ביום שני לקראת הצוהריים במלון "כינורות" בטבריה, כמה עשרות אורחים התאספו באולם שליד הלובי. "שבו בנוח, תורידו משקפיים, מנח רגיל, לא לסכל רגליים, תנו חיוך גדול על הפנים", מנחה אותם באנגלית המורה ליוגה וממשיכה בהוראות הסוגסטיביות, בתקווה להזריק מנות של חוסן נפשי לקהל שמולה:

"ידיים על הירכיים, לנשום ולאט לאט לנשוף, לעצום עיניים בעדינות. אוווום. אוווום. תרגישו את הרטט. לשפשף את הידיים ולשים על העיניים. כתפיים למעלה ולמטה, תרגישו את הסטרס יורד ואת זרימת הדם עולה. לא צריך ללכת לרופא, אנחנו חזקים".

"הרגשתי נהדר", אומרת לאחר השיעור המורה ליוגה, דרשנה רג'פוט, (Darshana Rajput), שהגיעה למלון הזה באדיבות שגרירות הודו. "המטרה של השיעור היתה ניהול לחצים וסטרס והרגשה טובה, לשנות להם את התודעה ולעזור להם לבנות את עצמם ככה שיוכלו לתרגל ולשחרר לחצים.

"תרגישו את הרטט. לשפשף את הידיים ולשים על העיניים. כתפיים למעלה ולמטה, תרגישו את הסטרס יורד ואת זרימת הדם עולה. לא צריך ללכת לרופא, אנחנו חזקים"

"אפשר לעשות את זה בכל מקום, פשוט להיות שמחים ולתרגל. אני מעבירה את השיעורים האלה באופן שוטף במרכז התרבות שלנו בתל אביב", היא מוסיפה ומזמינה את מי שרוצה לבוא לשיעורים שהיא מעבירה במרכז התרבות של שגרירות הודו בתל אביב.

שיעור יוגה ומדיטציה למפונים במלון "כינורות" בטבריה. 13 בנובמבר 2023 (צילום: עומר שרביט)

"אין טעם לחזור הביתה"

הנוכחים במלון בטבריה צריכים את התרגול הזה, אחרי כמה שבועות מחוץ לבית. רובם חברי הקהילה הקוצ'ינית שהתפנו מכפר יובל – יישוב צמוד גדר הגבול עם לבנון. הם התבקשו להתפנות על־ידי המועצה כבר למוחרת שבת הדמים וכעבור כמה ימים הדרישה הפכה לצו רשמי של המדינה.

אחרי שיעור היוגה והמדיטציה שנתרם להם כולנו מסתערים על המאפים המטוגנים שפוזרו על השולחנות, ("פאלארום", בעגה של יוצאי הודו), והגיעו לכאן כתרומה מחברי הקהילה ברחבי הארץ.

אחת המפונות, דורית נחמיה, אוחזת בידה עותק שמש מספר שירה שכתבה לפני המלחמה ויוצא לאור בימים אלה ("עיתונאית בשדה הנפש"). השיר הראשון בספר נקרא ממ"ד ונכתב עם השלמת בניית המרחבים המוגנים בכל בתי היישוב כפר יובל בסוף השנה שעברה. השורות האחרונות בו הם מעין תפילה:

"יהי רצון בכל המקלטים בארץ ובכל המדינות / יכתבו שירים וסיפורים / וכיתתו חרבותם לעטים וחניתותיהם למקלדות".

בינתיים, המרחבים המוגנים האלה לא מנעו את פינויה של נחמיה ותושבי יישובי הצפון הפזורים במלונות בטבריה. ובצדק: חזבאללה יורה לכל אורך הגזרה והשבוע טיל נ"ט הרג את שלום עבודי, עובד חברת חשמל שהגיע לתקן תשתית שניזוקה ביישוב דוב"ב.

שיעור יוגה ומדיטציה למפונים מהצפון במלון "כינורות" בטבריה. 13 בנובמבר 2023 (צילום: עומר שרביט)

"יום למוחרת השבת ההיא נפתח בבומים מהר דב, אמרו לנו מצוות החירום היישובי (צח"י) להיות במרחב מוגן ותוך שעה ההנחיה התחלפה בלצאת ל־48 שעות שנמשכו עד עכשיו", אומרת נחמיה.

הפינוי הזה היה בהוראת המועצה שלהם והיא עצמה התארחה אצל אחותה בשדה אליעזר, שם נשארה כשבוע עד שהחליטה לעזוב למלונות יחד עם כולם. "היו התראות ומתח, ואז המדינה הודיעה על הפינוי הרשמי של יישובים עד שני קילומטרים מהגבול והבנתי שאני חייבת להתפנות למלונות, אחרת לא יישאר לי מקום כאן בהמשך.

"יש מלונות שלא הסכימו להכניס בעלי חיים. בתי לומדת בצפון וסידרו לה הסעה לבית הספר. יש שלוש ארוחות ביום ופעילויות. יש כאלה שלא משתתפים ומשמינים ומעשנים – וזה מחמיר את מצבם"

"יש כאן משפחות שלמות באותו חדר, לפעמים שלושה דורות, סבתא, אימא וילדים. במקרה שלנו זה אני, בתי בכיתה י' וכלבה. יש מלונות שלא הסכימו להכניס בעלי חיים. בתי לומדת בצפון וסידרו לה הסעה לבית הספר. יש שלוש ארוחות ביום ופעילויות. יש כאלה שלא משתתפים ומשמינים ומעשנים וזה מחמיר את מצבם.

דורית נחמיה (צילום: עומר שרביט)

"רוב קריית שמונה התפנתה לכאן וכשקורה משהו שם אז כולם מכירים את כולם והם פותחים חדשות, רואים את ההוא שנשאר בבית להכין אוכל לחיילים ונפצע בינוני או את חצר הבית שלהם שנהרסה, אתה מרגיש את התדר יורד בהדרגה".

כמה זמן את מעריכה שתהיו כאן?
"אנשים אומרים שאין טעם לחזור הביתה. הם בחרדה ופחד שמה שקרה בדרום יקרה בצפון ובעוצמה הרבה יותר גדולה.

"עד שלא נרגיש בטוחים לא נחזור. יש לי שני אחים בעוטף עזה שעברו חוויות שלא נדע. אני אוהבת את כפר יובל וזה הבית עם הנחל והנוחות וחשבתי שזה המקום הכי בטוח בעולם: מוקף גדר ושער צהוב ובעל הבית גר לידי.

"עכשיו כשיודעים שלנסראללה יש את היכולות והמוטיבציה, לא ברורה התגובה הישראלית. כל יום ירי נ"ט וכטב"מים, אנשים נפצעים ונהרגים אבל זה לא משהו שגורם לאנשים להרגיש ביטחון. אומרים 'עזה תחילה ואחר כך הצפון' וזה ייקח הרבה זמן.

"בהתחלה דיברו על ינואר ועכשיו כבר שומעים את המילה פסח באוויר. השאלה היא האם המלונות האלה הם הפתרון? אולי מישהו יחשוב בצורה יותר יצירתית"

"בהתחלה דיברו על ינואר ועכשיו כבר שומעים את המילה פסח באוויר. השאלה היא האם המלונות האלה הם הפתרון? אולי מישהו יחשוב בצורה יותר יצירתית למצוא פתרונות לקהילות, שיעברו בשלמותן".

חילופי אש בין חזבאללה לצה"ל בגבול לבנון. 12 בנובמבר 2023 (צילום: Ayal Margolin/Flash90)

את רוח הדברים האלה שומעים מהצפונים שוב ושוב ברחבי טבריה: עד שכוח רדואן של חזבאללה לא יורחק מהגדר, אולי צפונה מהליטני, הם לא חוזרים. ביום שלישי, ראשי הרשויות בצפון העבירו את המסר הזה לראש הממשלה בנימין נתניהו שאותו פגשו בחמ"ל ברגבה. ביום שני ביקר במלון כינורות גם ראש מועצת מבואות החרמון בני בן־מובחר שניסה לחזק את התושבים שלו.

בשיחה איתו, אמר כך: "אנחנו מנסים לייצר שגרת חירום במלונות כאן ובמקומות אחרים כדי שהתושבים ימשכו זמן עד שהצבא יוכל לבצע את המוטל עליו וסביב היישובים שלנו לא יצטרכו לעסוק באנשים אלא בלחימה בלבד", אמר בשיחה .

מה הכיוון? כמה זמן זה יכול להימשך ככה?
"אני חייב לשדר לתושבים שלי את האמת: הכיוון הוא שכרגע הקבינט בחר בהתקפה בעזה והגנה בצפון, לא נכון לפתוח בשתי חזיתות. כרגע חיל האוויר מנוצל בקושי ב־20%.

"במידה שכוח רדואן ירים עוד ועוד את הרף כמו שהיה שלשום, אתמול והיום, אני מניח שהצבא – בעיתוי ובזמן שנוח לו – ימחק את חצי מלבנון. נחזור כשלתושבים יהיה את הביטחון לחיות חיים נורמליים כמו לכל אחד בתל אביב, חדרה ואשדוד".

בני בן־מובחר, ראש מועצת מבואות החרמון בשיחה עם מפונים במלון כינורות בטבריה. 13 בנובמבר 2023 (צילום: עומר שרביט)

איפה המדינה?

קריית שמונה, שלומי ויישובי הצפון לא נעלמו מהמפה, הם פשוט התרוקנו מתושביהן ועברו לטבריה או למקומות אחרים. בניגוד לתושבי העוטף, לצפונים יהיו בתים לחזור אליהם, בבוא היום. בבתי המלון בעיר שעל שפת הכנרת יש עכשיו כ־11 אלף מפונים מהצפון ומהדרום. נוסף על כך, עוד כ־4,000 שכרו באופן עצמאי דירות בעיר.

הצפון פונה בשתי פעימות, תחילה יישובים עד שני קילומטרים ולאחר מכן עד חמישה. אפשר לפגוש כאן גם כאלה שהגיעו מכפר סאלד או כפר בלום שלא כלולים בתוכנית הפינוי ובחרו לדלג דרומה לטבריה. הם הוציאו בחודש החולף סכומים מטורפים של אלפי שקלים עבור דירות ששכרו על חשבונם ועדיין מחכים לכסף שהובטח להם (200 שקל למבוגר ו־100 לכל ילד).

בכל מלון אפשר היה למצוא נציגות של מחוז הצפון ממשרד החינוך, שעזבו את התפקידים הרגילים שלהם ונשלחו לשם כדי לטפל בשיבוצים ובמציאת המסגרות לילדים בעיר

בעיריית טבריה אומרים שעדיין לא תוקצבו לשם כך על־ידי הממשלה אך הם מנסים לייצר פעילויות ושולחים לו"ז יומי למפונים, כמו גם נציגים בנושאי רווחה, תרבות וחברה שיתקשרו עם נציגי הקהילות במלונות.

מאות ילדים בגילאי גן ויסודי פוזרו במסגרות חינוך קיימות בעיר ותלמידי חטיבות עליונות מתחילים ללמוד בבית ספר חדש שמוקם אד הוק לצורך הזה, במבנים של המכללה האקדמית כנרת בצמח. במלונות אפשר למצוא נציגות של מחוז הצפון ממשרד החינוך, שעזבו את התפקידים הרגילים שלהן ונשלחו לשם כדי לטפל בשיבוצים ובמציאת המסגרות לילדים בעיר.

חייל צה"ל בגבול לבנון צופה בנאומו של מנהיג חזבאללה חסן נסראללה בטלפון, 11 בנובמבר 2023 (צילום: jalaa marey / AFP)

במקביל, גם היישובים המפונים והמועצות האזוריות שלחו למלונות את העובדים הסוציאליים שלהם. למעשה, חוץ מהדגל בכניסה למלון והעובדות של משרד החינוך, הנוכחות של המדינה לא ממש מורגשת במלונות.

נראה שהרשויות המקומיות מסוגלות להשלים את הפער בעצמן, אבל הן צריכות שמשרד האוצר יפתח את הברז במצב הלא נורמלי שבו הן צריכות לסייע לתושבים שלהם לשרוד את התקופה הזו, כשהם מורחקים מהבתים שלהם.

"לדאוג שהקהילה תתפקד"

אחד הגורמים שנכנס לחלל הזה היא עמותת "משאבים", שפיתחה תורה של חוסן ליישובי קו העימות בצפון ופועלת מזה כמה עשורים. "פיתוח של חוסן יכול לחזק את התושבים ולמנוע הישארות של פוסט־טראומה", אומר הרכז הפסיכו־סוציאלי שפועל כאן מטעם העמותה, אייל רוז, שבדיוק סיים לשמוע תלונות של אחד המפונים על האוכל השמנוני והתעשייתי במלון.

"משאבים" מפעילה מרכזי חוסן אזוריים בגליל המערבי והמזרחי גם בשגרה כדי לקדם מוכנות למצבי משבר וכרגע מפעילה קו חם וגם את הרכזים שנשלחים לקהילות של המפונים והתושבים.

אייל רוז, רכז פסיכו־סוציאלי (צילום: עומר שרביט)

"מה שומר אותנו מלקרוס מול מצבי משבר וקושי, מה עוזר לנו לשמור על הכוחות ולתפקד? אם היינו זורקים את כולם פה ולא היה צוות שמחזיק ומקדם עקרונות חוסן היו מתחילים ריבי שכנים, אי שקט ומרמור, הם עלולים לרצות לחזור הביתה, לחטוף התמוטטות עצבים ולהיכנס למצבי משבר חברתיים ונפשיים שלא נראים בעין והיו פגיעים יותר לזה שיקרה פה חס וחלילה אסון והם יקרסו ולא יתפקדו.

"צריך לדאוג שהקהילה תתפקד, לקדם פעילות אקטיבית, שאנשים לא יהיו פה לבד. אפשר לחשוב על ביצה שיש לה כל מני נקודות לחיצה וככל שהיא חזקה יותר הלחצים נהדפים ושומרים על החלק הפנימי. ככל שבונים את הקליפה טוב יותר, חסינים ללחצים מבחוץ", אומר הרכז של העמותה בזמן שילדים רצים וצוהלים בסביבה, כמו שילדים עושים כשקצת משעמם להם.

"אם היינו זורקים את כולם פה ולא היה צוות שמחזיק ומקדם חוסן היו מתחילים ריבי שכנים, אי שקט ומרמור, התמוטטות עצבים וכניסה למצבי משבר חברתיים ונפשיים"

הוא מספר על אנשים במצבים מורכבים כמו גירושים וניסיון לאפשר שיח בין האורחים כדי למנוע תסיסה, או כאשר מצויים במצב נפשי ייחודי שצריך לתת להם מענה. במצב אידאלי לכל מלון הייתה מגיעה קהילה מיישוב אחד אבל בפועל הם מעורבבים. "אני אחראי על שלושה מלונות ומסתכל על התפקיד שלי כמתכלל שרואה את התמונה הגדולה של הקהילה כדי להעצים אותה.

"גייסנו מתנדבת מהקהילה שתרכז את נושא הוותיקים, מישהי שעוסקת בחינוך. היא השתלבה בצוות הנוער ומשמשת כרכזת תרבות. מצד אחד יש הרבה גופים שמחפשים לעזור מבחוץ ומרוב ניסיונות כאלה זה יכול להפוך לבלגן ולא להתחבר לצרכים של השטח כי אין זרימת מידע רציפה.

מפונים במלון לאונרדו בטבריה. 13 בנובמבר 2023 (צילום: עומר שרביט)

"היה בום ראשוני שבו שפכו ציוד ומשאבים והיה צריך לראות מה עושים עם זה. עכשיו עוברים שלב ותכף נצטרך לרדוף אחרי המשאבים. יש הרבה כאלה שקשה להגיע אליהם ולדעת מה הצרכים שלהם. מושב שלם שכל אחד רגיל למרחב של עצמו ועכשיו משפחות של חמש נפשות נדחסות לחדר אחד", מוסיף הרכז של העמותה.

"היה בום ראשוני שבו שפכו ציוד והיה צריך לראות מה עושים עם זה. תכף נצטרך לרדוף אחרי המשאבים שוב. יש הרבה שקשה להגיע אליהם ולדעת מה הצרכים שלהם"

המלונאים עובדים

רוז הוא לא עובד מדינה או לוקח את התפקיד שלה, אבל יש הרבה מלונות שאין בהם רכז כמוהו והם תלויים ברמת המנהיגות הקהילתית שיש או אין בהם. אחרי ארוחת הצוהריים, הורים וילדים מהמלונות באזור הזה יוצאים למגרש המשחקים, לשם הגיעו בהתנדבות מדריכים של קבוצת הכדורגל מכבי חיפה, כדי להעביר אימון לילדים.

אביחי זנדברג, המנהל והבעלים של מלון אסטוריה הסמוך, משקיף מהצד, ונראה מרוצה כאוהד הקבוצה וכמי שבתיווך שלו הגיעה התרומה הזו. במלון שלו יש 190 מפונים, רובם משלומי וקריית שמונה. הוא מעריך שכ־4,000 חדרים בעיר מאוכלסים במפונים.

צוות ממכבי חיפה מאמן את ילדי המפונים בטבריה. 12 בנובמבר 2023 (צילום: עומר שרביט)

זנדברג כבר קיבל את המקדמה ממשרד התיירות לאוקטובר ואומר כי בניגוד לסבבים אחרים, הפעם התיירנים כמוהו דווקא מתוגמלים הודות לפינוי שמביא לתפוסה גבוהה, כך שהעובדים שלו לא יצאו לחל"ת. "כשתיגמר המלחמה תהיה חצי שנה שלא יבואו תיירים. רשתות המלונות הגדולות ישרדו אבל לקטנים כמונו יהיה יותר קשה. חלק מהעולם תומך בנו וצריך למנף את זה לתיירות".

"כשתיגמר המלחמה תהיה חצי שנה שלא יבואו תיירים. רשתות המלונות הגדולות ישרדו אבל לקטנים כמונו יהיה יותר קשה. חלק מהעולם תומך בנו וצריך למנף את זה לתיירות"

"מוציאים סכומים גדולים"

בלובי של מלון ציפורי יושבת נילי לוי, עובדת מתנ"ס משלומי שהתבקשה לקחת פיקוד על הקהילה שמתארחת שם. היא מגייסת פעילויות הפוגה, בידור וחינוך ומסייעת לנציגת משרד החינוך שיושבת לצדה בשיבוצים למסגרות. המלון הזה מיועד לחרדים ולכבוד האורחים החדשים נרכשו טלוויזיות וגם שיפרו את איכות האוכל. לדבריה, אחד הקשיים העיקריים שהיא מתארת הוא אובדן התעסוקה:

"למבוגרים ולמחוסרי העבודה קשה יותר לשבת בחוסר מעש. יש כאלה שהוצאו לחל"ת או לא יכולים לנסוע את המרחק לעבודה מטבריה. פתחנו קבוצת וואטסאפ שנקראת "שכן טוב" ומציעים בה עבודות למפונים כאן.

צוות של מכבי חיפה מאמן את ילדי המפונים בטבריה. 12 בנובמבר 2023 (צילום: עומר שרביט)

"אנחנו משתפים פעולה בין הקהילות במלונות ומעבירים פול של פעילויות בינינו. האווירה טובה אבל חוסר הוודאות מקשה. מדברים כבר על סוף מרץ לפחות ואני לא יודעת כמה תהיה לאנשים פה סבלנות".

"משתפים פעולה בין הקהילות במלונות ומעבירים פול של פעילויות. אווירה טובה אבל חוסר הוודאות מקשה. מדברים על מרץ ואני לא יודעת כמה תהיה לאנשים פה סבלנות"

באותו מלון, מספרת ירדנה לוי משלומי על הקשיים של העזיבה הכפויה: "נפגענו נפשית וכלכלית ויש פה כאלה שאיבדו את מקום עבודתם. אני אמא לשניים וסבתא לשלושה. אני עובדת במשביר ובשבוע הראשון הוציאו אותי לחופש כפוי וב־22 בחודש לחל"ת, שעבורו קיבלתי פחות מ־500 שקלים.

"אנחנו מוציאים כספים גדולים על כביסות, הבת שלי ובן הזוג שלה צריכים לשלם סכומים גדולים יותר על תוספת הדלק כדי לנסוע לעבודה. עם כל זה שהמלון בא לקראתנו, לילדים נמאס מהאוכל ורוצים לאכול פיצה ומקדונלד'ס. ולפני שהגעתי למלון הוצאתי סכום של כמה אלפי שקלים כדי לשכור דירה בעצמי".

אליהו לוי וירדנה לוי במלון בטבריה. 12 בנובמבר 2023 (צילום: עומר שרביט)

למרות הקושי, אף אחד כאן לא חושב לחזור הביתה במצב הנוכחי כי זה פשוט מסוכן מדי. "אין לנו לאן לחזור", אומר אליהו לוי, (אין קשר משפחתי למרואיינת הקודמת). "אם אצלנו תהיה חדירה, הנזק יהיה גדול פי כמה ממה שהיה בדרום. חיינו בביטחון ואיבדנו אותו.

"קשה פה ומצד שני לא בטוח בבית ואין שוק כדי למכור אותו אבל השאיפה שלי היא לעזוב את העיר בעתיד. בלי עזרה מגופים פרטיים המצב כאן היה עוד יותר גרוע, את כל הפעילויות אנחנו מחפשים בעצמנו, הכול מתרומות".

"אנחנו מוציאים כספים גדולים על כביסות, הבת שלי ובן הזוג שלה משלמים על תוספת הדלק כדי לנסוע לעבודה. לילדים נמאס מהאוכל ורוצים לאכול פיצה ומקדונלד'ס"

בין המפונים יש כאלה שמנסים להחזיק את המשק שלהם בצפון. במלון ליאונרדו נמצאים תושבי אביבים ודוב"ב, שהרבה מהם לולנים. הם פה מאמצע החודש שעבר. שלמה וקנין מספר שהוא יוצא מכאן מוקדם בבוקר ללול שלו כדי לאסוף את הביצים.

"נישאר כמה שצריך"

"אני עושה כמה שעות של עבודה תחת בומים וירי נ"ט ותותחים. אתמול היה היה שיא הבלגן עם טילים מסביב ועובד חברת חשמל שנהרג ביישוב שלנו כשהייתי בלול. מאז הצבא לא נותן לי להגיע ללול. האוכל והשתייה שהתרנגולות מקבלות מגיע אליהן באופן אוטומטי אבל אנחנו צריכים לרדת לשם כדי לבדוק שזה תקין ולאסוף ביצים. זה קרה 150 מטר ממני. היום כבר לא הלכתי וגם מחר לא אלך.

מימין: אייל פרץ, סופי ביטון ושלמה וקנין. מלון לאונרדו בטבריה, 12 בנובמבר 2023 (צילום: עומר שרביט)

"כבר רואים ירידה בהטלה, זה יפגע בפרנסה ובכלכלה של האזור. אנשים פה השקיעו כספים, גם במטעים ובצימרים". אייל פרץ מאביבים אומר שהם הקימו סיירת הורים כדי לוודא שהילדים לא נכנסים למצבי סיכון ומגיעים ולדאוג שיהיו בחדרים בלילה.

סופי ביטון עוסקת בחינוך מיוחד במועצה האזורית ומרכזת את הנושא הזה גם כאן. "יצרנו מאפס מסגרת לילדים, שיהיה להם מפגש חברותי, כולל גן ופעוטון ואת הגדולים נשלב בכינרת. השארתי בבית צימרים לעשרות חיילים שישתמשו בהם, באנו לפה בלי כלום. האירוע בדרום הדליק נורות אדומות. כשנחזור, את הבן שלי לא אשלח יותר למגרש הכדורגל שנמצא ליד הגדר".

"האצטדיון ומועדון התרבות שלנו נמצאים ממש על הגדר. נישאר פה כמה שצריך. לא נחזור בלי שתהיה רצועה מפורזת וידחקו אותם צפונה – או בדרך דיפלומטית או צבאית"

וקנין מעריך שהמפונים יהיו פה לפחות שלושה חודשים: "באביבים כבר היה פעם פיגוע ואלה יישובים שהם סמלים מבחינת החזבאללה, האצטדיון ומועדון התרבות שלנו נמצאים ממש על הגדר. נישאר כמה שצריך. לא נחזור בלי שתהיה רצועה מפורזת וידחקו אותם צפונה – או בדרך דיפלומטית או בדרך צבאית".

רכב משוריין שנפגע מירי חזבאללה ליד אביבים. 25 באוקטובר 2023 (צילום: Ayal Margolin/Flash90)