פרה בעדר של תום גילת במושב מלכיה עם קולר שעליו מוניטור לווייני (צילום: באדיבות קיבוץ מלכיה)
באדיבות קיבוץ מלכיה

"משהו קורה עם הפרות"

עוד לפני שהתלקחה האש בצפון, המוניטורים שהוצמדו לפרות בעדר של קיבוץ מלכיה כבר הראו שמשהו לא בסדר ● בהמשך המכשירים הפסיקו לשדר נתונים בגלל המיסוך, וניסוי חשוב ברעייה הופסק באמצע ● זו רק דוגמה אחת לקשיים שאיתם מתמודדים בימים אלה החקלאים בגבול לבנון ● "הכל הרוס - תשתיות, גדרות, קווי מים"

עוד לפני שהאש התלקחה בצפון, כשהטנקים והכלים הכבדים של צה"ל רק החלו להתפרס בהמוניהם ליד הגבול, מנהל הבקר בקיבוץ מלכיה תום גילת קיבל שיחת טלפון מד"ר אריה ברוש. "לפי הנתונים שמגיעים מהקולרים, משהו קורה עם הפרות", אמר מומחה הבקר, "אין להן מים".

ואכן, בדיקה מהירה בשטח גילתה שהצנרת נותקה תחת זחלי הטנקים והפרות נכנסו למצוקה. זו גם הייתה תחילתה של התגלגלות שבסופה הופסק אחד הניסויים המעניינים שנערכו בארץ בתחום גידול הבקר. כשהתותחים רועמים, מוזות המדע משתתקות.

בימי שגרה, העדר של קיבוץ מלכיה מונה כ-400 פרות שמלחכות עשב באחד האזורים היפים והירוקים בישראל – מרכס רמים ומנרה ועד דישון ונחל אביב. שטחי הרעייה מגיעים ממש עד גדר הגבול עם לבנון.

"בכל פעם שהגעתי לשטח עם סטודנטים וראיתי את הגדר המעפנה", אומר ד"ר אביב אשר, חוקר בכיר במכון המחקר מיגל ובמו"פ צפון שמנהל את הניסוי, "אמרתי לעצמי שזה ממש הזוי, ושאם זה כל מה שמפריד בינינו לבין חזבאללה אז אללה יוסטור".

"בכל פעם שהגעתי לשטח עם סטודנטים וראיתי את הגדר המעפנה, אמרתי לעצמי שזה ממש הזוי, ושאם זה כל מה שמפריד בינינו לבין חזבאללה אז אללה יוסטור"

פרה מהעדר של תום גילת בקיבוץ מלכיה
פרה מהעדר של תום גילת בקיבוץ מלכיה

העגלים בעדר שמנהל גילת מיועדים לתעשיית הבשר. תפקידן של הפרות להתעבר ולהמליט פעם בשנה, העגלים גדלים במרעה עד שמגיעים לגיל ולמשקל המתאימים ואז מוצעים למכירה.

בשנה האחרונה התנהל שם ניסוי בתמיכת משרד החקלאות, רשות החדשנות וקק"ל, שלכאורה כולם אמורים להרוויח ממנו – הקרקע, הצמחייה, הפרות וכמובן הבוקרים. איש לא העלה על דעתו שהוא יופסק בגלל מלחמה.

במסגרת הניסוי, הפרות חולקו לשתי קבוצות שוות בגודלן, כשלעשר פרות מכל קבוצה הוצמדו קולרים. הקולרים, שפועלים על אנרגיה סולארית, הם פיתוח של חברת Moonitor, והם מנטרים ומשדרים בלי הפסקה נתונים על מצבן הגופני של הפרות.

"אנחנו בודקים כמה זמן היא רועה, נחה או מעלה גרה, מה מאזן האנרגיה ומצב מאגרי השומן שלה", אומר ד"ר אשר, "כשיש סטרס, אתה רואה שהן קופצות וזזות יותר מהרגיל – למשל בזמן גניבה של פרות, העדר מתחיל להשתולל".

"אנחנו בודקים כמה זמן היא רועה, נחה או מעלה גרה, מה מאזן האנרגיה ומצב מאגרי השומן שלה. כשיש סטרס, אתה רואה שהן קופצות וזזות יותר מהרגיל – למשל בזמן גניבה של פרות, העדר מתחיל להשתולל"

פרה בעדר של תום גילת במושב מלכיה עם קולר שעליו מוניטור לווייני
פרה בעדר של תום גילת במושב מלכיה עם קולר שעליו מוניטור לווייני

"מתוך הנתונים אנחנו יודעים מה גודל המנה שהפרה אכלה, מה האיכות שלה וכמה אנרגיה זמינה יש לה", מוסיף ד"ר ברוש, פנסיונר של מכון וולקני ומומחה בעל שם לניהול בקר, "כשיש בעיה עם פרה אחת אז אולי היא חולה; כשיש ירידה בפעילות של כל העדר, זה אומר שיש בעיה חיצונית. ככה הבנתי ישר שהן לא מקבלות מים".

הניסוי נועד לבחון אם ניתן לשפר את מצב העשבייה והמרעה – ומכאן גם את איכות המזון והבריאות של הפרות והעגלים – באמצעות שימוש מושכל בשטחי הרעייה.

הניסוי נועד לבחון אם ניתן לשפר את מצב העשבייה והמרעה – ומכאן גם את איכות המזון והבריאות של הפרות והעגלים – באמצעות שימוש מושכל בשטחי הרעייה

"בדרך כלל העדר מכסח משבצת שטח ואז עובר למשבצת הבאה", מסביר ד"ר אשר. "אנחנו מבקשים לבחון את האפשרות לעבור לרוטציות מהירות. לעבור מתא שטח לתא שטח במהירות גבוהה מהרגיל. זה כמו אפקט הגנו בטבע – באפריקה הגנו נודד במהירות, נמצא כל הזמן בתנועה וזז לכיוון הגשמים.

"הרעיון הוא שלא מנצלים את השטח עד הסוף. האדמה והצמחייה מקבלות מנוחה, וזה מאפשר להן להשתקם ולהניב ביומסה יותר גבוהה. זו רעייה שמשמרת קרקע ומשמרת את מגוון המינים.

ד"ר אביב אשר (צילום: יח"צ)
ד"ר אביב אשר (צילום: יח"צ)

"כשעדר נמצא הרבה זמן במקום אחד, הוא דורך ומהדק את הקרקע, יש הרבה הפרשות, יש פחות חלחול של גשמים למי התהום, רעיית יתר גם מעודדת צמחים מסוימים שמשתלטים על אחרים. בקיץ, כשהאדמה צרובה, אנחנו מכירים את התופעה שהחוביזה משתלטת".

"אני רואה את עצמי כמי שמגדל מרעה ולא רק מגדל סטייקים", מוסיף גילת. "הפרות צריכות את העשב אבל גם העשב צריך את הפרות. למרות הדימוי השלילי שיש לענף הבקר ככזה שפוגע בסביבה, לרעייה יש הרבה ערך, אבל זה לא אומר שאי אפשר לשפר".

במסגרת הניסוי, קבוצת פרות אחת עוברת במהירות משטח לשטח, בעוד קבוצת הביקורת רועה כרגיל. הקולרים בשתי הקבוצות מעבירים נתונים ומאפשרים לעקוב ברציפות אחרי מצב הפרות.

השנה הראשונה של הניסוי הסתיימה בהצלחה, התכנון היה להמשיך לעוד שלוש שנים נוספות. ואז הגיע טבח חמאס ב-7 באוקטובר. הניתוק של צנרת המים היה רק ההתחלה.

ד"ר אריה ברוש (צילום: באדיבות המצולם)
ד"ר אריה ברוש (צילום: באדיבות המצולם)

"מהר מאוד הקולרים הפסיקו לשדר", מספר ד"ר ברוש, "כולם מרגישים בצפון את קשיי התקשורת עם הג'יפיאסים בגלל המיסוך שצה"ל יוצר, אנחנו הרגשנו את זה מייד בהפסקת הזרימה של הנתונים".

במקביל, השטח הפך לבלתי אפשרי. "הכול נהרס", אומר גילת, "קווי מים, תשתיות, גדרות, בכל מקום יש צבא". הגישה לשטחים צמודי הגדר נאסרה על גילת ואנשיו מסיבות מובנות. בעוד אנחנו משוחחים לצורך הכתבה הזו, נורה טיל נ"ט לעבר מלכיה. למרבה המזל לא היו נפגעים.

גילת נאלץ לפרק את הקבוצות ולפזר את הפרות על פני שטחים נרחבים, רחוקים מהגדר ככל הניתן. הניסוי הוקפא.

"אני עסוק עכשיו בלנהל עדר שמפוזר על 15 אלף דונם", אומר גילת, שממשיך לעבוד מדי יום במלכיה אבל התפנה מהבית ושוהה בערבים עם אשתו וילדיו אצל קרובי משפחה ביסוד המעלה.

תום וזוהר גילת מקיבוץ מלכיה (צילום: באדיבות המצולמים)
תום וזוהר גילת מקיבוץ מלכיה (צילום: באדיבות המצולמים)

"זה מצער שאנחנו לא יכולים להמשיך את הניסוי. אני מודע לתדמית השלילית שיש לענף הבקר ולהשפעה שלו על הסביבה, רצינו להראות שבהיבטים מסוימים הוא יכול דווקא להשפיע לטובה על הקרקע, הצמחייה והטבע".

"ביום שאחרי אנחנו מאוד רוצים להמשיך מאיפה שהפסקנו", אומר ד"ר אשר, "זה רק תלוי בתום".

עוד 797 מילים
סגירה