הסכם השלום עם ירדן בסכנה? כנראה שלא

מלך ירדן עבדאללה ורעייתו ראניה, 2019 (צילום: AP Photo/Alessandra Tarantino)
AP Photo/Alessandra Tarantino
מלך ירדן עבדאללה ורעייתו ראניה, 2019

רוב הקולות בירדן, מפוליטיקאים ועד למפגינים ברחוב, קוראים לביטולו של הסכם השלום עם ישראל. אך המלך צריך לומר את המילה האחרונה והוא יימנע מלומר אותה.

*  *  *

אין ספק כי ימים קשים עוברים כעת על בית המלוכה הירדני ובעיקר על עבדאללה השני. הקולות בירדן, הקוראים לביטול הסכם השלום מ-1994, רמים כעת יותר מתמיד, בצל המלחמה בעזה. עד כדי כך שבישראל יש כבר הערכות שהשלום אכן נמצא בסכנה.

אין ספק כי ימים קשים עוברים כעת על בית המלוכה הירדני ובעיקר על עבדאללה השני. הקולות בירדן, הקוראים לביטול הסכם השלום מ-1994, רמים כעת יותר מתמיד, בצל המלחמה בעזה

כך לדוגמה במאמר של העיתונאית הוותיקה והמוערכת סמדר פרי "השלום עם ירדן בסכנה" (YNET 19.11.23).

הנתונים במאמרה של פרי מדויקים ובהחלט מדאיגים. המלכה ראניה התעלמה מפשעי חמאס בראיון ל-CNN והתמקדה בהרג אזרחים בעזה. שר החוץ הירדני הצהיר על ביטול הסכמי האנרגיה הסולרית תמורת מים מישראל. פרי הביעה תמיהה לגבי השאלה מנין יגיעו מים לממלכה.

אם לרגע היינו לוקחים ברצינות את איומיו של שר החוץ הירדני, החלטה הדורשת עדיין אישור של הממשלה והמלך, אפשר היה לדמיין פתרון זמני מכיוון האמירויות. הנסיכות הציעה לאחרונה להקים מתקנים להתפלת מים לתושבי עזה.

אפשר בהחלט להבין את חששה של פרי ושל בכירים בישראל שקשריהם עם ירדן נותקו בעקבות המלחמה בעזה. אך האם הכרזה של מלך ירדן על ביטול הסכמי השלום היא תסריט ריאלי?

הנתונים במאמרה של פרי מדויקים ומדאיגים. המלכה ראניה התעלמה מפשעי חמאס בראיון ל-CNN והתמקדה בהרג אזרחים בעזה. שר החוץ הירדני הצהיר על ביטול הסכמי האנרגיה הסולארית תמורת מים מישראל

רוב פלסטיני

בממלכת ירדן יש רוב של תושבים ממוצא פלסטיני. קיים ויכוח בין חוקרים מהו אחוזם האמתי של הפלסטינים בחברה הירדנית. ממלכת ירדן נמנעת במכוון מלערוך סקר שיבדוק זאת. ההימנעות מגילוי האמת, דומה להימנעותן של השכנות של הממלכה מבדיקה מהו אחוזם של הנוצרים בלבנון או של העלווים בסוריה. מקובל לחשוב שהפלסטינים מהווים בסביבות ה-60% מהירדנים.

האוכלוסיות הנאמנות ביותר למלך, הבדואים והצ'רקסים מהווים מיעוט קטן ביותר בממלכה. ירדן היא המדינה היחידה שהעניקה אזרחות מלאה לפליטים הפלסטינים מ-1948, בעוד שבשאר מדינות ערב השאירו אותם במעמד של פליטים עניים חסרי זכויות.

ב-1967, בעקבות מלחמת ששת הימים, הגיע גל נוסף של פליטים פלסטינים לממלכה, חלקם גם מרצועת עזה. מתוך 11 מיליון תושבים, חיים בירדן גם כמה מיליוני פליטים ממלחמות שאירעו באזור, בעיקר עיראקים משתי מלחמות המפרץ (1991, 2003) וסורים ממלחמת האזרחים (שפרצה ב-2011).

כלכלתה של ירדן מבוססת בעיקר על ההון האנושי, אוכלוסייה משכילה המייצאת עובדים איכותיים למדינות הנפט, השולחים כסף הביתה. אך בהיעדר אוצרות טבע (רוב הממלכה הוא מדבר צחיח), סובלת ירדן ממצוקה כלכלית כרונית, מה שמוביל אותנו לשאלה לגבי משמעות השלום עם ישראל.

הסיוע האמריקאי לירדן עלה משמעותית מאז חתימת הסכם השלום עם ישראל. כעת הוא נאמד ב-1.4 מיליארד דולר בשנה. החסות הביטחונית והסיוע של ארה"ב ניתנים מתוך תפיסה שירדן מהווה גורם מייצב באזור המזרח התיכון, קולטת פליטים, מקיימת מנגנוני ביטחון איכותיים, נלחמת נגד סחר הסמים (בעיקר מצפון דרך סוריה) ושומרת על ביטחון לאורח הגבול הארוך ביותר של ישראל.

הסיוע האמריקאי לירדן עלה משמעותית מאז חתימת הסכם השלום עם ישראל ונאמד ב-1.4 מיליארד דולר בשנה. החסות הביטחונית והסיוע של ארה"ב ניתנים מתוך תפיסה שירדן מהווה גורם מייצב במזה"ת

חשוב להזכיר, שמלבד הרוב הפלסטיני בארצו, נתון המלך גם להשפעתה של אשתו, המלכה היפהפיה ראניה, שהיא ממוצא פלסטיני (משפחה מטולכרם). אלא שהמלך גם מודע היטב למורשת הקשה של יחסי בית המלוכה ההאשמי והתנועה הלאומית הפלסטינית בארצו.

משקעים מהעבר

המלך נקרא על שמו של אבי-סבו עבדאללה הראשון, שנרצח ע"י פלסטיני על מדרגות מסגד אל-אקצא ב-1951 והואשם בבגידה ובניהול מגעים חשאיים עם התנועה הציונית. חוסין בן טלאל, אביו של עבדאללה השני, סיפר לו על מהומות הפלסטינים בארצו, כאשר היה עדיין מלך צעיר וחסר ניסיון בשנות ה-50.

מהומות הפלסטינים בירדן, בעידודו של נשיא מצרים גמאל עבד אל-נאצר, הובילו לניסיון כושל של הרמטכ"ל עלי אבו נואר להפיכה ב-1957. חוסיין ודאי גם סיפר לבנו על ניסיון ההשתלטות של אש"ף בראשותו של יאסר ערפאת על ממלכתו בשנות ה-60, מאבק שהסתיים בטבח אלפי פלסטינים באירועי "ספטמבר השחור" ב-1970.

המלך חוסיין הביע את שאיפתו לחתום על הסכם שלום עם ישראל עוד בשיחות חשאיות בשנות ה-70. אך בשל הלחץ הפנימי בממלכה, עשה את הצעד הפוליטי הזה אך ורק ב-1994, כשנה אחרי חתימת הסכמי אוסלו בין ישראל לפלסטינים, כאשר הייתה לו לגיטימציה לכך.

על כן, המורשת של בית המלוכה ההאשמי היא של ייצוג העם הפלסטיני אך גם של חשד רב כלפיו. החשדנות של ירדן התבטאה גם בסילוק פעילי חמאס מהממלכה בסוף שנות ה-90. בשנים האחרונות, בעקבות לחץ של הציר הסעודי-אמירתי-מצרי, הוצאה תנועת האחים המוסלמים בירדן מחוץ לחוק. על כן, נזהר כעת בית המלוכה הירדני להביע הזדהות עם עזה אך לא עם ארגון חמאס, הנחשב עדיין לאיום על הממלכה.

בשנים האחרונות, בלחץ הציר הסעודי-אמירתי-מצרי, הוצאה "האחים המוסלמים" בירדן מחוץ לחוק. בית המלוכה הירדני נזהר, מביע הזדהות עם עזה אך לא עם חמאס, הנחשב עדיין לאיום על הממלכה

אין שלום, אין כסף

מלך ירדן נמצא בלחץ פנימי כבד לנתק את היחסים עם ישראל ומתקיימות הפגנות בלתי פוסקות בירדן נגדה, בעיקר בבירה עמאן. צבא ירדן נאלץ מספר פעמים לבלום תהלוכות של המונים שצעדו לכיוון הגבול עם ישראל תחת הקריאות "פתחו את הגבול".

כדי לשחרר לחץ, מתבטאים בכירים בממשלה וגם המלך עצמו בחריפות נגד ישראל. יש לצפות שהאיומים לביטול הסכמי השלום רק יגברו ככל שתמשיך המלחמה בעזה, אך יש להניח כי הם לא ימומשו.

המלך עבדאללה השני מודע לעובדה שארצו תלויה לחלוטין בסיוע חוץ. בלי תקציב ביטחוני גדול (כ-2.6 מיליארד דולר בשנה) לא יוכלו להתקיים מנגנוני הביטחון המשומנים, השומרים על יציבותה של ירדן.

צעד חסר אחריות של ניתוק היחסים עם ישראל עלול לא רק לפגוע בסיוע האמריקאי החיוני להישרדות הממלכה. נסיגה מהסכמי השלום עלולה גם לפגוע בסיכוי לקבל בעתיד סיוע ממדינות המפרץ העשירות, בעיקר מהאמירויות ומבחריין, החתומות על "הסכמי אברהם". כזכור, שתי המדינות הללו גינו את פשעי חמאס ולא רמזו אפילו שברצונן לבטל את הסכמי הנורמליזציה.

יתר על כן, ניתוק היחסים של ירדן עם ישראל עלול גם לפגוע בסיוע הסעודי. הממלכה הסעודית לא הסירה מהשולחן (רק הקפיאה) את הצעת הנורמליזציה עם ישראל מלפני המלחמה בעזה, שאמורה לכלול גם פתרון לסוגיה הפלסטינית. בתכנית הסעודית משחקת גם ירדן חלק חשוב, בקואליציה נגד איראן, בפתרון הסוגיה הפלסטינית ובהסכמים הכלכליים מרחיקי הלכת, מהם תרוויח גם ירדן.

כדי לשחרר לחץ, מתבטאים בכירים בממשלה וגם המלך עצמו בחריפות נגד ישראל. יש לצפות שהאיומים לביטול הסכמי השלום רק יגברו ככל שתמשיך המלחמה בעזה, אך יש להניח כי הם לא ימומשו

המדינות המשתתפות בקואליציה הסעודית מתנגדות בדיוק כמו ירדן לפגיעה באזרחים בעזה. אך יחד עם זאת, אף שלא יודו בכך, הן רואות במיטוט חמאס מרכיב חיוני לקידום השלום באזור ביום שאחרי.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,008 מילים ו-1 תגובות
סגירה