האם האנטישמיות בפולין גוברת או שמדובר במחדל הסברתי?

מפגינים אנטי־ישראלים בוורשה, פולין (צילום: גילעד שדה)
גילעד שדה
מפגינים אנטי־ישראלים בוורשה, פולין

כפי שדיווחתי בשבוע שעבר, בסוף השבוע הקודם התקיימו אירועי יום העצמאות בפולין, שחלקם כללו גם צעדות ותהלוכות בעלי אופי לאומני נגד הזרים והמערב.

הממשלה היוצאת, שעדיין לא פינתה את מקומה למנצחים בבחירות, ארגנה לעצמה תהלוכה נפרדת. אולם בשבת, כבר בשעות הבוקר, החלו הטקסים המסורתיים באנדרטאות ובאתרי המורשת הפולנים, שהובילו לתהלוכה עד לשעות הערב המאוחרות.

אלא שכצפוי, התהלוכה הובלה על ידי לאומנים פולנים וקיבלה אופי של תהלוכה פולנית לאומנית קיצונית. מה שהתחיל בקרנבל של גאווה לאומית, הפך להיות למצעד נגד הכל.

כצפוי, התהלוכה הובלה על ידי לאומנים פולנים וקיבלה אופי של תהלוכה פולנית לאומנית קיצונית. מה שהתחיל בקרנבל של גאווה לאומית, הפך להיות למצעד נגד הכל

הבחירות בפולין, שהתקיימו ממש לא מכבר, הורידו את מפלגת השלטון PIS מגדולתה. הם אכן קיבלו הכי הרבה מושבים בפרלמנט, אולם אין ביכולתם להרכיב את הממשלה הבאה, למרות שהנשיא אנדז'יי דודא הטיל את ההזדמנות הראשונה להרכבת הממשלה על ראש הממשלה הנוכחי מטאוש מורבייצקי.

אחת המפלגות שכוחה עלה בצורה משמעותית בבחירות הם מפלגת הקונפדרציה, שמספר המושבים שלה עלה מ-11 מושבים ל-18 מושבים. אמנם אין להם משקל משמעותי בפרלמנט – אבל מספר המושבים שלהם עלה ב-40%. דבר מדאיג כשלעצמו, כיוון שמדובר במפלגה ימנית קיצונית שחוברת דרך קבע למפלגת השלטון PIS.

לא הייתי עוסק במפלגת הקונפדרציה אילולא הנוכחות של המפלגה באירועי יום העצמאות הפולני.

מי שהחליט בכל זאת ללכת ולחוש את אירועי התהלוכות בערב זה, יכול היה להתרשם כאילו מפלגת הקונפדרציה היא המפלגה הזוכה בבחירות. נוכחותם של ראשי המפלגה בלטה במיוחד במהלך התהלוכה, בין אם בפועל ובין אם בתיעודים שונים ברשתות החברתיות. בלטה עד כדי כך, שניתן לשער כי אם הבחירות היו נערכות כמה ימים אחרי אירועי ידנסטה ליסטופדה, הקונפדרציה הייתה יכולה לקבל פי כמה מושבים בפרלמנט.

מי שהלך לאירועי התהלוכות בערב זה, יכול היה להתרשם כאילו מפלגת הקונפדרציה הימנית הקיצונית היא המפלגה הזוכה בבחירות. נוכחות ראשיה בלטה במיוחד במהלך התהלוכה ובתיעודים ברשתות

בתהלוכות אלה לרוב הציבור מגיע באופן עצמאי עם דגלי הלאום, והמקפידים מגיעים עם אבוקות אדומות שידלקו במהלך התהלוכה. אלא שהפעם הקונפדרציה הכינה מראש שלטים מאוד ברורים עם לוגו וטייטלים של המפלגה.

השלטים שהוכנו מראש נשאו סיסמאות לאומניות, אלא שהפעם נראה כי הם נבחרו בצורה דקדקנית מראש. הכיתובים היו אחידים. הם נשאו סיסמאות נגד האמריקניזציה, כלומר נגד המערב, ונגד הישראליזציה – בהקשר לכך שישראל היא מדינת חסות לארה"ב ונגד האיחוד האירופי.

למעשה, בשנים קודמות השלטים היו בעלי אופי אנטישמי לחלוטין ונגד זרים. הפעם דווקא נראה כי הסיסמאות מותנו, בעיקר בגלל חשש של המפגינים להיתקל בשוטרים שבאו לפקח שלא יהיו סיסמאות אנטישמיות. לכן המסרים אולי שמרו על לאומניות לייט, אך הקריאות היו עדיין אנטישמיות כבעבר.

מעטים מבין המשתתפים בתהלוכה גם הניפו דגלים וסמלים ניאו-נאציים, אולם איש לא הפריע להם. 

בסיכומם של האירועים, כפי שהיה צפוי וכפי שנאמר, מי שהובילו את הקו הקיצוני של המסרים היו נציגי מפלגת הקונפדרציה, שיום זה היה יומם הגדול.

בשנים קודמות השלטים היו בעלי אופי אנטישמי לחלוטין ונגד זרים, והפעם נראה כי הסיסמאות התמתנו, אך זה נבע בעיקר מחשש המפגינים להיתקל בשוטרים שפיקחו שלא יהיו סיסמאות אנטישמיות

ביום שלמחרת, כשנסרקו כל הערוצים החברתיים בפולין, אכן נראו מספר רב של מפגינים כשהם נושאים את שלטי השנאה נגד המערב, נגד ארה"ב ונגד ישראל. יהיו שיגידו כי הסיסמאות היו נגד המערביזציה בפולין, אולם ברור לכל שציור של חייל מאיים על ילד אמור להזכיר את חיילי צה"ל מול הפלסטינים בעזה.

יתכן שאם היינו עומדים כיום בימים רגילים, ביום שני שלאחר אירועי התהלוכות הלאומניות, היה הכל חוזר לקדמותו עד לשנה הבאה. אלא שאנו נמצאים בימים שונים וחריגים.

אנו נמצאים בימים שבהם העם בישראל מנסה לקבל לגיטימציה למלחמה ולעניין הישראלים החטופים בעזה, להסביר את אירועי השבת הנוראיים של רצח 1200 ישראלים, ואת מעשי הפשע של חמאס שאימץ לעצמו התנהגות בעלת אופי נאצי של השמדת יהודים.

כבכל עיר מרכזית באירופה, גם בפולין, ישראלים מקומיים תולים את תמונותיהם של החטופים במקומות מרכזיים כדי להגביר את המודעות לחטיפתם, אולם מספר דקות אחר כך התמונות האלה נתלשות מלוחות המודעות. מעשים אלה מקבלים גם אופי אחר, אופי של אנטישמיות נגד יהודים ונגד ישראלים.

כישראלים, כל משפט או שלט שצורם לנו בעין מתפרש כבעל אופי אנטישמי, ובמיוחד בימים האלה שהעצבים שלנו חשופים כל כך. איך יכול להיות שהעולם לא מבין שרצח 1200 ישראלים וחטיפת 240 נוספים, יכול להיות מנותק מאנטישמיות? עריפת ראשים של תינוקות אינה יכולה להיות מוסברת בשום דרך מלבד שנאה כלפי המוצא האתני היהודי.

כבכל עיר מרכזית באירופה, גם בפולין, ישראלים מקומיים תולים את תמונותיהם של החטופים במקומות מרכזיים כדי להגביר את המודעות לחטיפתם, ודקות אחר כך התמונות נתלשות מלוחות המודעות

בפולין, קצת בשונה ממדינות אירופה, אני מצפים מהפולנים להבין מהי אנטישמיות ומהו ניסיון לרצח עם, שואה או ג'נוסייד, ולהבדיל בינם לבין סכסוך פוליטי סתמי על טריטוריה. לכן הציפיות שלנו מפולין, מדינה שעל אדמתה התרחשה השואה, היא גבוהה יותר.

לצד זאת, כל אמירה פוליטית בפולין כלפי ישראל אינה מתפרשת נכון. המשפט FROM THE RIVER TO THE SEA קיבל בעולם משמעות פוליטית האמורה להציג את הסכסוך ישראלי פלסטיני. רק אנחנו, כישראלים, מבינים את משמעות המשפט ומבינים שמדובר בהתנגדות קיומה של מדינת ישראל, אבל מה לעשות שאין מי שיסביר זאת לפולנים?

ואכן, גם הפולנים אינם מכירים את משמעות האמירות האלה, שלמעשה דוחקות את זכותה של ישראל להתקיים.

לכן יש לשאול כיצד הגענו למצב שבו ישנם אנשים שחושבים כי למדינת היהודים אין זכות קיום. במיוחד כשברור שיהיה קשה למצוא פולנים שישמחו לראות את היהודים השכנים שלהם לשעבר חוזרים למולדת הפולנית.

יש לשאול כיצד הגענו למצב שבו ישנם אנשים החושבים שלמדינת היהודים אין זכות קיום. במיוחד כשברור שיהיה קשה למצוא פולנים שישמחו לראות את שכניהם לשעבר היהודים חוזרים למולדת הפולנית

לפני יומיים התפרסם כי משרד החוץ הישראלי הודיע שנגמר לו הכסף לביצוע פעילות הסברתית.

מה? נגמר הכסף? מה בדיוק עשיתם עם הכסף הזה? איך יתכן שבדיוק באמצע המערכה אין למשרד החוץ כלים ומשאבים לפעול להסברה ישראלית? אולי סוף סוף תחזירו את נועה תשבי?

בדיון שהיה בכנסת, הסביר נציג משרד החוץ את פעולות המשרד. זה נשמע כאילו הוא מחפש עכשיו את הדלי שאיתו ישאב את המים. הוא דיבר על טירגוט, על סקרים, על קידום ממומן של גולשים מהודו, על קליפים שהמשרד מפיק. אחי, את כל זה יש לך בשפע מהדור הצעיר ששולט ברשתות. איך זה עלה לך כסף?

איני מתיימר לבחון ולהבין את מחדלי משרד החוץ. הפוקוס במאמר זה הוא על פולין, ובדיוק זה הזמן להזכיר את אותו הסכם שערורייתי שנחתם בין ישראל לפולין על ידי שרי החוץ של המדינות בעניין חידוש המסעות בפולין.

אם בראש המשרד עומד אדם לא מתאים שהגיע לחצי קדנציה, ונראה שעניינו אותו יותר תמונות לחיצות הידיים וציוצים בטוויטר מאשר התוכן במסמך שהוא חתם עליו (מדינת ישראל חתמה על הסכם שתלמידי ישראל יבקרו באתרי מורשת פולנים שנויים במחלוקת), הרי שמקרה זה יכול להיות נייר לקמוס למצב ישראל בהסברה על ידי הממשלה, כל שכן בנעשה בפולין.

אם העומד בראש משרד ההסברה התעניין בפוטו-אופס וציוצים בטוויטר יותר מאשר במסמך שחתם עליו (הסכם שתלמידי ישראל יבקרו באתרי מורשת פולנים בעייתיים), זה נייר לקמוס למצב ישראל בהסברה

מי שיעקוב אחר חשבון הטוויטר העייף של השגרירות הישראלית בפולין, עלול להבין כי מתקפת הטרור היא נגד השגרירות והעומדים בראשה. לא כל שלט נגד ישראל, הוא נגד השגרירות. לא כל אמירה אנטישמית היא נגד השגריר. ממש לא. להזכירכם, אירועי הטרור התרחשו בישראל, והיא עדיין נמצאת תחת מתקפת חמאס מדרום וחזבאללה מצפון.

כשהתברר כי משרד החוץ סוגר את הברז לקידום פעילות הסברתית, שר החוץ ורה"מ לשעבר יאיר לפיד הגיב בציוץ ראוי:

"הנה דברים שמשרד החוץ יכול לעשות ולא עולים אגורה:
1. להתראיין לרשתות הזרות.
2. לעשות תדריכים לכתבים זרים.
3. להשתמש בחשבונות הרשתות החברתיות של ראש הממשלה והשרים (מיליוני נרשמים).
4. לעבוד עם משפיעני רשת כמו גל גדות ונועה תשבי ואחרים.
5. לעשות מפגשי זום עם קהילות יהודיות ועם ישראלים לשעבר כדי לתת להם כלי עבודה למלחמת ההסברה.
6. להפסיק להתבכיין למען השם ולהתחיל לעבוד".

למרבה הפלא, מי שהגיב לו, היה לא אחר מאשר השגריר שלנו בפולין, יעקב לבנה:

תשובתו הייתה מקוממת. לבנה מכיר את משרד החוץ היטב. הוא היה (או עודנו) חבר בוועד העובדים של המשרד. אבל סעיף אחד צד את עיני:

"הדיפלומטים הישראלים נמצאים באיום מתמיד לחייהם והם לגמרי הכי טובים שיש".

עוד יגיע הזמן לחקור מה עשתה שגרירות ישראל בפולין מרגע שפרצו אירועי השבת השחורה ב-7 לאוקטובר. זה ייחקר וייבדק.

אבל רק תזכורת, אדוני השגריר. אתה שגריר ולא טיילור סוויפט. אירועי הטרור היו בישראל ולא בעיר הנוחות ורשה, שאינה מהווה איום אינדיבידואלי כלשהו כלפי אף יהודי. לא זו בלבד, פולין היא מדינה נוחה מאוד לפעילות הסברתית.

תשובת השגריר הייתה מקוממת. סעיף אחד צד את עיני: "הדיפלומטים הישראלים נמצאים באיום מתמיד לחייהם והם לגמרי הכי טובים שיש". רק תזכורת, אדוני השגריר, אירועי הטרור היו בישראל, לא בוורשה

יתכן שישנם מחסומים מסוימים, ואולי הפולנים אינם עם קל להסברה, אבל בשביל להצליח צריך לעבוד וקשה. אילו הייתה נעשית בפולין עבודה הסברתית קצת יותר טובה, היינו יכולים לראות תמונות כמו בצ'כיה, שבה חברי הפרלמנט הצטלמו עם תמונות החטופים.

אפשר להזכיר גם כי צ'כיה הייתה מהמדינות הראשונות ששלחו את שר החוץ שלהם לביקור סולידריות עם ישראל. תמונותיהם של החטופים נשארים על הקירות במדינה – שהיא בין המדינות היותר ידידותיות לישראל.

ואיך יכול להיות שלא הגיע לארץ אף לא פקיד פולני אחד להזדהות עם ישראל?

הסיפא של אותו משפט מקומם, ומראה שהעסק (שלי, שלך, שלנו) לא מנוהל נכון. הם "הכי טובים שיש"? נושאי משרות ציבוריות לא יכולים לחלק לעצמם מחמאות. הם נתונים לביקורת, וביקורת זה לא דבר נעים לאוזן, אולם אילו היו שם במגדל השן, החל מהשר ועד לשגריר, קצת יותר קשובים לרחשי הציבור – יתכן מאוד שהכל היה נראה אחרת. ככל שהמשרד אינו משקיע בחומר אנושי איכותי אנחנו מגלים שיש השלכות לכך שהם לגמרי לא "הכי טובים שיש". אחרת לא היינו במצב גרוע כל כך.

אילו נעשתה בפולין עבודה הסברתית יותר טובה, יכולנו לראות תמונות כמו בצ'כיה, בה חברי הפרלמנט הצטלמו עם תמונות החטופים, והייתה מהמדינות הראשונות ששלחו את שר החוץ שלהם לביקור סולידריות

אגב, ראוי לציין כי ביולי האחרון קיימה השגרירות הישראלית אירוע לרגל 75 שנה למדינת ישראל. בין המוזמנים היו כמה "כוכבים" הידועים כאנטישמיים וביניהם הכומר תדיאוש רידזיק, שבבעלותו תחנת הרדיו הכי משפיעה בפולין. לחובתו ולחובת הרדיו שבבעלותו נרשמו אמירות אנטישמיות בעלות אופי גזעני ספציפית נגד יהודים.

נוכחותו של הכומר האנטישמי הייתה בגדר שערורייה, שעד היום לא התבררה סופית ולא ברור כיצד מדינת ישראל נותנת לגיטימיות לאישיות אנטישמית משפיעה כל כך בפולין.

ישראל כמעט תמיד מפסידה בזירות החברתיות וזה לא מובן מאליו, שכן לעם היהודי ולישראל יש כלים טובים ורבים שיכולים לנצח בכל זירה. יש לא מעט הסברים איך בכל זאת אנחנו נופלים כמו אבני דומינו, אבל אפשר לשים זכוכית מגדלת לעניין אחד: האגו.

ניתן לבחון את פולין בכלים של מדינה מתחדשת, אחרי שהשתחררה מכבלי השלטון הקומוניסטי, בדיוק כפי שקרה בצ'כיה ובליטא שהפכו למדינות בעלות אופי מערבי. האוכלוסייה הפולנית צמאה לתרבויות חדשות ומתחדשות כשהיא פוזלת למערב כדי להפוך אותה למדינה מתקדמת.

לא כולם בפולין אוהבים את ההתקדמות הזאת ואת הפזילה למערב שכן זה יחייב סובלנות כלפי להט"בים וכמובן ביטול חוקים דרקוניים כמו חוק ההפלות ועוד.

לצד הפזילה לקידמה, האוכלוסייה הפולנית הומוגנית להפליא (בדומה להונגריה) וביכולתה לקבל תפיסות עולם חדשות ותרבויות חדשות, רק אם תוכל להשתחרר סופית מכבלי ה-DNA והדם הקומוניסטי הזורם בעורקיה.

נוכחותו של הכומר האנטישמי באירוע השגרירות הישראלית בפולין הייתה בגדר שערורייה, שעד היום לא התבררה סופית. לא ברור כיצד ישראל נותנת לגיטימיות לאישיות אנטישמית משפיעה כל כך בפולין

כל זה הופך את פולין לקרקע פורייה להסברה. ובל נשכח, פולין הייתה המדינה שחיו בה הכי הרבה יהודים בתקופה שלפני השואה, והשפה השנייה המדוברת בפולין הייתה יידיש, שפתם של היהודים. חשוב לציין לצד כל זה, שבפולין ישנם ישראלים טובים, חדורי מוטיבציה וציונות. לצד ישראלים אלה, ישנם חוקרים שמגיעים לפולין לעיתים קרובות. ישנם גם פולנים אוהבי ישראל, חוקרי שואה ומומחים לתחומם, והם לא עולים כסף.

צריך רק לשתף איתם פעולה. צריך לקרוא להם לדגל. צריך להושיב את כולם ביחד ולפעול במשותף. ככל שיתעלמו מנוכחותם, הזירה הזו תהיה חשופה לאחרים, עשבים שוטים שגורמים להרס לטווח הארוך.

מאיר בולקה חוקר ומגלה בשנים האחרונות את מזרח אירופה ובמיוחד את פולין. כבר 10 שנים על הקו בין פולין לישראל ועדיין לא גילה אפילו 10% מהסיפורים של יהדות אירופה לפני השואה ולאחריה. הופך כל אבן, מאתר כל פיסת מידע ומנסה להוציא את האמת לאור, גם אם היא כואבת. במסגרת עיסוקו פועל לשימור המורשת היהודית ועוסק בשימור אתרי מורשת יהודיים. לעיתים גם נאבק באנטישמיות, בעיקר זו הדיגיטלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,809 מילים
סגירה