בשבת הקרובה ימלא חודש לטבח הגדול ביותר בתולדות המדינה. ביום הקרבות הראשון – שכבר מכונה על־ידי רבים "השבת השחורה" – נרצחו יותר מ־877 אזרחים (מספר הגופות שזוהו לפי העדכון האחרון הקיים) ונפלו חלל כ־300 חיילי צה"ל, שוטרים ואנשי כוחות הביטחון.
מאז "השבת השחורה" נוספו קורבנות נוספים ומספר חללי צה"ל טיפס ל־331 איש ואישה. ביום קרבות הבלימה ומעשי הטבח ביישובי הנגב המערבי, פעלו נשים רבות – לוחמות, קצינות וחיילות, כיתות כוננות, שוטרות ופרמדיקיות; חלקן הפכו לחלק ממשפחת השכול העצומה של מדינת ישראל.
אולם, כינוי הנופלות כ"חללות" מרגיש מוזר. המילה לא מתגלגלת על הלשון. במשך עשרות שנים הורגל הציבור הישראלי לחשוב על ימי הזיכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות איבה כימי אבל על לוחמים גברים. עם הוספת נפגעי פעולות האיבה לימי הזכירון נוספו המון נשים כקורבנות לעצב הלאומי ועדיין, 98% מחללי צה"ל הם גברים (לפי נתונים לא רשמיים שנאספו באופן חלקי בלבד).
רבים זוכרים את רב־סמל ראשון קרן טנדלר – מכונאית מוטסת ראשונה במערך מסוקי היסעור – שנהרגה במלחמת לבנון השנייה ב־2006 בעת ששירתה במילואים בטייסת 114. היא הייתה החיילת היחידה שנהרגה באותה מלחמה – וסיפורה היה נדיר. ב"צוק איתן", בשנת 2014, נפלו 67 חללי צה"ל, כולם גברים.
עמותת @forumdvorah המאגדת נשים בשירות הבטחון והחוץ של ישראל בסרטון מרגש וכואב על תרומת הלוחמות, המפקדות, המנהיגות. pic.twitter.com/LRfN6DLUGc
— Tal Schneider טל שניידר تال شنايدر (@talschneider) October 24, 2023
מלחמת עזה 2023 מסתמנת כמלחמה הראשונה בתולדות ישראל שמספר הנשים בקרב חללי צה"ל, המשטרה וכוחות הביטחון יהיה גדול באופן משמעותי.
ב"פורום דבורה" – עמותה א־פוליטית המקדמת פעילות נשים בתחום הביטחון ויחסי החוץ – הרגישו כבר בימים הראשונים שאנחנו ניצבים בפני ואקום מילולי. מנכ"לית הפורום עופרה אש ואל"ם (במילואים) מאיה הלר פנו לנשיא האקדמיה ללשון עברית הפרופסור אהרון ממן בבקשה לדון במינוח מקביל למילה "חלל".
"בתוך מציאות קשה זו, מתברר להפתעתנו כי אין בשפה העברית מילה נשית מקבילה ל'חלל', דבר שאינו מכבד את אותן לוחמות שחרפו נפשן בהגנה על המדינה"
במכתב צוין, בין היתר: "כבר בימיה הראשונים של המלחמה בלט לעין מקומן ותרומתן של הנשים במערך הלחימה. לוחמות ומפקדות בכל הגזרות בכל יחידות צה"ל וגופי הביטחון הנוספים, שרבות מהן גילו גבורה עילאית, במציאות קשה מנשוא ולצערנו רבות מהן, רבות מדי, גם נפלו בקרב ובהגנה על יישובי עוטף עזה.
"בתוך מציאות קשה זו, מתברר להפתעתנו כי אין בשפה העברית מילה נשית מקבילה ל'חלל', דבר שאינו מכבד את אותן לוחמות שחרפו נפשן בהגנה על המדינה ועל האזרחים והאזרחיות". אש התייחסה במכתב למילה שנקבעה בעבר על־ידי האקדמיה ללשון העברית – "חללה", וציינה שזו מילה "שאין בה כדי להלום את זכר הנופלות, בהינתן משמעותה במקורות".
האקדמיה קבעה בשנת 2010 שצורת הנקבה של "חלל" במשמעות "אדם שנפל בקרב או נהרג באסון" אינה נקרית במקורותינו, "אבל נוכל ללמוד עליה ממילים דומות: עָקָר – עֲקָרָה, חָכָם – חֲכָמָה. אם כן צורת הנקבה היא חֲלָלָה (בנסמך חַלְלַת־, ברבים חֲלָלוֹת, בנסמך רבים חַלְלוֹת־).
"כמובן, כאשר חַלְלות צה"ל מוזכרות ברשימה הכוללת נופלים גברים, אפשר לִמנותן תחת הכותרת הכללית חַלְלֵי צה"ל".
האקדמיה גם הזכירה שהמילה "חללה" באזכורה בתורה הייתה בעלת משמעות אחרת לגמרי. חללה היא "בת כוהן שנולדה מנישואים האסורים על כוהן, כגון נישואים עם גרושה"
באותו הזמן (2010) האקדמיה גם הזכירה שהמילה "חללה" באזכורה בתורה הייתה בעלת משמעות אחרת לגמרי. חללה היא "בת כוהן שנולדה מנישואים האסורים על כוהן, כגון נישואים עם גרושה". באקדמיה ציינו אז שמדובר בשורש אחר מבחינה אטימולוגית. ממילא לאותו המונח חללה – במובנו מימי התורה – אין נוכחות בשיח המודרני, ולכן נותרנו רק עם "חללה" כצורת נקבה של "חלל".
המונח חלל עבור נופלי צה"ל נשאב מן המקורות. הלשונאי ד"ר רוביק רוזנטל כתב ב־2014 את ההסבר הבא: "חלל הוא חייל שנפל במלחמה. במדינת ישראל נפלו עשרות אלפי במלחמות השונות, ואנחנו קוראים להם חללים. השם הזה ניתן להם בעקבות התנ"ך. בקינת דוד מקונן דוד על חברו יהונתן: 'הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים' (שמואל ב א 19).
"מדוע מי שנופל בקרב נקרא חלל? במלחמות הקדומות השתמשו בחניתות ובחרבות. חייל שנדקר ומת נחשב כאילו גופו התרוקן מאוויר ומרוח חיים, ולכן הוא נקרא חלל".
בזום של האקדמיה ללשון העברית, שנערך אתמול (רביעי) בנושא "מפגש מקוון על העברית הצה"לית", שאלתי את רוזנטל אם יש מקום כיום למצוא מונח עברי מעודכן לתיאור הנשים הלוחמות שנפלו במלחמה.
רוזנטל השיב שהמילה "חללה" היא המדויקת ובסמיכות יש לומר "חללת צה"ל". לדבריו, "המילה חלל היא כל כך מושרשת, שאני לא רואה אפשרות למצוא מילה נוספת מעולם תוכן אחר"
רוזנטל השיב שהמילה "חללה" היא המדויקת ובסמיכות יש לומר "חללת צה"ל". לדבריו, "המילה חלל (עבור הלוחמים, ט"ש) היא כל כך מושרשת, שאני לא רואה אפשרות למצוא מילה נוספת מעולם תוכן אחר. למילה חלל יש בסיס תנ"כי וצריך לשמור עליה".
אולם, למרות דברי רוזנטל, ייתכן שהשינוי החברתי המתרחש בצה"ל בימים אלה עם המעורבות והשפעת הנשים בלוחמה יחייב חשיבה עדכנית. ישנם היבטים נוספים – מילוליים וחברתיים – המשפיעים על השיח המגדרי בנושא האבל.
הארגון המרכזי להנצחת חללי צה"ל הוא "יד לבנים". מושגי גבורה וכיבוד האבל נסובים לרוב סביב גבורת הלוחמים הגברים בלבד. כך, למשל, המשפט המפורסם, "אחי גיבורי התהילה", שאוב (בין השאר) מנאום ההספד של מפקד חטיבה 7 שמואל גונן גורודיש בסיום מלחמת ששת הימים, ומתייחס באופן טבעי לאחים הגברים.
מנגד, הנוסח הצה"לי של תפילת יזכור, נפתח ב"יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו". נוסח זה נשאב מטקסט שחיבר ברל כצנלסון במרץ 1920 לזכר נופלי ונופלות תל חי. באתרי האבל "יזכור" של צה"ל ושל המשטרה לא ניתן למצוא סיווג מגדרי – ומי שרוצה לחפש את שמות הנשים שנפלו צריך לעבור יום־יום בתאריך המלחמה.
בשטח מורגש שינוי שיח מהיר. בג'ינגלים של תחנת הרדיו גלי צה"ל ניתן לשמוע בימים האחרונים את השינוי הקטן, אך החשוב: "הבית של החיילות, גלי צה"ל"
באתרים יש קטגוריות שונות כמו חיפוש לפי שם, שם משפחה, תאריך ועיר מגורים. אך אין אפשרות לבצע חיפוש לאיתור רשימת הנשים שנלחמו ונפלו. אולם, בשטח מורגש שינוי שיח מהיר. בג'ינגלים של תחנת הרדיו גלי צה"ל ניתן לשמוע בימים האחרונים את השינוי הקטן, אך החשוב: "הבית של החיילות, גלי צה"ל". הם הבינו מהר מאוד מה קרה ביום הקרבות הקשה ב־7 באוקטובר.
ועוד שינוי, שיר מלחמה מפורסם בן 50 שנה בדיוק של המשוררת תלמה אליגון־רוז זכה ממנה לעדכון מילולי: "נלחמות כמו לביאות / מורל ממש גבוה / ואצלנו בפלוגה / מבקשות קצת הפוגה / מותק לא לשלוח לי עוגה".
אסתר רדה שרה, במילים שחודשו על ידי תלמה אליגון רוז ומשרד הפרסום מקאן. ????????????????
מותק לא לשלוח לי עוגה
מעריצות אתכן
pic.twitter.com/Fr0GCoGbc1— Tal Schneider טל שניידר تال شنايدر (@talschneider) October 31, 2023
בחזרה לקרן טנדלר ז"ל. באתר "יזכור" היא מצוינת כ"רב־סמל ראשון" – בלשון זכר. למשפחתה קיימת הזכות הבלעדית לקבוע את התיאור והמורשת של טנדלר ואין בכתבה הזו כל כוונה לשנות את זה או לבקש תיאור אחר.
אולם, עם ההצטרפות המצערת והכואבת של נשים למעגל השכול, בצה"ל יצטרכו להרכיב צוות חשיבה כיצד להתייחס לתיאורי הדרגות, תיאורי הפציעות וההרג ומעמד הנשים הגיבורות בטקסי האבל. ואולי אף להפסיק לכנותן "חללת" או "חללה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם