שני עובדי חקלאות תאילנדים נפצעו ביום שבת מירי נ"ט במושב מרגליות. הם אושפזו בבית החולים זיו בצפת והשתחררו לאחר חיטוי של פצעי הרסיסים. הם עבדו בלולי מטילות ובעקבות הטראומה שחוו פוחדים לחזור לעבודה. מרגליות הוא אחד מ־28 יישובים שכבר פונו בצו אך עדיין יש שם כמה עשרות עובדים מתאילנד שממשיכים לעבוד תוך סיכון חייהם – והצבא לא אוכף את הפינוי.
מצד אחד החקלאים חוששים לאבד את מפעל חייהם, אך מצד שני התאילנדים רוצים לקבל את המשכורת האחרונה שלהם בזמן.
לפי הערכות, ביישובי הצפון יש כ־500 פועלים מתאילנד. בעוטף עזה היו ערב המלחמה כ־7,000 עובדים תאילנדים, מתוך כ־30 אלף עובדים הנמצאים בישראל בסך הכול ומהווים את הקבוצה הגדולה ביותר של עובדי החקלאות הזרים בארץ. לפי הערכות, כאלפיים מהתאילנדים שהיו בעוטף וחוו את מאורעות 7 באוקטובר עזבו לארצם.
לפי הערכות, ביישובי הצפון יש כ־500 עובדי חקלאות מתאילנד. בעוטף עזה היו ערב המלחמה כ־7,000 עובדים תאילנדים מתוך כ־30 אלף הנמצאים בישראל בסך הכול
אמש נכנסו למלונית במרכז תל אביב כמה עשרות תאילנדים צעירים שהמתינו לטיסה לארצם. אחד מהם דובר אנגלית וסיפר כי עבד במקשת מלונים בעוטף עזה ושהה בישראל כשלושה חודשים בלבד אך הוריו דאגו וביקשו שיחזור לתאילנד.
"כמו הישראלים, גם הם נפגעו קשה – אם לא יותר – כי המיגוניות שלהם תמיד היו במצב רע. גם בסבב הקודם נהרגו שני תאילנדים בבית אריזה בדרום", אומרת ד"ר יהל קורלנדר, שחוקרת את אוכלוסיית העובדים מתאילנד בישראל ופועלת לסייע להם יחד עם מתנדבים וארגוני חברה אזרחית.
המספרים חסרי תועלת
נכון להיום ידוע על 24 נרצחים שיש לגביהם וידוי וזיהוי וכן 18 חטופים בעזה ומספר גדול מאוד של נעדרים. כך, למשל, אוואט סוריאסרי בן ה־40 שנחטף לעזה אחרי שנתיים של עבודה בישראל. בתמונה למעלה אפשר לראות את אשתו אוחזת בתמונתו עם שני ילדיהם.
בקרב מהגרי העבודה, ידוע על עשרה סטודנטים לחקלאות מנפאל שנרצחו בעלומים. ארבע מגופותיהם הגיעו לנפאל אתמול. כמו כן, ידוע על ארבעה הרוגים מסין ושני נעדרים וכן ארבעה הרוגים מהפיליפינים לצד שני נעדרים.
עם זאת, נכון לעכשיו קשה לדעת במדויק את היקף הנפגעים בקרב הקבוצות האלה, מציינת חוקרת אוכלוסיית התאילנדים: "המספרים הם חסרי תועלת כי הרבה מהם לא מזוהים, אני יושבת על הרשימות עכשיו ומנסה להבין יותר".
בתוך הברדק של מלאכת הזיהוי, הבעיה של העובדים הזרים גדולה יותר, בגלל שאין קרובי משפחה מדרגה ראשונה שיכולים לתת דגימת דנ"א לזיהוי. שגרירות תאילנד ממשיכה לפנות פועלים שרוצים לחזור לארצם אבל לא כולם חוזרים.
"בימים הראשונים ניסינו להוציא תאילנדים מהמושבים, לדבר עם הצבא ולמצוא הלומים שראו את חבריהם נרצחים ונפוצו לכל עבר. חיפשנו לאן הם פונו ושכרנו מקום בלתי תלוי עבור אלה שרצו לנוח. סידרנו להם פסיכולוגים ומתורגמנים דוברי תאילנדית ווידאנו שמגיעים לבדוק אותם מהשגרירות. אלפים כבר יצאו מישראל", הוסיפה ד"ר קורלנדר.
הבעיה של זיהוי גופות העובדים הזרים שנהרגו גדולה יותר, משום שאין קרובי משפחה שיכולים לתת דגימות דנ"א. שגרירות תאילנד ממשיכה לפנות את העובדים
"אנחנו על סף פשיטת רגל"
אזור עוטף עזה נחשב לאסם היבול החקלאי של ישראל ובימים האחרונים המגדלים באזור הסתייעו במתנדבים שקטפו מאות טונות של יבולים. במקביל, הם קוראים לציבור לרכוש את התוצרת באופן ישיר וחוששים שלא יוכלו להמשיך לעבוד בהמשך.
"עד לתחילת המלחמה הייתי עם צוות של 30 עובדים מתאילנד וכרגע אני עם 12 והיד עוד נטויה ואין התחדשות, לא מדברים איתנו על מה הלאה והאם יפתחו עוד מדינות", אומר החקלאי ברק קושמרו ממושב יתד במעוצה אזורית אשכול.
הוא מגדל עגבניות, חצילים, מלפפונים וקישואים וחושש מקריסה של הפעילות: "כרגע אנחנו עובדים עם מתנדבים שגם הם בעלי משרות ולא יכולים להמשיך לתת לנו יד, הם גם נשברים ולא רגילים לעבודה פיזית וסיזיפית. נעזרים בהם אבל לא יודעים עד מתי ולא יודעים מה יהיה.
"אנחנו צריכים לעשות ליפופים, הורדת עלים, ריסוס וקטיף וכרגע הכל נעצר. אני חושש מהעתיד שלנו, אנחנו על סף פשיטת רגל, הצ'קים יוצאים ואף אחד לא עוזר ולא מדבר איתנו מהממשלה. כבר שבועיים וחצי מתחילת המלחמה ולא נתנו מענקים, כלום. תקועים באוויר".
"כרגע אנחנו עובדים עם מתנדבים שגם הם בעלי משרות ולא יכולים להמשיך לתת לנו יד, הם גם נשברים ולא רגילים לעבודה פיזית וסיזיפית. נעזרים בהם אבל לא יודעים עד מתי"
מגעים לייבוא עובדים נוספים
במשרד החקלאות אומרים כי "מתקיימים מגעים דיפלומטים עם מדינות נוספות לייבוא עובדים זרים בתחום החקלאות. בנוסף, המשרד מעניק באופן מיידי מענקי התמדה על סה"כ 2,000 שקלים בחודש לעובדי חקלאות, הן ישראלים והן זרים חדשים, שיתגייסו כעת, וכן לוותיקים.
"בנוסף, משרד החקלאות בשיתוף רשות האוכלוסין וההגירה מאריכים אשרות שהייה לעובדים זרים, השוהים כבר 5 שנים בישראל, לשנים שישית ושביעית.
"כמו כן, המשרד מממן את העלויות להבאת מתנדבים, שימלאו את מקומם של העובדים הנעדרים מהעבודה, באמצעות תמיכה כלכלית בעמותות וארגוני חברה אזרחית, המגייסות ומפעילות מתנדבים לעבודה בחקלאות.
"המשרד הקצה תמיכה מידית לגיוס עובדים ישראלים לענף. כך שכל משק חקלאי יוכל להעסיק עד 10 עובדים ישראלים חדשים. בנוסף, ישנו תמרוץ של 2,000 שקלים לחקלאי בעבור כל עובד במשק. בנוסף, משרד החקלאות יציב כ-430 מיגוניות חדשות שתתווספנה ל-600 מיגוניות הקיימות, לטובת ביטחון העובדים."
החקלאים עדיין לא מרגישים שהפתרונות האלה סוגרים את הפער בידיים עובדות. במקביל, בארגוני הסיוע לעובדים הזרים נחרדו לגלות שהשר גדעון סער הציע להרע את תנאיהם דווקא עכשיו, באמצעות שלילית פיצויים לעובדים זרים שיתפטרו או יעזבו בזמן מלחמה.
ב"קו לעובד" אמרו בתגובה כי קראו "בתדהמה" את המכתב של סער:
"שר ללא תיק מנסה לקדם 'ענישה' של מהגרי עבודה שנסו על נפשם לאחר שחבריהם נרצחו, נפצעו ונחטפו. עובדים אלו הגיעו בשן ועין לחוף מבטחים, וכפוף להנחיית רשות האוכלוסין ופקע"ר פונו מאזור הסכנה. חלקם אינם מסוגלים לעבוד כעת וכל ניסיון פופוליסטי להצביע על פינויים מהעוטף או יציאתם מישראל כבחירה שעונשה בצידה – מעורר שאט נפש.
"לאחר עשרות רבות של פניות שהגיעו אלינו מאותם בני אדם מפוחדים, אנחנו קוראים לכל בעל שררה לחדול מההתנגחות בעובדים ולומר להם תודה. אנשים האלה האכילו והשקו אותנו שנים על גבי שנים, וכל עוד האדמה תחת רגליהם רועדת – מוטל עלינו, שהבאנו אותם הנה – לדאוג לשלומם ולרווחתם; לשאול אותם מה רצונם לעשות ולכבד את תשובתם".
"אנשים לפני פרות ופירות"
ד"ר קורלנדר מכירה את הבעיה גם מהצד השני שלה, כבת למשפחת חקלאים מהצפון: "אני מבית הלל, יומיים אחרי המלחמה העובדים שהיו אצל הוריי חזרו לארצם. החקלאים למודי ניסיון ויודעים שהמדינה לא מפצה כל כך מהר ולכן הם בהיסטריה על מפעל חייהם.
"יומיים אחרי המלחמה העובדים שהיו אצל הוריי חזרו לארצם. החקלאים למודי ניסיון ויודעים שהמדינה לא מפצה כל כך מהר ולכן הם בהיסטריה על מפעל חייהם"
"אבי בן ה־75 קטף בסוף השבוע לימוני ליים יחד עם בני משפחתי ואני קיבלתי פטור. לצערי רואים שמעסיקים מפעילים לחץ על עובדים לחזור לעבודה באזורים הלא בטוחים.
"טיפלתי בקבוצה שפונתה למרכז הארץ. לא אחשוף את המיקום כי המעסיקים מחפשים אותם. במקרה אחד פגשתי 10 עובדים שכבר התפנו לקדימה ושלושה ימים לאחר מכן הגיע לשם המעסיק ואמר להם 'תחזרו'. שאלתי אותם, 'אתם בטוחים שתרצו לחזור?' והם הסבירו שיחזרו לעבוד כי הם רוצים לקבל את משכורת ספטמבר וזה לא יקרה אם לא יחזרו.
"במקרה אחר שאלתי עובד למה נשאר בעבודה עד הימים האחרונים וגם הוא אמר שחיכה כדי לקבל את המשכורת. מבחינתם מדובר בהרבה מאוד כסף. ניסיתי להסביר שבכל מקרה המשכורת מגיעה להם והם יקבלו אותה אבל זה ייקח זמן והם עושים את הבחירה שלהם".
הלחץ על הפועלים לחזור לעבוד מנוגד לתנאי האשרה שלהם, שמאפשר הישארות בארץ 90 יום אחרי סיום ההעסקה, בטח בנסיבות הנוכחיות. "למה הצבא מאפשר את זה? מי מוודא שהם נשארים בעבודה מבחירה? יש פה בעיה גדולה, גם הפלסטינים לא מגיעים לעבוד בחקלאות ונוצר מחסור גדול אבל אסור לסכן בני אדם – אנשים לפני פרות ופירות".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם