השפה העברית היא שפה חיה והשינויים בה עולים מהשטח. עם התחזקות מעמדן של נשים צעירות במערכות גדולות, שינויים מתרחשים גם על הצד המגדרי.

בצה"ל נבהלו לאחרונה משינוי כזה, אשר התרחש באופן כמעט ספונטני בקורסי מודיעין בהן נוטלות חלק לפחות 50% נשים. הסיפור נחשף בזמן ישראל, וגרר תגובות של שמחה ותמיכה מקרב חיילות ופוליטיקאיות – לצד ביקורת מצד פוליטיקאים במחנה הימני-דתי.

לפני כעשרה ימים, אחרי הפעלת לחץ פוליטי של חברי כנסת מהציונות הדתית, פרסמו בצה"ל עלון הנחיות הקרוי "צהלשון" ובו איסור לפנות בכתב לחיילים ולחיילות בשפה רב-מגדרית ו/או להשתמש בפונט רב-מגדרי, ו/או להשתמש בהפרדת לוכסנים או נקודות כדי לציין פנייה לשני המינים.

במקום זאת, ההנחיה היא להשתמש בגוף שני רבים בלשון זכר בלבד ("ברוכים הבאים", "סעו לשלום").

מסמך חדש בצה"ל קובע: אין להשתמש באותיות רב מגדריות, אין לכתוב צורות זכר ונקבה בהפרדה בנקודות או אלכסונים. מה כן? סעו בזהירות. מה לא? הטובות לטיס pic.twitter.com/Ri0r2MV2St

— רועי שרון Roy Sharon (@roysharon11) October 7, 2021

לזמן ישראל נודע כי בעקבות שאילתה שהגיש ח"כ אבי מעוז (מפלגת נעם, חלק מסיעת הציונות הדתית) לשר הביטחון בני גנץ, נושא השימוש בשפה רב-מגדרית הונח ישירות על שולחנו של הרמטכ"ל אביב כוכבי והוא זה שהנחה את אגף ההדרכה – שהוא חלק מאגף המבצעים של צה"ל – לערוך בדיקה פנימית ולפרסם הנחיה לכלל הצבא.

נושא השימוש בשפה רב-מגדרית הונח ישירות על שולחנו של הרמטכ"ל אביב כוכבי והוא זה שהנחה את אגף ההדרכה – שהוא חלק מאגף המבצעים של צה"ל – לערוך בדיקה פנימית ולפרסם הנחיה לכלל הצבא

בתהליך הפנימי בצה"ל, כך נודע לנו, כוכבי לא היה שבע רצון מהתשובה המקורית שהוכנה לו ולפיכך הקראת התשובה לשאילתה של ח"כ מעוז התעכבה חודשים ארוכים.

בסופו של דבר, לאחר פרסום ההנחיה ב"צהלשון", עלה בשבוע שעבר סגן שר הביטחון אלון שוסטר לדוכן הכנסת והקריא תשובה לשאילתה של מעוז במליאה:

לפי הוראות אגף מבצעים, תורה והדרכה, סעיף 3.6, כלל יחידות צה"ל מחויבות להקפיד על עברית תקנית. הוראה זו מבוססת על חוק המוסד העליון לעברית 1953 המחייב את כל משרדי הממשלה. בצה"ל מצויים כמה ספרי הדרכה והם נעזרים באקדמיה ללשון עברית. האקדמיה לא אישרה את השימוש בכתב רב-מגדרי ולכן הנושא חודד גם בהנחיות, בדגש על החובה לכתוב בצורה תקנית את האותיות בעברית. הפניה בעל פה נעשית באופן התואם למגדר הנוכח.

סגן שר הביטחון אלון שוסטר משיב לשאילתה של ח"כ אבי מעוז במליאת הכנסת, 13 באוקטובר 2021 (וידאו: ערוץ הכנסת)

השאילתה של ח"כ מעוז, הגיעה כאמור בעקבות הפרסום בזמן ישראל על מספר קורסים בחיל המודיעין, וכמה מפקדים ומפקדות באותם הקורסים שהעלו מצגות בפונט רב-מגדרי שעיצבה מיכל שומר ובמהלך טקסים ואירועים כלליים גילו אומץ לב פילולוגי תוך שהם נואמים בפני הקורסים בשפת מגדר המכילה אף נשים. הם דיברו "מרב מיכאלית", כפי שנהוג לומר.

מעבר לתשובה של שוסטר במליאה, בשיחות עם דובר צה"ל בנוגע לטיפול של הצבא באיסורי השפה המגדרית, הן בכתב והן בעל פה, למדנו שהצבא נתלה בכללי אקדמיה ללשון עברית – וזאת למרות שהאקדמיה לא שללה שימוש בפונט רב-מגדרי וכי הפרסומים של האקדמיה בנושא שיח בלשון רב-מגדרית, שאינם מוגדרים כהחלטות אקדמיה אלא כהמלצה, אף סותרים בחלקן את החלטת צה"ל.

הצבא נתלה בכללי אקדמיה ללשון עברית – וזאת למרות שהאקדמיה לא שללה שימוש בפונט רב-מגדרי וכי ההמלצות של האקדמיה בנושא שיח בלשון רב-מגדרית אף סותרות בחלקן את החלטת צה"ל

הפרסום האחרון של האקדמיה היה במרץ השנה, תחת הכותרת "על כתיבה שוויונית". בין היתר, נכתב שם:

בימינו מתגברת ההבנה כי יש מקרים שבהם נוכחות הנשים בקבוצה אינה מובנת מאליה, ויש לנקוט אמצעים לשוניים שיעזרו להדגיש נוכחות זו.

במקרים אלו שבהם ראוי להדגיש את נוכחותן של הנשים ונראה שאין די בשימוש בצורת הרבים, אנו ממליצים על הכפלת הצורות כגון "תלמידים ותלמידות", "רופאות ורופאים". דרך זו מוכרת למשל מן הצירוף "גבירותיי ורבותיי" המשמש זה כמה דורות.

הגופן עברית רב-מגדרית שעיצבה מיכל שומר (צילום: מגזין אות־אות־אות)

בנוסף לכך, זמן ישראל פנה לאקדמיה ללשון עברית, על מנת להבין האם ישנה החלטה מחייבת של האקדמיה בנושא שפה רב-מגדרית והשימוש בפונט רב-מגדרי, כפי שעולה מתשובתו של שוסטר בכנסת, וכפי שנטען על ידי דובר צה"ל.

"פרסומי האקדמיה הם תשובות המזכירות המדעית של האקדמיה ואינם החלטות האקדמיה", נמסר מהאקדמיה ללשון העברית בתגובה. "בעקבות פניות רבות שקיבלנו בנוגע לכתיבה השוויונית – מכל קצות הקשת – גובש לפני כשנה המסמך 'על כתיבה שוויונית' בעצה אחת עם חברי האקדמיה.

"עם זאת, כאמור, אין מדובר בהחלטה של האקדמיה, משום שהאקדמיה לא ראתה צורך להחליט על הכתיבה המקובלת בעברית לדורותיה אלא להיענות לבקשה לגלות את דעתה על דרכי הכתיבה החדשות.

"עם זאת, כאמור, אין מדובר בהחלטה של האקדמיה, משום שהאקדמיה לא ראתה צורך להחליט על הכתיבה המקובלת בעברית לדורותיה אלא להיענות לבקשה לגלות את דעתה על דרכי הכתיבה החדשות"

"האקדמיה מקבלת החלטות בעיקר בעניינים שיש בהם חוסר אחידות במקורות או שאין ללמוד מן המקורות איך לנהוג בימינו, כגון הכתיב המלא, וכן בענייני דקדוק שיטתיים כגון נטיית הפועל בגזרות. החלטות רבות שיש בהן חידוש מתקבלות בתחום המינוח.

"לעומת זאת, האקדמיה מעולם לא החליטה מה הם בנייני הפועל ומה צורות הנטייה של הגוף הראשון השני והשלישי בכל הזמנים, וכן שיש לכתוב אותיות סופיות בסוף מילה או לכתוב 'כיסא' בכ"ף ולא בקו"ף ועוד ועוד".

כאמור, למרות שאין באקדמיה החלטה שלא לעשות שימוש בפניה רב-מגדרית – ולמרות שהאקדמיה דווקא ממליצה להשתמש בפנייה רב-מגדרית לקהל מעורב בנשים וגברים – בצה"ל החליטו להיתלות באקדמיה כדי לאסור שימוש בשפה רב-מגדרית בשפה העברית.

לפיכך, ההחלטה לאסור זאת, הולכת צעד אחד רחוק מדי ומטילה על החיילים איסור תמוה. כך גם בנוגע לפונט הרב-מגדרי – פונט חדשני למדי אשר השימוש בו ממילא מצומצם ומשמש בעיקר לשילוט לא רשמי. גם פה תמוה שצה"ל בחר להכתיב איסורים.

למעשה, הרמטכ"ל כוכבי עצמו, חתם את נאומו בטקס יום הזיכרון האחרון באמירה "יהי זכר הבנים והבנות ברוך" – ובאותו משפט פשוט, בשפה רב-מגדרית ובעברית תקנית לחלוטין, הכיר בתרומתן של נשים לביטחון המדינה ולהקרבתן לשמירת הגבולות וחיי אזרחי ואזרחיות ישראל.

הרמטכ"ל כוכבי עצמו, חתם את נאומו בטקס יום הזיכרון האחרון באמירה "יהי זכר הבנים והבנות ברוך" – ובאותו משפט פשוט, בשפה רב-מגדרית ובעברית תקנית לחלוטין, הכיר בתרומתן של נשים לביטחון המדינה

אז מה קרה שהוחלט בצה"ל לפרסם הנחיות חדשות, הלוקחות את השאיפה לשפה שוויונית שני צעדים אחורה?

מעיון בעלון "צהלשון", כפי שפורסם, ניכר כי אין מדובר בפקודות צבאיות אלא טקסט של שיח צה"לי פנימי. על העלון לא חתום הרמטכ"ל, אין שם פקודה. לפי הניסוחים מדובר בהנחיה המופנית אך ורק כלפי טקסטים כתובים ולא כלפי המילים שבוחרים המפקדים כאשר הם מדברים בפומבי בפני חיילים וחיילות.

על העלון לא חתום הרמטכ"ל, אין שם פקודה. לפי הניסוחים מדובר בהנחיה המופנית אך ורק כלפי טקסטים כתובים ולא כלפי המילים שבוחרים המפקדים כאשר הם מדברים בפומבי בפני חיילים וחיילות

"אין לשבש את הכתיב העברי התקני: אין להשתמש באותיות 'רב מגדריות', אשר אינן מופיעות במילון העברי כגון מ"ם סופית ונו"ן סופית מחוברות. אין לכתוב צורות זכר ונקבה בהפרדה בנקודות או בלוכסנים – לדוגמה ילדים.ות; איש/ת חינוך; ילדימות; אנשימות וכד'. יש פתרונות תקניים אחרים בעברית לפנייה שווה לגברים ונשים".

מההנחיה הזו עולה כי כל מפקד או מפקדת המבקשים לנאום בפני החיילים, יכולים לבחור את מילותיהם, כולל פניה בשפה רב-מגדרית ("חיילים וחיילות", "לוחמים ולוחמות", וכו'). אך להנחיה הנ"ל עשוי להיות גם אפקט מצנן כלפי הציבור הצעיר המאכלס את שורות צה"ל – דור המנהלים והמנהיגים הבא של המדינה.

"חבל מאוד שצה"ל לא מתקדם לכיוון שוויון מגדרי ולא פועל לקדם זאת, במיוחד כשבצה"ל טוענים שערכי השוויון המגדרי חשובים להם", אומרת מיכל שומר, יוצרת הפונט הרב-מגדרי, בשיחה עם זמן ישראל. "אני חושבת שזה נובע מבורות, וכדאי שהגופים שאחראים על ההנחיות ילמדו על החשיבות של השימוש בשפה רב-מגדרית. שימוש בלשון זכר מוריד מוטיבציה והישגים של נשים".

מיכל שומר והגופן עברית רב-מגדרית שעיצבה (צילום: אלון שריד)

את מבינה את החשש ששימוש בשפה מורכבת, נניח ברשת הקשר בעת מבצע, יפגע בתפקוד בלחימה?
"נראה לי קצת מוגזם. ברשת הקשר הצה"לית יש לפנות באופן הכי פעיל ויעיל. אנחנו לא מדברות על שיחות כאלה, אלא מסמכים היוצאים בכתב. מה הבעיה לכתוב באופן הכולל את כולן? לכל הפחות לא לאסור זאת.

"אני לא מבינה מה הדחיפות שלהם להוציא את העלון הזה. בנושא של צרכים מבצעיים, תמיד יש פתרונות שיתאימו לכולן וכולם. הם יכולים להתייעץ עם מומחיות בתחום ולעשות קצת מאמץ. הרי האקדמיה ללשון העברית לא הביעה עמדה ספציפית לגבי השימוש בפונט הרב-מגדרי. והאקדמיה בהחלט דיברה על החשיבות של הפניה לכולן.

"השפה העברית לא שייכת לצה"ל, ולא לאקדמיה ללשון העברית, אלא לדוברי השפה. מה שקורה בשטח, הוא הקובע. האקדמיה יכולה להנחות ולשמר ידע, אך בסופו של דבר השפה היא של הדוברים".

"השפה העברית לא שייכת לצה"ל, ולא לאקדמיה ללשון העברית, אלא לדוברי השפה. מה שקורה בשטח, הוא הקובע. האקדמיה יכולה להנחות ולשמר ידע, אך בסופו של דבר השפה היא של הדוברים"

עו"ד גייל שורש, מומחית לאחריות מגדרית ובכירה לשעבר בקהילת הביטחון, עם קריירה של 22 שנה במוסד, אומרת שבעשור האחרון, האקדמיה ללשון העברית נשאלה מספר פעמים בנושא הפנייה המיועדת גם לגבר וגם לאישה והאם נכון להשתמש בלוכסן.

עו"ד גייל שורש (צילום: באדיבות המצולמת)

"במסמך 'על כתיבה שוויונית' שפורסם השנה, האקדמיה ממליצה על הכפלת הצורות כגון 'תלמידים ותלמידות', שוללת את השימוש בצורנים כפולים (תלמידותים) וחוזרת על הקביעה כי 'השימוש בלוכסנים, בנקודות או בפתרונות גרפיים אחרים אינו מומלץ'", אומרת שורש.

אבל דווקא ראשת המזכירות המדעית של האקדמיה רונית גדיש פרסמה ב-2017 טור בעיתון "הארץ" ובו היא מניחה ש"מה שיקרה בתחום הזה בלשוננו לא יבוא מתוך החלטה ממסדית ולא יכול לבוא מתוך החלטה כזו. השינויים – אם יהיו – יצמחו מתוך דוברי/ות השפה".

אי לכך, שורש אומרת שההישענות של צה"ל על האקדמיה צריכה דווקא להוביל למסקנה שאין כל החלטה המחייבת את צה"ל שלא לעשות שימוש בפנייה רב-מגדרית או להימנע משימוש בלוכסנים.

"לא ברור למה צה"ל נכנס לפאניקה, מיהר לקבל את הקביעה חסרת הבסיס שהובאה בפניו, ולהוציא הנחיות המבוססות על האקדמיה מבלי לבדוק את הדברים לעומקם. לצה"ל יש את כל הכלים הנדרשים לכך. מגורמי ייעוץ משפטי ועד ייעוץ לשוני".

"לא ברור למה צה"ל נכנס לפאניקה, מיהר לקבל את הקביעה חסרת הבסיס שהובאה בפניו, ולהוציא הנחיות המבוססות על האקדמיה מבלי לבדוק את הדברים לעומקם"

מה באשר לפניות שצה"ל קיבל מחברי כנסת מהימין בנוגע לשימוש בשפה הרב מגדרית?
"זה תמוה ומקומם. יש פה התייחסות לאקונית ורפה של צה"ל ושתיקה של שר הביטחון אל מול משוואת האיום שמשרטט קומץ גורמים קיצוניים לפיה שילוב נשים צה"ל פוגע ברוחו, בחוסנו ובעוצמתו של צה"ל, תוך השתלחות חסרת רסן, והתבססות על טעונים מתלהמים ומשסים, חסרי תימוכין או היגיון.

"ללא התנגדות נחרצת ופומבית של צה"ל ושר הביטחון למשוואה זו והדגשת מחויבותם לפעול באחריות מגדרית, ימשיך הקומץ לנהל באין מפריע את המערכה לדה-לגיטימציה של המדיניות הצה"לית בנושא השוויון המגדרי, ולהצליח לזנב בה. העימותים האחרונים בהקשר לשפה הרב-מגדרית, הם רק דוגמה אחת לכך".

השרה מרב מיכאלי בדרכה לישיבת הממשלה, 5 באוקטובר 2021 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

פנינו לשרה מרב מיכאלי – מי שהחלה את מהפכת השימוש בשפה מגדרית מדוברת לפני מספר שנים. מיכאלי עקבה אחר הפרסום המקורי בזמן ישראל בנוגע לשימוש בשפה בצה"ל ובירכה על כך.

השבוע היא אמרה לזמן ישראל: "כידוע, שפה מייצרת מציאות. לכן, כנראה, צה"ל – שמפעיל אפליה בוטה בגיוס ובשיבוץ ונאבק בנשים שדורשות שוויון הזדמנויות בצבא – מנסה לכפות את המציאות הזאת גם בשפה. השפה והמציאות כבר משתנות, צה"ל חייב להבין שגם הוא חייב לייצר שוויון".

תגובת דובר צה"ל

"על פי חוק המוסד העליון ללשון העברית (תשי"ג-1953 סעיף 10), מחויבים כיום כל משרדי הממשלה לכתוב בשפה תקנית על פי כללי הכתיבה המאושרים ומונחים ע"י האקדמיה ללשון העברית, ובהם גם צה"ל ומשהב"ט.

"חטיבת התורה וההדרכה הינה הגוף האחראי על תחום הלשון העברית בצה"ל, ובכך מפרסמת באופן קבוע ותדיר את עלון "צהלשון", עלון מידע, המציג סוגיות לשוניות בלבד, המופנה לכלל המשרתים.

"עלון זה איננו פקודה והשימוש בעלון נעשה רק ככלי עזר להטמעת העברית בצה"ל.

"קידום שוויון הזדמנויות מגדרי בצה"ל הוא ערך עליון וחובה מעשית בתחומים רבים, המפקדים בשיתוף היוהל"ם (יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר) פועלים למען יישום ערך זה במישורים רבים בכל צה''ל".