נתחיל מהסוף: מה שהיה לא יהיה.

לאחר מלחמת ה-7 באוקטובר האזור שלנו, כמו גם המדינות במעגל הקרוב והרחוק של הסכסוך, נכנסים לתקופה חדשה.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הגיע לכאן כדי למנוע מלחמת עולם שלישית! מה שהחל כסכסוך לא משמעותי בין ישראל לארגון טרור, התפתח לאיום הכולל את איראן, רוסיה, וסין מול ארה"ב ומדינות המערב.

נשיא ארה"ב ביידן הגיע לכאן כדי למנוע מלחמת עולם שלישית! מה שהחל כסכסוך לא משמעותי בין ישראל לארגון טרור, התפתח לאיום הכולל את איראן, רוסיה, וסין מול ארה"ב ומדינות המערב

מי שכרגע מנהל את המלחמה זו ארה"ב.

לאחר שנקבעו יעדי המלחמה – חיסול חמאס והחזרת החטופים – נציגי ארה"ב, ונושאות המטוסים שהוצבו כאן לצד ספינות מלחמה בריטיות וגרמניות, באים להבטיח שכך יהיה.

וכדי שלא יהיה ספק, נאזקו ידי ישראל בחזית הצפונית בקבלת הבטחה שאם ישראל תכיל מתקפות מאתגרות של החזבאללה, במקרה של הסלמה הצבא האמריקאי יכנס לזירה.

זאת ועוד, כדי לוודא שהמלחמה תישאר מתוחמת, נשיא ארה"ב כבר מדבר על היום שאחרי. והיום שאחרי ללא חמאס הוא היום שבו יחל ההסדר המדיני בינינו לבין הפלסטינים. לא ברור אם יהיה מדובר במו"מ עם הרשות הפלסטינית, אשר יש האומרים שהיא כיום "שכיב מרע", או שהרשות תהווה רק חלק קטן אך מתחייב מהמגעים.

העובדה שחמאס ייעלם ממציאות חיינו באזור פותחת מגוון אפשרויות לפתרון, כשברור שמה שיתחיל – לא יהיה נקודת הסיום.

האם יהיה מדובר בהסדר עם הקהילה הבינלאומית שתצטרך לשפוך מיליארדים על שיקום עזה? האם הכל יעשה בפיקוח בינלאומי עם אחריות בינלאומית? או אולי זה יקרה באמצעות הנהגה חדשה שתיווצר במקום?

האם יהיה מדובר בהסדר עם הקהילה הבינלאומית שתצטרך לשפוך מיליארדים על שיקום עזה? האם הכל יעשה בפיקוח בינלאומי עם אחריות בינלאומית? אולי זה יקרה באמצעות הנהגה חדשה שתיווצר במקום?

כולם יודעים שאם יחיא סנוואר היה הכתובת לפני ה-7.10 להידברות מאחורי הקלעים או באמצעות גורם מתווך – עכשיו הפלסטינים בעזה חייבים לאתר הנהגה חליפית.

אחת ההצעות שנשמעת היא חזרה לשלטון ראשי הערים בגדה ובעזה כפי שהיה בשנות ה-70 וה-80. הם ינהלו את החיים האזרחיים של התושבים ללא ממשל מרכזי מתכלל.

כל זה ייעשה בחלקה הדרומי של עזה, מדרום לנחל עזה. מצפון לו יש חורבות שיארך שנים לשקמן. יש אפשרות שהשטח הזה יהפוך לשטח אימונים ושטחי אש של צה"ל. מעין רצועת ביטחון. מי שיכנס לשטח ללא היתר יירה. הכללים יהיו קשוחים.

ישראל כבר לא תסתפק בשטח של 300 מטר בין גדר לגדר, כפי שהיה עד ה-7.10, בין הגדר שנפרצה לגדר בתוך עזה. שטח שהפך מגרש משחקי כדורגל וחדירות.

הצהרתו של נשיא ארה"ב כי ישראל והפלסטינים לא יוכלו לחזור לסטטוס קוו ששרר לפני ה-7.10 וכי יש לחתור לפתרון 2 מדינות – מציבה את היעדים לאחר סיום המלחמה. נאום ריק של ראש הממשלה שיהיה כאן על הצורך בהקמת שתי מדינות – כפי שנעשה בנאום בר אילן של ראש הממשלה הנוכחי – כבר לא יספק אף אחד.

וזה יארך זמן.

הצהרת ביידן כי ישראל והפלסטינים לא יוכלו לחזור לסטטוס קוו ששרר לפני ה-7.10 וכי יש לחתור לפתרון 2 מדינות – מציבה את היעדים לאחר סיום המלחמה. נאום ריק של רה"מ על הצורך ב-2 מדינות – כבר לא יספק אף אחד

באיזה שלב תוכל לקום מדינה פלסטינית עצמאית בשטחי הגדה המערבית ועזה, תוך התבססות על תוכנית קלינטון, שדיברה על גושי ההתיישבות שיישארו והעברת כ-96 אחוזים מהשטח למדינה הפלסטינית? אין ספק שזה פתח למאבק פנימי ישראלי.

וכאן אולי הגיע העת להזכיר את הצעתו של ח"כ לשעבר אברהם בורג, שביקש בשעתו לבדוק מה מידת הנכונות של תושבים יהודים ביו"ש לפנות את ביתם תמורת איזה פיצוי. הצעה שנדחתה אז על הסף.

בניגוד לארועי טרור, שלאחריהם באו מבצעים צבאיים אשר בסופם חזרנו למציאות המדממת, ברור לכולם שאחרי חרבות ברזל אנחנו נכנסים לתקופה חדשה. כלשון השיר "הולכים אל הלא נודע", במידה רבה עם ידיים כבולות באזיקים אמריקאים.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד המרכזי של מפקדים למען בטחון ישראל, בוועד הפעיל של אמנסטי ישראל, בוועד של מדרשת אדם, ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום, והיא שרת ההסברה בממשלת השיקום - ממשלת הצללים הלאומית. הייתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר.