הכבישים בעוטף עזה היו אפופים בימים האחרונים ענני אבק וחול. מה שבמרכז הארץ נראה כמו אובך שגרתי של חמסין בעונת המעבר, נהיה יותר ויותר מאסיבי ככל שמתקרבים לרצועת עזה.
השילוב בין מזג האוויר היבש, הרוח המדברית, האדמה שנחשפה בגלל הכיסוח של שטחים חקלאיים נרחבים והתנועה הערנית של הטנקים והכלים הכבדים, יצר תנאים מושלמים להיווצרות של מסך אבק. "במקום ערפל קרב יש לנו אבק קרב", אמר בחיוך חייל באחד משטחי הכינוס של צה"ל.
בתקופה האחרונה יש ישראלים שרוקמים פנטזיות על הצפת המנהרות של חמאס בעזה. החלומות הרטובים הללו נשענים על המודלים והתחזיות שפורסמו לקראת סוף הקיץ על ידי גופי המטאורולוגיה המובילים, לפיהם באוקטובר-נובמבר צפויים באזור אירועי גשם קיצוניים. טעימה קטנה קיבלנו במטח גשם כבד במיוחד שירד בספטמבר בעיקר במישור החוף.
רק שהמודלים האלה תמיד מתפרסמים עם כוכבית שמבהירה שהם לא ודאיים; וזה מה שקרה הפעם. המחצית השנייה של אוקטובר שהסתיים שלשום הייתה חמה בהרבה מהממוצע.
לפי סיכום החודש שפרסם אתמול (רביעי) השירות המטאורולוגי, בעשרת הימים האחרונים של אוקטובר הטמפרטורות היו גבוהות מהממוצע באזורים מסוימים ב-8-9 מעלות. רצף כזה של ימים חמים באוקטובר תועד רק שלוש פעמים ב-70 השנים האחרונות.
בעשרת הימים האחרונים של אוקטובר הטמפרטורות היו גבוהות מהממוצע באזורים מסוימים ב-8-9 מעלות. רצף כזה של ימים חמים באוקטובר תועד רק שלוש פעמים ב-70 השנים האחרונות
ד"ר עמוס פורת, מנהל תחום שירותים אקלימיים בשירות המטאורולוגי, מזכיר שגם בספטמבר הטמפרטורות במישור החוף ובנגב היו גבוהות מהממוצע ב-2-2.5 מעלות, ובסך הכול מדובר בסתיו – אם עדיין יש עונה כזו בישראל – חם בהרבה מהממוצע, שהגיע מייד אחרי אחד משלושת עונות הקיץ החמות בתולדות מדינת ישראל.
גם במבט קדימה, החדשות הטריות הן שהמודלים עדכנו את עצמם. ביום שלישי השבוע התעדכנה התחזית של שירות החיזוי של האיחוד האירופי. לפי התחזית המעודכנת, בשלושת השבועות הבאים – כלומר רובו של חודש נובמבר – הטמפרטורות באזור ימשיכו להיות גבוהות מהממוצע, ועד סוף החודש כמות הגשמים תהיה נמוכה מהממוצע. אז עזה לא תוצף, ותחת זאת ענני האבק והחול ימשיכו ללוות את הלחימה.
"החורף עשה אחורה פנה", אומר ד"ר עמיר גבעתי, מומחה אקלים מבית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת תל אביב, "התחזיות העונתיות הראו שבסוף אוקטובר תחילת נובמבר ייכנס אוויר קר מאירופה ויותר גשם. בפועל, קורה בדיוק הפוך – במקום אוויר קר מצפון מגיעות רוחות מזרחיות יבשות מהמדבר. לגבי דצמבר, יהיו תחזיות מבוססות יותר רק בעוד כמה ימים".
גבעתי לא משוכנע שבצה"ל מצטערים על שינויי מזג האוויר: "אני לא מומחה לביטחון, אבל לא בטוח שגשמים חזקים היו עושים טוב לצה"ל. הטנקים והחיילים היו צריכים לבוסס שם בבוץ. לגבי הצפת המנהרות, מלכתחילה זה תרחיש לא סביר. לא מדובר בצונאמי.
"אבל לעובדה שלא יורד גשם בימים אלה יש השלכות על היבט אחר – ביטחון המזון. החקלאים אמורים לשתול עכשיו, ובכל יום שעובר בלי גשם הם צריכים להשתמש בהשקיה ובמים יקרים".
"לעובדה שלא יורד גשם בימים אלה יש השלכות על היבט אחר – ביטחון המזון. החקלאים אמורים לשתול עכשיו, ובכל יום שעובר בלי גשם הם צריכים להשתמש בהשקיה ובמים יקרים"
סוגיה נוספת שגררה שיח ער ברשתות החברתיות בתקופה האחרונה היא זו של המעבר לשעון חורף.
היסטורית, הפעלת שעון קיץ במלחמה נתפסה כפעולה שמניבה שני יתרונות: חיסכון באנרגיה בימים שבהם היא יקרת ערך מתמיד, והארכת שעות האור כך שלעובדים בעורף יתאפשר להגיע הביתה בטרם יחלו שעות ההאפלה שנועדו להקשות על מטוסי האויב.
הגרמנים היו הראשונים שהפעילו שעון קיץ במהלך מלחמת העולם הראשונה (1916), וחזרו על כך במלחמת העולם השנייה. ישראל הפעילה שעון קיץ כפול (!) במהלך מלחמת השחרור, ובשיאו של אותו קיץ היה אור עד 21:30.
סוגיית ההאפלה לא רלוונטית למלחמה הנוכחית ובכל זאת נשקלה האפשרות לבטל את המעבר לשעון חורף בעיקר מסיבות פסיכולוגיות – חושך שיורד בשעה מוקדמת לא עושה טוב לציבור מוכה טראומה. בסופו של דבר, הממשלה החליטה לבצע את הזזת השעון כמתוכנן.
היבטים מטאורולוגיים היו מאז ומתמיד חלק ממערך השיקולים וההתנהלות של כוחות לוחמים. יש מדינות – למשל איטליה – שבהן השירות המטאורולוגי שייך לצבא. בישראל הוא כפוך למשרד התחבורה, ולמרבה האירוניה בימים אלה לשירות המטאורולוגי כלל אין מנהל.
היבטים מטאורולוגיים היו מאז ומתמיד חלק ממערך השיקולים וההתנהלות של כוחות לוחמים. יש מדינות – למשל איטליה – שבהן השירות המטאורולוגי שייך לצבא
המנהל הקודם, ניר סתיו, עזב זמן קצר לפני המלחמה לז'נבה לטובת תפקיד בארגון המטאורולוגיה העולמי. מחליפו היה אמור להיבחר על ידי ועדה מבין כמה מועמדים מתוך הארגון ומחוץ לו, אבל אז פרצה המלחמה והוועדה לא מתכנסת.
"מה הקשר בין המלחמה להתכנסות של הוועדה?", תוהה גורם בתחום, "מדובר בשירות ציבורי חיוני ולא יכול להיות שהתפקיד לא מאויש בזמנים רגישים כאלה. המערכת סתם מקפיאה את עצמה על אוטומט".
בינתיים, גם השירות המטאורולוגי מסתמך על רוח ההתנדבות שמפעמת בציבור בימים אלה. מדידות הגשמים (שמבוששים להגיע) נערכות בשגרה על ידי "צופי גשמים" שפזורים בכל רחבי הארץ. עמדות המדידה ממוקמות גם ביישובים צמודי גדר בצפון – במטולה, יפתח, דפנה וחניתה; ובדרום – בזיקים, נחל עוז, בארי וניר עוז.
העמדות ממשיכות להיות מתופעלות גם בימים אלה בסיוע לא מעט יצירתיות ומתנדבים, חלקם מילואימניקים ששומרים על הגבולות ועל הדרך מסייעים להזין את נתוני המשקעים הרשמיים של מדינת ישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני ראיתי בעבר בשנת 1995 בסוף הקיץ באלול שירד גשם בטיפטוף ואחרי זה בראש השנה של תשנ"ו גם ירד גשם קל ולאחר מכן בסתיו היו רוחות מזרחיות חזקות למשך שבועיים ואותה שנה לא ירד מספיק גשם כלומר הייתה בצורת חלקית עם חוסר של 150 מ"מ ברוב האזורים בארץ אבל מה ירד גשם גם בחודש אייר באותה שנה ושם הסתיימה עונת הגשמים אז הנה גם השנה זה יהיה אותו הדבר אבל סמכו עלי שנה הבאה תהיה גשומה מאוד עם המון שלג מנסיוני בחיים