האידיוקרטיה גבתה מחיר נורא

הקואליציה חוגגת את ביטול עילת הסבירות עם סלפי, 24 ביולי 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)
יונתן זינדל, פלאש90
הקואליציה חוגגת את ביטול עילת הסבירות עם סלפי, 24 ביולי 2023

הסרט "אידיוקרטיה" מתאר חברה עתידית בה הטיפשות פושה בכל. הנשיא, מתאבק בדימוס, מקבל רק החלטות אבסורדיות. משקה ספורט משמש להשקיה חקלאית. כאשר השירותים סתומים אף אחד לא יודע מה לעשות. אנשים מדברים ברמה של כיתה ד' ובזים לחשיבה ביקורתית.

לפעמים נראה שהעתיד הזה כבר כאן, כאשר תופעות כמו התעלמות ממומחים, זלזול ב"אליטות" ובוז להשכלה כבר הפכו לאופנה עולמית. הסברים לא חסרים: המורכבות של החיים, הגירה המונית ונזקי גלובליזציה – בליל של צרות ששיבשו לרבים את הדעת. יש ילודה נמוכה בקרב משכילים, והמדיה החברתית, על תאי התהודה שלה, מדכאת ניידות בין קבוצות סוציו-אקונומיות.

הסרט "אידיוקרטיה" מתאר חברה עתידית בה הטיפשות פושה בכל. הנשיא, מתאבק בדימוס, מקבל רק החלטות אבסורדיות. לפעמים נראה שהעתיד הזה כבר כאן, עם תופעות כהתעלמות ממומחים וזלזול ב"אליטות"

אין זו לגמרי הפתעה. הוגים תמיד חששו מדמוקרטיה, שיטה שמיושמת באמת ובהרחבה רק כמאה שנה. אפלטון, ב"הרפובליקה", טען שבעלי עמדות כוח צריכים לעבור חינוך קפדני והכשרה פילוסופית לקבלת החלטות נבונות. ג'ון סטיוארט מיל, הפילוסוף מהמאה ה-19, הדגיש את הצורך בחברה משכילה ונאורה כדי להבטיח שהחירות לא תדרדר לכאוס או לעריצות. וג'ורג' אורוול, ביצירות כמו "1984" ו"חוות החיות", הזהיר מהתוצאות של חברה שמדכאת אינטלקטואליזם.

התוצאות לפנינו, כאשר במדינה אחר מדינה פוליטיקאים חסרי כישורים מועלים לשלטון.

כך קרה שנוכל ובור כמו דונלד טראמפ נבחר לבית הלבן, ניסה לגנוב את בחירות 2020 וכעת מוביל שוב בסקרים.

דונלד טראמפ, אילוסטרציה (צילום: UNSPLASH)
דונלד טראמפ, אילוסטרציה (צילום: UNSPLASH)

כך קרה שהבריטים ב-2016 בחרו להתנתק מהשוק הכי הגדול שלהם בגלל קמפיין שנבנה על שקרים, וכאשר כלכלנים ניסו להסביר, איש הברקזיט מייקל גוב הכריז: "לאנשים נמאס ממומחים!"

בימים אלה ממש, אחרי שברזיל השכנה סבלה כמה שנים מהשטויות האינסופיות של מכחיש האקלים ז'איר בולסונרו, ארגנטינה מציגה פופוליסט עולה משלה, חוויאר מיילי – שרוצה לסגור את משרדי הבריאות, החינוך, הפיתוח החברתי והמדע.

כך קרה שהבריטים ב-2016 בחרו להתנתק מהשוק הכי הגדול שלהם בגלל קמפיין שנבנה על שקרים, וכאשר כלכלנים ניסו להסביר, איש הברקזיט מייקל גוב הכריז: "לאנשים נמאס ממומחים!"

אבל כל זה מחוויר מול מה שקרה בישראל.

העניין מרתק, כי המדינה מתהדרת בהישגים מדהימים. ב-2022 היה לה תוצר לנפש גבוה יותר מאשר בגרמניה, בריטניה וצרפת; בשנת 2021 היא משכה אליה השקעות הון סיכון ברמה של כמחצית מהרמה של כל אירופה – עם אוכלוסייה קטנה פי יותר מ-40. הדברים ידועים. אבל כאשר זה מגיע לפוליטיקה, היא נדבקה באידיוקרטיה מסיבית.

גולת הכותרת הגיעה כאשר, בגלל רצף טעויות, הציבור מסר את המפתחות לפני שנה לידי המפלגות שהתייצבו ללא היסוס מאחורי אדם העומד למשפט שוחד.

כמו הקודקוד, כמעט אין בכיר המתאים לתפקידו. שר האוצר, המכנה את עצמו "הומופוב גאה" ורוצה להפריד בין יהודים וערבים בחדרי יולדות, חושב שהכלכלה צריכה להתנהל על פי התורה. ומאחר שהוא שואף לדיכוי הפלסטינים, הופקד גם על הגדה המערבית.

תגרן המתגאה בהרשעותיו, לרבות בגין תמיכה בארגוני טרור, קיבל את התפקיד שהכי לא מתאים לו בכל היקום כולו: השר לביטחון לאומי. פנאט דתי שמתעב את התקשורת מונה לשר התקשורת, והתחיל לחבל בה.

וכמובן, כידוע, אויב מושבע של שלטון החוק מונה לשר המשפטים וניסה מיד לבטל את הפיקוח השיפוטי ב"רפורמה" שבין הצעותיה נמצא חוק שהיה מאפשר לקואליציה למנוע ממפלגות אחרות להתמודד לכנסת.

כמו הקודקוד, כמעט אין בכיר המתאים לתפקידו. שר האוצר, המכנה את עצמו "הומופוב גאה" ורוצה להפריד בין יהודים וערבים בחדרי יולדות, חושב שהכלכלה צריכה להתנהל על פי התורה

כל זה הקים על הרגליים כמעט את כל המשכילים בישראל, ואיתם גם את הלא-משוגעים, וחולל מחאה שתומכיה אחראים לרוב המכריע של התל"ג המרשים (שבינתיים ירד פלאים, בגלל קריסת השקל, שגם תגרור אינפלציה).

רבים, כולל ראשי מערכת הביטחון, ניסו להזהיר שהניסיון להפוך את ישראל למדינה סמכותנית יוצר פילוגים כל כך רעילים עד שאויביה המושבעים של ישראל יתפתו לתקוף.

הממשלה התעלמה מהאזהרות הללו. פוליטיקאים דתיים העזו לטעון שתפילות חשובות מכל ויעצו למבקריהם – מטייסי קרב ועד מנכ"לי חברות הזנק – ללכת לעזאזל, או לרדת מן הארץ.

לאן שפנית בקואליציה פגשת טמטום, בערות, ושאננות מוחלטת מול הנזק וההרס. וכמובן, מעל הכל ריחף זלזול צוהל כלפי "האליטות" – סימן בטוח לאידיוקרטיה מתהווה.

החשבון הוגש בבוקר ב-7 באוקטובר.

כידוע, כ-2,000 מחבלי חמאס פרצו דרך גדר הגבול של ישראל, שעליה הממשלה שכחה להגן, ובמשך שעות ארוכות, כמעט באין מפריע, ביצעו את אחד ממעשי הטבח הנוראיים של ההיסטוריה המודרנית. הם שרפו תינוקות למוות, רצחו משפחות שלמות (כולל זו של עמיתי לשעבר ב-AP יניב זוהר, שנרצח יחד עם אשתו ושתי בנותיו), ואף הצליחו איכשהו לחטוף לפחות 222 אנשים ולהחזירם ללא התנגדות דרך אותן פרצות בגדר. מחדל שלא יתואר, וזוועה שתיזכר זמן רב.

הממשלה התעלמה מאזהרות ראשי מערכת הביטחון. פוליטיקאים דתיים העזו לטעון שתפילות חשובות מכל ויעצו למבקריהם – מטייסי קרב ועד מנכ"לי חברות הזנק – ללכת לעזאזל, או לרדת מן הארץ

הייתה זו תקלה מודיעינית וביטחונית, וגם קריסה מוחלטת של קונספציה מהקלאסיקה של האידיוקרטיה: שתצמח ברכה מכך שטרוריסטים פונדמנטליסטיים ישלטו בעזה (ויענו את 2 מיליון תושביה) כי זה מחליש את הרשות הפלסטינית המתונה.

באותו בוקר הצבא היה נוכח בפריסה עצומה בגדה המערבית, שם היה נחוץ ככוח שיטור מכיוון שהרדיקלים בקואליציה העלו בשיטתיות את המתיחות עם הפלסטינים. אידיוקרטיה מהזן המזוקק.

אסון כה גדול ממקד את החשיבה, גם אם החשיבה לא באופנה. כעת ייבחנו הדברים.

עד גבול מסוים ומזווית סלחנית, אפשר אולי להצדיק את הרעיון האידיוקרטי. דרך חיים מינימליסטית, עם פחות בירוקרטיה וסיבוכים מיותרים, עשויה לאפשר קיום פשוט יותר. באידיוקרטיה כמו זו שבסרט מ-2006, מאחר שאף אחד לא שואף להגיע להשכלה גבוהה, קריירה מתקדמת או מעמד חברתי רם, יש פחות לחץ וחרדה. זה עשוי לתרום לבריאות הנפש ולאורח חיים רגוע.

כאשר כולם חסרי מושג באותה מידה, עלול להיות גם פחות אי שוויון – גאות שוקעת שמבטיחה שכל הספינות שקועות באותה מידה בחול, כך שאיש לא חש קנאה.

אבל האסון בישראל ממחיש את הצד השני של המטבע: אם תעלו לשלטון טיפשים וחסרי יכולת, תקבלו טיפשות וחוסר יכולת.

הקומדיה מ-2006 חזתה את זה 1:1 – רק שבמציאות זו טרגדיה.

אסון כה גדול ממקד את החשיבה, גם אם החשיבה לא באופנה. כעת ייבחנו הדברים. אם תעלו לשלטון טיפשים וחסרי יכולת, תקבלו טיפשות וחוסר יכולת. הקומדיה מ-2006 חזתה את זה 1:1 – רק שבמציאות זו טרגדיה

אולי ישראל תתעורר ותתפכח כעת. הסקרים מראים שיש סיכוי לתיקון גדול, אם רק  יימצאו חמישה צדיקים בסדום של הקואליציה, להפילה לפני שהלקח יישכח. אם כך יהיה או אז תספק ישראל, באיחור מסוים, את האור לגויים שהובטח בזמנו: אילוסטרציה מושלמת של סכנות האידיוקרטיה, והוכחה שיש גם דרך חזרה.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 956 מילים
סגירה