אסדת הגז תמר, 24 ק"מ מהחוף הדרומי של אשקלון (צילום: Flash90/משה שי)
Flash90/משה שי

המלחמה בעזה עלולה להחריף את משבר האנרגיה באירופה

מלחמה אזורית רחבה וממושכת עלולה לטלטל את שוקי האנרגיה העולמיים, דבר שישפיע בעיקר על אספקת הגז באזור, על המחירים – וגם על שאיפות האנרגיה של ישראל ● "אם יש יותר מדי סיכון פוליטי, זה אחד הדברים הכי גדולים שמונעים השקעות"

FPישראל חולמת לבסס את עצמה כשחקנית אנרגיה ראשית במזרח התיכון בהתחשב בשפע משאבי הגז הטבעי שלה – ואף להפוך לספקית עיקרית של גז לאירופה.

אולם, בזמן שהמדינה עדיין נסערת ממתקפת הפתע של חמאס, ההכרזה על מלחמה רחבה וממושכת מאיימת לטלטל את שוקי האנרגיה העולמיים, דבר שישפיע בעיקר על אספקת הגז באזור – וגם על שאיפות האנרגיה של ישראל.

בעקבות ההתקפה של חמאס בסוף השבוע שעבר, חוזים עתידיים על גז טבעי ועל נפט עולמי באירופה זינקו ב־14% וב־4% בהתאמה, דבר המשקף אי־ודאות וחשש מפני התעצמות העימות. הנפט זינק גם בגלל החשש שאיראן תסגור את מצר הורמוז – צוואר הבקבוק שבו עובר קרוב לשליש מסחר הנפט הימי.

מחירי הגז הטבעי עלו קודם כול מפני שישראל הודיעה על הפסקת הפקת הגז ממאגר תמר – פלטפורמת ייצור גדולה הנמצאת בטווח הטילים של עזה; ובגלל חור שנפער באופן מסתורי בצינור בים הבלטי, שגורמים אסטונים מייחסים לשחקנים "חיצוניים".

הנחת צינור להולכת הגז מתמר ולווייתן לאזור התעשייה אלון תבור, ליד חיפה (צילום: Anat Hermony/Flash90)
הנחת צינור להולכת הגז מתמר ולווייתן לאזור התעשייה אלון תבור, ליד חיפה (צילום: Anat Hermony/Flash90)

עם החרפת הלחימה בעזה, ישראל ביקשה, כאמור, מתאגיד שברון לעצור את הפקת הגז בשדה תמר, שמספק כמחצית מכמות הגז של ישראל – ואף משמש כמקור גז למצרים וירדן. לישראל יש שדות גז ימיים גדולים יותר שעדיין אינם מושפעים – וגם קטנים יותר.

"היה לישראל עתיד מזהיר מבחינת הפיכתה לשחקנית אזורית ואפילו עולמית" במגזר הגז הטבעי, אומר סוהבט קרבוז, מומחה לאנרגיה ממצפה האנרגיה של הים התיכון. הבעיה כרגע היא שישראל תצטרך לקבל גז ממקום אחר, דבר שעלול להוביל להסטת מכליות מלאות בגז טבעי נוזלי.

פירוש הדבר שהמחירים עומדים לעלות באירופה, כפי שכבר קרה, כאשר מחירי הגז הטבעי הגיעו לשיא של שישה חודשים ביום רביעי שעבר. "אם העניין יסלים, זו תהיה בעיה גם לשוק הנפט והגז העולמי"

פירוש הדבר שהמחירים עומדים לעלות באירופה, כפי שכבר קרה, כאשר מחירי הגז הטבעי הגיעו לשיא של שישה חודשים ביום רביעי שעבר. "אם העניין יסלים, זו תהיה בעיה גם לשוק הנפט והגז העולמי", אומר קרבוז. "היא לא תישאר אזורית".

במלחמה כבר מעורבים שחקנים נוספים. חזבאללה יורה טילים על ישראל; וכמו כן נשמעים דיווחים כי איראן העניקה תמיכה לחמאס באמצעות אימונים צבאיים, עזרה לוגיסטית וסיוע כספי של עשרות מיליוני דולרים עבור כלי נשק.

אסדת הגז תמר, כ-24 ק"מ מחוף אשקלון (צילום: משה שי/פלאש90)
אסדת הגז תמר (צילום: משה שי/פלאש90)

במקביל, במאמץ לשדר "מסר של סולידריות ותמיכה", וושינגטון שלחה לישראל את שר החוץ אנתוני בלינקן. זאת נוסף על נושאת המטוסים שכבר נמצאת במזרח הים התיכון.

אנליסטים בתחום האנרגיה מזהירים שאם הלחימה תתרחב ותכלול מדינות נוספות, גלי ההלם יגיעו לשוקי האנרגיה העולמיים ויובילו לשיבוש קווי אספקה מרכזיים, מה שיגבה מחיר אנושי כבד.

המלחמה גם מאיימת להביא לעליית מחירי הנפט ולשבש את התובלה הימית הבינלאומית במצר הורמוז, החיוני מבחינה אסטרטגית, במקרה של התערבות איראנית ישירה

מעבר להשפעה על תעשיית הגז הטבעי של ישראל – שבעשור האחרון הפכה לעמוד תווך עבור הכלכלה וביטחון האנרגיה של המדינה – המלחמה גם מאיימת להביא לעליית מחירי הנפט ולשבש את התובלה הימית הבינלאומית במצר הורמוז, החיוני מבחינה אסטרטגית, במקרה של התערבות איראנית ישירה.

"השוק עוקב מקרוב בגלל הפוטנציאל לגלישה והסכנה שעימות רחב יותר או שינוי בדיפלומטיה האזורית עלולים להציב לאספקת האנרגיה", אומר ריצ'רד ברונז, מייסד שותף של "אנרג'י אספקטס", חברת ייעוץ אנרגיה היושבת בלונדון.

בנימין נתניהו מבקר במאגר לווייתן (צילום: מרק ישראל סלם / POOL)
בנימין נתניהו מבקר במאגר לווייתן (צילום: מרק ישראל סלם / POOL)

בשבוע שעבר תאגיד שברון גם הודיעה שהוא מפסיק לייצא גז טבעי דרך צינור תת־ימי מרכזי שעובר בין ישראל למצרים. המהלך הזה הוא ככל הנראה זמני. רובין מילס, מנכ"ל "קמר אנרג'י", אומר שהוא ציפה שישראל תשבית את תמר לכמה ימים כאמצעי זהירות לפני שתפעיל אותו שוב.

אולם, בטווח הארוך, הוא מוסיף, העימות עלול לעכב השקעות בינלאומיות במדינה – ובכך להאט או אפילו לשבש את התוכניות העתידיות של ישראל להרחבת מגזר הגז הטבעי שלה.

שדה תמר הוא מקור עיקרי לייצוא גז טבעי ישראלי למצרים, והמשלוחים לקהיר צנחו ב־20% בעקבות ההשבתה של שברון. מומחים מזהירים כי השבתה ממושכת עלולה להגביר את הלחץ הפוליטי על מצרים

"חברות נפט וגז תמיד שוקלות מיקום אחד כנגד כמה אחרים כשהן מחליטות היכן להשקיע", אומר ג'ים קריין, עמית מחקר בגיאופוליטיקה של האנרגיה במכון בייקר למדיניות ציבורית באוניברסיטת רייס. "אם יש יותר מדי סיכון פוליטי, זה אחד הדברים הכי גדולים שמונעים השקעות".

שדה תמר הוא מקור עיקרי לייצוא גז טבעי ישראלי למצרים, והמשלוחים לקהיר צנחו ב־20% בעקבות ההשבתה של שברון. מומחים מזהירים כי השבתה ממושכת עלולה להגביר את הלחץ הפוליטי על מצרים, שכבר נאבקת להתמודד עם מחסור חמור בגז טבעי, שגורר הפסקות חשמל יזומות ותסכול ציבורי.

אסדת הפקת הגז הצפה של חברת אנרג'יאן,בתעלת סואץ, 3 בינוי 2022 (צילום: various sources / AFP)
אסדת הפקת הגז הצפה של חברת אנרג'יאן בתעלת סואץ, 3 בינוי 2022 (צילום: various sources / AFP)

הגז הישראלי מיועד לא רק לשימוש התעשייה המצרית אלא גם לייצוא מצרי של גז טבעי נוזלי. "אם מסתכלים על נפילת הממשלות במצרים, של [חוסני] מובארכ ולאחר מכן של [מוחמד] מורסי, זה קרה בתקופות של הפסקות חשמל נרחבות במדינה", אומרת ברנדה שייפר, מומחית לאנרגיה מבית הספר לתארים מתקדמים של הצי האמריקאי, שמתמחה בתחום האנרגיה במזרח הים התיכון.

"יש לזה הרבה השלכות פוליטיות". סגירת שדה תמר על־ידי ישראל משקפת את העובדה שתשתיות אנרגיה חיוניות נתפסות כנקודות תורפה בזמנים של עימות, דבר שמוביל ממשלות לפעול לחיזוק הנקודות הללו.

בים הבלטי אירעה תקרית נוספת: הרשויות הפיניות והאסטוניות חוקרות כעת חבלה שנגרמה ככל הנראה במכוון, כך הן מאמינות, בצינור גז ובכבל תקשורת תת־ימי

מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022, המלחמה התאפיינה בהתקפות על תחנת הכוח הגרעינית זפוריז'יה ועל סכר נובה קחובקה. גם האנרגיה עצמה הפכה לנשק: רוסיה הרסה מתקני אנרגיה אוקראיניים שונים ואילו ישראל הגיבה להתקפה של חמאס בקטיעת אספקת המים, החשמל והדלק לרצועת עזה, דבר שמעורר חששות למשבר הומניטרי מעמיק.

באחד המקרים המתוקשרים ביותר, צינורות נורד סטרים העוברים בין רוסיה לגרמניה ניזוקו במעשה חבלה בספטמבר שעבר, אם כי עדיין לא ברור מי האחראי לכך.

הדליפה מצינורות הנורד סטרים 2, 28 בספטמבר 2022 (צילום: Swedish Coast Guard via AP, File)
הדליפה מצינורות הנורד סטרים 2, 28 בספטמבר 2022 (צילום: Swedish Coast Guard via AP, File)

בים הבלטי אירעה תקרית נוספת: הרשויות הפיניות והאסטוניות חוקרות כעת חבלה שנגרמה ככל הנראה במכוון, כך הן מאמינות, בצינור גז ובכבל תקשורת תת־ימי שעוברים בין שתי המדינות, מה שמגביר עוד יותר את חוסר הוודאות בשוקי הגז העולמיים ואת הביקורת על הגנת התשתיות.

ביום רביעי נאט"ו הבטיחה לשגר תגובה מתואמת אם יימצא שההתקפה אכן הייתה מכוונת. "הדבר החשוב עכשיו הוא לקבוע מה קרה ואיך זה יכול היה לקרות", אמר מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג. "אם יוכח שמדובר בהתקפה מכוונת על תשתית חיונית של נאט"ו, זה יהיה, כמובן, חמור, אבל זה גם ייענה בתגובה מאוחדת ונחושה מצד נאט"ו".

עוד 912 מילים
סגירה