "בחלק מהמקומות, מתנדבי 'בנפשנו' ממלאים חוסרים קריטיים. העבירו את המפונים מהקיבוצים לבתי מלון בים המלח ואילת, רק שבמועצה האזורית תמר, שאליה שייכים מלונות ים המלח, אין שירות פסיכולוגי חינוכי בכלל, ובאילת הוא מוגבל בהיקפו. והטיפול בילדים הוא הכי קריטי.

"אז חלק מהפסיכולוגים המתנדבים מגיעים פיזית לאילת ולים המלח, ואחרים מטפלים מרחוק, בעזרת מערך דיגיטלי שתרמה חברת ההייטק הישראלית־אמריקאית טוקספייס. למעשה, כל מי שנפגע מהמצב יכול להיכנס ללינק של השירות של טוקספייס, למלא פרטים בטופס ולהתחבר תוך שעות לשיחה עם מטפל מוסמך".

הלוויה של החייל אורי מרדכי שנפל במלחמה בגבול עזה, 10 באוקטובר 2023 (צילום: נועם רבקין, פלאש 90)

מה עושים בטיפול עזרה ראשונה פסיכולוגית? במה מתמקד הטיפול?
"לכל אדם יש סיפור אחר. אבל ברוב המקרים, התפקידים הראשוניים שלנו הם עצם הנוכחות עם המטופל, ולעזור לו לחזור מהר לתפקידיו הבסיסיים בקהילה. הורים שלא מסוגלים לדאוג לילדיהם, ואנחנו אומרים להם, עכשיו עזוב הכול, וגש לשחק עם הילדים שלך ולארגן להם אוכל.

"גם מי שאין לו ילדים, העזרה הראשונה מתמקדת בהחזרתו לקהילה. במצבים פחות קיצוניים – לעבודה. במצב כמו של קורבנות המלחמה הנוכחית, ברור שהם לא חוזרים כרגע לעבוד; אבל חשוב לחזור לתקשר עם אנשים, לתפקד יום־יומית וחברתית. התנדבות לעזור לאנשים אחרים במצוקה יכולה מאוד לעזור במצבים כאלה. התחושה שעושים משהו. והטיפול הראשוני מתמקד בזה".

"הצורך במטפלים הולך וגדל. הכוח הנפשי שלנו מוגבל מאוד. יש גבול לכמות הסיפורים החדשים שמטפל מסוגל לשמוע ולהכיל"

במקביל, ב"בנפשנו"  מגייסים מתנדבים חדשים. "אנחנו בגיוס מטורף", מספרת שהרבני־סיידון, "מצד אחד, אנחנו יכולים לקבל רק פסיכולוגים מוסמכים. זה נפלא שיש אנשים שרוצים לעזור, אבל אסור לתת למי שאינם מטפלים מוסמכים לעשות את זה. גם לאלה שעברו סדנאות הכשרה למיניהן.

"מצד שני, הצורך במטפלים הולך וגדל. הכוח הנפשי שלנו לטפל במצוקות של אחרים מוגבל מאוד. יש גבול לכמות סיפורי המטופלים החדשים שמטפל מסוגל לשמוע ולהכיל. מטפלים ששומעים יותר מדי סיפורים, מגיעים להצפה. אצל חלק מהמטפלים אי־אפשר להכיל יותר מכמה סיפורים ביום".

חדר ספא במלון שהוסב לחדר טיפולים של "בנפשנו" לנפגעי המלחמה, אוקטובר 2023 (צילום:נועה קורמן יאיר)

אפשר לומר שבזכותכם, המתנדבים, יש מספיק מטפלים לתת עזרה ראשונה לכולם, למרות המחסור במטפלים, אבל בהמשך, המחסור יהפוך לבעיה?
"כן. והיא עלולה ללכת ולהחמיר, ככל שהטראומות יצופו ומספר הזקוקים לסיוע יגדל, וככל שאנחנו נישחק".

ברפואת הגוף המצב פחות גרוע

לפי שעה, בתי החולים המטפלים בפצועים מצליחים לטפל בכולם, וזאת אף שגם הם סובלים ממצוקת כוח אדם קבועה, שצפויה להחמיר בקרוב. 11 בתי החולים הממשלתיים נקלעו לגירעונות כספיים לאחר שהעלו את שכר העובדים בהתאם לעדכון ההסכמים איתם, והגדילו את הוצאותיהם עקב האינפלציה, מבלי שהממשלה הגדילה את תקציבם.

ביום רביעי שעבר – שלושה ימים לפני תחילת המלחמה – הודיעו בתי החולים הממשלתיים על צמצום משמעותי בפעילותם, כולל ביטול תורים לטיפולים אלקטיביים, פיטורי עובדים והפסקה של קליטת עובדים חדשים והכשרת סטודנטים לרפואה. על בתי החולים הללו נמנה גם בית החולים ברזילי באשקלון.

המהלכים הללו, שנועדו ללחוץ על הממשלה להגדלת תקציביהם, לא יצאו לפועל. להיפך, עם פרוץ המלחמה בתי החולים עברו לפעילות מוגברת, ביטלו חופשות ותגברו את שעות העבודה והמשמרות. חלקם ביטלו טיפולים אלקטיביים כדי להיערך לטיפול בפצועים.

פצועי מלחמה מגיעים לבית החולים סורוקה בבאר שבע, 7 באוקטובר 2023 (צילום: דודו גרינשפאן, פלאש 90)

מתחילת המלחמה ועד יום חמישי בצוהריים פונו לבתי החולים 3,391 פצועים. ביומיים הראשונים נמצאו בבתי החולים יותר מאלף פצועים. אבל מאז, הפצועים הקלים והבינוניים שוחררו, פצועים אנושים נפטרו, ורק כ־700 פצועים נשארו לאשפוז. אתמול כבר נשארו בבתי החולים 406 פצועים.

מרבית הפצועים הגיעו לבתי החולים ברזילי באשקלון וסורוקה בבאר שבע, שגם ככה סובלים ממחסור בכוח אדם ובציוד, ובימים הראשונים שרר בהם עומס קשה מאוד. מאז, מרביתם הועברו לבתי החולים הגדולים והמבוססים במרכז הארץ.

"יש מחסור, אבל הוא לא משפיע ישירות על המצב במלחמה הנוכחית. אירועי השבוע היו נוראיים, אבל בראייה ממוקדת של המצב בבתי החולים, הם לא היו אירועי ענק"

בזכות התגייסות נרחבת של הציבור, לא שרר בשום שלב מחסור במנות דם. רבבות ישראלים תרמו דם וההתרמה עדיין נמשכת.

לדברי פרופסור ארנון אפק, המשנה למנכ"ל שיבא: "מערכת הבריאות נמצאת מזה הרבה שנים בתת תקציב ובמחסור בכוח אדם וציוד. אבל כל חולה ופצוע בישראל קיבל, מקבל ויקבל טיפול מיטבי, גם במגפת הקורונה וגם במלחמות".

פצועי מלחמה מפונים לבית החולים שיבא, אוקטובר 2023 (צילום: יחידת הצילום, שיבא)

אם אתם מצליחים לטפל בכולם היטב, גם במשברים קשים, אולי אין באמת מחסור במשאבים, לפחות לא מאז תוספות כוח האדם שקיבלתם ב־2020?
"יש מחסור, אבל הוא לא משפיע ישירות על המצב במלחמה הנוכחית. אירועי השבוע היו נוראיים, אבל בראייה ממוקדת של המצב בבתי החולים, הם לא היו אירועי ענק.

"הצלחנו להתמודד איתם בעזרת התגייסות של הצוותים המדהימים והנהדרים שלנו שעובדים מסביב לשעון, ובזכות ויסות של חלק מהחולים מברזילי וסורוקה, שנמצאים בפריפריה וגם ככה המשאבים שלהם מוגבלים, לבתי חולים חזקים יותר במרכז.

"קשה לדעת אם מצוקת כוח האדם לא עולה באיכות הטיפול. אם בחדר מיון יש רופא אחד ואחות אחת על חמישה פצועים, הם עשויים לקבל טיפול טוב יותר מאשר אם יש רופא ואחות על עשרה"

"אף שבמצבים כאלה קשה לדעת אם מצוקת כוח האדם לא עולה באיכות הטיפול. אם בחדר מיון בבית חולים בדרום, לשם הועברו הפצועים בתחילת האירוע, יש רופא אחד ואחות אחת על חמישה פצועים, הם עשויים לקבל טיפול טוב יותר מאשר אם יש רופא ואחות על עשרה.

ההתגייסות כרוכה בשעות עבודה נוספות שעולות כסף. זאת, בזמן שאתם גם ככה במצוקה תקציבית שגרמה לכם להודיע על צמצום הפעילות.
"נכון. איש מאנשי הצוות לא אמור לעבוד דקה אחת בחינם! אבל כרגע יש מצב חירום שבו צריך להניח לנושאים הללו. אנחנו נדרוש שישחררו אחר כך כסף ייעודי כדי לכסות את עלויות החירום, כפי שעשו במשבר הקורונה, ואני מניח שזה יקרה.

אזרחים תורמים דם במרכז הרפואי שיבא, אוקטובר 2023 (צילום: יחידת הדוברות שיבא)

"בסוף, הבעיות במערכת הבריאות הן אסטרטגיות וישפיעו בטווח הארוך. האוכלוסייה בישראל גם מזדקנת וגם מתרבה, בניגוד למצב בכל מדינה מפותחת אחרת. הטכנולוגיה הרפואית משתכללת והצרכים הולכים ומתרחבים. אם לא יוכשרו הרבה יותר רופאים וייבנו מחלקות, אנחנו עלולים להיקלע תוך מספר שנים לבעיה רצינית.

"ובינתיים, כמובן שאנחנו לא יודעים מה ילד יום, כמה זמן המלחמה הנוכחית תימשך ומה עוד עלול להתרחש בה".