הסתכלו על הקליפ הזה, עד הסוף המר:
Boris for Britain.
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומיWith him all the way.
Retweet if you are too. ???????????????? pic.twitter.com/783EKXw8ri
— The People's Tim Dawson (@Tim_R_Dawson) September 24, 2019
הנה התקציר לטובת אלו שלא החזיקו מעמד: על רקע שיר פטריוטי מימי מלחמת העולם השנייה ("מישהו זומם על האי שלנו, אנחנו כבר נטפל בו"), נראים שלושה ראשי ממשלה שמרנים – ווינסטון צ'רציל בימי המלחמה ההירואית על חירות העולם; מרגרט תאצ'ר על רקע המערכה באיי פוקלנד; ולסיום בוריס ג'ונסון, גיבור ומגן הברקזיט הקדוש. יוצר הסרטון הוא עיתונאי ומחבר קומדיות של הבי.בי.סי, אבל הכוונה רצינית ומעידה על רוח הזמן.
עד לפני זמן קצר, לא יותר מארבע שנים, סרטון שמשווה בין מנהיגותו של צ'רצ'יל, גבורת הלוחמים ואייקון שמרני כמו תאצ'ר לבין פוליטיקאי מסדר הגודל של ג'ונסון היה נתפס כבדיחה או להשתייכות לשוליים הבזויים ביותר של המערכת הפוליטית. ההיסטריה הכאילו פטריוטית הזו היתה שמורה לימין הקיצוני וזכתה ללעג מכל המערכת הפוליטית, כולל במפלגה השמרנית. היום היא קרובה למיין סטרים וזוכה לפופולריות גדלה.
אלו ימים דוחים בבריטניה. הכל מכוער, הכל מטומטם, הכל קיצוני. התחושה היא של חיים במערכת בחירות תמידית שנערכת מאז משאל העם בסוגיית הבקרזיט ב-2016. הכל מצומצם לטיעון פוליטי ירוד במערכת בחירות ללא מוצא, ולא במקרה.
שתי המפלגות המרכזיות עוברות תהליכי הקצנה, טיהור ורדיפה של כוחות מתונים. זה התחיל במפלגת הלייבור שבה כל מי שהעז לבקר את ג'רמי קורבין, המנהיג הדגול, זכה לאיומים על חייו, איומים על הקריירה הפוליטית שלו וכמובן הכתמה כ"ציוני". זה נמשך באופן דומה בקרב הטוריז אחרי שג'ונסון זרק ממפלגתו את חברי הפרלמנט שהמרו את פיו בהצבעה מרכזית. אין היום מקום למתונים או למבוגרים אחראים.
המדינה הולכת ומתקרבת לתאריך היעד של ה-31 באוקטובר, התאריך שג'ונסון התחייב כי אחריו בריטניה תהיה חופשית מכבלי האיחוד האירופי. אבל, כמו לפני שלוש שנים וחצי, לא ברור איך זה יקרה. לג'ונסון אין רוב בפרלמנט ובשבוע שעבר הוא ספג מכה קשה אחרי שבית המשפט העליון ביטל את השעיית הפרלמנט שהוא יזם.
אותו פרלמנט הספיק לחוקק חוק על פיו לא ניתן לעזוב את האיחוד האירופי ללא הסכם ועל ג'ונסון יהיה לבקש הארכה אם לא יגיע להסכם עם השכנים מהיבשת. ראש הממשלה קיווה לצאת לבחירות בזק ולהשיג רוב של חברי פרלמנט שמרנים קיצונים תומכי ברקזיט בכל מחיר ולבטל את החוק, אבל כרגע הוא לא מסוגל העביר אף החלטה בפרלמנט, כולל אי אמון בעצמו, והטקטיקה הזו קרסה.
ג'ונסון ניסה פעמים ליזום בחירות חדשות אבל הפסיד, כמו בכל הצבעה, בפרלמנט. האופוזיציה, בצדק מבחינתה, מעונינת קודם לוודא שבריטניה לא תעזוב את אירופה ללא הסכם. לא שזה מונע מצד מבקריו לטעון בצביעות מיתממת שג'ונסון הוא "ראש ממשלה שלא נבחר בבחירות".
בין הפסד בהצבעה זו או אחרת בפרלמנט, שמו של ג'ונסון משורבב בפרשיות מביכות. עיתונאית טענה שהוא הניח את ידו על ירכה לפני עשרים שנה והוא גם נדרש לספק הסברים להעברת כספים לאשת עסקים אמריקאית. פעם חשדות כאלו היו מערערות את מצב ראש הממשלה, אבל היום מנידים האנשים בראשם ואומרים "זהו בוריס. מה לעשות".
חודש אחד בלבד נותר עד לתום הארכה הנוכחית מטעם האיחוד האירופי ולא נראה שישנה התקדמות במו"מ בין בריטניה והאיחוד. לא הושגה פריצת דרך בנושא הגבול האירי ומפלגות האופוציזיה טרם החליטו על תאריך שבו יערכו הבחירות לפרלמנט. בלייבור אף מדברים על אפשרות של בחירות רק באביב, במרץ או אפריל, ועד אז המשך השיתוק הפוליטי.
סיסמת כנס המפלגה השמרנית השבוע היא "להשלים את ברקזיט". חלקים גדולים של הציבור סובלים מאי הבהירות שמכרסמת בכלכלת המדינה ופוגעת בעסקים ובמרקם החברתי. אכן סיסמה מצוינת, אבל לא ברור איך ניתן להגשים אותה.
לכן נותר רק לריב, לגדף, לצרוח ולאיים. לא פלא שחברות המפעילות מסעות שיט בים התיכון לפנסיונרים בריטים אסרו על ויכוחים בנושא הברקזיט לאחר קטטות המוניות על סיפון הספינות. מסע התענוגות שהובטח הפך לסיוט אלים, הנה עוד מטאפורה.
העיתונות גם היא הפכה לזירת קרבות פוליטית. במאמר מערכת של גארדיאן על דיוויד קמרון, ראש הממשלה הגרוע בתולדות בריטניה (לפחות עד שבוריס יעבור אותו במוקדם או במאוחר) ומי שהמיט את אסון הברקזיט, נכתב שקמרון "ידע רק כאב פריווילגי בימי חייו" ביחס למותו בגיל שש של בנו של קמרון, שסבל מנכות קשה כל חייו הקצרים.
הגארדיאן לפחות התנצל על הביטוי המבחיל וחסר הרגישות, אבל ההסתה היומיומית בדיילי מייל הימני ודומיו נגד המערכת השיפוטית והדמוקרטיה נמשכת ללא הפרעה. "אויבי האומה" היתה הכותרת הראשית שם, עם צילומי השופטים שפסקו פסיקה שלא התאימה למערכת המייל ותומכי הברקזיט. אלו אותם תהליכים מוכרים בכל העולם הדמוקרטי, המותקף על ידי פופוליסטים.
מערכת החדשות של הבי.בי.סי נראה שוויתרה ונכנעה מזמן. כיום תוכניות החדשות של מוסד התקשורת המפורסם בעולם הפכו ליצור מפוחד שמנסה שלא להרגיז איש ומתרכז במשאלי רחוב חסרי טעם. המגמה הגיע לשיא אחרי שנאגה מאנצ'טי, מגישת תוכנית בוקר ממוצא הודי, התיחסה לדרישה של נשיא ארה"ב דולנד טראמפ מחברות קונגרס דמוקרטיות "לחזור הביתה" לארץ מוצאן בקיץ האחרון.
מאנצ'טי סיפרה על ניסיונה כאישה לא לבנה והסבירה שהמשפט הזה הוא גזעני. הבי.בי.סי קיבל תלונה אחת – כן, אחת ויחידה – מצופה זועם וקיבל אותה בטענה שהמגישה הביעה דיעה שסבלה מהטיה לא ראויה. גזענות: בעד או נגד, בהגשת הבי.בי.סי. בסוף שינה התאגיד, אחרי מסע השפלות ציבורי, את החלטתו.
גם בחיי היום-יום ניתן לחוש באווירה העכורה. עמית בעל שם פולני מובהק שאביו הגיע לאנגליה בימי מלחמת העולם השנייה ולחם כטייס בשורות חיל האוויר המלכותי באותה מלחמה שתומכי הבקרזיט מגייסים עכשיו לצידם, סיפר לי על תגובות לא נעימות שהוא מקבל עכשיו למרות שחי את כל חייו כאן. "פעם הייתי הבן של גיבור מלחמה והיום אני גונב עבודה לאנגלים", אמר.
מכרה צרפתיה ישבה ודיברה עם חברה באנגלית וכמה דקות מאוחר יותר שמעה לידה אדם מעונב אומר: "ב-1 בנובמבר ניפטר מכל הזרים והצרפתים האלו", כשהוא מדגיש בבוז את המילה "צרפתים". זה לא קרה בעיירה צפונית מוכת עוני שסבלה מהזנחה רבת שנים אלא בבית האופרה בלונדון.
* * *
אלו ימים של חוסר בהירות, של ערפל פוליטי ומצוקה מנהיגותית. בוריס ג'ונסון, התקווה השמרנית הבלונדינית, מאבד את הפופולריות שלו ואילו מפלגות האופוזיציה לא מסוגלות להסכים על ראש ממשלת חירום לתקופה קצרצרה בשל התיעוב העמוק לג'רמי קורבין מצד רוב המערכת הפוליטית.
ישנה האפשרות שג'ונסון ינסה לפרוש ללא הסכם, בניגוד לחוק שעבר בפרלמנט, אבל אז המלכה עשויה לפטר אותו. ג'ונסון ויועציו יודעים לקרוא את המפה הפוליטית ולכן הם מנסים להבעיר את השטח.
כמו מנהיגים פופוליסטים אחרים שמרגישים את אימת הדין מתרגשת עליהם, ג'ונסון מאיים בתסריטי אימים. מבלי להפחית מחריפות השפה של הכת הסטליניסטית של קורבין – השבוע נתלתה כרזה על פיה "130 אלף איש מתו בגלל השמרנים, הגיע הזמן לאזן את המספרים" – הקו השמרני הוא איום מסוכן על עתיד הדמוקרטיה.
ברנדן אוניל, עיתונאי חצר בולט, טען בשידור בחי בבי.בי.סי שישנה מזימה של האליטות ומערכת הצדק למנוע את רצון העם. "אני חושב שהכנסת בתי המשפט לדיון הזה הוא אסון, זה נראה שישנה שיכבה בחברה שרגילה לזכות בכל פעם בפוליטיקה, שהם רגילים להכתיב את הכל במשך שלושים-ארבעים השנים האחרונות והם נגעלים מהעובדה שהם הפסידו במשאל ב-2016.
"עכשיו הם ישתמשו ביכולת הכלכלית שלהם, בעוצמה המשפטית ובכוח הפרלמנטרי בכדי לוודא שזה לא יקרה. אני המום שאין מהומות ברחובות. אני חושב שצריכות להיות מהומות", הוא אמר.
זה לא פליטת פה, אלא אסטרטגיה. ג'ונסון ויועצו הקרוב, דומינק קאמינגס, מתכוונים להשתמש בקו הזה בבחירות הקרובות. לכן הם מתארים את החוק המונע פרישה ללא הסכם כ"כניעה", הם מחריפים את הטון כשהם מתעמתים עם פוליטיקאים סקוטים, הם שותלים מסרים בעיתונות הימנית על מהומות הצפויות אם הברקזיט לא יתרחש בתאריך היעד, והם מדברים על אליטות כלכליות ומשפטיות.
וכך הופך משאל עם שקרי – שבו הברקזיט הוצג כ"בשום אופן לא עזיבה ללא הסכם" עם תמיכה של אליטות מעמדיות של בוגרי איטון ואוקסברידג' והכסף הגדול של הסיטי – כרצון העם.
כשחברת פרלמנט התחננה בפני ג'ונסון להוריד את גובה הלהבות ולהתחשב בה ובחברותיה וחבריה שמקבלים איומים על חייהם, ענה ראש ממשלת הממלכה המאוחדת וצפון אירלנד במילים: "הבלים. מעולם לא שמעתי שטויות כאלו". טראמפ, ג'ונסון, יאיר נתניהו, בוגדים, סכין בגב וכל זה. מצא את ההבדלים.
המפלגה השמרנית תמיד חרטה על דגלה את שלטון החוק. הם היו אמורים להיות נבחרי הציבור הנוקשים שמקדשים את החוק ואת מעמד הממלכה. במקום זה, במשך עשר שנים, הם הפכו את המשטרה לכלי שבור שלא מסוגל להתמודד אפילו עם פריצות, ובארבע שנים האחרונות הם עורכים מסע הסתה נגד מוסדות המדינה בשם משאל עם שבלתי אפשרי לכבד את תוצאותיו.
התוצאה עלולה להיות אובדן הסדר, התפרקות הברית ההיסטורית בין אנגליה וסקוטלנד וחידוש מלחמת האזרחים בצפון אירלנד.
הביטו על הקליפ. יש אנשים שזוממים על עתיד האי הזה והם חיים בתוכו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם